הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 17746-01-18

18 נובמבר 2018
לפני:
כב' השופטת דפנה חסון זכריה
המבקש:
(התובע)
דורי סעדון
ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל
-
המשיבה:
(הנתבעת)
מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה
ע"י ב"כ: עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

החלטה

1. לפני בקשת המבקש (התובע) לגילוי מסמכים ספיציפי.

2. התובע שימש כמנהל מעון הנכים בנתניה (להלן- " המעון"), בתקופה שמיום 13.3.17 ועד ליום 31.12.17, מועד בו הודע לו על פיטוריו.

3. לטענת המבקש, בבסיס ההחלטה על פיטוריו עמדו שיקולים זרים, עקב היותו חושף שחיתויות, ואילו לטענת המשיבה, פוטר המבקש מטעמים עניינים.
עוד נחלקו הצדדים ביחס לשאלת תקינות הליך פיטוריו של המבקש.

4. במסגרת כתב התביעה, עתר התובע להשבתו לעבודה, ולחלופין לסעד כספי בגין פיטורים שלא כדין.

המסגרת הנורמטיבית

5. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), קובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

6. תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות, היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים". עמד על כך בית הדין הארצי בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (מיום 21.9.2010; להלן – עניין מכתשים; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.01.2011).

7. חובת הגילוי נובעת אף מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (עניין מכתשים).

8. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן, כאמור, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז , מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ , מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר , מיום 24.03.2005; עניין מכתשים).

9. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק (28.3.07), להלן - עניין אבנצ'יק) כדלקמן -  

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

10. עוד נקבע בפסיקה, כי ככל שנמצא כי המסמך שמבוקש לגלותו רלבנטי להליך, יש לבחון את השאלה, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (ראו: רע"א 9322/07Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ ((15.10.2008)).

11. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק).

דיון והכרעה

12. יישום עקרונות אלה על המקרה שלפני, מובילני לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

הבקשה לגילוי תכתובות פנימיות בין גורמים שונים במשרד הרווחה-

13. לטענת המבקש, מסמכים אלה רלבנטיים להליך, ואינם חוסים תחת חסיון כלשהו, ככל שזה אכן קיים, ומשכך – יש לגלותם .
לטענת המשיבה, אין לגלות תכתובות פנימיות מאחר והן חסויות מכח סעיף 9(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998 (להלן: " חוק חופש המידע").
14. המבקש לא פירט מדוע תכתובות פנימיות בין גורמים שונים במשרד הרווחה רלבנטיות להליך, וכיצד הן עשויות לתרום להוכחת טענותיו. כמו כן, בקשת המבקש לקבלת כל התכתובות הפנימיות הנוגעות לו , מבלי לפרט איזה תכתובות מבוקשות, ובאיזה עניין, היא בקשה גורפת, העלולה להוות הכבדה על המשיבה, שלא לצורך.

15. יתר על כן. סעיף 9(ב) (4) לחוק חופש המידע, קובע כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור:
"מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין".
16. אף בפסיקה נקבע כי "מסמכים פנימיים" אשר הוכנו במהלך העבודה הרגיל של רשויות מנהליות, הם חסויים, וכי תכליתו של חסיון זה הוא להגן על יכולתם של עובדי הרשויות להתבטא באורח חופשי ולקבל החלטות בלי שיהיו נתונים ללחצים חיצוניים, למען הבטחת תקינותה של פעילות המינהל הציבורי. (רע"א 4917/17 הסוכנות היהודית לארץ ישראל - רשות מקרקעי ישראל , 5.3.18;
רע"א 7461/16 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ - פן דור תעשיות בע"מ, (29.11.2016); רע"א 4999/95 Alberici International שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל - מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 40 (1996)).

17. משכך, ונוכח הטעמים העומדים בבסיס החיסיון כמפורט לעיל , אף לו היה המבקש מצביע על הטעם מכוחו התכתובות הפנימיות רלבנטיות לשם הוכחת טענותיו (וכאמור - אין הדבר כך) , הרי שממילא יש להעדיף את חסיונן של תכתובות אלה על פני גילויין.

הבקשה לגילוי מסמכים הנוגעים לתלונה שהגיש המבקש בעניין עובדת המעון גב' אורה באבא לרבות מסמכי החקירה שנ ערכה לה ביום 21.8.17

18. לטענת המבקש, מסמכים אלה רלבנטיים להליך שכן פוטר בין היתר נוכח העובדה שדיווח על פעילויות בלתי חוקיות שביצעה גב' באבא, ואילו המשיבה לא פעלה כנדרש בקשר לתלונתו, אלא השתיקה את התנהלותה הבלתי תקינה, על חשבון המשך העסקתו.

19. לטענת המשיב, מסמכים אלה אינם רלבנטיים להליך, וגילויים עלול לפגוע בצדדים שלישיים.

20. המשיבה אינה חולקת על העובדה שהמבקש אכן הגיש תלונה על גב' באבא.
משכך, גילוי מסמך מכוחו ניתן ללמוד כי המבקש אכן הלין בעניינה– לא עשויה לתרום לבירור השאלה שבמחלוקת .
השאלה האם המשיבה טיפלה באופן ראוי בעניין התנהלותה של הגב' באבא , אינה עומדת לדיון במסגרת הליך זה, אלא לכל היותר השאלה -האם המבקש פוטר בגין העובדה שהלין בעניינה של גב' באבא.
לאמור לעיל יש להוסיף, כי גילוי המסמכים הנוגעים לחקירה שנערכה בעניינה של גב' באבא, עשויה להוות פגיעה בפרטיותה, שעה שזו אינה צד להליך.
נוכח האמור לעיל, ומשלא הוכחה הרלבנטיות של מסמכי התלונה והחקירה בעניינה של הגב' באבא, סבורני כי אינטרס מניעת הפגיעה בפרטיות גובר , במקרה זה, על אינטרס הגילוי.

הבקשה לגילוי מלוא התכתובות בין המשיבה לבין נציבות שירות המדינה בעניין מעון הנכים מהמועד בו זכה המבקש במכרז ועד היום

21. לטענת המבקש, מסמכים אלה רלבנטיים לצורך הוכחת הטענה שהלין בפני נציבות שירות המדינה בגין התנהלות מושחתת ובלתי תקינה של גורמים במעון, ואילו המשיבה בחרה להשתיק את המבקש, במקום לפעול למיגור השחיתות .
מנגד טענה המשיבה, כי בקשת המבקש כוללנית ובלתי ממוקדת, ולפיכך אין להיעתר לה.

22. המבקש לא הצביע על טעם מכוחו כלל התכתובות בין המשיבה לבין נציבות שירות המדינה, בכל נושא שהוא, מאז שזכה במכרז לתפקיד מנהל המעון ועד היום ( כעשרה חודשים לאחר פיטורי המבקש) - רלבנטיים להליך, ולא פירט כיצד גילויים עשוי לתרום לקידומו.
יתר על כן. עצם העובדה כי המבקש הלין בדבר התנהלות בלתי תקינה (כך לשיטתו) של גורמים במעון לנציבות שירות המדינה, ממילא איננה מוכחשת, ומשכך חשיפת מסמכים בין המשיבה לבין נציבות שירות המדינה, לא עשויה לתרום להוכחת טענתו זו.
לאמור לעיל יש להוסיף, כי ממילא – הטענה העומדת לדיון היא האם המבקש פוטר מטעמים ענייניים או שמא בשל תלונותיו באשר להתנהלות המשיבה, ולא -האם המשיבה פעלה כדין לשם תיקון הכשלים אותם חשף, המבקש, לטענתו, בהתנהלות המשיבה.

23. מעבר לצריך ייאמר, כי הבקשה לגילוי כלל התכתובות בין המשיבה לבין נציבות שירות המדינה, בכל נושא שהוא, מאז שזכה המבקש במכרז ועד היום, כשלא ברור מה היקף התכתובות בין המשיבה לנציבות שירות המדינה, היא בקשה כוללנית וגורפת, ואף מטעם זה - דינה להדיחות.
כמו כן, התכתבויות בין גורמים שונים במדינה, אף הן בגדר תכתובות פנימיות, ומשכך, וכפי שפורט לעיל - חסויות על פי הדין.

24. נוכח כל האמור, אף בקשה זו – דינה להידחות.

הבקשה לגילוי מכתבה של גב' אורנה יוגב למר אביאל דגן; הבקשה לגילוי המסמכים הקשורים לתלונה שהגיש המבקש בעניין הדיירת חניתה; הבקשה לגילוי מלוא הזימונים, כתבי האישום, הבירורים המשמעתיים בענין העובד מר שמעון פרץ מתחילת העסקתו במדינה ועד היום; הבקשה לגילוי מלוא המסמכים בעניין הבירורים ו/או הזימונים שנשלחו ו/או סיכומי הבירורים ו/או השימועים שהתקיימו בעניין עובדים במעון ממועד פיטוריו של המבקש ועד היום

25. לטענת המבקש, מר דגן - המנהל הקודם במעון, עצם עיניו ולא טיפל בהתנהלות בלתי תקינה במעון ו משכך, בניגוד למבקש, העסיקה אותו המשיבה שנים רבות.
לשיטת המבקש, חשיפת מכתבה של גב' יוגב למר דגן תאפשר גילוי האמת אודות מצב המעון והתנהלות המשיבה באשר לשחיתויות במעון, ותוכיח כי זו נהגה במנהל הקודם באופן אחר מזה בו נהגה במבקש.
באשר למסמכים הקשורים לתלונה שהגיש המבקש בעניין הדיירת חניתה טען המבקש , כי מסמכים אלה נחוצים לשם הוכחת הטענה שהמשיבה פעלה שלא כראוי בעניין תלונתו בעניינה של אותה דיירת , המשיכה לטאטא את התנהלותה הבלתי תקינה במעון, על חשבונם של דיירי המעון ותוך הפקרות הדיירים עליהם ניסה המבקש להגן.
באשר לבקשה לחשיפת המסמכים בעניינו של עובד המעון מר שמעון פרץ, טען המבקש כי מר פרץ הוא אדם אלים ופורע חוק, המסרב לבצע את תפקידו ופוגע הן בדיירי המעון והן בעובדיו. המבקש הוסיף, כי הלין בפני המשיבה אודות תפקודו הלקוי של מר פרץ פעמים רבות, ואף הגיש בעניינו תלונות במשטרה, בין היתר בשל גניבת רכוש המעון והתעללות בדיירים חסרי ישע.
לשיטת המבקש, גילוי הזימונים, כתבי האישום, והבירורים המשמעתיים בעניינו של מר פרץ רלבנטיים לצורך הוכחת טענתו כי המשיבה פעלה שלא כדין עת בחרה לגבות את מר פרץ ולפטר את המבקש דוקא, במקום לפעול למיגור השחיתויות במעון .
באשר לסיכומי הבירורים ו/או השימועים שהתקיימו בעניין עובדי ה מעון ממועד פיטוריו של המבקש ועד היום, טען המבקש כי מסמכים אלה נחוצים לשם הוכחת הטענה כי ישנם מספר עובדים במעון המנצלים משך שנים רבות דיירים חסרי ישע, גונבים את רכושם , פועלים בניגוד לנהלים ול דין, ומקבלים גיבוי מלא מהמערכת , שעה שהמבקש פוטר בשל סירובו לגבות את התנהלותו זו של המעון.
המבקש הוסיף, כי דיווח למשיבה באשר לפעולות בלתי תקינות מצד מספר עובדים במעון, ואולם במקום לברר את הדברים, גיבתה אותם המשיבה , ומשכך המשיבה עצמה היא שפעלה במחנאות, ולא המבקש.

26. מנגד טענה המשיבה כי מסמכים אלה אינם רלבנטיים להליך וכי גילויים מהווים פגיעה בצדדים שלישיים שאינם צדדים להליך.

27. כפי שכבר צוין, השאלה העומדת להכרעה במסגרת הליך זה, היא המניע לפיטוריו של המבקש, ולא השאלה האם עובדי המעון הם פורעי חוק או האם המשיבה פעלה כדין לשם תיקון הכשלים אותם חשף, המבקש, לטענתו, בהתנהלות המשיבה.
כמו כן, אין חולק בין הצדדים כי המבקש אכן פנה לגורמים שונים במדינה , והלין אודות אי סדרים שמצא לשיטתו בהתנהלות המעון ועובדיו .
משכך, חשיפת המסמכים מהם עולה כי אכן כזאת עשה, לא תסייע בקידום ההליך, ואין בכוחה לשפוך אור על המחלוקת בתיק - האם המבקש פוטר מטעמים עניינים או מן הטעם שהלין בעניין התנהלות בלתי תקינה של המעון.
מנגד, חשיפת מסמכים הנוגעים לעובדים אחרים במעון, עשויה להוות פגיעה בפרטיותם של אותם עובדים, שאינם צדדים להליך. כמו כן, חלקם של המסמכים המבוקשים בגילוי הן בגדר תכתובות פנימיות, ומשכך חוסים תחת החסיון הקבוע בסעיף 9(ב) (4) לחוק חופש המידע, כפי שפורט לעיל.

28. נוכח כל האמור, בקשות אלה נדחות .

הבקשה לגילוי מלוא דוחות הפיקוח מתקופת עבודתו של המבקש במעון לרבות דוח הפיקוח של המפקחת גב' תניה סנקין ו הבקשה לגילוי דוחות הפיקוח של המעון מיום 1.8.16 ועד היום

29. לטענת המבקש, דוחות אלה נחוצים לשם הוכחת הטענה שגב' תניה סנקין - המפקחת הישירה על המעון, היתה מודעת היטב למצב החמור במעון עובר למינויו של המבקש ולפניותיו באשר להתנהלות במעון, תוך עירוב גורמים רלבנטיים במשיבה.
באשר לגילוי דוחות הפיקוח, טען המבקש כי דוחות אלה יספקו מידע אודות מצב המעון הן עובר למינויו לתפקיד מנהל המעון והן לאחר פיטוריו, ויהא בכוחם לתרום להוכחת הטענה ש המבקש אינו קשור למחנאות כלשהי.
מנגד טענה המשיבה, כי הגם שמסמכים אלה אינם רלבנטיים להליך, והגם שהבקשה כוללנית ומנוסחת באופן גורף, הרי שממילא מדובר במסמכים שהמבקש היה מכותב אליהם. לפיכך, המשיבה לא התנגדה לבקשה וצירפה את דוחות הפיקוח לתשובתה, תוך שהשחירה פרטים הנוגעים לאירוע אישי שהתרחש במעון ואת שמות אנשי צוות ודיירים, לשם מניעת הפגיעה בפרטיותם.

30. מאחר שהמשיבה לא התנגדה לבקשה– מתייתר הצורך בהכרעת בית הדין.

31. עם זאת ייאמר, בבחינת למעלה מן הצורך, כי על פני הדברים, אין בכוחם של מסמכים אלה כדי לתרום לקידום ההליך, שכן המשיבה לא הכחישה את טענת המבקש, לפיה עוד קודם לכניסתו לתפקידו, מצבו התברואתי והתחזוקתי של המעון היה ירוד, ושררו יחסים מורכבים בין עובדי המעון לדייריו ובין עובדי המעון לבין עצמם. המשיבה אף לא הכחישה את טענת המבקש לפיה ה"מחנאות" והיריבות קיימים היו בקרב עובדי המעון, עוד קודם לכניסת של המבקש לתפקידו.
משטענת המבקש כלל אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, ממילא אין צורך להוכיחה, וממילא אין צריך לגלות מסמכים העשויים לתרום להוכחתה.

הבקשה לגילוי כל התכתובות והמסמכים בין המשיבה לבין התנועה לאיכות השלטון בעניין המעון

32. לטענת המבקש, מסמכים אלה עשויים להוכיח את טענותיו בדבר מצב המעון עובר למינויו כמנהל המעון, ויש בהם כדי לחשוף את הליקויים החמורים במעון, אשר אינם מטופלים על ידי המשיבה, אותם ניסה המבקש לתקן , ולפיכך , לשיטתו, פוטר.

33. לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות בשל היותה כוללנית. המשיבה הוסיפה, כי ממילא לא הצליחה לאתר תכתובות ומסמכים בינה לבין התנועה לאיכות השלטון הנוגעים למבקש.

34. כפי שצוין לעיל, מצבו הרעוע של המעון ויחסי האנוש הרעועים והיריבות ששררה בקרב עובדי המעון, ובין עובדי המעון לדייריו, עובר לכניסתו של המבקש לתפקיד – אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים.
כמו כן, השאלה העומדת להכרעה במסגרת הליך זה, היא האם המבקש פוטר בשל היותו חושף שחיתו יות או שמא מטעמים ענייניים, ולא האם התנהלות המעון לוקה באי סדרים.
משכך, ונוכח הצהרת המדינה כי ממילא לא הצליחה לאתר תכתובות ומסמכים בינה לבין התנועה לאיכות השלטון הרלבנטיים למבקש – נדחית אף בקשה זו.

הבקשה לגילוי כל סיכומי הפגישות ו/או הדוחות ו/או המסכמים הרלבנטיים הנוגעים לפעולות הנטענות בסעיף 61 לכתב ההגנה

35. המבקש עתר לקבלת המסמכים אותם אזכרה המשיבה בסעיף 61 לכתב ההגנה. המשיבה השיבה , כי מסכמים אלה מצויים בתיקו האישי של המבקש , וכי אין מסמכים נוספים, מעבר לאלה המצויים בתיקו האישי.
המשיבה לא התנגדה לבקשה וציינה כי המבקש מוזמן לסור למשרדי המשיבה, לעיין בתיקו האישי, ולצלם כל מסמך מתוכו.

36. נוכח הסכמת המשיבה לגלות למבקש את המסמכים המבוקשים על ידו, מתייתר הצורך להכריע בבקשה.

הבקשה לגילוי סימולציית שכר

37. נוכח הודעת הנתבעת מיום 13.11.18 , יודיע התובע בתוך 7 ימים מהיום, האם עודו עומד על הבקשה.

38. סוף דבר - הבקשה נדחית.

39. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, ישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי בתיק.
ניתנה היום, י' כסלו תשע"ט, (18 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.