הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 22433-09-15

26 מאי 2016
לפני:
כב' השופט תומר סילורה

התובע:
ארי בן משה
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה שבתאי בכר

-
הנתבעים:

  1. מוסך גבי מייארה ושותפיו בע"מ
  2. גבריאל מיארה

ע"י ב"כ: עו"ד הדס שגיא

החלטה

  1. בפניי בקשת התובע לגילוי מסמכים ספיציפי .
  2. להלן המסמכים שהתבקשו על ידי התובע:

א. תלונות של שמאי חברת הביטוח בנוגע לתובע.
ב. תלונות של לקוחות על התובע ככל שישנן, ואסמכתאות על נטישת לקוחות את הנתבעת 1 עקב כך.
ג. דו"חות שמילא התובע לחברות הביטוח בהם נמצאו אי התאמות.
ד. פרוטוקול/סיכום פגישות בירור בין הנתבע 2 לבין מר ניר שמריהו מחברת הראל.
ה. סיכומי שיחות בין הנתבע 2 לתובע.
ו. סיכום פגישה בין הנתבע 2 לבין מנהל שירות ושיווק בחברת כל מוביל מיום 22.10.14, כולל הזימון שנשלח לנתבע 2 לגבי פגישה זו.
ז. פנקס חופשה של התובע לשנים 2010-2012.
ח. כרטסת הנהלת חשבונות המציגה את סכומי העמלות שקיבל המוסך מחברת כלמוביל בשל הפניית לקוחות לרכישת רכבים אצל חברה זו, ביחס לכל תקופת עבודתו ולאחר סיום עבודתו.
ט. העתק מרישומים שנוהלו על ידי הנתבע 2 או רואה החשבון של המוסך באשר לשעות העבודה שביצע התובע בימים שבהם שירת במילואים.
י. תעודת הצטיינו שניתנה לנתבעת 1 בחודש ינואר 2015 בגין מכירת רכבים חדשים של חברת מיצובישי.
ההליך העיקרי
3. עניינה של תובענה זו בתביעת התובע בשל התנהלות הנתבעת 1 (להלן גם: "המוסך") בפיטוריו ולתשלום זכויותיו הסוציאליות: פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, תוספת וותק, קרן השתלמות, הלנת שכר, דמי הבראה, פיטורים שלא כדין, פגיעה בשם הטוב והוצאת דיבה וגמול שעות נוספות.
הנתבעת 1 היא חברה בע"מ המפעילה מוסך מורשה עבור חברת מיצובישי, בה הועסק התובע מיום 4.2.01 ועד לפיטוריו ביום 22.10.14, כאשר לטענת התובע על יחסי העבודה חל ההסכם הקיבוצי בענף המוסכים ו/או צו ההרחבה בענף המוסכים.
4. לטענת התובע, מתוקף תפקידו במוסך פנו אליו לקוחות שהתעניינו ברכישת רכב חדש, אז הפנה אותם לאולם התצוגה של חברת כלמוביל. ככל שלקוח המוסך היה רוכש רכב מיצובישי בחברת כלמוביל, היה המוסך מקבל עמלה בגין מכירה זו.
באחד הימים, פנה לקוח אל התובע וביקש המלצה למקום לרכישת רכב בליסינג. התובע הפנה אותו לחברת "מוביליס", אשר רכבי המיצובישי שלה מטופלים במוסך.
5. לתדהמתו של התובע, ביום 22.10.14, בעודו בעמדת המזכירות במוסך, פנה אליו הנתבע 2, מנכ"ל המוסך (להלן: "המנכ"ל"), אמר כי בגללו עליו להיפגש עם מנכ"ל מיצובישי, הטיח בו האשמות קשות לפיהן פגע בקשרי המוסך עם מיצובישי ופיטר אותו באותו מעמד, בכך שאמר לו לקחת את דבריו וללכת.
לטענת התובע, הודעת הפיטורים הבוטה והמשפילה הכתה בו תדהמה. למרות זאת, נשאר במוסף במשך כשעתיים על מנת להשאיר הוראות מפורטות על גבי מסמכים שהיו על שולחנו כדי שעובדים אחרים יוכלו להמשיך את הטיפול בדבריו ואז עזב בבושת פנים.
אם לא די בכך, לאחר פיטוריו הוציא המנכ"ל את דיבתו כאשר אסף את עובדי המוסך וסיפר להם כי התובע פוטר בשל סיבות אתיות, וסיפר לקצין הרכב של חברת הראל שהתובע פוטר וכי בנושא אמינות אינו מוכן לוותר.

6. ביום 17.11.14, כאשר הגיע לקבל את מכתב הפיטורים, נמסר לו על ידי רואה חשבון במוסך מסמך הנחזה להיות פרוטוקול ישיבת שימוע, בעוד שבפועל לא התקיימה כל שיחה כאמור. בנוסף, שכרו האחרון שולם ב- 3 תשלומים ונשללו ממנו פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.
7. בכתב ההגנה טוענים הנתבעים כי התובע פוטר בנסיבות חמורות לאחר קיום הליך שימוע כדין, שכן חיבל בפעילותו העסקית של המוסך והסב נזקים ישירים ועקיפים, כספיים ותדמיתיים, עד כדי סיכון ממשי של פעילותו הכוללת מול יבואנית רכבי מיצובישי בישראל ומול חברת הביטוח הראל.
על אף זאת, שולמו לו כל זכויותיו פרט לפיצויי הפיטורים, שכן בנסיבות פיטוריו על בית הדין לפסוק באשר לגובה שלילת הפיצויים.
8. לטענת הנתבעים, במהלך שנות עבודתו בחברה מצאו עצמם מבליגים מעת לעת על התנהגות יהירה וחריגה של התובע מול לקוחות, היעדר שיתוף פעולה עם ההנהלה ותלונות משמאי חברת הביטוח. בתקופת האחרונה לעבודתו הוחרפה התנהלותו והתקבלו יותר ויותר תלונות על יחס שלישי עד כדי נטישת לקוחות את המוסך.
9. בחודשים שקדמו לפיטוריו נקרא התובע פעמיים למשרדי חברת הביטוח הראל לשיחות בירור ופעם נוספת לשיחה עם המנכ"ל, בה הובהר לו כי יפסיק עבודתו מול השמאים המתלוננים מחברת הראל. בסמוך לאחר מכן, הגיעו נציגי כלמוביל לפגישה עם התובע לברר מדוע לא מגיעים אליהם לקוחות חוזרים מהמוסך, בה לטענתם התובע הטיח בהם כי כלמוביל גנבים ולכן הוא מפנה לקוחות לחברת הליסינג מוביליס, שלטענת הנתבעים בעליה מצוי עם התובע בקשרי ידידות, מה שהוביל לפגישה של המנכ"ל עם מנהל מחלקת שירות ושיווק בכלמוביל ביום 22.10.14.
10. לאחר פגישה זו, החליט המנכ"ל לשקול סיום עבודתו של התובע בחברה וזימנו, באותו היום, לישיבת שימוע בפניו ובפני מר גיל מיארה, המנהל המכני ויועץ שיווק ושירות במוסך. בשיחת שימוע זו, כך לטענת הנתבעים, אמר התובע כי ימשיך להמליץ למקורבים אליו לאן שהוא חושב לנכון גם אם זה גורם נזק למוסך וכי אין לו בעיה להפסיק לעבוד.
בו ביום עזב התובע את החברה, בטרם נמצא לו מחליף ובטרם ביצע חפיפה מסודרת לדברים שהיו תחת אחריותו.
11. למען הזהירות, העלו הנתבעים אף טענת קיזוז אשר להפסדים שנגרמו להם כתוצאה מאובדן עמלות הפניית לקוחות לכלמוביל וסיכון הפעילות העסקית ובשל פגיעה בשם הטוב מול לקוחות, חברות ביטוח וכלמוביל. הנתבעים מעריכים נזקיהם אלה בסך של 300,000 ₪.
המסגרת המשפטית
12. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
13. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).
14. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).
15. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.
16. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".
17. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).
18. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).
19. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).

דיון והכרעה
20. לטענת התובע בין הצדדים נטושה מחלוקת אשר לנסיבות סיום העסקתו במוסך, ויש במסמכים המבוקשים כדי לאפשר לו להוכיח תביעתו, להפריך טענות הנתבעים כפי שצוינו בכתב ההגנה ולהצביע על חוסר מהימנות גרסתם. לגישת הנתבעים, הם הגישו לתובע תצהיר גילוי מסמכים מטעמם זה מכבר, בו ציינו את כל המסמכים המצויים ברשותם והרלבנטיים להליך זה. חלק מהמסמכים המבוקשים להלן כבר גולו ולא ברור מדוע נכללו בבקשה. כך למשל -
א. תלונות של שמאי חברת הביטוח בנוגע לתובע – טוען התובע שלא הועברו לעיונו תלונות שהתקבלו לגביו.
ב. תלונות של לקוחות על התובע ככל שישנן, ואסמכתאות על נטישת לקוחות את הנתבעת 1 עקב כך - בדיון מיום 20.3.16 הציגו הנתבעים אסופה של כ- 50 מסמכים המעידים על נטישת לקוחות בשל תלונות עליו וסוכ ם כי המסמכים יועברו לעיונו, אך לעיונו הועברו 16 מסמכים בלבד. על כן, מבוקש להורות לנתבעים להעביר את מלוא הדו"חות שהוצגו במעמד הדיון.
ג. דו"חות שמילא התובע לחברות הביטוח בהם נמצאו אי התאמות - משנקטו הנתבעים במונח "דו"חות", הרי שמדובר במסמך בר קיימא המצוי ברשותם.
ד. פרוטוקול/סיכום פגישות בירור בין הנתבע 2 לבין מר ניר שמריהו מחברת הראל.
ה. סיכומי שיחות בין הנתבע 2 לתובע.
ו. סיכום פגישה בין הנתבע 2 לבין מנהל שירות ושיווק בחברת כל מוביל מיום 22.10.14, כולל הזימון שנשלח לנתבע 2 לגבי פגישה זו.
ז. פנקס חופשה של התובע לשנים 2010-2012.
ח. כרטסת הנהלת חשבונות המציגה את סכומי העמלות שקיבל המוסך מחברת כלמוביל בשל הפניית לקוחות לרכישת רכבים אצל חברה זו, ביחס לכל תקופת עבודתו ולאחר סיום עבודתו - בניגוד לבקשת התובע, העבירו הנתבעים הוראות חיוב חודשיות ביחס לשנים 2012-2016 בלבד, תוך השמטת חודשים מסויימים משנת 2015 ותוך מחיקת סכומי העמלות, כאשר סכומי העמלות קריטיים לעניין זה.
ט. העתק מרישומים שנוהלו על ידי הנתבע 2 או רואה החשבון של המוסך באשר לשעות העבודה שביצע התובע בימים שבהם שירת במילואים - הנתבעים העבירו דו"ח המפרט את ימי העבודה של התובע, ממנו לא ניתן ללמוד על שעות העבודה שביצע בימים בהם שירת במילואים. כמו כן, לא הועברו דו"חות הנוכחות ביחס לשנת 2010, ינואר 2011, ספטמבר 2012 ואוקטובר 2014.
י. תעודת הצטיינות שניתנה לנתבעת 1 בחודש ינואר 2015 בגין מכירת רכבים חדשים של חברת מיצובישי - הנתבעים העבירו תעודת ההצטיינות שניתנה להם בחודש ינואר 2016.
20. בנוסף, מבקש התובע להעביר לעיונו את המסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים וטרם הומצאו לידיו:
א. דו"חות נוכחות לתקופה פברואר 2007 - נובמבר 2009 כולל שעות העבודה.
ב. דו"חות נוכחות לחודשים דצמבר 2010 וינואר 2011.
ג. הוראת חיוב חודשית בגין ספטמבר 2014.
ד. תצלום חדרו של התובע במוסך.
21. טוענים הנתבעים כי פרט למסמכים שציינו מפורשות שנמצאים בידיהם במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שהגישו - לא מצויים בידם מסמכים נוספים אותן מבקש התובע.
בהתאם להלכה הפסוקה לא ניתן לדרוש מהצד שכנגד לגלות מסמכים אשר נטען לגביהם כי אינם ברשותו. כמו כן, מקום שצד מצהיר בפני בית הדין שאין בידיו מסמכים אשר התבקשו ע"י הצד השני, יצא ידי חובתו בקיום צו גילוי המסמכים ולא ניתן לדרוש את גילויים (דב"ע נה/45-01, נז/110-0 הרמן נ' ביטוח לאומי, לא פורסם, עב (ת"א) 3299/99-12 זמר נ' אלדד סוכני מכס, החלטה מיום 15.4.99).
בנסיבות אלה, הנתבעים מתבקשים להגיש תצהיר גילוי מסמכים משלים מטעמם במסגרתו יצהירו שהמסמכים שהתבקשו ע"י התובע אינם ברשותם.

סוף דבר:
22. בקשת התובע לגילוי המסמכים - נדחית כאמור לעיל ובכפוף להעברת תצהיר גילוי מסמכים משלים מטעם הנתבעים בתוך 30 ימים מהיום . על הנתבעים להצהיר שהמסמכים המבוקשים ע"י התובע אינם ברשותם.
23. התיק יקבע לדיון הוכחות. החלטה לעניין מועד דיון ההוכחות תשלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, (26 מאי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.