הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 20139-10-12

לפני:

כב' השופטת עידית איצקוביץ

התובעים
מרים פשינסקי ואח'
ע"י ב"כ עו"ד גד שושני

-

הנתבעת
קופת חולים מאוחדת אגודה עותומנית
ע"י ב"כ עו"ד מומי דהאן ועו"ד שני מרום

#
פסק דין משלים

1. ביום 13.8.15 ניתן פסק דין על ידי מותב שבראשותי, נציג ציבור עובדים מר אליעזר גוטליב, ו נציג ציבור מעסיקים מר יגאל ליבר (להלן – פסק הדין).

2. יצוין כי מר יגאל ליבר סיים את כהונתו כנציג ציבור ביום 20.1.15 ומר גוטליב סיים את כהונתו ביום 30.6.17. לכן, פסק דין משלים זה ניתן על ידי בלבד.

3. בסעיף 19 לפסק הדין נקבע אילו רכיבים התקבלו ואילו נדחו וכן, נקבעו "קווים מנחים" לחישוב הסעדים שהתקבלו.
כמו-כן נקבע בסעיף הסיכום (סעיף 20 לפסק הדין):
"התביעות מתקבלות רק כמפורט בסעיף 19 לגבי הרכיבים שפורטו בסעיפים 10.1, 10.2., 11.3, 11.4 ו-13.3 לעיל. יתר התביעות על כל רכיביהן – נדחות.
ב"כ התובעים יגיש חישוב בהתאם לפסק דין זה. יודגש כי ב"כ התובעים יתייחס רק לדוחות הנוכחות שהוגשו תוך הפנייה לתאריכים. לא ייעשה שימוש בגיליונות ריכוז התביעות.
החישוב המחודש יוגש בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, ויישלח ישירות לבית הדין ולב"כ הנתבעת.
אם לא תהיה התנגדות מטעם ב"כ הנתבעת תוך 30 ימים מקבלת התחשיב, תשלם הנתבעת לתובעים, תוך 30 ימים מיום קבלת התחשיב את הסכום כאמור, כשהוא משוערך ליום התשלום.
היה ותתעורר מחלוקת לגבי התחשיב, יוכלו הצדדים לשוב ולפנות לבית הדין בעניין זה בלבד, לא יאוחר מ- 90 יום מקבלת פסק הדין.
במקרה זה ימנה בית הדין חשב שכר והצדדים יחויבו בתשלום שכרו".

4. הוגש ערעור על פסק הדין, שנידון בתיק ע "ע 19589-10-15, שבו ניתן פסק דין ביום 17.4.17 (להלן – פסק הדין בערעור) אשר קבע כדלקמן:
"...הערעור סב שלושה עניינים הנוגעים לעקרונות התחשיב: תשלום גמול שעות נוספות לעובדי משק; תשלום גמול שעות נוספות בעד עבודה בימי שישי ובערבי חגים; תשלום גמול שעות נוספות בעד שעות עודפות.
אשר לעניינים הראשון והשני הגיעו הצדדים במהלך הדיון בערעור להסכמה כמפורט להלן, שניתן לה תוקף של פסק דין חלקי:
"אשר לעניין השני שבערעור, מוסכם שסעיף 19(ז) בהוראות לחשב יוחלף מעבר לשעה השביעית ביום שלפני המנוחה השבועית או לפני חג או מעבר לשבוע העבודה כהגדרתו בחוק שעות עבודה ומנוחה. שעות נוספות בתוך משמרת שהחלה כמשמרת לילה כהגדרתה בפסק דין זה יחושבו החל מהשבעה השביעית לעבודה".
אשר לעניין הראשון שבערעור, מוסכם שלפי העקרון שבסעיף 19(ז) יבדק גם עניינם של שלושת עובדי המשק (המערערים 1, 7 ו-18).
אשר לסוגיה השלישית: המערערים טענו כי בעד שעות עבודה שמעבר לשעות עבודתם על פי היקף משרתם החוזי ומתחת לתחום שעות העבודה ליום הקבוע בסעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 (להלן – שעות הוראות החוק וההלכה הפסוקה – דב"ע (ארצי) מא/154 – 3 יצחק סימון– רשות שדות התעופה, פד"ע י"ג 265 וכן ע"ע (ארצי) 1051/04 שולמית רומנו – מועצת פועלי רמת גן (23.2.2006). המערערים ביססו את טענתם על פסק הדין בעניין בהט [ע"ע (ארצי) מדינת ישראל – דן בהט (18.4.2010)]. עניין בהט אינו דומה לענייננו, שכן שם המדובר היה בתוספת תשלום מיוחדת ששיעורה עמד על 100% מכוח התקשי"ר שניתנה לאמהות לילדים צעירים מקום בו הן לא ניצלו את זכאותן ליום עבודה מקוצר ונותרו לעבוד בשעה העודפת. המדובר בהסדר שמקורו הנורמטיבי שונה (הוראות התקשי"ר ולא חוק שעות עבודה ומנוחה), תכליתו שונה (קידום עקרון השוויון בין המינים), שניתן לנשים בלבד (בעניין בהט ערעור המדינה התקבל ונפסק כי אבות אינם זכאים לתשלום זה), וגם זאת לפרק זמן מסוים כל עוד ילדיהן צעירים. הנה כי כן, פסק הדין מתייחס להסדר מיוחד זה, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו לענייננו. המערערים לא הצביעו על הסדר חוזי או אחר המעניק להם זכאות לגמול שעות נוספות בשעות העודפות, מעבר לגמול המגיע על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. בהתייחס לטענה כי הזכויות הסוציאליות שולמו למערערים על בסיס היקף משרה חלקי, בעוד שעבדו דרך קבע בהיקף משרה גדול יותר, הרי שיתכן כי היו זכאים לזכויות סוציאליות בהתאם להיקף עבודתם בפועל [השוו:ע"ע (ארצי)19374-11-10 מדינת ישראל – הרשקוביץ שריקה (גרינברג) (7.9.2014)], אולם לא הועלתה תביעה בעניין זה וטענה זו לא התבררה".

5. ב"כ הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר לחישוב של סכומי פסק הדין (ופסק הדין בערעור) ולכן, מונה חשב שכר, רו"ח טל שיבר (להלן – רו"ח שיבר או המומחה).
המומחה הגיש חוות דעתו, שהועברה לתגובת ב"כ הצדדים.

6. ב"כ הנתבעת העלה טענות מהותיות באשר לדרך החישוב של המומחה, ונקבע דיון לפניי, בנוכחות ב"כ הצדדים ורו"ח שיבר, שהתקיים ביום 12.9.17.

עלה בדיון כי הסתייגויותיה של הנתבעת מוצדקות כי המומחה לא הביא בחשבון בחוות הדעת את כלל הרכיבים ששולמו בפועל לתובעים. כמו-כן, התגלו ליקויים בדרך החישוב של המומחה, שלא התאימה להנחיות פסק הדין ופסק הדין בערעור. הוחלט כי המומחה יערוך חישוב נוסף.

בתום הדיון הסכימו ב"כ הצדדים כי הנתבעת תשלם סך של 700,000 ₪ מתוך הסכום שלא שנוי במחלוקת תוך 30 ימים ואכן שולם סכום זה לב"כ התובעים ביום 16.10.17.

7. ביום 6.2.18 העביר רו"ח שיבר חוות דעת חדשה לב"כ הצדדים. חוות הדעת הוגשה לבית הדין בצירוף להודעת ב"כ התובעים ביום 13.2.18.

8. ב"כ התובעים ציין כי ישנם תובעים שלגביהם חישובי המומחה הם נמוכים מחישובי הנתבעת, וכאלה שהפוך. על כן, הציע ב"כ התובעים לקבל את חישובי המומחה ככל שהם עולים על חישובי הנתבעת ולהסתפק בחישובי הנתבעת ביתר המקרים.

9. ב"כ הנתבעת לא הסכים להצעת ב"כ התובעת והציע לקבל את חישובי המומחה בכללותם.

בהעדר הסכמה, בהחלטה מיום 7.3.18, הוריתי לב"כ הצדדים להשלים טיעונים, ולאחר מכן ההחלטה (פסק דין משלים בנוגע לחישובים) תינתן על ידי בית הדין.

10. על אף המחלוקת בנוגע ליישום פסק הדין ופסק הדין בערעור, וחישובי זכאותם של התובעים, ישנו דבר אחד שלגביו כל הצדדים ואף בית הדין מסכימים: שהגיע העת לסיים את הסכסוך, כאשר אנו דנים בתביעה שהוגשה בחודש אוקטובר 2012.

11. בית הדין אינו מתמחה בחישובים ובטבלאות אקסל. על כן, לאחר שלא הגיעו הצדדים להסכמה, מונה מומחה רואה חשבון, שזו צריכה להיות מומחיותו. על המומחה היה לערוך חישובים, תוך יישום של הקווים המנחים שנקבעו בפסק הדין ופסק הדין שבערעור.

על אף זאת, במקרה זה אני סבורה כי קיים קושי מהותי להסתמך על חוות הדעת של רו"ח שיבר.
המומחה טעה באופן בולט ומהותי עת לא לקח בחשבון את הרכיבים הנדרשים לצורך חישוב הזכאות, וכן, טעה בחישוב של השעות הנוספות, כאשר חישב תוספת של 25% בגין שעה נוספת אחת בלבד (במקום שתיים).

לכן, אני קובעת כי אין לאמץ את חוות הדעת של רו"ח שיבר.

12. ברם, הנתבעת אכן ביצעה חישובים בהתאם להוראות פסקי הדין, והסכומים שהיא ח ישבה מהווים הודאת בעל דין, שממנה היא לא יכולה לסגת.

13. נוכח האמור, אני מורה לקבל את חישובי הנתבעת כפי שהוגשו לבית הדין ביום 10.8.18 . חישובים אלה נערכו על פי מדד חודש דצמבר 2016, כדלקמן:
1
אולגה מנצ'ליס
100,910 ₪
2
נטליה סטריז'בסקי
26,716 ₪
3
גלינה פולובצקי
97,866 ₪
4
יאנה קוסטובסקי
14,550 ₪
5
אסתי חרות שושני
133,947 ₪
6
צביה ארזואן
67,952 ₪
7
ורה וייספלד
27,319 ₪
8
ניקולאי מגולה
46,478 ₪
9
דבורה עתר
38,996 ₪
10
נליה פוגץ'
23,098 ₪
11
נטליה קוליש
85,437 ₪
12
ולדימיר קוצ'נוב
18,695 ₪
13
ננה שוניה
35,182 ₪
14
לב סטפנוב
29,949 ₪

סה"כ
747,096 ₪

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.17 ועד ליום 16.10.17, אז יופחת סך של 700,000 ₪ ששולם על ידי הנתבעת לב"כ התובעים. היתרה תישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 16.10.17 ועד התשלום המלא בפועל .

14. בנוסף, בעקבות פסק הדין בערעור, יש להוסיף חישובים של שלושה "עובדי משק". לגבי אלה יש לקבל את חישובי התובעים ("הגשת נתונים לקראת דיון קבוע ל-25.6.17") שהוגשו ביום 21.6.17, שהם נמוכים מאלה שחושבו על ידי המומחה. אין לגבי אותם תובעים חישובים מטעם הנתבעת.

לכן, על הנתבעת לשלם לאותם תובעים סכומים כדלקמן:

תובעת 15 לידיה קריגר 10,477 ₪
תובעת 16 גלינה גרננקו 8,015 ₪
תובע 17 ולנטין ניגאי 11,152 ₪

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.7.17 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

15. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד

ב"כ התובעים ביקש לחייב את הנתבעת בהחזר תשלום של שכר טרחת רו"ח שיבר.

אני סבור ה כי מאחר שקיבלתי את חישובי הנתבעת (ברוב המכריע של המקרים), ניתן היה לח סוך מלכתחילה את ההוצאות הכרוכות בחוות הדעת. לכן, אין להחזיר לתובעים את הסכומים ששולמו על ידם למומחה.

אשר לבקשת ב"כ התובעים לחייב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין כל ההליך, אני בדעה כי יש להביא בחשבון את סכום התביעה שהתקבל, לעומת הסכום שנתבע.

בהתאם לכך, על הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪, סכום זה ישולם תוך 30 ימים מקבלת פסק דין משלים זה.

16. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ג' אב תשע"ח, (15 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

חתימה