הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 16530-11-16

02 אוקטובר 2019

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (מעסיקים) גב' רונית סדן

התובעת
נטלי פרשין ת.ז. XXXXXX526
ע"י ב"כ: עו"ד יניב דוד ואח'
-
הנתבעת
מאפה הפנינים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד יניב גלבוע

פסק דין

1. לפנינו תביעת התובעת לתשלום פיצוי פיטורים וזכויות קוגנטיות נוספו ת הנובעות לטענתה מתקופת עבודתה בנתבעת וסיומה.

רקע עובדתי ודיוני
2. הנתבעת מפעילה חנות בשם "מאפה נאמן" בקניון בעיר מודיעין (להלן: "הקניון" ו - "החנות"). התובעת הועסקה על ידי הנתבעת החל מחודש 4/11 ועד לחודש 7/16 כמוכרת בחנות ובהמשך כ אחראית משמרת בחנות.

3. התובעת הועסקה בשכר שעתי ובמתכונת של עבודה במשמרות בוקר וערב.
4. בתחילת שנת 2016 החלה התובעת לעבוד בעבודה נוספת מלבד עבודתה בנתבעת, בחנות כלי בית של רשת "נעמן", באותו קניון.
5. ביום 17.7.16 שלחה התובעת לנתבעת מכתב באמצעות בא כוחה, בו טענה כי הנתבעת אינה משלמת כדין את זכויותיה הסוציאליות, לרבות תשלום בגין שעות נוספות, ימי חגים והפרשות פנסיוניות. התובעת התריעה כי במידה וההפרות לא יתוקנו תוך 14 יום מיום קבלת המכתב, תתפטר היא בדין מפוטרת.
6. ביום 21.7.16 השיבה הנתבעת לתובעת, והבהירה כי היא מעוניינת בהמשך העסקתה ואף הכחישה את מלוא טענות התובעת .ביום 24.7.16 שלחה התובעת מכתב נוסף לנתבעת, בו שבה והלינה על זכויותיה.
7. ביום 1.8.16 הודיעה התובעת לנתבעת, כי היא מתפטרת מעבודתה בנתבעת וטענה כי יש להכיר בהתפטרותה כהתפטרות בדין מפוטרת.
8. שכרה השעתי של התובע במועד סיום העסקתה עמד על סך של 35 ₪ לשעה (בשנת 2011 השתכרה התובעת סך של 23 ₪ לשעה, בהמשך הועלה שכרה לסך של 27 ₪ לשעה, בשנת 2012 הועלה שכרה לסך של 30 ₪ לשעה, בשנת 2013 עמד שכרה על סך של 33 ₪ לשעה ומשנת 2014 ואילך הועלה שכרה לסך של 35 ₪ לשעה).
השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים
9. במסגרת פסק דין זה, הכרעותינו דרושות בשאלות הבאות השנויות במחלוקת בין הצדדים:
האם זכאית התובעת לתשלום בגין הפרשי שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות?
האם זכאית התובעת לפיצוי בגין היעדר הודעה על תנאי עבודה, בניגוד לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב - 2002 (להלן: חוק הודעה לעובד)?
האם זכאית התובעת לתשלום בגין דמי חגים?
האם זכאית התובעת לפיצוי בגין היעדר הפרשות פנסיוניות?
האם זכאית התובעת לפיצוי בגין הפרת סעיף 26א לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 (להלן: חוק הגנת השכר)?
האם התובעת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים מלאים או לחילופין, להפרשות לפיצויי פיטורים בהתאם לצו ההרחבה?
האם זכאית התובעת לפיצויי הלנה?

10. להלן נדון בכל אחת משאלות אלו.

העדים
11. מטעם התובעת העידה התובעת עצמה.
מטעם הנתבעת העידו מר עידן תורג'מן, מנהל החנות בה עבדה הנתבעת וכן מר שלומי תורג'מן, בעלי הנתבעת . בנוסף העיד מר עיסאם מחמוד, מנהל המטבח של הנתבעת.

דיון והכרעה
תשלום בגין שעות נוספות
12. לטענת התובעת, שכרה שולם בחסר מידי חודש ולא שולמו התשלומים הנדרשים ב גין השעות הנוספות בהן עבדה. התובעת טענה כי מהשוואה בין תלושי שכרה הפיקטיביים לדוחות הנוכחות עולה כ י הנתבעת הלינה את שכרה מידי חוד ש בסך של 3,000 ₪ בממוצע. לפיכך זכאית היא לסך של 192,000 ₪ בגין הפרשי שכר (3,000 ש"ח X 64 חודשים), בתוספת פיצויי הלנה. לחילופין, טענה התובעת כי היא זכאית לתשלום בגין שעות נוספות בהתאם לחזקה הקבועה בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, הקובעת תשלום בגין 60 שעות נוספות מידי חודש, בסך של 168,000 ₪, בהתאם לתחשיב הבא: 43.75 ש"חX 60 שעות נוספות X 64 חודשים).

13. התובעת התייחסה לטענת הנתבעת על פיה שכרה פוצל לבקשתה וחלקו שולם באמצעות המחאה לצד ג', וטענה כי יש לדחות טענה זו. לגרסת התובעת, אירעו מספר פעמים, בהן הנתבעת מסרה לה המחאה נוס פת בנוסף לשכר עבודתה , וביקשה כי ההמחאה תופקד בחשבונה על מנת שתמשוך את הכסף במזומן ותחזיר את התשלום לנתבעת. לטענת התובעת, לעיתים ההמחאה נרשמה לפקודתה ולעיתים על שם עובד מטבח בשם נ.סרי או על שם עובד אחר, זאת על מנת לשלם שכר לעובדים הערבים במטבח. התובעת טענה כי לאחר מספר פעמים מסרה למר תורג'מן כי אינה מסכימה להפקדת ההמחאות בחשבונה. התובעת הכחישה את טענת הנתבעת כי קיבלה תשלומים באמצעות המחאות אלו, מעבר לסכומים המצוינים בתלושי שכרה.

14. הנתבעת טענה מנגד כי התובעת היא שביקשה לפצל את תלושי המשכורת, מאחר וביקשה לחסוך בתשלומי מס. לטענת הנתבעת, מלוא השכר שולם לתובעת באמצעות תלוש של צד ג', והתובעת קיבלה מהנתבעת המחאות בגין "הפרשי השכר". הנתבעת הדגישה כי התובעת הייתה מודעת היטב לזכויותיה, תבעה את מעסיקה הקודם ובוודאי לא הייתה מוותרת על חוב של כ - 200,000 ₪ של הנתבעת כלפיה. לפיכך, לטענת הנתבעת, התובעת מבקשת לקבל תשלום כפול בגין שעות עבודה נוספות, אשר כבר שולם לה ויש לדחות את תביעתה מכל וכל.

15. בהתאם להלכה, לאחר תיקון 24 לחוק הגנת השכר, נטל ההוכחה בדבר מתכונת עבודתו של התובע מוטל על המעסיק. בהתאם להוראות חוק הגנת השכר לאחר התיקון ( סעיף 26), בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה בעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו.

16. מן הכלל אל הפרט. בענייננו הנתבעת לא חלקה על כך שהתובעת עבדה בשעות נוספות. עיון בתלושי שכרה של התובעת מעלה כי הנתבעת אף שילמה לתובעת תשלומים בגין שעות נוספות מאז חודש 9/13 (תלושי השכר צורפו כנספח ב' לכתב התביעה).

17. התובעת הציגה 9 דוחות נוכחות ממהלך תקופת עבודתה (צורפו כנספח ג' לכתב התביעה). יש לציין, כי הרישום בדוחות הנוכחות בוצע בחלקו בכתב יד ובחלקו באמצעות הדפסת מספר שעות העובדה, כאשר הרישום בחלק מדוחות הנוכחות אשר הוגשו על ידי התובעת מחוק ולא ניתן לקרוא מהן שעות הכניסה והיציאה. כמו כן, בחלק מדוחות הנוכחות הכמות הכוללת של השעות צוינה בכתב יד ו לא ברור האם מדובר בכתב ידה של התובעת או של גורם מטעם הנתבעת. עם זאת, השוואה בין כמות השעות הכוללת על גבי תשעת דוחות נוכחות לכמות השעות בתלושי שכרה של התובעת, מלמדת כי קיים פער בין כמות השעות הרשומה בהם לבין כמות השעות המצוינת בתלושי השכר.

18. המחלוקת עניינה בשאלה האם התובעת זכאית לתשלום נוסף מעבר לסכומים אשר שולמו לה במסגרת תלושי השכר. הנתבעת לא הציגה דוחות נוכחות למעט תשעת דוחות הנוכחות אותם צירפה התובעת לכתב תביעתה. בסוגיית היעדרם של דוחות הנוכחות, נציין כי שוכנענו בטענתו של מר עידן תורג'מן, כי התובעת ביקשה ממנו, לאור הקידום במעמדה בחנות, כי לא תחתים כרטיס שעות נוכחות והוא הסכים לכך. מר עידן הודה כי התובעת הייתה עובדת טובה ולכן קודמה לתפקיד אחראית משמרת. מר עידן סיפר כי בשנת 2012 חווה תקופה אישית קשה, בשל מות אביו לפיכך, הסתמך על התובעת בתקופה זו, אשר ניהלה את החנות, קיבלה עובדים חדשים, הכינה סידור עבודה ודו"ח למשכורות, עמדה בקשר ישיר עם הנהלת החשבונות ועוד (ס' 14 – 17 לתצהירו של מר עידן). יש לציין כי התובעת לא הכחישה טענות אלו (עמ' 8 לפ', ש' 12 – 13)..

19. מר תורג'מן הבהיר באופן מפורט כי: "בעקבות הקידום במעמדה התובעת החליטה כי היא לא מחתימה שעון נוכחות כי היא מנהלת, כך לדבריה - הסכמתי גם לכך. הייתה לתובעת גישה מלאה לכרטיסי הנוכחות ולשעון הנוכחות בעצמו - דבר שלא היה לאף עובד חוץ ממני וממנה. היא הייתה ממלאת בסוף החודש את שעות העבודה בכתב ידה או באמצעות הדפסה רטרואקטיבית לצורך ההתחשבות בינינו. היא הייתה גם מגיעה עם פנקס שבו היא הייתה רושמת את השעות שהיא עבדה. היינו עוברים ביחד על הנתונים וסוכמים אותם - כך היינו מגיעים לסך המשכורת...באותו חודש" (ס' 21 - 25 לתצהירו של מר תורג'מן).

20. עדותו של מר עידן תורג'מן בעניין זה, הייתה עקבית לתצהירו:
"ש. טענת שאתה מחתים דוחות וגם נטלי אבל בתצהירך אמרת שנטלי אמרה שהיא לא מחתימה דוחות נוכחות כי היא מנהלת ?
ת. היא ממלאה בעט ומבחינתי זה אותו דבר, רוב הפעמים היא מילאה בעט ולעיתים החתימה אני סמכתי עליה היא ניהלה את המקום" (עמ' 25 לפ', ש' 14 - 18).

21. שוכנענו בטענתו של מר תורג'מן כי התובעת הייתה אחראית על מילוי ורישום הדיווחים בכרטיס הנוכחות שלה. עם זאת, אין בכך כדי לאיין את חובת הפיקוח של הנתבעת על מעשיה של התובעת, בכל הקשור למילוי דוחות הנוכחות. בהתאם לכך, מצאנו כי הנטל מוטל על הנתבעת להפריך את טענות התובעת בעניין תשלום השעות הנוספות.

22. לאחר שבחנו את מכלול הראיות והעדויות, מצאנו כי בכל הקשור לתשלום השעות הנוספות, הנתבעת הרימה את נטל הראיה והעבירה אותו אל התובעת, אשר לא הצליחה להרימו וזאת, לאור הראיות אשר הוצגו על ידי הנתבעת . כמו כן מצאנו כי עדויות עדי הנתבעת עדיפות על פני עדות התובעת להלן נפרט את הטעמים למסקנתנו-

23. ראשית, מצאנו את גרסתו של מר עידן תורג'מן, אשר העיד מטעם הנתבעת, מפורטת ועקבית. מר עידן הצהיר כי התובעת ביקשה כי שכרה יפוצל כדי לחסוך בתשלומי המס. מר עידן הודה כי שגה כאשר הסכים לעשות זאת, לאור מצבו האישי הקשה והבהיר כי לנתבעת לא היה כל אינטרס לעשות זאת, מאחר ושכר הוא הוצאה מוכרת ולכן הסכים אך בשל העובדה כי היה תלוי בתובעת באותה תקופה (ס' 28 - 35 לתצהירו של מר עידן).

24. מר עידן הבהיר כי לשם כך, שילמה הנתבעת שכר לצד ג', אשר למעשה לא עבד בנתבעת:"סרי.נ...קיבל תלושי משכורת מהנתבעת – אולם הוא לא עבד בה בפועל...הנפקתי תלושי שכר לסרי לפי יתרת הכספים המגיעה לתובעת!!! ג. המטרה היחידה שבהנפקת תלושי המשכורת לסרי הייתה על מנת לשלם לתובעת את יתרת שכרה מאחר והיא דרשה "פיצול" של המשכורת כדי להתחמק מתשלומי מס הכנסה!!!" (ס' 41 לתצהירו של מר עידן תורג'מן).

25. שנית, גרסתו של מר עידן תורג'מן קיבלה חיזוק מהמסמכים אשר הוצגו על ידי הנתבעת. הנתבעת הציגה צילום של המחאות בסכומים הבאים: סך של 2,125 ₪, 2,193 ₪, 3,500 ₪, 1,956 ₪. ההמחאות הראשונות נרשמו ע ל שם התובעת ושתי ההמחאות האחרונות נרשמו על שמו של מר סרי. על גב ההמחאות הופיעה חתימת התובע ת (צילום השיקים צורף כנספח 1 לתצהירי הנ תבעת). הנתבעת פירטה כי כל ההמחאות שולמו לתוב עת כחלק ממשכורתה. כך ההמחאה בסך של 2,125 ₪ שולמה לתובעת בגין משכורת חודש 7/15 וההמחאה בסך של 2,193 ₪ שולמה לתובעת בגין משכורת 9/15 (ס' 41 לתצהירו של מר עידן).

26. עדותו של מר עידן בעניין זה הייתה עקבית לתצהירו:
"ש. מפנה לדוחות נוכחות מול תלושי שכר אתה מאמת לי שהדוחות לא תואמים לשעות שנרשמו בתלוש השכר?
ת. מה שנרשם תואם למה שסוכם איתה ולבקשתה להוזיל את המיסים, היא קיבלה משכורת ברוטו ולא נטו היא פנתה אלי ואמרה שהיא מבקשת להוזיל את זה כי היא עובדת מאוד קשה, יאמר לזכותה שכל מילה שהיא אמרה מבחינת השקעה בעבודה היא נכונה היא היתה עובדת מסורה והכי טובה בחנות, פיצלנו לה את התלוש לבקשתה ובתלוש נרשם מספר השעות עד 180 לא יותר, זה היה משתנה, והשעות האחרות כולל נוספות וכולל מה שמגיע לה היה יוצא בתלוש על שם סארי.
ש. יש כמה דוחות שלא נגרסו מפנה ל 05/16 (כרטיס נוכחות שבכתב יד) מסתכל על התלוש היא עבדה 226 שעות בפלוס 27 נוספות בתלוש שכר רשום 153 שעות רגילות ו 27 שעות נוספות, תסתכל בדוח נוכחות ובתלוש זה נכון ?
ת. נכון.
ש. לפי מה שהסברת חלק מהשכר שולם באמצעות התלוש וחלק ממנו בהתחשבנות שלכם ונתת לה צק?
ת. כן, החלק השני הוא מדויק בדיוק פי השעות והוא מופיע בתלוש על שם העובד האחר. אני מראה לבית הדין שיש בדיוק התאמה על אותו הפרש שב"כ התובעת שואל, זה מה ששאלת אותי זה מה שהיינו עושים.
ש. אני מראה לך שבחישוב פשוט היא הייתה אמורה לקבל לפי חישוב שכר ר גיל ושעות נוספות 3941 ₪ ?
ת. אני לא יודע איך הגעת לזה. בתלוש מחלוק 153 שעות לפי 35 ₪ לשעה, 27 שעות נוספות לפי 44 ₪ לשעה ובתלוש נוסף של שרי הפרש של 73 לפי 35 ₪ לשעה. שבתלוש של סארי לא הכנסנו נסיעות כי היא כבר קיבלה את זה" (עמ' 21 לפ', ש' 24 - 31).

27. מר עידן תורג'מן העיד כי אותו עובד עבד בנתבעת שבוע אחד בלבד:
"ש. אותו עובד עבד אצלכם?
ת. עבד אצלי שבוע בחנוכה וככה הכרתי אותו.
ש. הוא חבר של מנהל המטבח?
ת. מכירים לא יודע, יכול להיות שהם חברים. הוא עבד אצלי שבוע אחד בחנוכה בלבד.
ש. כי מנהל המטבח אומר שהוא מעולם לא עבד ?
ת. תשאל אותו בחקירה אם הוא לא עבד בחנוכה" (עמ' 22 לפ', ש' 31 – 32, עמ' 23 לפ', ש' 1 - 4).

28. בהמשך חקירתו, חזר מר עידן תורג'מן על גרסתו, למרות חקירתו הממושכת:
"ש. התובעת אומרת שהיא הפקידה את הצק משכה מזומן והפקידה את הכסף?
ת. לא היה ולא נברא, זה שלה זה המשכורת שלה, איזה אינטרס יש לי לתת לה צק אני יכול בעצמי לפרוט את הצק אני בעצמי שכיר אני יכול לעשות את זה בעצמי למה אני צריך לעשות את זה. כמו כן מעולם לא שילמנו שכר מזומן גם לא לעובדים הערבים. יש ענין אחר לפעמים שעובד ביקש 100 ₪ מזומן הייתי מוציא מהקופה ורושם פתק וזה יורד לו אחר כך מהשכר.
ש. אז אתה אומר שנטלי לא אומרת אמת והיא לא משכה ?
ת. לגמרי לא נכון רחוק שנות אור מהאמת" (עמ' 24 לפ', ש' 9-14).

29. מר עידן הוסיף וסיפר בעדותו כיצד נהג לשבת עם התובעת מידי חודש, לעבור על נתוני שכרה אשר פוצלו לשני תלושים ולאחר קבלת אישור התובעת, לגרוס את דוחות הנוכחות (עמ' 21 לפ', ש' 14 - 23).

30. יש לציין, כי המסקנה כי הסכומים על גבי ה המחאות הנוספות תואמת לסכומים החסרים בתלוש שכרה של התובעת, עלתה גם מעדותו של מר שלומי תורג'מן:
"ש. נטלי יש לה חוסר של 1902 ₪ לפי חישוב שלי?
ת. נטלי הוסיפה בכתב יד פלוס 3 ימי חופש שלא מופיעים המספרים כן תואמים אני לא מסכים איתך. אני משווה את זה לתלוש של 06/16 יש פה 1715 ₪ קיבלה בבסיס פלוס שווי ארוחות והנה התלוש של נטלי 3 ימי חופש מה שהיא רשמה היא קיבלה יש לה 209 שעות זה בדיוק תואם , וזה אותו סכום" (עמ' 36 לפ', ש' 28-32).

31. שלישית, אל מול עדותו של מר עידן נצבת עדות התובעת אשר לא הייתה עקבית בסוגיית תשלום השעות הנוספות ואופן התשלום אשר שולם לה. התובעת התחמקה מלהשיב לשאלות בעניין התביעה אותה הגישה כנגד מקום עבודתה הקודם:
"ש. עבדת במקדונלדס ותבעת אותו?
ת. לא זכור לי.
ש. האם נכון שהגשת תביעה בבית הדין לעבודה כנגד המעביד הקודם שלך מקדונלדס?
ת. אני לא זוכרת.
ש. נכון שעבדת במקדונלדס?
ת. כן.
ש. נכון שגם נגדם העלית טענות שלא שילמו לך ?
ת. לא.
ש. אילו טענות היו לך כנגד מקדונלדס?
ת. לא יודעת להגיד לך" (עמ' 7 לפ', ש' 25 - 32, עמ' 8 לפ', ש' 1 - 4).

32. התובעת טענה כי שכרה שולם בחוסר של כ - 3,000 ₪ מידי חודש ולכל הפחות 60 שעות נוספות בחודש (ס' 35 לתצהירה) אולם , עדותה בכל הקשור לכמות השעות הנוספות בהן נדרשה לעבוד, לא הייתה אמינה ורצופה:
"ש. כלומר עבדת החל מ 02/16 ב 2 עבודות במקביל ?
ת. נכון.
ש. איך את יכולה ב 5-6 חודשים האלו לעבוד גם 300 שעות לשיטתך בנתבעת ועוד שעות בנעמן את סופר וומן?
ת. כן. איך הגעת משותפות לעוד עבודה נוספת, עבדתי מהבוקר עד הערב מ 07:00-22:00 בקניון אחרי כך עברתי לבית שמש התחלתי לעבוד מ 06:00 קרוב ל 1 בלילה כל יום זה היה תחנת דלק זה לא היה קניון החנות הייתה עובדת עד 24:00 בלילה עבדתי מכל הלב והנשמה והבנתי שמשהו לא מסתדר לי עם הפנסיה ואז בקניון במודיעין יש את נעמן והתחלתי לעבוד שם בנוסף יש לי תלוש משכורת שעבדתי שעות בודדות. הוא העביר אותי מבית שמש למודיעין חזרה ושהייתי עובדת זה היה במוצ"ש או בימים שלא עבדתי בנעמן. במודיעין לא עבדתי כל יום, עבדתי הרבה משמרות כפולות , בימים שלא עבדתי בכלל במודיעין עבדתי בנאמן.
ש. בהחלטה מודעת שלך ביקשת ורצית לעבוד כמה שיותר שעות 15 16 שעות ביום העיקר להרוויח כמה שיותר כסף ?
ת. בשעות הפנאי שלי שלא עבדתי בנאמן הועסקתי בעוד עבודה.
ש. בחודש יוני הרווחת 6,832 ₪ 06/16 בנוסף קיבלת עוד 2,462 באמצעות נששיבי לשיטתנו?
ת. נכון.
ש. אם אני מחלק את זה עבדת לפחות 280 שעות?
ת. נכון.
ש. איך מתוך 280 שעות הצלחת לשלב גם בנאמן?
ת. במוצ"ש ובימים החופשיים שלי" (עמ' 11 לפ', ש' 20-31, עמ' 12 לפ', ש' 1 - 9).

33. לא שוכנענו בגרסת התובעת כי היא זכאית לתשלום בגין שעות נוספות, גם למשמע המשך עדותה -
ש. בתלושי שכר שלך את טוענת שמגיע לך 60 שעות נוספות כל חודש ואני מפנה לתלוש שכר של 2014-2015-2016 ובכל תלוש ותלוש יש רכיב של שעות נוספות אז איך את דורשת את זה שרואים שעות נוספות בתלושים לדוגמא 01/14 ו 02/15 יש 5628 ₪ וכן הלאה וכן האלה ולאורך כל התלושים את מקבלת שעות נוספות?
ת. אבל למה לא רשום כמות שעות נוספות.
ש. את מודה שקיבלת שעות נוספות אבל את מתרעמת מזה שלא רשום כמות?
ת. גם כמות.
ש. הגענו למסקנה ששולמו שעות נוספות?
ת. אני מעולם לא בדקתי את התלושים שלי , אבל מה ששולם בתלוש זה מה שהיה בצק ואני רואה לפי התלוש שכן שולמו שעות נוספות.
ש. אז הטענה שלך היא שרק לא רשמו את מספר השעות נוספות בלתלוש שלך?
ת. לא שולמו לי שעות נוספות כמו שצריך אולי היו פעמים בודדות.
ש. ואם אגיד לך שלאורך כל התלושים יש רכיב של שעות נוספות האם חשבת נוכח העובדה הזו לשנות את מה שרשום בכתב תביעה או בתצהיר שלך להציג חישוב של כמה ששולם וכמה שחסר , למה תבעת בצורה גורפת 60 שעות בחודש או 3000 ש"לח לחודש זה נעשה בצורה גורפת במקום בצורה פרטנית?
ת. את החישובים שלי עו"ד שלי עשה.
ש. את בסייפה של סעיף 35 לתצהיריך תבעת 3000 ₪ כפול 64 חודשים או 60 שעות כפול 64 חודשים למה לא הראית לעו"ד שלך את התלושים ששם כן שולמו שעות נוספות?
ת. החישובים נעשו לפי עו"ד" (עמ' 18 לפ', ש' 22-32, עמ' 19 לפ', ש' 1 - 9).

34. נבהיר, כי התובעת הודתה כי הייתה מפקידה את ההמחאות הנוספות אות ן קיבלה מהנתבעת בחשבון הבנק שלה אולם ,לטענתה נהגה להפקיד את ההמחאות ולהחזיר את התשלום לנתבעת במזומן, כדי לשלם לעובדי המטבח (ס' 8 לתצהירה). לאור טענת ה תובעת והואיל והנתבעת הוכיחה כי חתימת הת ובעת התנוססה על גב ההמחאות, הנטל רובץ על התובעת להוכיח כי לא עשתה שימוש בכספים אלו אשר שולמו לה והעבירה אותם חזרה לנתבעת.

35. התובעת לא הציגה כל ראיה המוכיחה כי אכן נהגה לפדות את התשלומים מחשבונה ולא להשתמש בהם. בחקירתה לא היה בפי התובעת הסבר סביר מדוע בחרה שלא להציג ראיות בעניין זה:
"ש. היית מקבלת צק נוסף גם אותו היית מפקידה בחשבון שלחך או היית פורטת אותו?
ת. צק על שמי הייתי מפקידה וגם את הצק השני הייתי מפקידה לחשבון שלי.
ש. את הסכומים של הצ ק השני היית מושכת במזומן נכון?
ת. כן.
ש. למה לא הבאת שום ראיה לזה שמשכת את הכסף במזומן, יכולת לפנות לבנק ומבקשת תדפיס חשבון ומראה הפקדה של הצק השני משיכה של מזומן והיית מוכיחה שהיית סה"כ תחנת ביניים?
ת. החשבון שלי לא פעיל בבנק הזה, לא ניסיתי לפנות לשם כי התחתנתי.
ש. הבנקים מחויבים לשמור תיעוד הרבה אחרונה ידעת מהיום הראשון שאנחנו טוענים שקיבלת משכורת כפולה, כדי להדוף את הטענה השקרית לטענתך היית צריכה לפנות לבנק באמצעות עו"ד לבקש פירוט של החשבון , אם ידעת שזה רכיב הכי משמעותי בתביעה שלך למה לא פנית לבנק?
ת. אמרתי כי אני עברתי בנק" (עמ' 9 לפ', ש' 24 -31, עמ' 10 לפ', ש' 1 - 5).

36. בהמשך חקירתה, טענה התובעת כי יש בידיה תדפיס המוכיח כי משכה את הכספים הנוספים אשר שולמו לה אולם , לא היה בפיה הסבר מדוע לא הציגה תדפיס זה, כאשר אין ספק כי מדובר בראיה מהותית הדרושה להוכחת גרסתה :
"ש. מתי סגרת את החשבון שלך בבנק שהיית ?
ת. זה היה באוצר החייל וסגרתי אותו כמה חודשים אחרי זה.
ש. אין לך ריכוז כספים שיראה שמשכת במזומן?
ת. יש אבל לא התייחסתי אליהם" (עמ' 13 לפ', ש' 4 - 7).

37. התובעת אף הודתה כי מדובר בתשלומים אשר הופקדו בחשבון הבנק שלה גם בשלהי תקופת עבודתה:
"ש. את אומרת שפנית ב 2015 פחות או יותר ואמרת שזה לא חוקי?
ת. כן.
ש. אני מציג בפניך צק מ 10/15 על 2,125 ₪ הצק הזה משוך על שמך וברור שזה לא המשכורת שלך כי לפי ריכוז המשכורות שלך המשכורת שלך הרבה יותר גבוה, ורואים עוד צק ב 08/15 וב 10/15 וגם ב 12/15 , 01/16 רואים גם 05/16 , 06/16 ואפילו מ 07/16 אז איך את אומרת שאמרת שאת לא רוצה ואת מפחדת ואנחנו רואים שהחודש האחרון של העסקה שלך את מקבלת צקים כפולים אז או שאת משקרת או שאת לא מגלה את כל האמת לבית הדין שקיבלת לאורך כל התקופה צקים כפולים שהצ'ק הכפול היה השלמה של השכר שלך?
ת. אני אסביר לך .
ש. למה קיבלת צק של 3,500 ₪ ב 12/15?
ת. זה על שם סארי הזה.
ש. למה קיבלת אותו?
ת. כי זה רשום על שם סארי בשביל לתת לו את זה, אבל אמרתי שבשנה לפני כן אני ביקשתי לא לקבל יותר ואני לא מעוניינת בזה.
ש. לפני שניה אמרת שביקשת להפסיק כי את מפחדת?
ת. נכון.
ש. אני מראה לך שגם בחודש האחרון ב 07/16 קיבלת צק כפול על שמך לא על שם סארי ?
ת. היו גם צקים שהוא נתן על שמי. וזה כסף שהפקדתי לחשבון והוצאתי זה היה עם שם סארי או על שמי" (עמ' 12 לפ', ש' 15 - 32).

38. יש לציין, כי התובעת לא פרטה טענותיה בעניין זה בכתב התביעה, אף כי מדובר בעניין מהותי:
"ש. סיפרת את הסיפור על הצ'קים הכפולים לעו"ד שלך לפני הגשת התביעה, על זה שהכריחו אותך לקבל צקים של מישהו אחר כדי שתפרעי אותם ותמשכי במזומן?
ת. כן.
ש. כשקראת את כתב התביעה לא שאלת אותו למה הוא לא מצין את האירוע הזה כדי להראות שהוא חסר תום לב שהכריח אותי לעשות דברים כאלו ?
ת. לא" (עמ' 9 לפ', ש' 28 – 32, עמ' 10 לפ', ש' 1 – 21).

39. כמו כן, כאשר נחקרה התובעת ונשאלה כיצד לא התריעה בכתב במהלך שנות עבודתה כי גורעים משכרה כ – 3,000 ₪ בכל חודש, טענה כי יש בידיה הוכחה כי שלחה הודעה על כך לרואה החשבון של הנתבעת אולם, הודעה כאמור לא צורפה לתצהיר התובעת ואף לא הוגשה:
ש. איך יכול להיות שבממוצע גרעו ממך 200 אלף ₪ משכורות ואת לא פונה לעו"ד או שולחת מכתב או הודעת טקסט שתראה שבזמן אמת פנית?
ת. יש לי הוכחת הודעה ששלחתי ליוסי הרו"ח.
ש. לאן היא צורפה?
ת. זה משהו שהבאתי איתי.
ש. זה לא צורף לתצהירך?
ת. כי זה משהו שמצאתי בימים האחרונים.
ש. ולמי פנית שם ליוסי מנהל החשבונות?
ת. כן, לפני כן דיברתי עם שלומי" (עמ' 9 לפ', ש' 1 - 10).

40. בהקשר זה, שקלנו את טענת התובעת לפיה הנתבעת לא זימנה לעדות את מר סרי.נ. ועל כן יש לזקוף זאת לחובתה. לאור עדויות עדי הנתבעת ולאור הראיות אשר הוגשו על ידי הנתבעת, ההמחאות אשר על גביהן התנוססה חתימת התובעת, אנו סבורות כי אין מקום לזקוף לחובת הנתבעת את אי זימונו של מר סרי.נ לעדות. גרסת התובעת הוכחשה באופן מפורש על ידי הנתבעת (ס' 29 לתצהירו של מר עידן תורג'מן). לפיכך, ככל שהתובעת ביקשה להוכיח את גרסתה כי מדובר בתשלומים אשר שולמו לעובד זה, היה עליה לזמנו לעדות.

41. לסיכום, לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלנו את מכלול העדויות אותן שמענו ואת מכלול הראיות, מצאנו כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה לתשלומים נוספים מעבר לתשלומים אשר שולמו בגין שעות נוספות על כן, אנו קובעות דין תביעתה בגין רכיב זה, להידחות.

הודעה על תנאי עבודה
42. לטענת התובעת לא ניתנה לה הודעה בדבר תנאי העסקתה בהתאם לחוק הודעה לעובד לפיכך, ככל שיש מחלוקת בין הצדדים, הנטל מוטל על כתפי הנתבעת. עוד טענה התובעת, כי בשל אי מתן הודעה בכתב היא זכאית לפיצוי בסך של 15,000 ₪. הנתבעת טענה מנגד כי קיבלה הודעה לעובד בכתב כאשר נקלטה בשנת 2011, כפי שקיבלו יתר העובדים.

43. ס' 1 לחוק הודעה לעובד קובע כך : " מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ... הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – הודעה על תנאי עבודה)".

44. ס' 2 לחוק הודעה לעובד מפרט את העניינים אותם יש לפרט בהודעה. ס' 5 לחוק הודעה לעובד קובע כי " בית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי על הפרת הוראות חוק זה והוא רשאי –(1)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

45. בענייננו, לאחר ששקלנו את העדויות והראיות, שוכנענו כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי מסרה הודעה בכתב לתובעת בה פורטו תנאי עבודתה כנדרש. מר עידן תורג'מן העיד בעניין זה כי:
"ש. כל שנה מסרתם לה הודעה לעובד ובשנה האחרונה היא לא הסכימה לקחת?
ת. כן.
ש. ואתה היית מוסר לה?
ת. כן וגם החתמתי על טפסי 101 את כל העובדים" (עמ' 27 לפ', ש' 17 - 20).

46. נציין כי גרסתו של מר עידן תורג'מן לא גוב תה בתצהירו כנדרש. נוסף על כך, הנתבעת לא הציגה טופס הודעה לעובד אשר נמסר לתובעת, לט ענתה. לפיכך, הנתבעת לא הוכיחה טענתה כי מסרה הודעה לעובד לתובעת.

47. לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, לרבות מעמדה של התובעת בחנות, מעורבותה בניהול והאחריות הניהולית אשר ניתנה לה, כמו גם התרשמותנו מהתנהלות הצדדים, מצאנו לנכון לקבוע כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 6,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד.

דמי חגים
48. התובעת טענה כי הנתבעת לא שילמה לה דמי חגים במהלך כל תקופת העסקתה ולכן היא זכאית לפיצוי בסך של 13,608 ₪, בהתאם לתחשיב הבא: 35 ש"חX 8 שעות X 9 ימי חג X 5.4 שנים.

49. הנתבעת טענה מנגד כי תחשיב התובעת שגוי ומכל מקום שילמה לתובעת את דמי החגים. לטענת הנתבעת, בחודשים 8-9/16 שילמה לתובעת סך של כ - 15,000 ₪ בגין כל זכויותיה. כמו כן, הנתבעת הציגה לבית הדין אישור לפיו בחודש 7/16 התובעת קיבלה סך של 24,824 ₪. לפיכך לגרסת הנתבעת יש לדחות את תביעת התובעת בגין דמי חגים.

50. לאחר ששקלנו את העדויות והראיות מצאנו כי דין תביעת התובעת ברכיב דמי חגים להתקבל. עיון בתלושי השכר של התובעת (נספח ב' לכתב התביעה), מעלה כי התלושים אינם כוללים תשלום בגין דמי חגים. בהקשר זה, שקלנו את טענת הנתבעת כי שילמה לתובעת סך של כ - 15,000 ₪ במסגרת תלושי השכר לחודשים 8-9/16. אולם, עיון בתלושי שכר אלו מעלה כי רכיבי התשלום המפורטים בהם הם בגין דמי הבראה ובגין פדיון חופשה. לפיכך אין בכך כדי להוכיח כי הנתבעת שילמה לתובעת דמי חגים.

51. באשר לטענת הנתבעת כי שילמה לתובעת סך של 24,824 ₪ בחודש 7/16, בתצהירו של מר עידן תורג'מן הובהר כי מדובר בכספים אשר הועברו בגין תשלומי הפנסיה אותם נדרשה הנתבעת לשלם (ס' 70 לתצהירו). מסקנה זהה עולה מעיון באי שור אותו הגישה הנתבעת (אישור העברת הכספים לקופת הגמל על שם התובעת צורף כנספח לתצהירו של מר עידן תורג'מן). מדובר באישור על העברת כספי פנסיה לחשבון התובעת בקופת "איילון פנסיה וגמל" על כן, אין באישור זה כדי להוכיח כי הנתבעת שילמה לתובעת דמי חגים.

52. מר עידן תורג'מן העיד כי הנתבעת שילמה לתובעת תשלום בגין דמי חגים אולם, דבריו נאמרו באופן כללי ביותר, מבלי שהדברים פורטו בתצהירו כנדרש:
"ש. אתה היית אחראי על דמי חגים?
ת. כן , אני הייתי אחראי אני מודה שלפני שהיא פנתה אלי לא הכרתי את הטענה הזו, ולא ידעתי שאם עובדים לפני ערב חג צריך לשלם ושילמתי לה את ההתחשבנות הזו בסוף חודש להגיד אם זה יצא בתלוש שלה או של סארי אני לא זוכר אבל היא הסבה את תשומת ליבי" (עמ' 27 לפ', ש' 21 - 24).

53. לפיכך, לא מצאנו כי יש בדבריו אלו של מר תורג'מן בעדותו, כדי להוכיח כי הנתבעת שילמה לתובעת בגין דמי חגים.

54. לאור האמור לעיל, אנו קובעות כי הנתבעת לא הוכיחה כי שילמה לתובעת דמי חגים. כמן כן, טענת הנתבעת כי תחשיב התובעת שגוי נטענה באופן כללי והנתבעת לא הפריכה את תחשיב התובעת, אשר מבוסס על התעריף השעתי האחרון ועל משך תקופת העסקתה. בהתאם לכך, אנו מקבלות את תביעת התובעת ב גין דמי חגים וקובעות כי על הנתבעת לשאת בתשלום בסך של 13,608 ₪ בגין רכיב זה.

פיצוי בגין היעדר הפרשות לקרן הפנסיה
55. התובעת טענה בכתב תביעתה כי הנתבעת לא הפרישה עבורה את ההפרשות הפנסיוניות הנדרשות על פי הדין . בהתאם לכך, טענה התובעת כי היא זכאית לפיצוי בגין היעדר הפרשות פנסיוניות (גמל מעסיק) בסך של 27,151 ₪. לטענת התובעת, על הנתבעת לשלם רכיב זה בערכי נטו.

56. הנתבעת טענה מנגד כי שילמה לתובעת את הסכומים הדרושים בגין מלוא ההפרשות הפנסיוניות. לטענת הנתבעת, התובעת הסתירה את העובדה כי שילמה לה בחודש 7/16 סך של 24,824 ש"ח בגין הפרשות פנסיוניות.

57. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, העדויות והראיות, מצאנו כי הנתבעת הוכיחה כי שילמה לתובעת סך של 24,824 ₪. מר עידן תורג'מן הצהיר כי הנתבעת העבירה תשלום זה לתובעת בחודש 7/16 (ס' 71 לתצהירו). בהתאם לכך, הציגה הנתבעת אישור מקופת הגמל בדבר העברת הכספים (צורף כנספח לתצהירו של מר עידן תורג'מן).

58. התובעת אף אישרה בעדותה כי קיבלה תשלום בסך של 25,000 ₪ בגין תשלומים פנסיוניים:
"ש. את טענת שלא קיבלת בכלל תשלומים בגין פנסיה ואני מפנה אותך להעברה שבוצעה ע"ס 25,000 ₪ לערך את מכירה את זה?
ת. זה הועבר ב 25.7 לא? " (עמ' 17 לפ', ש' 17-19).

59. לאור האמור לעיל, אנו קובעות כי הנתבעת שילמה לתובעת סך של 24,824 ₪ בגין הפרשות פנסיוניות. התובעת טענה כי בהתאם לתחשיב אותו הציגה על הנתבעת לשאת בתשלום נוסף בסך של 2,327 ₪ (24,824 -27,151 ₪ =2,327 ₪).

60. עיון בתדפיס ההפרשות הפנסיוניות אשר שלמה הנתבעת, מעלה כי הנתבעת החלה להפריש את ההפרשות הפנסיוניות לזכות התובעת בחודש 8/12, בעוד התו בעת החלה את עבודתה בחודש 4/11 . על כן בהתאם להוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה, על הנתבעת היה להפריש הפרשות פנסיוניות לזכות התובעת, שישה חודשים לאחר תחילת העסקתה.

61. עם זאת, התובעת לא הוכיחה כי היא זכאית להפרשות פנסיוניות טרם מועד זה. אין מחלוקת כי התובעת החלה את עבודתה בנתבעת במהלך שירותה הצבאי. בהתאם לסעיף 4(א)(7) לצו ההרחבה לפנסיה חובה, הוראות הצו אינן חלות על אישה אשר טרם מלאו לה 20 שנה. התובעת לא הוכיחה כי מלאו לה 20 שנה טרם חודש 8/12, כאשר יש לציין כי הנתבעת סיימה את שירותה הצבאי רק בחודש 6/12 (ס' 2 לתצהיר התוב עת). לאור האמור לעיל, תביעת התובעת לתשלום פיצוי נוסף בגין הפרשות פנסיוניות, נדחית.

62. באשר לדרישת התובעת כי הנתבעת תישא בתשלומים הפנסיוניים בערכי נטו, שעה שממילא קבענו כי התובעת אינה זכאית לתשלום נוסף בגין ר כיב זה, אין מקום לקבל דרישה זו.

פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר
63. לטענת התובעת, הנתבעת ערכה לאורך כל תקופת העסקתה או במרבית התקופה, תלושי שכר פיקטיביים והציגה מצג שווא לגבי שכרה. נוכח זאת, טענה התובעת כי היא זכאית לפיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין הפ רת הוראות חוק הגנת השכר, מאחר ומדובר בהפרת הוראה שיטתית.

64. הנתבעת טענה מנגד כי התובעת אחזה בתפקיד ניהול י ועמדה בקשר ישיר עם רואה החשבון והחברה אשר הנפיקה את תלושי השכר לפיכך , ככל שיש ליקויים בהתנהלות הנתבעת, ליקויים אלו מצויים גם באחריותה של התובעת כמנהלת.

65. סעיף 26א (ב)(1) לחוק הגנת השכר קובע כדלקמן:
"(ב)(1)מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור;
(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת;
(3) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר..".

66. בכל הקשור לשיעור הפיצוי בהתאם לסעיף 26 לחוק הגנת השכר, פסק בית הדין הארצי בעניין ע"ע 28228-03-15 איזבלה לוקס נ' ארז זיסמן, פורסם בנבו, (ניתן ביום 31.10.16) כדלקמן : "בקביעת הפיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק, יש להביא בחשבון, לצד מהות ההפרה, את הנחיות חוק הגנת השכר ואת אמות המידה שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על עצם הטלת הפיצוי ועל שיעורו, כמפורט להלן. בחוק הגנת השכר נקבע, כי בית הדין "רשאי" (אך לא חייב) לפסוק פיצויים לדוגמה; תנאי להפעלת הסמכות הוא שנמסר תלוש לא תקין "ביודעין" (וראו החזקה בסעיף 26א(ב)(2) לחוק הגנת השכר); הרשות לפסיקת הפיצויים היא "בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור"; סכום הפיצוי הוא עד 5,000 ₪ (כשיעורם בחודש יולי 2009) לכל תלוש; מטעמים מיוחדים שיירשמו ניתן לפסוק סכום גבוה יותר. בעת יישום הוראות החוק יש להתייחס, בין היתר, לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים וכמובן לתכלית ההרתעתית של הוראות סעיף 26א לחוק הגנת השכר...".

67. לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים במקרה דנן, וכן את מכלול העדויות והראיות, מצאנו כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר, בסך של 40,000 ₪, ונפרט.

68. מסקנתנו מבוססת בנסיבות מקרה זה על חומרת ההפרה עת הנתבעת הודתה כי הנפיקה תלושי שכר לקויים וחלקיים לתובעת, כאשר חלק משכרה שולם באמצעות המחאה נפרדת, אשר לא באה לידי ביטוי בתלוש שכרה של התובעת, זאת מספר רב של פעמים.

69. בהקשר זה, שקלנו את טענת הנתבעת לפיה יש לראות בתובעת כאחראית למחדל זה. מר עידן תורג'מן הצהיר כי התובעת קיבלה תלוש משכורת שהונפק על ידי חברה חיצונית ועל כן "ידעה זאת היטב – כי הייתה בקשר עם החברה מאחר והיא ניהלה את הסניף..." (ס' 7 2לתצהירו של מר עידן ר' גם ס' 63 לתצהירו של מר שלומי תורג'מן) אולם, לא מצאנו ממש בטענה זו שעה שהאחריות להנפקת תלושי שכר תקינים המשקפים את מתכונת ההעסקה קרי שעות העבודה , ימי העבודה שכר העבודה ויתר הנתונים הדרושים בתלוש השכר, רובצת על הנתבעת כמעסיקת התובעת .

70. לאחר ששקלנו את טענתה זו של הנתבעת בדבר תום ליבה של התובעת אל מול חומרת ההפרה והתכלית ההרתעתית של החוק, מצאנו לנכון לקבוע כי הנתבעת תשלם סכום של 40,000 ₪ בגין הפרת הוראות סעיף 26א לחוק הגנת השכר.

נסיבות סיום יחסי העבודה
71. לטענת התובעת, ביום 1.8.16 התפטרה מעבודתה בנתבעת בדין מפוטרת וזאת לאור ההפרות המתמשכות של זכויות עבודתה והימנעות הנתבעת מלתקן את ההפרות גם לאחר התראות מפורשות לעשות כן. לאור האמור, טענה התובעת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים בסך של 47,250 ₪. לחילופין, טענה התובעת כי בכל מקרה היא זכאית לסך ההפרשות על פי חוק בקרן פיצויי הפיטורי ם.

72. הנתבעת טענה מנגד כי התובעת אינה זכאית לתשלום פיצויי פיטורים מאחר ובחרה להתפטר מיוזמתה בנסיבות שאינן מצדיקות פיצויי פיטורים. הנתבעת ציינה כי התובעת הייתה אמורה להיות חלק מיוזמה חדשה של שותפות עם סניף נוסף בבית שמש. לאחר שרעיון השותפות נגנז והתובעת הבינה כי אינה יכולה לעבוד שעות נוספות כרצונה, החלה לעבוד בעבודה נוספת בחנות כלי הבית "נאמן" בקניון מודיעין. החל מנקודה זו גמלה בלבה של התובעת ההחלטה לנקוט ב "שביתה איטלקית", ולמעשה ביקשה כי הנתבעת תפטר אותה.

73. הנתבעת הוסיפה וטענה כי במקרה דנן לא הייתה כל הרעת תנאי ם, לא כל שכן הרעת תנאים מוחשית על כן , יש לדחות את התביעה. עוד טענה הנתבעת כי התובעת החליטה מיוזמתה להתפטר מבלי שהיא נותנת הודעה מוקדמת, לפיכך יש לקזז משכורת חודשית מכל פיצוי אשר ייפסק לזכות התובעת.

74. בהתאם להלכה, כאשר העובד טוען לפיטורים, מוטל עליו נטל ההוכחה לקיומם (דב"ע (ארצי) נו/3-201 שמש ירושלים בע''מ - מאיר ניסימיאן, עמ' 5, פורסם בנבו, ניתן ביום 26/5/97).

75. הלכה פסוקה היא כי משבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים בין העובד והמעביד לידי גמר, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלבנטיות ומהן להסיק את המסקנה, ואין ללמוד מקטע הדברים אלא מהתמונה כולה (ראו-דב"ע ל/3-18 בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ פד"ע ב 41).

76. בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים), התפטרות של עובד בנסיבות של הרעה מוחשית או נסיבות בהן לא ניתן היה לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, הינה בגדר התפטרות המקנה זכאות לפיצויי פיטורים, בכפוף לעמידה בתנאי החוק - קיומן של נסיבות כאמור; על התובע להוכיח קשר סיבתי בין ההתפטרות לנסיבות אלו; על התובע להוכיח כי נתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או הנסיבות.

77. לפי הפסיקה, אי תשלום זכויות סוציאליות עשוי להוות "נסיבה אחרת" כהגדרתה בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים (ע"ע 24/99 י וסף עטרי – ש.ז.ג. ריהוט עילית בע"מ, פורסם בנבו, מיום 19.9.00), וזאת בעיקר ככל שמדובר בתנאי העבודה הבסיסיים והעיקריים של העובד, כגון אי תשלום שכר עבודה במועד, אי ביצוע הפרשות לקופת גמל ואי תשלום גמול שעות נוספות (סע (ת"א) 3726-10-10 סרגיי סטריקוב נ' רשף בטחון (1993) בע"מ (כב' הש' דוידוב, פורסם בנבו, ניתן ביום 7.6.13.

78. מן הכלל אל הפרט. נקדים אחרית לראשית ונבהיר כי מצאנו כי התפטרות התובעת אינה עומדת בתנאים הנדרשים להתפטרות בדין מפוטר, מהטעמים הבאים -

79. כפי שציינו לעיל, סעיף 11א לחוק פיצויי פיטורים דורש כי מספר תנאים יתקיימו על מנת שניתן יהיה לקבוע כי מדובר בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. במקרה שלפנינו, התובעת הוכיחה כי הנתבעת לא שילמה את התשלומים הנדרשים בגין דמי חגים ובגין הפרשות פנסיוניות.

80. עם זאת, לא שוכנענו כי אי תשלום זכויותיה אלו של התובעת הובילו להתפטרותה וכי מתקיים קשר סיבתי בין נסיבות אלו להתפטרות. בעניין זה, מצאנו כי גרסת הנתבעת בעניין הסיבה לסיום יחסי העבודה הייתה עדיפה על פני גרסת התובעת. מר עידן תורג'מן הצהיר באופן מפורט מה היו הנסיבות שהובילו לסיום עבודת התובעת:
"46.עלה הרעיון, בשלב מסוים, לייסד שותפות כזכיינים של רשת בתי הקפה "מאפה נאמן". 47. מטעם זה היא עברה לעבוד גם בסניף בבית שמש אך היא לא הסתדרה שם עם העובדים ורעיון השותפות נגנז. 48. בתחילת שנת 2016 לערך דרשה התובעת לעבוד שעות נוספות רבות – הבהרתי לה שאין צורך בגלל אופי העבודה של העסק. 49. התובעת הייתה מתוסכלת (ביחד עם העובדה שלא נוסדה שותפות ביחס לסניף בבית שמש) ולכן היא החליטה שהיא מחפשת עבודה אחרת. 50. החל מחודש ינואר 2016 היא עבדה בעבודה נוספת בקניון מודיעין – בחנות כלי בית "נעמן". 51. הלכה למעשה זו נקודת השבר ביחסים (מבחינתה) – היא החליטה משלב זה לעשות "שביתה איטלקית" ולמעשה היא ביקשה כי הנתבעת תפטר אותה...היא הסתכסכה עם העובדים, לא קיימה אחר נהלים, זילזלה בעבודה...ביקשתי ממנה כי תחזור תחזור לתפקוד הקודם שלה במספר שיחות אולם הבנתי ממנה כי היא כבר "במקום אחר" וכי היא תעשה הכל כדי שאפטר אותה. 54. אני לא הסכמתי ביקשתי ממנה להמשיך לעבוד כי היא הייתה עובדת טובה. 55. היא אמרה לי במפורש: תפטר אותי אני לא עוזבת מרצוני. 56. ציפיתי, בתוך תוכי, כי היא תתעשת...". (ס' 46 – 55 לתצהירו של מר עידן תורג'מן). בדומה, העיד גם מר שלומי תורג'מן:"התובעת אמרה לי במפורש כי היא מיצתה את עצמה בעסק..." (ס' 51 לתצהירו).

81. עדותו של מר עידן תורג'מן הייתה עקבית לתצהירו:
ש. עו"ד שלך עדכן אותך שאם לא תעבירו את המסמכים נטלי תתפטר בדין מפוטרת תוך 14 יום?
ת. לא, עשיתי כל מאמץ שהיא לא תתפטר, ניסיתי לדבר איתה היה יום אחד במטבח אחרי סערת רגשות אמרה לי שהיא החליטה שהיא עוזבת , אחר כך החליטה שהיא נשארת ולא תעזוב עד שאתן לה מכתב פיטורים (עמ' 26 לפ', ש' 22 – 26).

82. יש לציין, כי המסקנה כי הנתבעת לא הייתה מעוניינת בעזיבת התובעת, עולה גם ממכתב בא כוח הנתבעת מיום 21.7.16, אשר נשלח לב"כ התובעת, בו ציינה הנתבעת במפורש: "מרשתי מעוניינת כי מרשתך תמשיך לעבוד" (צורף כנספח ה לכתב התביעה).

83. אל מול גרסתו של מר עידן תורג'מן, מצאנו כי גרסת התובעת בעניין הסיבה אשר הובילה לסיום עבודתה, לא הייתה עקבית. בתצהירה טענה התובעת כי הנתבעת לא הראתה כל נכונות לתקן את ההפרות אשר בוצעו בעניינה: "חיכיתי 16 ימים לתשובה עניינית מהחברה ולתיקון ההפרות בענייני אך ולאחר 16 ימים ממשלוח ההתראה ומשהחברה לא הראתה כל נכונות לתקן את ההפרות או לפחות איזו שהיא התייחסות עניינית לפניותיי, לא נותר לי אלא להתפטר בדין מפוטרת, כפי שייעצו לי יועציי המשפטיים" (ס' 22 לתצהיר התובעת).

84. בחקירת התובעת, אישרה היא כי הנתבעת שילמה לה את כל התשלומים הפנסיוניים הנדרשים. לא היה בפי התובעת מענה סביר מדוע מיהרה להודיע על התפטרותה:
"ש. את טענת שלא קיבלת בכלל תשלומים בגין פנסיה ואני מפנה אותך להעברה שבוצעה ע"ס 25,000 ₪ לערך את מכירה את זה?
ת. זה הועבר ב 25.7 לא?
ש. את טענת שהתפטרת ב 1/8 וטענת שלא קיבלת זכויות פנסיוניות ופתאום ב 25/7 קיבלת 25000 ₪ והמשכת לעבוד?
ת. המשכתי לעבוד עד סוף החודש.
ש. האת התפטרת בדין מפוטר ומקפחים את זכויותיך?
ת. אני לא אמשיך לעבוד במקום שלא משלמים לי את הזכויות שלי.
ש. שבוע לפני כן רואים שמעבירים לך 25000 ₪ על חשבון הפנסיה למה לא ראית בזה סוג של תיקון של הרעת תנאים והמשכת לעבוד?
ת. אם לא הייתי פונה למעסיק אז מה זה שיטת מצליח?" (עמ' 17 לפ', ש' 17 – 19).

85. לאור האמור, מצאנו כי התובעת לא הוכיחה כי מתקיים בעניינה התנאי השני, קשר סיבתי בין נסיבות "ההרעה" להתפטרות. נוכח קביעתנו זו, איננו נדרשות להמשיך ולבדוק האם מתקיים התנאי הנוסף, בדבר מתן התראה סבירה לנתבעת והזדמנות נאותה לתקן את הנסיבות. מעבר לדרוש, נציין בתמצית, כי קיים ספק בליבנו האם בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה די בפרק הזמן אותו העניקה התובעת לנתבעת, כשבועיים, על מנת להוכיח כי ניתנה הזדמנות נאותה לתקן את הדרוש תיקון. נוכח כל האמור, טענת התובעת כי יש להכיר בהתפטרותה כהתפטרות בדין מפוטר, נדחית.

86. באשר לטענת הקיזוז אשר נטענה על ידי הנתבעת, לפיה יש להורות על קיזוז תשלום ההודעה המוקדמת מכל סכ ום אשר ייפסק לזכות התובעת, אנו קובעות כי יש לדחות את הטענה.
התובעת הוכיחה כי לא התפטרה לאלתר, אלא נתנה הודעה מוקדמת טרם התפטרותה עוד ביום 17.7.16, באמצעות מכתב בא כוחה. אומנם, התובעת התפטרה ביום 1.8.16, טרם חלפו 30 יום אולם, התרשמנו כי הנתבעת לא דרשה מהתובעת להמשיך ולהתייצב לעבודתה ב מהלך יתרת תקופת ההודעה המוקדמת על כן טענת הנתבעת ,נדחית.

פיצויי פיטורים
87. מאחר ודחינו את טענת התובעת בדבר התפטרות בדין מפוטר, נדחית גם טענתה לתשלום פיצויי פיטורים מלאים בסך של 47,250 ₪. עם זאת, אנו מקבלות את תביעתה החלופית לתשלום ההפרשות לפיצויי פיטורים בהתאם לצו ההרחבה לפנסיית חובה. בהתאם לכך, ככל שהנתבעת לא עשתה כן , תשחרר הנתבעת את כספי הפיצויים הצבורים לזכות התובעת ותמסור לתובעת את הטפסים הנדרשים לשם כך, תוך 14 יום מיום מתן פסק דין זה.

פיצויי הלנה
88. התובעת טענה כי הנתבעת הלינה מידי חודש בחודשו סך של 3,000 ₪ מידי חודש ולכן עליה לשאת בתשלום פיצויי הלנת שכר בסך של 20,000 ₪ או בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין הנכבד. מאחר וכאמור לעיל, קבענו כי התובעת לא הוכיחה כי הינה זכאית לתשלומי שכר נוספים, תביעתה בגין רכיב זה, נדחית.

סוף דבר
89. הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים:
פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד בסך של 6,000 ₪.
תשלום בגין דמי חגים, סך של 13,608 ₪.
פיצוי בגין הפרת הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, סך של 4 0,000 ₪.

לסכומים הנזכרים לעיל יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

90. כמו כן, תשחרר הנתבעת את כספי הפיצויים הצבורים לזכות התובעת בקופת הגמל ותמסור לתובעת את הטפסים הנדרשים לשם כך, בתוך 14 יום מיום מתן פסק דין זה.

91. הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 9,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפר שי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, (02 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור מעסיקים גב' רונית סדן

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה