הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 2479-10-18

03 אפריל 2019
לפני:
כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
התובע:
okuba ataklti

-

הנתבעים:

  1. קלוד נחמיאס חברה לבניין בע"מ
  2. קלוד נחמיאס יזום והשקעות בע"מ
  3. בר ים ביצוע ובניה 2003 בע"מ
  4. המגדל המעלה בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעות 1-2, לדחיית התביעה או סילוקה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית ולחילופין, להעברת התביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע.

רקע וטענות הצדדים
ביום 2.10.18 הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבעות 1-2, שם טען כי עבד בשירות הנתבעות כ-13 חודשים, באתר עבודה של הנתבעות שהם שני בניינים בני 16-17 קומות (ר' סעיף 14 לכתב התביעה). עוד טען התובע כי קיבל את שכרו במזומן, על ידי אדם שהזדהה כקבלן כח אדם (ר' סעיף 10 לכתב התביעה).
בכתב הגנתן טענו הנתבעות כי מקום מושבן הינו באשדוד וכן כי מקום העבודה אף הוא היה באשדוד.
ביום 29.1.19 הגיש התובע בקשה מוסכמת לתיקון כתב התביעה על דרך של צירופן של חברת בר ים ביצוע ובניה 2003 בע"מ וחברת המגדל המעלה בע"מ, כאשר מושבה של האחרונה הינו בראשון לציון ולכן לטענתו, לבית הדין סמכות מקומית לדון בתביעה.
ביום 9.2.19 ניתנה החלטת בית הדין לפיה כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק.
לטענת הנתבעות, הסמכות המקומית נקבעת לפי מקום ביצוע העבודה ולא כתובת הנתבע, כך שאין בצירוף הנתבעות בכדי להקנות סמכות מקומית לבית הדין לעבודה בתל אביב.

דיון והכרעה
תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) קובעת:
"מקום השיפוט הוא -בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969.
הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה (ר' דב"ע 3-106 שילוח בע"מ-אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר - זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. המונח "מקום העבודה" יכול להתפרש גם כמקום שבו מצויים משרדיו או מרכז מפעלו של המעסיק וכך נקבע בע"ע 143/09 נומיקוב - רשת בטחון בע"מ, מיום 24/3/09:
"בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים "מקום העבודה" ומקום ביצוע העבודה. אלה שני מונחים שונים (דב"ע נה/3-106 שילוח חברה לביטוח בע"מ - יוסף אנייס פד"ע כח' 237). מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום העבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום שיפוט הנוח לו (דב"ע לג/3-24 וקסלמן ושות' - חברה קבלנית לבניין בע"מ - דוד אטיאס פד"ע ד' 421, 423 בסעיף 5 ; דב"ע נא/3-108 ישעיהו פוקס - אלסינט בע"מ פד"ע כג' 300, 302)" (ההדגשה אינה במקור – א.ר.ב.).
מכאן כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').
בענייננו, אין מחלוקת כי העבודה בוצעה באשדוד, ואף מקום מושבן של מרבית הנתבעות הינו באשדוד, אולם לא חלקו הנתבעות על כך שמקום מושבה של אחת מהנתבעות הינו בראשון לציון, ולפיכך, ולאור הפסיקה שהובאה לעיל, ניתן ללמוד כי הפירוש אשר ניתן ל"מקום עבודה" ככזה היכול להתפרש גם כמקום שבו מצויים משרדיו או מרכז מפעלו של המעסיק, נעשה על מנת להקל על התובע לממש את זכויותיו. התובע אכן לא הציג טעם להגשת התביעה דווקא בפני בית דין זה, אך לאור הפסיקה, כפי שהובאה לעיל, ומשאין מחלוקת כי מענה הרשום של הנתבעת 4 הינו באזור שיפוטו של בית דין זה, זכות הבחירה לאיזה בית דין להגיש את תביעתו, נתונה בידי התובע.
לאור האמור לעיל אני קובעת כי הסמכות המקומית לדון בתיק זה הינה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
ההוצאות ישקלו בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, (03 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.