הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 2081-12-18

27 ינואר 2019
לפני:
כב' הרשמת תמר עציון פלץ

המבקשת/התובעת:
גל נחום
ע"י ב"כ: עו"ד לימור ויצמן
-
המשיבות/הנתבעות:

  1. אס.איי.אר. נועה בע"מ
  2. א.א.נ ניהול מסעדות בע"מ

החלטה
לפניי בקשה לפטור את המבקשת/התובעת מתשלום אגרת תביעה בסך של כ- 445 ₪, בגין תביעה שהגישה כנגד הנתבע ות לתשלום זכויות המגיעות לה, לטענתה, בגין תקופת עבודתה ובגין סיומה (להלן: הבקשה ו התביעה, בהתאמה).
משלא הוגשה תגובת הנתבעות לבקשה, חרף חלוף המועד לכך, ניתנת החלטה זו על יסוד הבקשה בלבד, והוראות הדין.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), קובעת כך:
"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.
(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;
(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)...."

מלשון התקנות והפסיקה עולה, כי על בית הדין לבחון הן את יכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה, והן את קיומה עילת תביעה לכאורה, והנטל להוכחת תנאים מצטברים אלה מוטל על כתפי המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס, ניתנה ביום 14.2.2010; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4), 721).
כמו כן נפסק, כי פטור מתשלום אגרה שמשמעותו הישענות על הקופה הציבורית, צריך להינתן במקרים חריגים וכמוצא אחרון בלבד, וככל שיש בידו של אדם לשאת בעלות האגרה, אל לא להיות לטורח על הציבור.
בהתאם, תנאי למתן פטור מאגרה הוא שהמבקש יפרוש בפני בית המשפט את התמונה המלאה בנוגע למצבו הכלכלי הנטען ( רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, ניתנה ביום 8.11.2007), ובקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים כאמור דינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 128/89 ( ע"א 229/89) מצא נגד מצא ואח', ניתנה ביום 29.5.1989, להלן: הלכת מצא).
מן הכלל אל הפרט
אקדים ואציין, כי לאחר שעיינתי בתביעה ובבקשה על נספחיהן, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה.
ראשית, התובעת צירפה פירוט חשבון בנק המעיד על יתרת חובה ואישור הלוואה תלויה ועומדת, וכן הצהירה כי היא מתגוררת בשכירות ונעזרת באמה לצורך תשלום דמי השכירות החודשיים (כפי שאף עולה מפירוט חשבון הבנק שהוגש והבהרת ב"כ התובעת מיום 27.1.2019 ). כמו כן הצהירה התובעת כי היא חד הורית, מפרנסת את ילדיה בגפה, ואינה עובדת מאז סיום עבודתה בחודש 10/2018.
התובעת אף התייחסה לאופן שבו היא נושאת בתשלום שכר הטרחה לבאת כוחה כנדרש (תשלום על יסוד הצלחה, ראו: רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, ניתנה ביום 30.11.2008), ואף הצהירה כי במועד הגשת הבקשה טרם קיבלה דמי אבטלה מטעם המוסד לביטוח לאומי.
לאור האמור השתכנעתי כי יש לפטור את המבקשת מתשלום האגרה כמבוקש, ועל כן הבקשה מתקבלת.
המזכירות תעדכן את הפטור ברישומיה, ותעביר את התיק לגורם שיפוטי לצורך המשך טיפול בו.
משלא הוגשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ט (27 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.