הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 11259-02-19

30 יולי 2019
לפני:
כב' הרשמת סימה קרמר

התובעת:
ASMERET TEKABO BEYENE
ע"י ב"כ עו"ד דניאל ועקנין

-
הנתבעת:
1. שופרסל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עידו רזגור

2. סופר שרות לכל בע"מ (בפירוק)

החלטה

לפניי בקשה לחייב את התובעת, בעלת דרכון מאריתריאה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת 1 – שופרסל בע"מ (להלן: " שופרסל"), בגין התביעה שהגישה נגדה ונגד הנתבעת 2 – סופר שרות לכל בע"מ (בפירוק) (להלן: " סופר שרות", ביחד "הנתבעות") בתום תקופת העסקה של כשנתיים וחצי .
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכל יתר המסמכים שבתיק בית הדין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.
נקודת המוצא בבואנו לדון בבקשה להפקדת ערובה הינה הוראת תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב–1991 (להלן: "התקנות") וכך היא קובעת:
"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

הנה כי כן, ככל שמדובר בתובע אשר אינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה אלא אם כן הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או הוכיח יכולת פירעון במקרה שיפסקו נגדו הוצאות או שמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה.
יודגש, כי אין די בהצגת ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד-מעביד כעולה מדברי ההסבר לתיקון לתקנות, כי:
"על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא "ראשית ראייה" להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לתובע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו" [ההדגשה אינה במקור, ס.ק.].

במילים אחרות, על תובע להראות ראשית ראיה לקיומו של החוב הנטען, זאת מעבר לקיומם של יחסי עובד-מעביד.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, הצטברו בתיק דנן מספר מסמכים רלבנטיים אשר הוגשו הן על-ידי התובעת והן על-ידי שופרסל , מתוכם ניתן ללמוד כי, אין מדובר בתביעה המשוללת כל יסוד. הכוונה לתלושי שכר, דו"חות נוכחות, הסכם התקשרות בין הנתבעות, חשבוניות בגין תשלומי שופרסל לסופר שרות וכן דו"חות בודק שכר אשר נערכו עבור שופרסל בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (" החוק").
אמנם לא ניתן בשלב ראשוני זה להביע עמדה באשר לסיכויי ההליך אולם ייאמר כבר עתה, כי הצלבת מסמכים אלה מעלה "ראשית ראיה" כדרישת התקנות לחלק לא מבוטל מרכיבי התביעה. לדוגמא, עיון בתלושי השכר אשר צורפו לכתב התביעה מעלה, כי כלל לא בוצעו הפרשות לפנ סיה, פיצויי פיטורי ם וקרן השתלמות. לא למותר לציין, כי משאין מחלוקת בין הצדדים בדבר תחולת צו ההרחבה בענף הניקיון, התובעת הייתה זכאית להפרשות לפנסיה וקרן השתלמות מיומה הראשון בעבודה.
לטענת שופרסל, לא די בממצאים אלה, המוכחשים כשלעצמם בכתב הגנתה, כדי לעמוד בדרישת התקנות, שכן משאין חולק, כי התובעת הוצבה בחצריה של שופרסל בהיותה שכירה של סופר שרות, הרי שמדובר בתביעה המשוללת כל יסוד ככל שהיא מכוונת כלפיה ועל כן, יש להורות על הפקדת ערובה בהתאם לבקשה.
טענה זו הועלתה על-ידי שופרסל במספר בקשות להפקדת ערובה שהגישה, בתביעות של עובדים אשר אינם אזרחי ישראל נגדה ונגד סופר שרות, והיא נדחתה שוב ושוב בהחלטות מנומקת. לעניין זה ראו למשל: סע"ש 95129-02-19 Araya Teages נ' שופרסל בע"מ ו סופר שרות לכל בע"מ (ניתנה ביום 7.7.19) של חברתי כבוד הרשמת מרב חבקין, ד"מ 25033-10-18 Tesfmarim Bereket נ' שופרסל וסופר שרות לכל בע"מ (ניתנה ביום 14.10.19) של חברתי כבוד הרשמת קארין ליבר-לוין וכן סע"ש 19496-11-18 Kachsay Mana נ' שופרסל וסופר שרות לכל בע"מ (ניתנה ביום 10.4.19) אף הוא של כבוד הרשמת ליבר-לוין (להלן: " עניין מאנא").
במאמר מוסגר יצוין, כי ההחלטות אליהן הפנתה שופרסל בתשובתה, בהן הבקשה להפקדת ערובה התקבלה, בתיקים בהן נתבעה לצד סופר שרות, ניתנו כולן לפני ש סופר שרות פורקה בצו בית משפט . למען הסדר הטוב יצוין עוד, כי כבוד הרשמת חבקין סרקה החלטות אלה בסעיף 14 להחלטתה בסע"ש 95129-02-19 אשר צוין לעיל והסבירה מדוע אינן רלבנטיות לבקשה מושא החלטתה: דבריה יפים גם לעניינינו ואיני מוצאת צורך לפרט אותם כאן בשנית.
כאן המקום לציין, כי אף במקרה זה שוכנעתי בדבר קיומן של ראיות לכאורה לייחוס חובותיה של סופר שרות לשופרסל בהתאם לחוק. כך, העתק הסכם ההתקשרות אשר נחתם בין שופרסל לסופר שרות אשר צורף לכתב ההגנה נותר ריק בחלקים הרלבנטיים לבחינת השאלה אם מדובר במכרז הפסד (נספח ה' להסכם), דבר האומר דרשני.
לכך יש להוסיף, כי טענת שופרסל בדבר עמידה בדרישות החוק טעונה הוכחה בהליך העיקרי. עיון בדו"חות בודק השכר אשר הביאה בתמיכה בטענתה דווקא מעלה ראשית ראיה התומכת בתביעתה של התובעת , שכן מצוין בהם כי אותרו מספר הפרות ועל אף שתיקונן נדרש על-ידי הבודק, התיקון לא נעשה . זאת ועוד, המדובר בדו"ח לשכר בגין שנת 2017 ואילו היה בדו"ח בגין שנת השכר של 2018 כדי לתמוך בטענתה, חזקה על שופרסל כי הייתה מצרפת אותה.
לא מן הנמנע, כי בהליך העיקרי תצלח דרכה של שופרסל להוכחת טענתה כי עמדה בדרישות החוק באופן המשמיט את הבסיס תחת חיובה בחובות סופר שרות. אולם מדובר בנושאים מורכבים הטעונים בחינה ראיית דקדקנית ובשלב ראשוני זה, די בנקודות אלה כדי לקבוע כי התובעת עמדה בנטל שבתקנות.
שופרסל צירפה לתשובתה העתק הודעת ערעור אשר הגישה בעניין מאנא שם טענה כנגד נימוקים מהסוג אשר הובאו לעיל. ביום 28.6.19 ניתן פסק דינה של כב' השופטת סגנית הנשיאה רוית צדיק, אשר דחה את הערעור על כל סעיפיו (ראו: ע"ר 40618-04-19, להלן: "פסק הדין").
בפסק הדין הובאה התייחסות למקום שיש ליתן לעובדה שהמעסיקה הישירה – סופר שרות – פורקה ולהשלכות של הדבר על בקשות להפקדת ערובה. וכך נאמר:
"...שקלנו את טענת המערערת לפיה שגתה הרשמת בקביעה כי כניסת המשיבה 2 להליך פירוק מצדיקה מתן פטור מערובה - נציין כי לא מצאנו כי יש בקביעתה זו של הרשמת כדי להקים עילה לערעור. מעיון בהחלטת הרשמת עולה כי הרשמת קבעה במפורש כי "שאלת יכולתו של עובד להיפרע מקבלן המשנה אינה מבחן בלעדי העומד בפני עצמו לצורך הכרעת זהות המעסיק אלא מבחן העשוי להכריע את הכף במקרים גבוליים" (ס' 9 להחלטה). בהמשך הסעיף, קבעה הרשמת כי "יכולת פירעון של הנתבעת 2 בהיותה בפירוק היא נתון רלוונטי המטה את הכף לכך כי אין זהו המקרה להטלת ערובה".

30. בהתאם להלכה, ייתכן שבמקרים מסוימים, בהם קיימים מאפיינים אחרים המצביעים על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשתמש לעובד, ניתן להשתמש גם בנימוק של היעדר סולבנטיות של המעסיק כדי לחזק את המסקנה בדבר קביעה של מעסיקים במשותף (ראו- עע (ארצי) 410/06 המוסד לביטוח לאומי נ' ראיד פאהום [פורסם בנבו] (ניתן ביום 2.11.08)).

31. בנסיבות מקרה זה, המשיבה 2 מצויה בפירוק. בהתאם לכך, סבורים אנו כי החלטת הרשמת לפיה יש בכך כדי להוות נימוק נוסף המחזק את ההחלטה מדוע יש להעדיף את זכות הגישה לערכאות של המשיבה, בצוותא חדא עם ראשית הראייה אותה הוכיחה המשיבה הינה החלטה סבירה, אשר אין מקום להתערב בה."

דברים אלה יפים אף לעניינינו: מהראיות הראשוניות המצויות כבר עתה בתיק, מצטיירת תמונה של תובעת אשר לכאורה לא קיבלה את כל זכויותיה ומזמינת שירות אשר לכאורה לא הקפידה על ביצוע תיקונים בעקבות דו"חות בודק השכר וחתימה על הסכמים כפי שהדין מחייב. על רקע תמונה זו, העובדה כי המעסיקה הישירה שלה פורקה מהווה נסיבה רלבנטית המטה את כפות המאזניים לעבר דחיית בקשת מזמינת השירות.
כאן המקום לציין, כי אין כל רלבנטיות לטענת שופרסל בדבר חובתה של התובעת להקטין את החוב על-ידי הגשת תביעת חוב, לבקשה דנן. כבר נפסק, כי לא קיים מקור בדין המחייב תובע למצות הליכים באמצעות תביעת חוב כתנאי להמשך ניהול תביעה נגד מעסיקים נטענים נוספים (וראו: בר"ע (ארצי) 33690-10-14 שופרסל בע"מ נ' Tesfay Habtu Taklezhi (ניתן ביום 3.11.14) ובר"ע 34548-06-18 Uri Masfon נ' מי-רן כוח אדם בע"מ (בפירוק) ואח' (ניתן ביום 22.6.18)). במילים אחרות, אין בקיומה של אפשרות להגיש תביעת חוב כדי לאיין את הראיות המצויות בתיק כפי שתוארו לעיל.
מכל הטעמים המנויים לעיל שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לחלק מהתביעה ועל כן הבקשה נדחית.
משנדחתה הבקשה תישא המבקשת בהוצאות התובעת לבקשה זו בסכום של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
התיק מוחזר לכבוד השופט אלעד שביון להמשך טיפול.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ט, (30 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.