הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 2267-05-14

19 נובמבר 2016
לפני:
כב' השופטת דפנה חסון זכריה

המבקש:
(התובע)
דורון ליבנה
ע"י ב"כ: עו"ד סיטן ו/או עו"ד ברכה

-
המשיבים:
(הנתבעים)
1. בית מסחר רחלזון יבוא ושיווק (2007) בע"מ
2. עמדת מפתח בע"מ
3. ירון איסקוב
4. אמיר נקש
5. רונן טל
6. נחום טל
7. אשר חביב
ע"י ב"כ: עו"ד נוימן ו/או עו"ד סולומונוביץ'

החלטה

1. לפניי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, במסגרתה עותר המבקש ליתן צו כנגד המשיבים, המורה להם לגלות מסמכים כדלקמן:

א. כתב התחייבות מאת המשיבות 1ו-2 להנפקת מניות למשיב 7
ב. הסכם חתום בין המשיבות 1, 2, 4, ו – 6 לבין המשיב 3
ג. תעודה על קבלת פטנט של המשיב 3
ד. תלוש שכר של מנהלת החשבונות במשיבות 1 ו-2
ה. תלוש שכר של עובדים מקבילים למבקש במשיבות 1 ו-2
ו. הסכם בין המשיבות 1-2 לרב בריח לעניין שיווק מכירה ושיתוף פעולה בקשר לגלמים לתחליף אינטראקטיב
ז. כרטסת רב בריח של המשיבות 1-2 ממועד פיטורי המבקש ועד היום
ח. חשבוניות רכש שקיבלה המשיבות 1-2 מרב בריח ממועד פיטורי המבקש ועד למועד הגשת התביעה
ט. חשבוניות הכנסות שהוציאו המשיבות 1-2 לרב בריח ממועד פיטורי המבקש ועד למועד הגשת התביעה
י. חשבונית יבוא מחברת סינטק ממועד פיטורי המבקש ועד היום
ניהול המו"מ ועד היום;
יב. חשבוניות פרופורמה לכל היבוא מסינטק לתקופה שמיום קבלת הסך של 250,000 ₪ אצל המשיבות עד היום;
יד. מסמכי יבוא או כרטסת מלאי של הבלוקר
טו. מחירון או מסמכים אחרים המעידים על המחירים אותו גובים עבור שכפול
תמצית העובדות הצריכות לעניינו וגדר המחלוקת

2. המשיבה 1 היא חברה העוסקת במסחר וייבוא של חומרי גלם למפתחות מנעולים ואביזרי נעילה.

3. המשיבה 2, מחזיקה רשת חנויות וזכיינים לשכפול מפתחות ומכירת מוצרי נעילה.

4. המשיבים 3-5 הם בעלי מניות במשיבות 1-2.

5. בין הצדדים, נתגלעה מחלוקת האם המשיב 7 אף הוא בעל מניות במשיבות 1-2, כשעל פי הנטען בתביעה, מניותיו מוחזקות בנאמנות על ידי המשיבים 4-6.

6. המבקש הועסק בשירות המשיבות 1-2, בתפקיד סמנכ"ל הכספים, בתקופה משיום ביום 16.5.2012 ועד ליום 31.8.13.

7. עקב מצוקה תזרימית אליה נקלעו המשיבות 1-2, העמיד המבקש לרשות המשיבה 1 הלוואה בסך של 250,000 ₪, במטרה לסייע לה לייבא את חומרי הגלם הדרושים לשם שכפול מפתחות. בין הצדדים הוסכם, כי בנוסף להשבת סכום ההלוואה, עם קבלת התמורה בגין מכירת הגלמים, יהא המבקש זכאי לתמורה בסך של 1 ₪ בעד כל גלם שיימכר על ידי המשיבות 1-2 וזאת בעבור שלוש הזמנות יבוא, של 70,000 יחידות על אחת - כך שבפועל יהא זכאי לתמורה בסך של 210,000 ₪ עבור השקעתו .
8. אין חולק בין הצדדים, כי המשיבות 1-2 השיבו למבקש סך של 260,000 ₪ המהווה השבת סכום ההלוואה בתוספת 10,000 ₪, ואולם, לטענת המבקש, חבים לו המשיבים סכום נוסף, בסך של 200,000, ₪ מכוח מכירת 210,000 גלמים, כפי שהוסכם בין הצדדים.

9. במסגרת כתב ההגנה, טענו המשיבים כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המבקש למשיבים 1-2, וכי מעמדו של המבקש היה מעמד של נותן שירותי ייעוץ לחברות בתחום ניהול הכספים באמצעות חברת מ. קונפינו בע"מ שבבעלותו (להלן- חברת קונפינו), בה אף הוא הועסק כשכיר בזמנים הרלבנטיים לתובענה. באשר לטענה הנוגעת לעסקה המסחרית שנכרתה בין הצדדים, טענו המשיבים כי המדובר בהתקשרות מסחרית, בין המשיבה 1 לחברת קונפינו, ולא בין המשיבים למבקש, וכי כספי ההלוואה הושבו לחברת קונפינו, ולא למבקש.
עוד טענו המשיבים, כי עסקת מכירת הגלמים לא יצאה אל הפועל, ומשכך, לא חבים הם למבקש סכום נוסף כלשהו בגין השקעתו.

10. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת, אפוא, לשאלת זכאותו של המבקש לזכויות סוציאליות בגין קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, וכן לשאלת זכאותו לקבלת התמורה שהוסכמה בין הצדדים בגין ההלוואה שהעמיד לרשות המשיבים .

11. במסגרת הליך גילוי המסמכים, ביקש המבקש גילויים של מסמכים שונים העשויים לתמוך בטענתו באשר לזכאותו לסכום של 200,000 ₪ מהמשיבים, בגין השקעתו. הצדדים נחלקו בשאלה האם המסמכים שמבוקש לגלותם הנם רלוונטיים למושא הסכסוך דכאן ובמידה וכן, האם גילויים למבקש ניגף בפני אינטרסים נגדיים, המצדיקים את מניעת הגילוי.

המסגרת הנורמטיבית

12. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), קובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

13. תכליתה המרכזית של תקנה 46 (א) לתקנות, היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים". עמד על כך בית הדין הארצי בע"ע 28222-05-10מכתשים מפעלים כימיים בע"מ- יהודה פלצ'י ( [פורסם בנבו] מיום 21.9.2010; להלן – עניין מכתשים; ע"ע 22749-09-10טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, [פורסם בנבו] מיום 27.01.2011; להלן – ענייןטבע תעשיות)

14. חובת הגילוי נובעת אף מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (עניין מכתשים).

15. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן, כאמור, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז , [פורסם בנבו] מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ , [פורסם בנבו] מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר , [פורסם בנבו] מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10, עניין מכתשים).

16. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק , [פורסם בנבו], מיום 28.3.07, להלן - עניין אבנצ'יק) כדלקמן -  

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .

17. עוד נקבע בפסיקה, כי ככל שנמצא כי המסמך שמבוקש לגלותו הינו רלבנטי להליך, יש לבחון את השאלה, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (ראו: רע"א 9322/07Gerber Products Companyנ. רנדי בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 15.10.2008).
בעניין מכתשים הנ"ל, הניח בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת וירט-ליבנה, שורה של הנחיות שתסייענה לערכאה הדיונית, הדנה בבקשה כגון דא, לערוך את האיזון הנדרש. ההנחיות הרלוונטיות לענייננו הן:
(א) התייחסות למבחן הרלוונטיות תוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע;
(ב) חשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או אפליה;
(ג) אל מול הזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים";

18. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפךבית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק).

דיון והכרעה

19. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
להלן טעמיי לאמור.

כתב התחייבות מאת המשיבות 1ו-2 להנפקת מניות למשיב 7; הסכם המשיבות 1, 2, 4, ו -6 לבין המשיב 3 ; תעודה על קבלת פטנט של המשיב 3

20. ע"פ הנטען בתביעה, המשיב 7 הוא בעל מניות במשיבות 1-2, ומניותיו מוחזקות בנאמנות על ידי המשיבים 4-6.
21. לטענת המבקש, קיימת טיוטה של הסכם בין המשיבים 1,2, 4 ו- 6, המעידה על כך שהמשיבים 1,2,4, ו - 6 התחייבו להנפיק למשיב 7 20% מהון המניות המונפק של המשיבות 1-2. המבקש אף צירף לבקשתו את טיוטת ההסכם (נספח ג' לבקשה).
עוד טען המבקש, כי הבסיס להתחייבות להנפיק למשיב 3 מניות היא העברת הפטנט לבעלות המשיבים.
המבקש הטעים, כי מסמכים אלה מצויים בשליטת המשיבים ויש בהם כדי להוכיח את טענותיו לפיה המשיבים הפרו התחייבויותיהם כלפיו .

22. במסגרת כתב ההגנה, טענו המשיבים כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה אישית כנגד המשיבים 3-7, וכי אין למשיב 7 מניות המוחזקות בנאמנות אצל המשיבים 4-6.
במסגרת תגובתם לבקשה, טענו המשיבים כי בטיוטת ההסכם אין מנגנון של החזקת מניות של המשיב 7, אלא מדובר על מנגנון עתידי בלבד. המשיבים טענו , כי הצגת ההסכם עשוי לפגוע בחסיונם המסחרי, מה גם, שאלה לא נדרשים להליך.

23. עיון בכתב התביעה, מעלה, כי על אף שהמבקש תבע באופן אישי אף את המשיב 7, לא פירט הוא מה עילת התביעה האישית כנגדו.

24. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי מעמדו של המשיב 7 בתקופה הרלבנטית לתביעה, רלבנטי להליך, ומשכך לא מצאתי מקום לחייב את המשיבים לגלות את הסכם ההתחייבות ואת ההסכם שנחתם בין המשיבים.
עם זאת, מאחר שהמשיבים הודיעו כי אין למשיב 7 מניות המחוזקות בנאמנות אצל המשיבים, יצהירו על כך המשיבים במסגרת תצהיר ערוך כדין.

25. כמו כן, לא מצאתי מקום לחייב את המשיבים לגלות תעודה על קבלת הפטנט למשיב 3, שכן לא מצאתי כי זו עשויה לתרום לקידום בירור המחלוקות בין הצדדים.

תלושי השכר של מנהלת חשבונות במשיבות 1-2 ושל עובדים מקבילים למבקש במשיבות 1-2

26. לטענת המבקש , תלושי השכר של מנהלת החשבונות ושל עובדים מקבילים אחרים במשיבות 1-2, דרושים על מנת להפריך את טענת המשיבים בסעיף 55 לכתב הגנתם, לפיה שכרו היה גבוה משמעותית משכרם של עובדים מקבילים, ולפיכך עומדת להם זכות הקיזוז, ככל שתתקבל טענתו בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד.

27. לטענת המשיבים, גילוי מסמכים אלה עלול לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים. המשיבים הוסיפו, כי אין למשיבות 1-2 עובדים נוספים במעמד מקביל למעמד המבקש, וכי תפקידו של המבקש נתפר במיוחד למידותיו.

28. עיון בסעיף 55 לכתב ההגנה מעלה כי המשיבים טענו כי אף לו ייקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המבקש למשיבות 1-2, הרי שיש לקזז את הסכומים ששולמו לו ביתר, היות והסכומים ששולמו לו גבוהים משמעותית מהסכומים שהיו משולמים לו היה עובד כשכיר אצל המשיבות 1-2 כמו גם בהשוואה לעובדים מקבילים.

29. בשים לב לטענת המשיבות בסעיף 55 לכתב ההגנה, ובשים לב למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר למעמדו של המבקש, סבורני כי תלושי השכר של מנהלת החשבונות אצל המשיבות רלבנטיות להליך, ומשכך יש מקום לגלות
את תלושי השכר שלה לתקופה הרלבנטית לתביעה, תוך השחרת שמה וכל פרט מזהה אחר.
עם זאת, על מנת לאזן בין אינטרס גילוי האמת לבין ההגנה על פרטיותה של מנהלת החשבונות, תשחרנה המשיבות 1-2 את שמה ואת פרטיה המזהים והאישיים של מנהלת החשבונות.

30. כמו כן, בשים לב לעובדה שבמסגרת כתב ההגנה טענו המשיבים שהמבקש השתכר יותר מעובדים מקבילים במשיבות 1-2 ואילו במסגרת התגובה לבקשה לגילוי מסמכים טענו כי אין בנמצא עובדים מקבילים – הרי שעמדתם לא בהקשר זה אינה ברורה דיה .
לפיכך, ככל שאכן אין בנמצא עובדים מקבילים למבקש – תפרטנה זאת המבקשות במסגרת תצהיר ערוך כדין.
ככל שישנים עובדים מקבילים - תמצאנה המבקש 12 תלושים אחרונים של כל אחד מעובדים אלה, תוך השחרת שמותיהם וכל פרט מזהה אחר.

הסכם בין המשיבות 1-2 לרב בריח לעניין שיווק מכירה ושיתוף פעולה בקשר לגלמים לתחליף אינטראקטיב; כרטסת רב בריח, חשבוניות רכש וחשבוניות הכנסות במשיבה 1 ממועד פיטורי המבקש ועד למועד הגשת התביעה;

31. לטענת המבקש, מסמכים אלה נדרשים, על מנת לתמוך בטענתו לפיה המשיבים הפרו את התחייבותם כלפיו, לשלם סך של 210,000 ₪ בעבור השקעתו . עוד טען המבקש, כי מסמכים אלה עשויים להפריך את טענת המשיבים לפיה העסקה לא יצאה אל הפועל.

32. לעומתו טענו המשיבים, כי אין מקום לחשיפת הקשרים המסחריים של המשיבות 1-2 עם רב בריח; כי רב בריח לא רכשה ואינה נוהגת לרכוש את הגלמים מושא העסקה הנטענת על ידי המבקש, שכונו "YYY". המשיבים אף הודיעו, כי לא נמכרו גלמים כלשהם לחברת רב בריח, ממועד הפסקת ההתקשרות עם המבקש ועד היום.

33. המסמכים המבוקשים בגילוי אכן רלבנטיים להליך. ואולם, מאחר שהמשיבים הודיעו כי אין בנמצא מסמכים כאמור, שכן העסקה לא יצאה אל הפועל, תצהרנה המשיבות 1-2 במסגרת תצהיר ערוך כדין, כי אכן אין בחזקתה מסמכים כנדרש על ידי המבקש, וכי העסקה למכירת הגלמים מושא הליך זה, לא יצאה בסופו של יום אל הפועל.

חשבונית יבוא מחברת סינטק ממועד פיטורי המבקש ועד היום; דפי חשבון בנק מזרחי ; חשבוניות פרופורמה לכל היבוא מסינטק לתקופה שמיום קבלת הסך של 250,000 ₪ אצל המשיבות עד היום; התכתבות עם סינטק לענין הגלמים מושא ההסכם עם המבקש ממועד ניהול המו"מ ועד היום

34. לטענת המבקש, חברת סינטק היא יצרן הגלמים ממנו הזמינו המשיבים את הגלמים מושא ההשקעה. לטענתו, מסמכים אלה דרושים על מנת להפריך את טענת המשיבים לפיה עסקה לא יצאה אל הפועל, ולפיכך לא הופר ההסכם שנכרת עם המבקש.

35. המשיבים שבו על טענתם לפיה העסקה לא יצאה אל הפועל , והוסיפו כי אין הצדקה לפגיעה כה מקיפה בחסיונם המסחרי. עוד טענו המשיבים, כי אין הם חולקים על כך ששולמה המקדמה עבור העסקה מושא ההשקעה , בסך 250,000₪, עוד נטען, כי המשיבים הציגו בפני המבקש התכתבות בינם לבין חברת סינטק ממנה עולה בבירור כי העסקה בוטלה.

36. מאחר שהמשיבים הודו כי ששולמה המקדמה עבור העסקה, בסך 250,000₪, הרי שטוענה זו הוכחה, ומשכך אכן מתייתר הצורך בהצגת דפי החשבון. כמו כן, מאחר שהמשיבים טענו כי אין בנמצא חשבוניות לתקופה הרלבנטית, שכן העסקה מושא ההשקעה לא יצאה בסופו של יום אל הפועל - תפרטנה המשיבות 1-2 במסגרת תצהיר ערוך כדין, כי אין בנמצא חשבוניות מושא ההשקעה יצאה אל הפועל.

37. מלוא החשבוניות ומלוא ההתכתבויות בין המשיבות לבין חברת סינטק, אף בנוגע לעסקאות אחרות, אינם רלבנטיים להליך. כמו כן, המדובר בבקשה גורפת, העשויה לפגוע בחסיונן המסחרי של המשיבות, בלא שנמצאה לכך הצדקה. לפיכך – בכפוף לאמור בסעיף 36 לעיל - הבקשה נדחית.

מסמכי יבוא או כרטסת מלאי של הבלוקר

38. לטענת המבקש, מסמכים אלה דרושים על מנת להוכיח את חוסר מהימנותם של המשיבים, שהפרו צו שיפוטי האוסר עליהם למכור את מנעול הבלוקר.
39. לטענת המשיבים, מסמכים אלה אינם רלבנטיים להליך, ויש בגילויים כדי להוות פגיעה במידע מסחרי ועסקי של המשיבות.

40. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה, שכן גילוי מסמכים אלה, אינו יכול לסייע בקידום ההליך או להשליך על שאלת זכאותו של המבקש לקבלת זכויות סוציאליות מכח יחסי עובד ומעביד על שאלת זכאותו לקבלת הסכומים שנתבעו מכח ההלוואה שהעמיד למשיבים.

41. הוכחת היעדר מהימנות כשלעצמה, אינה מהווה טעם מספיק להיעתר לבקשה, ומשכך הבקשה בהקשר זה, נדחית.

מחירון או מסמכים שיש בהם כדי להעיד על המחיר אותו גובים המשיבים בפועל עבור שכפול

42. לטענת המבקש, מסמכים אלה דרושים לשם הוכחת כדאיות ורווחיות העסקה שנכרתה לטענתו בין המבקש למשיבים, לפיה ישולם לו גמול של 1 ₪ בלבד בעבור כל שכפול.

43. לטענת המשיבים, המשיבה 1 אינה עוסקת בשכפול מפתחות, אלא עוסקת ביבוא ובמכירה בסיטונאות של גלמי מפתחות ומוצרי מנעולנות, וכי המשיבה 2 היא אשר הפעילה דוכן לשכפול מפתחות ברשת אייס. המשיבים הוסיפו , כי מאחר שהעסקה נכרתה בין המבקש למשיבה 1, ולא בין המבקש למשיבה 2, הרי שאין רלבנטיות למחירים שגבתה המשיבה 2 בעבור שכפול. המשיבה 2 טענה, כי אין ברשותה מחירוני שכפול ואין ברשותה מסמכים הנוגעים למחירים אלה. עוד נטען , כי המבקש עצמו טען כי הוא זכאי לתגמול בסך של 1₪ בעבור כל גלם שיימכר, בלא תלות במחיר בו נמכר בפועל, ולפיכך, אין רלבנטיות למחיר שגובה המשיבה 2 בעבור כל שכפול.

44. עיון בכתב התביעה מעלה, כי המבקש אכן טען כי הוא זכאי לתגמול בסך של 1₪ בעבור כל גלם שיימכר, וזאת בלא תלות במחיר בו יימכר בפועל על ידי המשיבים .
משכך, לא מצאתי כי מסמכים שיש בהם כדי להעיד על המחיר שגובים המשיבים בעבור כל שכפול רלבנטיים להליך, זאת בפרט משלא נטען על ידי המשיבים, כי העסקה שנכרתה עם המבקש לא היתה כדאית , אלא כי זו לא יצאה בסופו של יום אל הפועל. משכך, הבקשה אף בנקודה זו – נדחית.

סוף דבר

45. הבקשה מתקבלת בחלקה, כדלקמן:

א. המשיבים ימציאו למבקש, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה, את תלושי השכר של מנהלת החשבונות לתקופה שמיום 16.5.2012 ועד ליום 31.8.13, תוך השחרת שמה וכל פרט מזהה אחר.
ב. ככל שהמשיבות 1-2 העסיקו או מעסיקות עובדים מקבילים למבקש, תמצאנה, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה, את תלושי השכר שלהם לתקופה הרלבנטית לתביעה וכן את 12 תלושי השכר האחרונים שלהם , תוך השחרת שמותיהם וכל פרט מזהה אחר. ככל שאין בנמצא עובדים בתפקידים מקבילים למבקש, תפרטנה זאת במסגרת תצהיר ערוך כדין, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
ג. המשיבות 1-2 תפרטנה במסגרת תצהיר ערוך כדין, כי אין בחזקתן או ברשותן, הסכם ביניהן לבין לרב בריח בעניין מכירת הגלמים מושא השקעתו של המבקש; כי אין ברשותן כרטסת חשבוניות רכש וחשבוניות הכנסות מושא השקעת המבקש, וכי העסקה מושא ההשקעה, לא יצאה בסופו של יום אל הפועל.
ד. המשיבים יפרטו במסגרת תצהיר ערוך כדין, כי אין למשיב 7 מניות במשיבות 1-2 המחוזקות בנאמנות אצל משיבים 1,2,4ו -6.
ה. תצהירים כאמור, כאמור יימסרו למבקש בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.
46. יתר בקשות המבקשת -נדחות.

47. מאחר שהבקשה התקבלה בחלקה הקטן בלבד, יישא כל צד בהוצאותיו.

48. החלטה על סדר הגשת תצהירים ומועד ההוכחות תשלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשע"ז, (19 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.