הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 10134-03-15

13 יוני 2017

לפני:

השופטת נטע רות

התובעת
1. TEKIE FANA
מס' דרכון אריתריאי 4628/110619
ע"י ב"כ: עו"ד אילנה פאר
-
הנתבעים
1. מ.מ. פלגי שירותים בע"מ
ח.פ 514244516
2. אלירן חיימוב
ת.ז. XXXXXX807
ע"י ב"כ: עו"ד סהואני ג'וליאן

פסק דין

לאחר ששמעתי את סיכומי הצדדים בעל פה לפני יומיים, ביום 11.6.17, להלן הכרעתי בהליך.

התביעה שבפניי הינה תביעתה של עובדת זרה, אשר עתרה במסגרת כתב התביעה לתשלום זכויות שונות עקב העסקה נטענת בנתבעת ובכלל כך לתשלום שכר מינימום, עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין היעדר הודעה מוקדמת והיעדר שימוע, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, תשלום ימי חג ופיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה וכן תשלום פיצוי שאינו ממוני בסך של 160,000 ₪ בגין אי קבלת תלושי שכר. סה"כ הסתכם סכום התביעה בסך של 228,504 ₪.

המחלוקת העיקרית שבין הצדדים נגעה לשאלה של זהות המעסיק: בעוד התובעת טוענת כי היא הועסקה על ידי הנתבעת, במהלך כל התקופה הרלבנטית לתביעה (החל מה-1.5.11 ועד לפיטוריה ביום 5.1.14, 32 חודשים ו-5 ימים) הרי שהנתבעת טענה כי היא לא העסיקה כלל את התובעת במהלך כל התקופה הרלבנטית לתביעה.

התובעת הינה בעלת דרכון אריתריאי ולגרסתה בכתב התביעה היא עבדה במסגרת הנתבעת בשכונת גני אביב בלוד, בניקיון חדרי מדרגות בבתים. לשיטתה, במהלך תקופת העסקתה, הנתבעת לא המציאה לה תלושי שכר ולא שילמה לה את כל הזכויות המתחייבות על פי חוק, כמפורט לעיל. התובעת אף הוסיפה וטענה כי מי שקיבל אותה לעבודה קבע את תנאי העסקתה ופיקח על עבודתה, היה אדם בשם רוני ולמעשה כל הקשר בינה לבין המעסיק התקיים באמצעות אותו רוני, שבשם משפחתו היא אף לא נקבה. התובעת אף טענה כי רוני היה זה שלקח אותה למקום העבודה וממנו לתחנת הרכבת וכן שילם את שכרה.

מחומר הראיות עולה כי כל הדיירים בבניינים בשכונת גני אביב בלוד, שם עבדה התובעת לטענתה, מאוגדים בחברת אחזקה בשם אורית אור אחזקה וניהול בע"מ (להלן – אורית אור). זאת מאז אכלוס השכונה. כן עולה כי אורית אור התקשרה מעת לעת עם קבלני ניקיון לצורך ביצוע עבודות ניקיון במתחם גני אביב במהלך השנים 2010-2016, כאשר לבית הדין הוצג מסמך המלמד על קבלני הניקיון שאיתם התקשרה אורית אור (נספח ג' לתצהיר העדות הראשית של הנתבעת). ממסמך זה עולה כי בתקופה שמה-1/2010 ועד 8/2011 התקשרה אורית אור עם חברת בר ש.י ולאחר מכן, מה-9/2011 ועד ה-10/2012 עם חברת פרח השקד בע"מ ומיום 11/2012 ועד 7/2016 התקשרה אורית אור עם הנתבעת.

במסגרת סיכומיה טענה התובעת כי אותו "רוני" שאליו התייחסה בעדותה (בלא לציין את שם משפחתו) היה למעשה מר רוני זווילי, אשר מופיע ברישומי הנתבעת כעובד, כאשר על פי רישומים אלה הוא הועסק במסגרת הנתבעת החל מאוקטובר 2012. יצוין כי התובעת לא זימנה לעדות את מר זווילי על מנת לתמוך בגרסתה ובטענה שהעלתה בסיכומים ולמעשה היא לא זימנה לעדות ולו עובד אחד מקרב העובדים אשר עבדו איתה בתקופה הרלבנטית נוכח המחלוקת בנוגע לשאלת זהות המעסיק.

לא למותר לציין כי חברת בר ש.י ניהול הודתה במסגרת הליך שהתקיים בתיק סע"ש 46232-07-12 בבית דין זה בהעסקת עובדים בגני אביב בתקופה שעד לאוגוסט 2011 והיא אף אישרה שאותו אדם בשם רוני זווילי היה מפקח ומנהל של העובדים מטעמה של חברת בר ש.י (ר' נספח ד' לתצהיר הנתבעת). זאת שעה שהתובעת לא צירפה כל ראיה הקושרת את הנתבעת לעבודתה, אשר יש בה לסתור את הראיות של הנתבעת שלפיהן, לפחות בחלק מן התקופה הרלבנטית לתביעה, הנתבעת כלל לא עבדה בגני אביב, אלא חברות אחרות. לא למותר לציין כי התובעת אף ביכרה שלא לצרף את החברות האחרות שעבדו בגני אביב על פי התקשרות עם חברת אורית אור כנתבעות נוספות. זאת, מעבר לאי זימון עדים רלבנטיים לתביעה, לרבות מר רוני זווילי. על כך יש להוסיף כי התובעת ציינה כי מר רוני זווילי היה הגורם היחיד שעמד איתה בקשר כמעסיק במהלך כל התקופה הרלבנטית לתביעה ועוד לפני התקופה שבה התקשרה חברת אורית אור עם הנתבעת.

זאת ועוד אחרת, התובעת טענה כי לפחות אחת מהמשכורות שולמה לה באמצעות המחאה של הנתבעת אולם לא צירפה העתק מההמחאה ואף לא ביקשה צו מתאים המופנה לבנק אשר יאפשר את הצגתה. זאת, בשים לב לחסר הראייתי המשמעותי שעליו עמדתי לעיל, ולהיעדר ראיות הקושרות בין התובעת לבין הנתבעת. כך גם הטענה שלפיה הנתבעת פיטרה את התובעת באמצעות שיחת טלפון, לא הוכחה ולא צורף פלט שיחות טלפון אשר יכול היה, אולי הוא, ללמד על זיקה כלשהי בין הנתבעת לבין התובעת. הראיה היחידה שאותה הציגה התובעת להוכחת הזיקה בינה לבין הנתבעת הייתה כרטסת נוכחות בעבודה, אשר אף היא איננה מלמדת על זיקה זו בתקופה הרלבנטית (מוצג 13 לתיק המוצגים של התובעת). על כרטסת זו הייתה חתומה פקידה בשם הילה אשר התובעת לא ידעה להשיב בתשובה לשאלה שנשאלה מי הייתה אותה הילה.

בנסיבות הללו, לא נראה כי התובעת עמדה ולו בנטל הראשוני להוכחת הזיקה בינה לבין הנתבעת כמעסיקה . מכאן שאין מנוס מדחיית התביעה. אוסיף ואומר בשולי הדברים כי ערה אני לקושי העומד בפני עובד, אשר לא נמסרים לו תלושי שכר, כפי שטוענת התובעת, להוכיח את תביעתו. אולם, יחד עם זאת, טענה זו טרם שהוכחה איננה פוטרת את העובד מהצגת ראיות שיכול היה להציג לבית הדין בנוגע לזהות המעסיק ובכלל כך הזמנת העדים שיכולים להעיד על העסקתו אצל אותו מעסיק. עדים אשר לא זומנו לעדות במקרה זה בלא שניתן לכך הסבר שיש בו להניח את הדעת. זאת, שעה שמנגד הנתבעת הציגה ראיות ומסמכים שיש בהם לסתור את גרסתה של הת ובעת בנוגע לזהות המעסיק במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה.

לאור כל האמור התביעה נדחית. לאור הנסיבות האישיות של התובעת, הרי שאין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט סיוון תשע"ז, (13 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .