הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 1382-04-16

24 אפריל 2017
לפני:
כב' הרשם אלעד שביון

התובעת:
א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליליה שבשאי
-
הנתבע:
אברהם רות
ע"י ב"כ עו"ד אביעד מנשה

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבע למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים , מתן צו לפרטים נוספים ומענה לשאלון.

תמצית טענות הנתבע:

1. הנתבע עתר למתן פרטים נוספים וטובים יותר לנטען בסעיפים 5-9 לכתב התביעה ובמסגרת זו ביקש כי "התובעת תפרט את התאריך והשעה המדויקים בהם "נתפס" הנתבע בנטילת מוצרים ללא תשלום מראש; המוצרים אותם נטל הנתבע, לכאורה ושווים; שם הקב"ט אשר "תפס" את הנתבע בנטילת מוצרים; תאריך ושעה בהם נערך לנתבע בירור מול הקב"ט; תוצאות הבירור". כמו כן עתר הנתבע לפרטים נוספים וטובים יותר לנטען בסעיפים 10-14 לכתב התביעה וב מסגרת זו ביקש כי "התובעת תפרט תוכן ה"הודעה כי הנתבע אוגר בשרים שתוקפם פג", מי מסר את ההודעה, למי ומתי נמסרה ההודעה; תוצאות ה-"בדיקה שהעלתה כמות חריגה לבשר שתוקפו פג" – לרבות תאריך, שעת הבדיקה, עורך הבדיקה, עדים לבדיקה, מי הוציא את הבשר מהסניף, מי השמידו, מתי הושמד – תאריך ושעה, כיצד הו שמד, מה היו תאריכי התפוגה של כל אחד ממוצרי הבשר שהושמדו באירוע זה".

2. בנוסף הנתבע עתר למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים כדלקמן:

א. פרוטוקול הבירור שנערך בין הנתבע לקב"ט התובעת (כמצוין בסעיף 7 לכתב התביעה).
ב. "הודעה כי הנתבע אוגר בשרים שתוקפם פג" (כמצוין בסעיף 10 לכתב התביעה).
ג. דו"ח "בדיקה שהעלתה כמות חריגה לבשר שתוקפו פג" (כמצוין בסעיף 11 לכתב התביעה).
ד. דו"ח השמדת הבשר שתוקפו פג (כמצוין בסעיף 12 לכתב התביעה).
ה. דו"ח הדרכה שהועברה לנתבע בנוגע לאפסון בשר, החזקת בשר, שימור בשר, טמפרטורות נכונות לאחסנת בשר.
ו. דוחות משלוחי הבשר והעוף בכל תקופת העסקתו של הנתבע מסניפים אחרים (תאריך, משקל, סוג, תאריך שחיטה, תאריך תפוגה, האם מדובר בסחורה טרייה או קפואה, שם הסניף השולח, אופן המשלוח, שמות מובילי המשלוח וסוג הרכב בו בוצעה ההובלה).
ז. דוחות ספירת המלאי בכל תקופת העסקתו של הנתבע, לרבות תאריך עריכת הדו"ח, שם העורך, שם מקליד הדו"ח, העתק הדו"ח, כמות הבשר והעוף לסוגיהם השונים בסניף.
ח. דוחות השמדות סחורה פגת תוקף ו/או מקלוקלת בכל תקופת העסקתו של הנתבע לרבות סוג, משקל, תאריך שחיטה, שם המשמיד, אופן השמדה, מקום השמדה.

3. כמו כן התבקשה התובעת להשיב על שאלון שצרף הנתבע.

4. לגרסת הנתבע, התובעת מייחסת לו מעשים חמורים העולים כדי עבירות פליליות, הפוגעים בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שלו. פיטוריו, שלילת זכויותיו הקוגנטיות והאשמתו בהוצאת לשון הרע אינן אלא רק בבחינת "הקדמת תרופה למכה" מצד התובעת שהבינה כי הנתבע לא ישתף פעולה עם מחדליה, סיכון הציבור ומתוך רצונה להימנע מלשלם לו זכויותיו בדין. לטענת התובע עילות התביעה סתמיות וכלליות, לא פורטו ונטענו בעלמא מבלי שהנתבע יכול להתגונן מפניהן. היעתרות לבקשה תאפשר לו לסתור את טענות התובעת כאילו הוא שאגר בשר שפג תוקפו או שנטל מוצרים ללא רשות.

תמצית טענות התובעת:

5. לעניין הבקשה לגילוי מסמכים טענה התובעת, כי מדובר בבקשה מיותרת ומוקדמת בהתחשב בהחלטת ביה"ד מיום 24.5.16. לעניין מתן תשובות לשאלון ציינה התובעת, כי בקשת הנתבע אינה כוללת "טעמים מיוחדים" או טעם כל שהוא, ניתן לשאול את השאלות במסגרת הליך ההוכחות וממילא הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובעת . לעניין הבקשה למתן פרטים נוספים וטובים יותר טענה התובעת, כי אין במתן הפרטים כדי לייעל את הדיון, שכן במסגרת הליך הגילוי והעיון במסמכי התובעת הנתבע היה מוצא תשובות חד משמעיות לבקשתו. התובעת הוסיפה, כי תוכן סעיפים 5-9 לכתב ההגנה הינו רקע בלבד שכן אין לו השפעה ישירה על עילות התביעה כנגד הנתבע והפרטים הינם בידיעתו המלאה של הנתבע. לעניין הפרטים המבוקשים לגבי סעיפים 10-14 לכתב התביעה ציינה התובעת, כי הנתבע מסר התייחסות מלאה לטענות התובעת בכתב ההגנה מבלי לסייג את התייחסותו במסירת פרטים נוספים.

תמצית תשובת הנתבע:

6. הנתבע חזר במסגרת התשובה מטעמו על טענותיו והוסיף, כי האשמות התובעת מקימות לו את הזכות הלגיטימית לבוא בשערי ביה"ד כשכל המסכת העובדתית פרוסה בפניו וכדי שיוכל לנהל את הגנתו ביעילות. לא ייתכן שהתובעת תנהל את התיק תוך האשמות מעורפלות ולקוניות. לגרסת הנתבע, התובעת אינה מכחישה את נחיצות הפרטים הדרושים הכרעה ומענה בתיק ולא מגיבה באופן ענייני לנימוקים שהעלה הנתבע. עוד הבהיר הנתבע, כי בסעיף 31 לכתב ההגנה הוא ציין, כי הוא שומר על זכותו להוסיף ולטעון טענות מפורטות יותר לאחר שהתובעת תפרט את טענותיה הסתמיות והכלליות.

7. ביום 30.11.16 התקיים קדם משפט ולאחריו הודיע הנתבע, כי הוא חוזר בו מבקשתו למענה לשאלון מצד התובעת. עוד ציין הנתבע, כי לא נמסרו לו מלוא המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעת ובכלל זאת הסכם עבודה, תלושי שכר, כרטיס עובד ודוחות השמדת סחורה.

המסגרת הנורמטיבית:

8. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

9. הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז [פורסם בנבו] (14.5.08)]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (22.12.05)] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר [פורסם בנבו] (24.3.05)].

10. פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח' [פורסם בנבו] (7.5.06)].

11. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק [פורסם בנבו] (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

12. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

13. כאמור, חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

מן הכלל אל הפרט:

14. עניינה של התביעה הינו תביעה הצהרתית לשלילת פיצויי פיטורים בהתחשב בנסיבות הנטענות של פיטורי הנתבע ופיצוי בגין הוצאת לשון הרע. לגרסת התובעת, הנתבע מעל באמונה, עשה פעולות הגורמות לה נזק כלכלי ותדמיתי בניגוד לנהליה, עשה שימוש לרעה בתפקידו, ניסה לפגוע בעסקי התובעת באמצעות הגשת תלונה חמורה למשרד הבריאות והוציא כנגדה לשון הרע.

מתן פרטים נוספים וטובים יותר:

15. בסעיפים 4-9 לכתב התביעה טענה התובעת, כי הנתבע הועסק אצלה כקצב ובחודש 1/16 הוא נתפס ע"י קב"ט התובעת בנטילת מוצרים מהסניף ללא תשלום מראש, נערך עימו בירור ועל אף ביצוע המעשה החמור התובעת נעתרה לבקשת הנתבע ולא פיטרה אותו.

בהמשך טענה התובעת בסעיפים 10-14, כי התקבלה אצלה הודעה שהנתבע אוגר בסניף בשרים שתוקפם פג, מבלי להשמידם, בהתאם לנהלי התובעת. בדיקה העלתה קיומה של כמות חריגה של בשר שתוקפו פג והבשר הוצא מהסניף והושמד לאלתר. בעקבות אירוע זה טענה התובעת, כי הנתבע זומן לשימוע והוחלט לפטרו לאלתר. לטענת התובעת, כפי שהתברר בדיעבד, הנתבע תכנן את מעשיו היטב מאחר והוא עצמו הגיש תלונה למשרד הבריאות על שמירת בשר שתוקפו פג במחסנים של התובעת.

16. מעיון בכתב ההגנה עולה, כי אכן הנטען בסעיפים 5-14 חסר פירוט ראוי המקשה על ה גנת הנתבע וגילוי האמת. כך, לא ברור מתי בדיוק נתפס הנתבע בנטילת מוצרים ללא תשלום מראש, מהות המוצרים שנתפסו ופרטי הקב"ט והבירור שנערך עם הנתבע. כמו כן יש צורך בפירוט לגבי ההודעה שנמסרה בעניינו של הנתבע לגבי אגירת הבשר שתוקפו פג ותוצאות הבדיקה ופרטים לגביה.

לא מצאתי לקבל את טענת התובעת שהנטען בסעיפים 5-9 הינו רקע בלבד, שכן מדובר לדידה של התובעת בחלק מהנסיבות שהביאו לפיטוריו של הנתבע. ממילא כאשר התובעת מעלה טענות "רקע" כאמור ראוי שגם טענות אלו יהיו מפורטות באופן שיאפשר לנתבע להתגונן מפניהן.

מעבר לאמור, הגם שהנתבע הכחיש בסעיף 32 לכתב ההגנה את הנטען בסעיפים 10-14 לכתב התביעה, הרי שאין בהכחשה כאמור כדי לגרוע מזכותו של הנתבע לקבל פירוט של הטענות המועלות כנגדו.

בנסיבות אלו ובהתחשב בכך שלטעמי מתן הפרטים הנוספים והטובים יותר ייעל את הדיון ויעזור לביה"ד להגיע לחקר האמת, מצאתי לקבל את הבקשה.

17. התובעת תמציא לנתבע עד ליום 25.5.17 פרטים נוספים וטובים יותר כדלקמן:

א. לנטען בסעיפים 5-9 לכתב התביעה - התאריך והשעה המדויקים בהם לטענת התובעת נתפס הנתבע בנטילת מוצרים ללא תשלום מראש; פירוט המוצרים אותם נטל הנתבע ושווים; שם הקב"ט אשר לטענת התובעת תפס את הנתבע בנטילת מוצרים; המועד המדויק בו נערך לנתבע בירור מול הקב"ט ו תוצאות הבירור.

ב. לנטען בסעיפים 10-14 לכתב התביעה - תוכן ההודעה לפיה הנתבע אוגר בשרים שתוקפם פג, פרטי מוסר ההודעה, למי ומתי נמסרה ההודעה; תוצאות הבדיקה שהעלתה כמות חריגה לבשר שתוקפו פג, לרבות תאריך הבדיקה, עורך הבדיקה, עדים לבדיקה ככל שהיו , הגורם שהוציא את הבשר מהסניף, הגורם שהשמיד אותו ומועד ביצוע ההשמדה ו תאריכי התפוגה של כל אחד ממוצרי הבשר שהושמדו באירוע זה.

גילוי ועיון במסמכים ספציפיים:

18. ככל שהתובעת טרם מסרה לנתבע העתק ממכלול המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה ובכלל זאת, הסכם עבודה, תלושי שכר, כרטיס עובד ודוחות השמדת סחורה, היא תעשה כן עד ליום 25.5.17.

19. פרוטוקול הבירור שנערך בין הנתבע לקב"ט התובעת – בהתחשב בטענת התובעת בסעיף 7 ל כתב התביעה לפיה נערך בירור עם הנתבע מול הקב"ט, ברי, כי מדובר במסמך רלוונטי שיכול לשפוך אור על האירוע הנטען ויש לגלותו .

20. הודעה כי הנתבע אוגר בשרים שתוקפם פג – לנוכח טענת התובעת בסעיף 10 לכתב התביעה , כי התקבלה אצלה הודעה לפיה הנתבע אוגר בסניף בשרים שתוקפם פג מבלי להשמידם, מדובר במסמך רלוונטי שיש לגלותו.

21. דו"ח בדיקה שהעלתה כמות חריגה לבשר שתוקפו פג – בהתחשב בטענת התובעת כאמור בסעיף 11 לכתב התביעה לפיה נערכה בדיקה בסניף שהעלתה כמות חריגה של בשר שתוקפו פג, מצאתי להורות על גילוי ממצאי הבדיקה כאמור.

22. דו"ח השמדת הבשר שתוקפו פג - מאחר שלטענת התובעת הבשר שתוקפו פג הוצא מהסניף והושמד לאלתר יש רלוונטיות לדו"ח, ככל שהוכן, בדבר השמדת הבשר כאמור.

23. דו"ח הדרכה שהועברה לנתבע בנודע לאפסון בשר, החזקת בשר, שימור בשר וטמפרטורות נכונות לאחסנת בשר – ככל שבוצעה לנתבע הדרכה והוצא דו"ח לגבי הדרכה כאמור הרי שמדובר במסמך רלוונטי בהתחשב בטענות כלפי ה נתבע, לרבות בטענה המפורטת בכותרת פרוטוקול השימוע לפיה השימוע נערך עקב "התנהלות לא על פי הנוהלים". בנסיבות אלו יש להמציא את דו"ח ההדרכה המבהיר את הנהלים.

24. דוחות משלוחי הבשר והעוף בכל תקופת העסקתו של הנתבע מסניפים אחרים (תאריך, משקל, סוג, תאריך שחיטה, תאריך תפוגה, האם מדובר בסחורה טרייה או קפואה, שם הסניף השולח, אופן המשלוח, שמות מובילי המשלוח וסוג הרכב בו בוצעה ההובלה) – הנתבע לא פרט בבקשה מטעמו את רלוונטיות המסמכים כאמור ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. זאת ועוד, על פניו נראה, כי מדובר בהכבדה רבה על התובעת ואף מטעם זה מצאתי לדחות את הבקשה.
25. דוחות ספירת המלאי בכל תקופת העסקתו של הנתבע, לרבות תאריך עריכת הדו"ח, שם העורך, שם מקליד הדו"ח, העתק הדו"ח, כמות הבשר והעוף לסוגיהם השונים בסניף - הנתבע לא פרט בבקשה מטעמו את רלוונטיות המסמכים כאמור ומדובר בהכבדה רבה על התובעת.

26. דוחות השמדות סחורה פגת תוקף ו/או מקלוקלת בכל תקופת העסקתו של הנתבע לרבות סוג, משקל, תאריך שחיטה, שם המשמיד, אופן השמדה, מקום השמדה - הנתבע לא פרט בבקשה מטעמו את רלוונטיות המסמכים כאמור. זאת ועוד, מעיון בכתב ההגנה עולה, כי לטענת הנתבע בידיו הוכחות מצולמות לכמות הסחורה פגת התוקף שהצטברה במקפיא הסניף (סעיף 13 לכתב ההגנה) בתקופה הרלוונטית לפיטוריו . בנסיבות אלו לא מצאתי מקום לקבלת הבקשה.

לסיכום:

27. בקשת הנתבע מתקבלת בחלקה.

28. התובעת תמציא לנתבע פרטים נוספים וטובים יותר כמפורט בסעיף 17 לעיל והעתק מהמסמכים המפורטים בסעיפים 18-23 לעיל עד ליום 25.5.17.

29. משהתקבלה הבקשה בחלקה איני עושה צו להוצאות.

הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק:

30. התיק נקבע להוכחות בפני מותב.

31. זמן החקירות המוקצב לכל צד הינו שעתיים וחצי.
ככל שיותיר הזמן, לפי שיקול דעת ביה"ד, יישמעו סיכומים בעל פה במועד זה.

32. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.

33. העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.

34. על התובעת להגיש התצהירים כאמור עד ליום 20.7.17 והנתבע עד ליום 31.10.17.
35. לא יוגשו תצהירי התובעת במועד, תימחק התובענה עפ"י תקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 ללא התראה נוספת.
לא יוגשו תצהירי הנתבע במועד, ייחשב הנתבע כמי שאין בדעתו להגיש ראיות.

36. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין, בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות. בבקשה האמורה, יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, תמצית העדות והרלוונטיות שלה להליך. הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.

37. על הצדדים והמצהירים להתייצב בבית הדין במועד שנקבע להוכחות, לצורך חקירה שכנגד על תצהיריהם.

38. עד 14 יום לפני מועד הדיון שנקבע להוכחות, יגישו הצדדים עותק נייר מלא מהתצהירים ונספחיהם למזכירות ביה"ד (לא לסריקה).

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ז, (24 אפריל 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.