הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 1771-05-17

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובעים:
1. יריב אביטבול
2. עופר אסרף
3. אושרית גורליצקי
4. ברק גרונר
5. אברהם יפרח
6. ברק יצחק חי
7. יפתח כהן
8. ליאור לוי
9. ליאור לוי
10. ארז משאלה
11. ישי קמחי
12. יגאל שריקי
13. עילי תמרי
ע"י ב"כ: עו"ד נאוה פינצ'וק – אלכסנדר ו/או מירי גרוס הורן ואח'

-
הנתבעת:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד איריס גלילי יולזרי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

החלטה

לאחר שעיינתי ב"תגובת המדינה להשגות התובעים ובקשה להגשת כתב הגנה מתוקן בנוסח שהוגש" וכן בתגובת התובעים, להלן החלטתי :
רקע
ביום 5.12.2018 ניתנה החלטה בבקשת התובעים לתיקון סכום התביעה עקב טעויות חישוב שנפלו בתביעה. בהחלטה זו נדרשתי להסכמת המדינה לתיקון התביעה בכפוף ל"תנאי" שהציבה המדינה כי התיקון יותנה במתן היתר למדינה להגיש כתב הגנה מתוקן שיכלול את העובדות והטענות מתוך תצהיר מר אלקאסם מיום 31.10.2018 ותצהיר הגב' אפרת לוי רוזנברג מיום 22.10.2018 , שהוגשו זה מכבר לתיק.

בהחלטה מיום 5.12.2018 נעתרתי לבקשה לתיקון סכום התביעה וקבעתי כי התיקון של כתב ההגנה יוגבל אך ורק לתיקון הסכומים בכתב התביעה וזאת הואיל ועסקינן בתיקון כתב תביעה שאינו מהותי (תיקון טעויות חישוב) והואיל והתיקון המבוקש של כתב ההגנה הוא תיקון נרחב יותר ומתייחס לסוגיות אחרות שאינן קשורות בתיקון כתב התביעה. קבעתי כי הדבר יגרום לעיכוב ההליכים הן בתיק דנן והן בתיקים אחרים הנשמעים יחד לפניי באותו מועד (סע"ש 2981-03-16, סע"ש 63008-05-17) ואין לכך הצדקה נוכח התיקון המבוקש בכתב התביעה. משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי התיקון של כתב ההגנה יוגבל אך ורק לתיקון כאמור בכתב התביעה.

ביום 19.12.2018 הוגש לתיק כתב הגנה מתוקן מטעם המדינה. כתב ההגנה תוקן באופן החורג מהתיקון שהותר למדינה כאמור בהחלטה מיום 5.12.2018. הלכה למעשה, המדינה תיקנה את כתב ההגנה כפי שביקשה לעשות ב"תנאי" שהציבה להסכמה שלה, טרם ההחלטה מיום 5.12.2018.

מהשוואת כתב ההגנה המתוקן וכתב ההגנה המקורי עולה כי התווספו טענות, הושמטו סעיפים בכתב ההגנה המקורי או שונו. להלן עיקרי השינויים:
המדינה הוסיפה טענה כי המסמך המכונה "חוזר 11/97" נערך כדין ובסמכות, עקב ובמסגרת התפקיד שנציב שירות המדינה הטיל על הגב' מרקוביץ ליצור דירוג חדש וזאת מתוקף תפקידה (סעיף י'-יב' בפתיח של כתב ההגנה המתוקן, סע' 2 - 14, 38-39 לכתב ההגנה המתוקן ).
המדינה הוסיפה וצירפה לכתב ההגנה המתוקן מסמכים המכונים על ידה "סיכום פגישה" מ-1.9.1997 וכן "חוזר מרוז". המדינה הוסיפה וטענה כי ביום 1.9.97 סוכם בישיבה לפתוח את ההעסקה בחוזה שכר כולל גם למשרות במתח דרגות 36-39 מח"ר וכי לאחר ועקב סיכום הישיבה פנה מר מרוז למל"מ וביקש להקצות לדיווח מספר דירוגים חדשים לתשלום שכר, ביניהם דירוג 87. לטענת המדינה, הנציב היה מכותב ל"חוזר מרוז" ו הוא היה על דעתו ויישם את חוזר הנציב מ-2/97. עוד נטען כי עצם היישום של "חוזר מרוז" מלמד על הסכמת הנציב להעסקה במשרות חיוניות גם במשרות עם מתח דרגות 36-38 מח"ר. עוד טענה המדינה כי "חוזר 11/97 " חזר על הוראות "חוזר מרוז" וכי מדובר בהנח יות מנהליות מאוחרות יותר שמשלימות ומעדכנות את חוזר הנציב 2/97 והופכות אותו ליישומי (סע' יג' - טו' לפתיח של כתב ההגנה וכן סעיפים 34, 36 -37 , 87, 112-113, 117 לכתב ההגנה המתוקן).
המדינה הוסיפה וטענה כי אי הגשת "חוזר מרוז" בהליך בעניין עזרא נבעה מטעות, תקלה או שגגה וכי אין באמור כדי להעניק זכות תביעה לתובעים (סע' 81 - 83 לכתב ההגנה המתוקן).
המדינה הוסיפה וטענה כי דירוג 587 נוצר עקב הפחתת השכר בסקטור הציבורי מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (סע' טז' לפתיח של כתב ההגנה המתוקן וכן סע' 48 לכתב ההגנה המתוקן ).
המדינה שינתה את טענתה לעניין מועד ההתיישנות (כאמור בסעיף 74 לכתב ההגנה המתוקן ).
המדינה ביקשה כי במידה ותיקבע "חבות" שלה לשלם לתובעים הפרשי שכר ונלווים (דבר המוכחש), בפסק דין סופי וחלוט, אזי חישוב הסכומים שיש לשלם יבוצע על ידי הגורמים המוסמכים בחשבות הרלבנטית ובהתאם לטבלאות השכר שמפרסם הממונה על השכר (סעיפים 95 ו-114 לכתב ההגנה המתוקן).
המדינה טענה כי התובעים אינם רשאים להסתמך באופן סלקטיבי על עדויות הגב' מרקוביץ בפרוטוקולים בהליכים קודמים, שעה שאינה מעידה בתיק זה ולא הוגש תצהיר מטעמה כראיה (סעיף 105 לכתב ההגנה המתוקן). במקביל, השמיטה מכתב ההגנה המתוקן את סעיף 105 בכתב ההגנה המקורי בו צוין כי "המדינה תפנה, בין היתר, לתצהיריהן ועדותן של גב' הניה מרקוביץ וגב' אפרת לוי רוזנברג בתיקים של קבוצת רוית אביטבול וקבוצת אזולאי".

בדיון ההוכחות שהתקיים לפניי ביום 23.12.2018 טענו התובעים כי כתב ההגנה המתוקן שהוגש לתיק מהווה הרחבת חזית ומעלה טענות נוספות, גם כאלה שלא היו בכתב ההגנה ובאף כתב הגנה אחר. בדיון ניתנה החלטה כי בית הדין לא יתייחס להגשת כתב ההגנה המתוקן וכי למדינה הזכות להגיב על בקשת ב"כ התובעים.

טענות הצדדים
ביום 7.1.2019 הוגשה תגובת המדינה להשגות התובעים ובקשה להגשת כתב הגנה מתוקן בנוסח שהוגש. עיקר טענות המדינה הן, כדלקמן :
ההחלטה התעלמה מכך שתיקון כתב ההגנה התבקש בצמוד לתוכן תצהירים של מר אלקאסם בסוגיית הסמכות וגב' לוי רוזנברג בסוגיית הקידום המואץ בתוך מתח דרגות המשרה, במהלך ההוכחות, שעה שהעדים הנ"ל טרם נחקרו בחקירה נגדית עובר למתן ההחלטה.
כמו כן ההחלטה התעלמה מכך שתיקון כתב ההגנה בהתאם לתצהירים חיוני לשם חידוד השאלות העיקריות שבמחלוקת בתיק זה.
נסיבותיו של תיק דב"ע 3-12/98 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל נ' כאביה ז'ק ואח' (ניתן ביום 20.1.99), שונות מנסיבות תיק זה.
אין בתיקון המבוקש כדי לגרום לתובעים אי צדק שאינו ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות. בית הדין נתבקש להתיר את התיקון ולהורות כי שאלת ההוצאות תוכרע בהליך העיקרי.

ביום 14.1.2019 הוגשה תגובת התובעים אשר עיקר טענותיהם, כדלקמן :
המדינה הפרה את החלטת בית הדין מיום 5.12.2018 לפיה הוגבל תיקון כתב ההגנה אך ורק לעניין התיקון של הסכומים בכתב התביעה מושא הבקשה דנן. תחת האמור הגישה כתב הגנה חדש המתייחס לאותן טענות ועובדות כפי שביקשה לעשות מלכתחילה, ורק לאחר שהתובעים מחו על כך "נזכרה" המדינה לבקש כי בית הדין "יעיין מחדש" בהחלטתו.
המדינה לא ערערה על החלטת בית הדין מיום 5.12.2018.
כתב ההגנה החדש מרחיב את חזית המחלוקת ומשנה גרסתה הראשונית של המדינה ביחס לכל הנושאים העומדים במרכזה של התביעה דנן. תיקון זה אינו עולה מתיקון כתב התביעה, ואין לו כל הצדקה בשלב זה של ההליך, אף לו הייתה מוגשת בקשה מתאימה בעניין מלכתחילה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ואנמק.

טענות המדינה כנגד החלטת בית הדין מיום 5.12.2018 הן טענות "ערעוריות" באופיין ומקומן במסגרת הליך בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ולא על דרך של בקשה בהליך דנן .

המדינה ניסתה במקרה דנן להגיש לתיק כתב הגנה מתוקן שלא בהתאם להוראת בית הדין כאמור בהחלטה מיום 5.12.2018 לאחר שנקבע במפורש כי כתב ההגנה יתוקן אך ורק ביחס לעניין הסכומים שנתבעו. המדינה לא הייתה רשאית לעשות כן על דעת עצמה ובהעדר החלטה אחרת של בית הדין הארצי לעבודה. יצוין גם כי המדינה הגישה את כתב ההגנה המתוקן אף מבלי להפנות תשומת לב בית הדין לכך והאמור מהווה התנהלות לא תקינה.

במקרה דנן לא מתקיימות ההלכות המצדיקות "עיון מחדש" בהחלטת בית הדין , בין השאר, שעה שלא חל שינוי בנסיבות מאז ביקשה המדינה לתקן את כתב ההגנה וניתנה ההחלטה מיום 5.12.2018 (ראו לעניין זה בר"ע (ארצי) 54173-07-15 דורית איזנברג – בכר נ' שירותי בריאות כללית , ניתן ביום 6.9.2015, סע' סעיף 23 לפסק הדין).

למעלה מהנדרש יצוין כי גם אם היו מתקיימות ההלכות המצדיקות "עיון מחדש" בהחלטת בית הדין -מה שאיננו המצב, הרי שהתיקון המבוקש הוא תיקון נרחב ואין הוא נובע מטענות או עילות תביעה חדשות. הן סוגיית העדר הסמכות והן סוגיית אופן הקידום בדרגות נטענו בכתב התביעה המקורי ואין מדובר בטענות תביעה חדשות שבעטיין נדרש כך לפתע תיקון כתב ההגנה כי אם בסוגיות המצויות בלב התיק מראשיתו (לעניין זה אני מפנה להחלטותיי בתיק מקביל - סע"ש 14397-03-16 - מיום 11.10.2018 ומיום 4.12.2018).

אין לומר גם כי ננעלו בפני המדינה שערי בית הדין עקב אי מתן רשות לתקן את כתב ההגנה מעבר לתיקון שנקבע בהחלטה מיום 5.12.2018 משעה שהתצהירים של מר אלקאסם והגב' אפרת לוי רוזנברג – מושא הבקשה לתיקון כתב ההגנה - מצויים בתיק והם נ חקרו עליהם.

כאמור בהחלטתי מיום 5.12.2018 התיקון המבוקש – שנעשה לאחר שנשמעו עדי התביעה והתביעה הצהירה "אלו עדיי" - יגרום לסרבול ולעיכוב ההליכים הן בתיק דנן המתנהל מזה כבר למעלה משנתיים והן בתיקים אחרים הנשמעים יחד עם תיק זה לפניי באותו מועד (סע"ש 2981-03-16, סע"ש 63008-05-17) ואין לכך הצדקה נוכח התיקון המבוקש בכתב התביעה. משכך , בית הדין לא יתייחס לכתב ההגנה המתוקן שהוגש לתיק.

הוצאות הבקשה, כמו גם התנהלות המדינה, יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, (28 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.