הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 21605-12-15

לפני:
כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

נציג ציבור (מעסיקים) מר ערן בסטר

התובעת
הלנה אורלייניס
ע"י ב"כ עו"ד תומר הדס
-
הנתבעת
כחלית ניהול פרוייקטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רונן אגמי

פסק דין

1. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת במשך כ- 13 שנה.
התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בגין תקופת העבודה וסיומה .

2. בפנינו העידו התובעת ומר יובל בדניצקי, סמנכ"ל ומנהל תחום ב משכ"ל.
מטעם הנתבעת העידה גב' דפנה הר שגיא.
בתום שמיעת העדויות הוגשו סיכומים בכתב.

3. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:
א. הנתבעת הינה חברה בע"מ המעניקה שירותי ניהול ופיקוח על פרוייקטים בתחום התשתיות.
ב. התובעת הועסקה בנתבעת מאז שנת 2002, בתפקיד מנהלת פרוייקטים.
ג. במשך שנים רבות היו התובעת ומנהל הנתבעת, מר אבי הרשטיק, בני זוג ידועים בציבור.
ד. מר הרשטיק נקלע למצב בריאותי קשה ובחודש מרץ 2016 מונה לו אפוטרופוס, על פי צו של בית המשפט (שצורף לסיכומי הנתבעת).
ה. התובעת מחזיקה במכתב פיטורים הנחזה להיות חתום על ידי הנתבעת.

4. נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

5. נסיבות סיום יחסי עובד ומעסיק
מהראיות עולה כי עקב הדרדרות במצבו הרפואי של מר הר שגיא , מנהל הנתבעת ובעליה, נכנסה ביתו דפנה הר שגיא לניהול העסק .
על פי עדותה, נכנסה לחברה בשנת 2014 אולם לא ידעה לומר בדיוק מתי.
לחברה היו שני סניפים, בבאר שבע ובראשון לציון.
התובעת הועסקה תמיד בסניף ראשון לציון.
דפנה הר שגיא הודתה כי היא נכנסה לפעילות לסניף באר שבע וכי רק מאוחר יותר נכנסה גם לסניף בראשון לציון. העדה לא ידעה לומר מתי בדיוק החלה לפעול בסניף ראשון לציון.

6. ביום 7/10/15 נשלחה לתובעת הודעה בדואר אלקטרוני.
בהודעה נאמר:

"הלנה שלום רב!
לנוכח מצב החברה עקב מחלתו של אבי אני נאלץ להודיעך על הפסקת העבודה.
מצ"ב מכתב פיטורין.
במידה וברצונך לקיים שימוע כנדרש על פי החוק אשמח להפגש אתך.
נא הודיעני בחוזר.
נא אשרי קבלת ההודעה".

על ההודעה חתום אריה הרשטיק.
להודעה צורף מכתב פיטורים על גבי נייר לוגו של הנתבעת, הנחזה להיות חתום בחותמת החברה ובחתימת דפנה הר שגיא.
במכתב הפיטורים נאמר:
"הנני להודיעך שמתאריך 05.11.2015 תופסק עבודתך בחברת כחלית עקב צמצום פרוייקטים (כולל ימי הודעה מוקדמת).
יערך עבורך גמר חשבון ונעדכן אותך בהמשך.
אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך".

7. ביום 8/10/15 נשלח מייל נוסף מאת אריה הרשטיק:
"הלנה שלום,
נא לאשר את קבלת ההודעה הרצ"ב"

8. אריה הרשטיק הוא אחיו של אבי הר שגיא, הבעלים והמנהל של הנתבעת.

הנתבעת טענה כי אריה הרשטיק לא היה בעל סמכות לחייב בשם החברה הנתבעת וכי מדובר במסמך מזוייף שהנתבעת אינה עומדת מאחוריו.

9. מנגד, התובעת הציגה מספר ראיות המעידות על כך שבמועדים הרלבנטיים, אריה הרשטיק הוא זה שניהל את הנתבעת ולכל הפחות את הסניף בראשון לציון.
נפרט את הראיות להלן.

10. הנתבעת צרפה חוו"ד פסיכיאטר מטעם בית המשפט בעניינו של מר אבי הר שגיא (נ/2) מיום 26/11/15.
בחוות הדעת צויין כי המומחה קיבל את האינפורמציה ממר הר שגיא בעצמו, מהבת דפנה, מחברתו (התובעת) ומאשתו.

בחוות הדעת נרשם:
"... לפני כחצי שנה ביקש מבתו דפנה ואחיו לעזור ולנהל את העסקים שלו ... הנבדק מגיע ל- 3 שעות לחברה אך בפועל לא מנהל את החברה".

בכך יש תימוכין לטענת התובעת, כי אריה הרשטיק סייע בניהול הנתבעת, בשם אחיו אבי הר שגיא, במהלך שנת 2015.

11. דפנה הר שגיא הכחישה בתצהירה, כי לדוד שלה, אריה הרשטיק, היה חלק כלשהו בניהול הנתבעת.

בעדותה נשאלה מאין לקח הפסיכיאטר את המידע לפיו אריה הרשטיק נכנס לניהול החברה והשיבה:
"הוא דיבר גם עם אבא שלי וגם עם התובעת. אני לא יודעת מאיפה הוא קיבל את המידע הזה".

ועוד אישרה כי הקרן לטיפול בחסויים, שטיפלה בענייניו של אביה, ביקשה מאריה:
"לבוא ולעזור בניהול החברה ללא תפקיד רשמי, ובהתנדבות".

לדבריה:
"ש. את מאשרת שבשנת 2016 נעשתה פנייה לאריה לבוא בהתנדבות ולהיות מעורב בעסקים של הנתבעת?
ת. ביקשו ממנו לעזור בניהול החברות זה היה מטעם הקרן לחסויים. לא אמרתי את זה בתצהיר כי זה לא רלבנטי. אין לו מעמד בחברה.
ש. אין לו מעמד איך הוא פעל?
ת. תשאל אותו.
ש. את סמנכ"לית בחברה, נכנס גורם בשם אריה ופועל בחברה ואת לא אומרת כלום?
ת. כשאבא שלי קיבל אפוטרופסות של הקרן לחסויים אין לי ברירה ואני חייבת לשתף פעולה, זה היה בשנת 2016. אני מעריכה בסביבות פברואר מרץ, לבקשת בית הדין אני יכולה להגיש מסמך על כך. גם ברגע שהם מונו זה לא נעשה באופן אוטומטי אלא לקח זמן.

12. הנה כי כן, בניגוד לתצהיר שבו הכחישה לחלוטין מעורבות של אריה הרשטיק בניהול הנתבעת, בעדותה אישרה שאריה הרשטיק היה מעורב בניהול. אמנם טענה כך לגבי שנת 2016 ולא לגבי אמצע שנת 2015, שאז התובעת פוטרה, אך בהסתרה זו יש כדי ללמד על מעורבות של אריה בניהול הנתבעת, גם לפני מרץ 2016.

13. שעה שהוכח כי אריה הרשטיק היה מעורב בניהול ענייני הנתבעת, עובדה שהוסתרה ע"י גב' הר שגיא בתצהירה, הרי שהיה על הנתבעת לזמן את אריה למתן עדות, ככל שלטענת הנתבעת מעורבותו החלה רק בשנת 2016 ולא קודם לכן.

14. עוד ובנוסף העיד מר יובל בודניצקי מטעם המשכ"ל, כי מי שעמד מולו בשם הנתבעת היה אריה הרשטיק , וזאת בידיעה ובהסכמה של גב' הר שגיא ולאור מצבו הרפואי.

וכן בנספח 2 לתצהיר המשלים של התובעת, פרוטוקול דיון מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (דמ 19134-04-16) מחודש יוני 2016 בתביעה של עובד נגד הנתבעת, בה נכח מר אריה הרשטיק בשם הנתבעת ואמר לפרוטוקול:

"השאלה של פדיון החופשה היא מאוד עקרונית לי כיוון שפיטרתי עוד 70 איש ולא רק את התובע. יש לי אח בשם אבי הר שגיא שחלה קשה. אני קיבלתי הוראה ממנו לתת לכל אחד מה שמגיע לו. חזרתי מחו"ל כדי למנוע את התמוטטות העסקים שלו ובקשיים רבים הצלחתי לשלם לכולם את הפיצויים.
אין פה צורך לעשות פשרה צריך לקבוע מה מגיע לו ואנו נשלם".

15. סיכומו של דבר, הוכח כי אריה הרשטיק ניהל את הנתבעת בשנת 2015, במועד שבו שלח לתובעת במייל את מכתב הפיטורים.

16. טענה נוספת לנתבעת, כי בניגוד לחתימה הנחזית להיות מופיעה על מכתב הפיטורים, דפנה הר שגיא לא חתמה עליו.
טענה זו נסתרה משהוכח כי באותה תקופה פיטרה הנתבעת עובדים רבים, וכי החתומה על מכתבי הפיטורים לאותם עובדים היא דפנה הר שגיא. דוגמאות למכתבי פיטורים צורפו לתצהירים מטעם התובעת.
בנוסף, הודתה דפנה הר שגיא בעדותה כי חלק מהעובדים שמכתבי פיטורים שלהם צורפו ע"י התובעת, אכן פוטרו על ידה.
ועוד - דפנה הר שגיא סיפרה לפסיכיאטר של אביה, שנאלצה לפטר עובדים רבים.

17. משהוצג מכתב פיטורים נחזה להיות חתום ע"י גב' הר שגיא, היה על הנתבעת להוכיח כי החתימה אינה חתימתה של גב' הר שגיא. על אף זאת, לא הוצגה חוות דעת של מומחה לכתבי יד בעניין זה וטענה זו לא הוכחה.
התובעת בסיכומים טוענת כי היה על הנתבעת להציג חוות דעת כאמור. טענה זו נדחית, לאור המסמך הנחזה להיות חתום על ידי דפנה הר שגיא, לאור העובדה שהמסמך נשלח לתובעת על ידי אריה הרשטיק שהוכח כי סייע בניהול החברה באותם מועדים.

18. הנתבעת מתבססת על הקלטת שיחה של מר אבי הר שגיא עם מנהל החשבונות. לטענת הנתבעת, שיחה זו מעידה על כך שהתובעת היא זו שביקשה להתפטר.
לא ניתן ללמוד מראיה זו דבר.
ראשית, גב' הר שגיא לא היתה חלק מהשיחה ולא נטלה בה חלק.
שנית, לא היתה על מניעה לזמן לעדות את מנהלת החשבונות שאיתה נערכה השיחה, על מנת שתאמת את הדברים, אולם הנתבעת בחרה שלא לעשות כן.

19. סיכומו של דבר, הוכח שהתובעת פוטרה ע"י הנתבעת במכתב פיטורים חתום ע"י דפנה הר שגיא, שנשלח לתובעת במייל על ידי אריה הרשטיק, שניהל את הנתבעת בפועל במועדים הרלבנטיים.

משהתובעת פוטרה, זכאית לפיצויי פיטורים.
יצויין שהנתבעת הסכימה לשחרר לטובת התובעת את הכספים הצבורים לטובתה בקופת גמל.

הנתבעת טוענת כי יש לחשב את השכר תוך התייחסות לכך שהועלה פעמיים, באופן דרמטי, לאורך תקופת העבודה. לטענת הנתבעת, השכר הועלה ב 65% בחודש נובמבר 2013 ופעם נוספת ב 25% בחודש מאי 2015.
לכן, לטענתה, יש לחשב את השכר לפי כל תקופה בנפרד, כך שסכום הפיצויים נמוך משמעותית.
טענה זו של הנתבעת עומדת בסתירה להוראות חוק פיצויי פיטורים, הקובעות כי פיצויי פיטורים יחושבו לפי השכר האחרון ששולם לעובד.
ממילא, הטענה להעלאות חריגות לא הוכחה, ובמיוחד נוכח היחסים המיוחדים שהיו בין התובעת לבין בעלי החברה מר הר שגיא.

סוף דבר, חישוב פיצויי פיטורים יערך לפי השכר האחרון בסך 19,060 ₪ כפול 13.58 שנים, סה"כ 258,908 ₪.
מסכום זה יופחתו סכומים ששוחררו לזכות התובעת מקופ"ג במרכיב פיצויי פיטורים.

20. לעניין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, נתנו דעתנו לטענות שהועלו כלפי התובעת, ונדון בהן בהרחבה בהמשך, לפגיעה בנתבעת עקב המשך עבודה עם משכ"ל, שהיתה לקוח של הנתבעת.
עוד נתנו דעתנו לטענה שהועלתה, ואף בה נדון בהמשך, לסכום שניתן לתובעת על ידי מר הר שגיא ואשר לטענת הנתבעת, ניתן כהלוואה.

21. נוכח כל אלה, מצאנו לנכון להפחית את פיצויי ההלנה ולהעמידם על הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

22. פיצוי בגין העדר שימוע
התובעת פוטרה ללא שנערך הליך שימוע. על כך אין חולק.
במייל שנשלח על ידי אריה הרשטיק, נכתב כי הסיבה לפיטורים היא מחלתו של אבי הר שגיא ועוד נכתב כי אם התובעת מעוניינת בהליך שימוע, ישמח אריה הרשטיק להיפגש עימה.

התובעת נשאלה על כך והשיבה:
"ש. לפי מה שכתוב במייל הזה אריה הודיע לך שאם את רוצה לקיים שימוע לפי החוק, שתודיעי לו בחוזרת, האם הודעת לו בחוזרת?
ת. לא ביקשתי שימוע.
ש. לא הודעת לו כלום?
ת. לא ביקשתי שימוע.
לשאלה הראשונה – לא זוכרת. לשאלה השניה – לא בקשתי שימוע.
ש. זאת אומרת שוויתרת על שימוע?
ת. לא ויתרתי על שמוע. אנו בדקנו כל העובדים שהתפטרו באותו יום, התכנסנו ובדקנו האם שימוע צריך לבוא אחרי מכתב הפטורים או לפני והבנו שההליך שבוצע לא נכון, ולכן את רוב העובדים החליטו לא לבקש שימוע.
ש. את התעלמת מהמייל שאריה שלח לך?
ת. לא התעלמתי. זה היה בהפתעה. קבלנו את ההודעה וזהו".

23. עסקינן בפיטורים עקב מצבו הרפואי של מנכ"ל הנתבעת.
עובדה זו היתה ידועה לתובעת, שהיתה באותה עת בת זוגו.
מי שניהל בפועל את הנתבעת, אריה הרשטיק, איפשר לתובעת לבקש לקיים שימוע אולם התובעת בחרה, במודע, שלא לבקש.
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שההודעה המזמינה את התובעת "לבקש" שימוע, נשלחה ביחד עם מכתב הפיטורים. לכן, גם אם התובעת היתה מממשת את הזכות שניתנה לה ומבקשת לקיים הליך שימוע, לא ברור מה היתה המשמעות של ההליך שעה שמכתב הפיטורים כבר נמסר לידיה.
בנסיבות אלה, התובעת זכאית לפיצוי בגין העדר הליך שימוע. בשים לב לידיעתה אודות מצבו הרפואי של בעלי הנתבעת ואודות הצורך בפיטורי עובדים עקב כך, נעמיד את הפיצוי על הצד הנמוך.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין העדר הליך שימוע, בסך 20,000 ₪.

24. שכר עבודה לחודשים אוקטובר ונובמבר 2015
על פי מכתב הפיטורים, הפיטורים נכנסו לתוקף ביום 5/11/15.
הוכח שהתובעת השתתפה בפגישת עבודה של הנתבעת ביום 1/11/15, כעולה מהודעת מייל שנשלחה אליה (ת/12).
הנתבעת הציגה תלוש שכר לחודש נובמבר 2015 אך לא הציגה תלוש לחודש אוקטובר 2015.
לטענתה, התובעת כלל לא עבדה בחודש אוקטובר.
התובעת טוענת מנגד, שבחודש אוקטובר פעלה מול אריה הרשטיק, וצרפה תכתובת מייל בעניין זה, בענייני עבודה.
כן טענה שהיו חגים במהלך החודש וכן כי היתה חולה וצרפה אישור מחלה לימים 6/10/15 עד 13/10/15 (נ/11).

25. התובעת טענה כי דפנה הר שגיא נטלה את המחשב האישי שלה, ממשרדי החברה, ביום 21/9/17 (סעיף 16 לתצהיר המשלים).
אמנם בעדותה תיקנה והבהירה שהמחשב לא נגנב מביתה, כפי שטענה בתצהיר, אלא ממשרדי הנתבעת. כן אישרה שבתלונה שהגישה נגד דפנה הר שגיא, לא היה בעניין המחשב שנגנב.

דפנה הר שגיא בעדותה אישרה שלקחה את המחשב של התובעת.
לדבריה:
"ת. לקחתי מחשב שהיה בו מידע לגבי החברה שלנו, מהחברה עצמה, זה לא היה מחשב שהיה שייך לתובעת אי פעם, זה בגלל חשדות של אי סדרים שעליהם נדבר בערכאות אחרות. אני לא זוכרת בדיוק מתי לקחתי. זה היה בתקופה שליוויתי את אבא שלי, לא זוכרת תאריכים, מבחינתי זו היתה תקופה ארוכה, ואני לא רוצה להתחייב על תאריך.
ש. פחות או יותר כמה זמן לפני שהתובעת סיימה את עבודתה בחברה?
ת. לא יודעת.
ש. הוגן להגיד חודשיים לפני?
ת. שוב, אני יכולה ללכת הביתה, לחפש, לתת לך תאריך, כרגע לא יכולה להגיד.
ש. לא החזרת לה את המחשב ?
ת. למה אני צריכה להחזיר מחשב של החברה להלנה?".

מעדותה עולה כי היא זו שנטלה את המחשב של התובעת ולא איפשרה לה להמשיך לעבוד כפי שעבדה קודם לכן.

26. נוכח כל אלה, הוכח כי התובעת זכאית לשכר עבודה עבור חודש אוקטובר 2015 ועוד 5 ימי עבודה בחודש נובמבר 2015, שבהם עבדה בפועל.
יצויין כי בתצהיר התובעת נטען שהסכום ברכיב זה כולל גם הפרשים על חודש ספטמבר בסך 666 ש"ח (סעיף 28 לתצהיר התובעת). טענה זו לא הוכחה.
התובעת זכאית לשכר עבודה לחודשים אוקטובר ונובמבר בסך 23,393 ₪ (הסכום שנתבע בכתב התביעה, בקיזוז 666 ₪).

27. לעניין פיצויי הלנה, הנתבעת לא מסרה סיבה לאי תשלום שכר עבודה. כל הטענות שהועלו, לאי עבודה בפועל, נדחו במסמכים ובראיות שהציגה התובעת.
בנסיבות אלה ולאור מכלול הראיות, אנו קובעים שהנתבעת תישא בפיצויי הלנה בסך 5,000 ₪.

28. פדיון חופש
הנתבעת טענה שהתובעת שהתה בחו"ל בתקופת העבודה אולם התובעת הציגה דו"ח כניסות ויציאות מהארץ, המצביע על כך שלא היתה בחו"ל במועדים הרלבנטיים.
בתלוש נובמבר 2015, שהוצא לאחר סיום יחסי עובד ומעביד, נרשמו 141.86 ימי חופש.

29. הנתבעת צרפה לתצהירה פירוט של ימי חופש.
התובעת, בתצהיר המשלים, התיחסה לכך ואמרה:
"פנקס החופשה שלי נוהל על ידי הנתבעת, תוך שהקפדתי להצהיר על כל חצאי וימי החופשה שלקחתי בתקופת עבודתי בחברה...."

לאור עדות זו של התובעת ולאור הרישומים שצורפו לתצהיר דפנה הר שגיא, התובעת זכאית לפדיון 38 ימי חופש, בסך 33,429 ₪.
סכום זה מופיע בתלוש השכר לחודש נובמבר 2015, אך לא שולם, בשל קיזוז "החזר הלוואה".
בהתאם לקביעתנו בהמשך, לא היתה הצדקה לקזז את הסכומים ולכן על הנתבעת לשלם לתובעת סך 33,429 ₪.

30. הפרשי גמל
הנתבעת לא ערכה עם התובעת הסכם עבודה. על כך נדון ברכיב נפרד.
בכל הנוגע להפרשות לגמל, כעולה מתלוש השכר, מתחילת העבודה הופרשו בגין התובעת סכומים לקופ"ג עתיד בשיעור 5% מהשכר, כך עד לחודש ינואר 2012.
החל מחודש ינואר 2012, פחתה ההפרשה לקרן עתיד מ- 429 ₪ ל- 341 ₪. סכום זה הופרש החל מחודש ינואר 2012 ועד להפסקת העבודה.

31. הנתבעת טענה כי מעולם לא סוכם שההפרשות לקופת עתיד יהיו בשיעור 5%.
עוד נטען כי סכום ההפרשה היה מפורט בתלוש השכר מידי חודש והיה בידיעת התובעת והעובדה שלא מחתה, מעידה שלמעשה הסכימה.

32. בעדותה אישרה גב' דפנה הר שגיא שלא היתה מעורבת בניהול הנתבעת בשנת 2012. הנתבעת למעשה לא הציגה הסבר לשינוי בהפרשות לגמל כפי שנערך בשנת 2012.
על אף זאת, אנו קובעים שהתובעת אינה זכאית להפרשי גמל.
הוכח כי עדכון ההפרשות לקופת עתיד, פורט מידי חודש בתלוש השכר.
העובדה שהתובעת לא מחתה במהלך השנים על הפחתת ההפרשות לקופת עתיד, על אף שהדבר היה ידוע וגלוי בפניה, מעידה על הסכמתה להפחתה.
משידעה וקיבלה, מנועה התובעת מלטעון כיום אחרת.
לפיכך, התביעה בעניין זה נדחית.

33. העדר הסכם עבודה
התובעת דורשת פיצוי בשל אי מסירת הודעה לעובד בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) התשס"ב-2002.

לטענת הנתבעת, התובעת החלה לעבוד ביום 1/2/02 ואילו בהתאם להוראות החוק, שעה שעובד החל לעבוד לפני יום 21/6/02, אזי המעסיק חייב למסור לעובד הודעה בכתב, בתוך 30 יום מיום שהעובד דרש זאת ממנו בכתב. לטענת הנתבעת, משלא היתה דרישה מטעם התובעת, הרי שלא קמה חובה לנתבעת למסור הודעה לעובד.

34. טענת הנתבעת בעניין זה, התואמת את הוראות החוק, מתקבלת.
למעלה מהדרוש נבהיר כי שעה שהוכח שהנתבעת נוהלה ע"י אבי הר שגיא, שהיה בן זוגה של התובעת לאורך שנים רבות עד שנפל למשכב, ושעה שהוכח כי במהלך מרבית תקופת העבודה, עבדה התובעת ישירות מול אבי הר שגיא, הרי שטענתה לפיצוי בשל העדר הסכם עבודה בשנת 2002 , היא טענה שאינה במקומה.

בנסיבות אלה, התביעה לפיצוי בגין העדר הסכם עבודה, נדחית.

35. פיצוי בגין נזק לא ממוני
התובעת טוענת כי זהו המקרה החריג שבו יש לחייב בפיצוי בגין נזק לא ממוני. התובעת מבססת את התביעה על התנכלות כלפי התובעת בחודשים האחרונים לעבודה, אי תשלום שכר לחודשים אוקטובר ונובמבר, השגת גבול, איומים ועוד.

אנו סבורים כי הנסיבות שהובאו בפנינו אינן מצדיקות פסיקת פיצוי מעבר לזכויות הקוגנטיות הקבועות בחוק .

ראשית, עסקינן במערכת יחסים מיוחדת בין התובעת לבין מנהל הנתבעת, ובכניסה של ביתו של מנהל הנתבעת וכן אחיו, לניהול החברה, בנסיבות מיוחדות ורגישות.

שנית, הובהר שלדפנה הר שגיא טענות רבות כלפי התובעת, אשר נובעות גם ממערכת היחסים שהיתה בין התובעת לבין אביה של דפנה.

שלישית, הובהר שהתובעת קיבלה מהנתבעת סכום כסף ניכר, בסמוך לפיטוריה, אשר הינו שנוי במחלוקת מבחינת דפנה הר שגיא.

אמנם אין בכל אלה משום הצדקה שלא לשלם לתובעת שכר עבודה, אך יחד עם זאת, אנו סבורים כי מכלול הנסיבות אינו מצדיק פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני.

36. טענות קיזוז ותביעה שכנגד -
טענת קיזוז בגין סך 218,000 ₪
הנתבעת טענה כי יש לקזז מכל סכום שמגיע לתובעת, הלוואה שקיבלה מהנתבעת על סך 218,000 ₪ בחודש יוני 2015.

התובעת העידה כי בחודש יוני 2015 קיבלה סך 218,000 ₪ מאבי הר שגיא, לצורך רכישת רכב.
לתצהיר המשלים צרפה העתק פעולות יומן מהכרטסת של הנתבעת שעליה נרשם בכתב יד "לחייב את אבי".
מהראיות עולה כי במסגרת הקשר בין התובעת לבין אבי הר שגיא, קיבלה ממנו מתנות נוספות, ביניהן דירות בארה"ב בשווי כספי גבוה. כעולה מהפרוטוקולים, נושא זה נדון בערכאות אחרות ולא הורחב עליו הדיבור בהליך בפנינו.

37. הנתבעת, הטוענת כי מדובר בהלוואה, לא הציגה הסכם הלוואה.
בהעדר הסכם כזה, אין אלא לקבל את גירסת התובעת, לפיה הסכום ניתן לה במתנה על ידי אבי הר שגיא, במסגרת היחסים שהיו ביניהם מעבר ליחסי עובד ומעסיק.

לאור האמור, טענת הקיזוז בעניין זה נדחית.

38. קיזוז כספים כתוצאה מעבודה ישירות עבור משכ"ל
הנתבעת טוענת כי עם כניסתה של דפנה הר שגיא לניהול הנתבעת, לאור מחלתו של מר הר שגיא, ביקשה מכל מנהלי האגפים לשלוח פירוט של הפרויקטים שעליהם עבדו. לטענתה, התובעת היתה היחידה שלא מסרה לה פירוט של הפרויקטים. עוד טענה דפנה הר שגיא, כי התובעת, שהתפטרה בתחילת חודש אוקטובר 2015, פעלה ישירות מול המשכ"ל לביצוע הפרויקטים ולמעשה "גנבה פרויקטים" מהנתבעת.
בגין כך דרשה הנתבעת כי התובעת תפצה אותה בסך 1,600,000 ₪.

39. התובעת הצהירה כי היא עבדה בנתבעת עד תחילת חודש נובמבר 2015, כאשר עבדה מול אריה הרשטיק. לטענתה, מר הרשטיק פעל מול לקוחות הנתבעת ובינהם המשכ"ל, לצורך העברת הפרויקטים ללקוחות, על מנת למנוע פגיעה בהם.
התובעת צרפה לתצהיר המשלים מכתב מיום 2/11/15 הכולל סיכום פגישה בין מר בודניצקי מטעם המשכ"ל לבין מר אריה הרשטיק, מיום 15/8/15 שעניינה:

"סיום עבודות עם כחלית ניהול פרוייקטים בע"מ, צומת מהנדסים בע"מ וצומת 2012 בע"מ".

במסמך נאמר כי הצדדים כולם מודעים למצבו הרפואי של מר אבי הר שגיא ולפיכך נדונה אפשרות לסיים את ההתקשרות של המשכ"ל עם הנתבעת וחברות נוספות בבעלות מר הר שגיא, כך שכל הפרוייקטים יעברו בחזרה למשכ"ל, למעט אלה שאמורים להסתיים על סוף שנת 2015 ותחילת 2016, שיושלמו על ידי הנתבעת.
למסמך צורף נספח 6 לתצהיר משלים, שהוא רשימת הפרויקטים.

40. מר בודניצקי העיד לגבי המכתב, כי היו שלוש חברות בבעלות אבי הר שגיא, שעבדו מול המשכ"ל, וכי לאור מצבו הרפואי של אבי הר שגיא, יצר אחיו, אריה הרשטיק, קשר עם המשכ"ל ונקבעו פגישות שמטרתן לראות "איך ממשיכים מפה הלאה".
העד לא ידע לומר מתי בדיון נוצר הקשר עם אריה הרשטיק. לדבריו, לתובעת לא היה יד ורגל בדבר.
עוד העיד כי המשכ"ל העבירה את הפרויקטים שחזרו אליה מהנתבעת, לחברת לוגיסטר. לדבריו, התובעת ביצעה עבודה עבור חברת לוגיסטר, אולם לא ידע לומר באיזו מתכונת וממתי החלה התובעת לעבוד בלוגיסטר. בחקירה נגדית אישר כי בעלי המניות בחברת לוגיסטר הם עובדים לשעבר של הנתבעת.

העד נשאל האם קיבל מסמך כלשהו מאריה הרשטיק המסמיך אותו לנהל התדיינות בנוגע לנתבעת. לטענתו הוצג לו מסמך כזה, אך המסמך לא הוצג לתיק.
העד נשאל האם התובעת היתה זו שריכזה את כל הפעילות של הנתבעת מול המשכ"ל. לדבריו, מי שריכז את הדברים היה אבי הר שגיא, שהיה אדם מאד דומיננטי וכי ההתנהלות היתה מולו.
עוד אישר:
"... גם דפנה ידעה שאני בקשר עם אריה בנושא סיכום המשך הפעילות וסגירת הפעילות בנושא העבודה שדיברנו עליהם קודם..."

41. העד התבקש להבהיר מהו התאריך שממנו ואילך התובעת החלה לנהל את הפרויקטים דרך לוגיסטר ולא דרך הנתבעת. לדבריו, מדובר על אמצע נובמבר ובכל מקרה לא לפני המכתב ששלח לאריה הרשטיק ביום 2/11/15.

42. דפנה הר שגיא טענה בעדותה שביקשה מכל המנהלים לעביר רשימה של פרויקטים, אך בעדותה אישרה שלא היתה פניה בכתב אלא בעל פה.
העדה נשאלה לגבי המעורבות של אריה הרשטיק בניהול הנתבעת ולגבי המעורבות של התובעת ושל מר הרשטיק בענייני החברה. לדבריה:
"כל קשר שהיה בין הלנה לאחרה, לא קשור אליי ולא קשור לחברה בתקופה זו, אריה לא היה לו שום חלק בחברה ולא היה קשור לחברה, רק אני ניהלתי עם אבי שלא היה במצב טוב".

עדותה זו סותרת את הראיות אשר מצביעות באופן ברור על מעורבות של אריה הרשטיק בניהול הנתבעת, לפחות מחודש אוגוסט 2015 ובוודא בחודש נובמבר 2015.

43. נבהיר כי מערכת היחסים שבין גב' דפנה הר שגיא לבין מר אריה הרשטיק בכל הנוגע לניהול החברה הנתבעת, לא הובהרה די צרכה. מהראיות עולה הרושם שלפחות בחלק מהתקופה התנהלו דברים במקביל. מחד, של אריה הרשטיק מול עובדים ולקוחות ומאידך, של דפנה הר שגיא מול עובדים.
לכך יש להוסיף את היריבות בין התובעת שהיתה בת הזוג של אבי הר שגיא לאורך שנים, לבין אשתו וביתו של אבי הר שגיא, לרבות הליכים משפטיים שמתבררים בינהם, טענות ל"מתנות" וכיו"ב.

44. מכל מקום, מהראיות עולה שסיום ההתקשרות בין המשכ"ל לבין הנתבעת היה ביוזמת אריה הרשטיק ולא ביוזמת התובעת.
הנתבעת לא הוכיחה שהפעילות של התובעת מול המשכ"ל באמצעות חברת לוגיסטר, החלה לפני 5/11/15.
עוד, הנתבעת לא העלתה טענה כלשהי נגד חברת לוגיסטר, אשר הובהר כי מנהליה הם עובדים לשעבר של הנתבעת.
עוד ובנוסף, לא הוכח באילו פרויקטים מדובר, מה שווים ומה מידת הנזק שנגרמה לנתבעת.

45. נוכח כל אלה, אין מקום לקבל את טענת הקיזוז או את התביעה שכנגד בעניין זה.

46. סוף דבר
התביעה מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת תשלם לתובעת:
א. פיצויי פיטורים בסך 258,908 ₪. מסכם זה יופחתו סכומים ששוחררו לטובת התובעת מקופ"ג במרכיב פיצויי פיטורים.
ב. שכר עבודה בסך 23,393 ₪.
ג. פיצויי הלנת שכר בסך 5,000 ₪.
ד. פדיון חופש בסך 33,429 ₪.
ה. פיצוי בגין העדר שימוע בסך 20,000 ₪.

כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

47. התביעה שכנגד נדחית.

48. בשים לב לכל ההליכים ולתוצאות פסק הדין, אנו קובעים שהנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.

ניתן היום, 4/12/18 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור מר בסטר

הדס יהלום, סגנית נשיאה