הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 27176-02-19

לפני:

כב' השופטת הבכירה ע ידית איצקוביץ
מר דניאל רביץ נציג ציבור עובדים
מר משה כפיר נציג ציבור מעסיקים

המבקשת
הסתדרות העובדים הכללית החדשה - איגוד הארצי לעובדי השמירה והאבטחה
ע"י ב"כ עו"ד מאיה צחור אבירם ועו"ד סיון רדיאן
-
המשיבות
1. הסתדרות העובדים הלאומית
ע"י ב"כ עו"ד בנימין טואף ועו"ד חיים שרביט

2. מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ (משיבה פורמאלית)
ע"י ב"כ עו"ד תומר יפה גרוסמן

פסק דין

1. ההליך שלפנינו נפתח כבקשת צד בסכסוך קיבוצי בין-ארגוני, שהוגשה לבית הדין הארצי לעבודה (תיק סב"א 27176-02-19).
הבקשה הוגשה על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האיגוד הארצי לעובדי השמירה והאבטחה (להלן – ההסתדרות הכללית או המבקשת) כנגד הסתדרות העובדים הלאומית (להלן – ה הסתדרות הלאומית) וכנגד חברת מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ (להלן – מודיעין אזרחי בלדרות, או החברה או המשיבה הפורמאלית). מבוקש בהליך ליתן צו הצהרתי הקובע כי ההסתדרות הכללית היא ארגון העובדים היציג בחברת מודיעין אזרחי בלדרות, ממועד הודעתה על היציגות להסתדרות הלאומית ולחברה ביום 31.12.18 ולחילופין מיום 20.1.19 - מועד הגשת הבקשה לבית הדין (אז 43 עובדים מתוך 61 הצטרפו להסתדרות הכללית). כמו-כן, מבוקש מבית הדין ליתן צו המורה ל חברה לנהל עם ההסתדרות הכללית משא ומתן קיבוצי.

לפי הנטען בבקשה, הכרה ביציגותה של ההסתדרות הכללית תעניק ביטוי לרצונם של עובדי החברה להחלפת ארגון העובדים היציג במקום עבודתם, התארגנות שצמחה באופן אותנטי "מלמטה" על ידי עובדי החברה שביקשו להקים לעצמם ועד עובדים במסגרת ההס תדרות הכללית ולהסדיר את תנאי עבודתם בהסכם קיבוצי מיוחד. זאת, בניגוד למצב הקיים שבו החברה היא צד להסכם קיבוצי פלוראלי, שתם תוקפו, שנחתם ב שנת 2012 וחודש בשנת 2015, מבלי שנבחר או מונה ועד עובדים עד היום. ההסכם הקיבוצי נחתם על ידי שלוש החברות המהוות חלק מקבוצת "מודיעין אזרחי": מודיעין אזרחי בע"מ, מוקד מודיעין אזרחי בע"מ ומודיעין אזרחי בלדרות.

הטיעון המשפטי אשר הועלה בבקשה הוא:
ההסתדרות הכללית עומדת במבחן הכמותי להכרה ביציגות ולא קיימת מניעות הלכתית;
אף אם בשעתו הייתה הסכמה בין ה הסתדרות הלאומית לחברה לקיומה של יחידת מיקוח אחת בקבוצת מודיעין אזרחי, הסכמה זו אינה רלוונטית עוד בהיעדר יציגות ל הסתדרות לאומית בחברת מודיעין אזרחי בלדרות.
טענת ההסתדרות הלאומית בעניין קיומו של משא ומתן בינה ובין החברה היא טענה חסרת בסיס וההסתדרות הכללית לא מנועה מהלכריז על יציגות.

2. ביום 4.2.19 הגישה ההסתדרות הלאומית תגובה לבקשת צד בסכסוך בין- ארגוני.
במסגרת התגובה מכחישה ה הסתדרות הלאומית כי ההתארגנות של עובדי ה חברה היא התארגנות "אותנטית". לפי הנאמר בתגובה , במשך למעלה מארבעה עשורים שברובם שימשה ההס תדרות הכללית כארגון העובדים היחיד בענף השמירה והאבטחה, לא מונה (כמעט) ועד עובדים בענף כולו. במשך אותה תקופה ארוכה, לא עשתה ההסתדרות הכללית דבר לצורך אכיפת זכויות העובדים, לרבות זכויותיהם מכוח הסכמים קיבוציים שעליהם היא עצמה חתמה.

ההסתדרות הלאומית הפנתה להלכה שלפיה נקודת המוצא בקביעת יחידת המיקוח היא העדפתה של יחידת המיקוח התעשייתית-מפעלית על פני יחידת מיקוח מקצועית/סקטוריאלית. המקרים שבהם הכירה הפסיקה ביחידת המיקוח מבוססות על שיוך מקצועי נותרו בגדר מקרים חריגים ונדירים, ורק כאשר הוכח שקיים "אינטרס מיוחד" ונסיבות מיוחדות המחריגות את אותו מגזר מיתר עובדי המפעל.

בהתאם לפסיקה (עס"ק 23/10 אקשרטיין תעשיות בע"מ נ' כח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי, 24.3.10) הכלל הראשון והמרכזי בקביעת יחידת מיקוח הוא "כלל ההסכמה". פרשנותו הראויה של חוק הסכמים קיבוציים צריכה להקנות לצדדים ליחסי העבודה את הבכורה בקביעת יחידת המיקוח בהסכמה, ובית הדין לעבודה יימנע וימעט מלהתערב בהסכמה זו. ההסתדרות הכללית מנסה למחוק את ההסכמה הקיימת בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים (ה הסתדרות הלאומית והמעסיק) לעניין הגדרת יחידת המיקוח המפעלית.

כמו-כן, טוענת ההסתדרות הלאומית כי בחינת "האינטרסים המשותפים" של חברי הקבוצה תגלה כי הם יהיו מול יתר עובדי קבוצת מודיעי ן אזר חי, ולא של עובדי יחידת הבלדרות בסניפיה השונים. כך, לעובדי הבלדרות אין תנאי עבודה דומים בין סניפיה השונים. בשל תנאי השוק והקושי לגייס עובדים בתל אביב על פני הפריפריה, משתכרים עובדי יחידת הבלדרות בחיפה ובקרית גת פחות מחבריהם בתל אביב, כך שלא נכון להתייחס אל עובדי הבלדרות כיחידת מיקוח נפרדת.

ההסתדרות הלאומית טענה כי עובדי הבלדרות לא עוברים הכשרה מיוח דת. שלוש חברות הקבוצה הן תחת מטה ניהולי בודד היושב בשד' שאול המלך 35 בתל אביב. פיצול של יחידת המיקוח יביא להחלשת כוחן של קבוצות העובדים המוחלשות.
ההסתדרות הלאומית מייצגת 2 ,859 עובדים בקבוצת מודיעין אזרחי, בעת שיחידת המיקוח הנטענת מונה 60 עובדים בלבד.
ניהול מו"מ מול ארגון עובדים נוסף ידרוש ממודיעין אזרחי להקצות משאבים נוספים לעניין זה ויביא לחוסר יציבות במקום העבודה.

לעניין טענת המבקשת ליחידת מיקוח פלוראלית, לגישת ההסתדרות הלאומית, דין פרשנותה להידחות. הסכם קיבוצי פלוראלי הוא הסכם מאחד הכולל הסכם בין ארגון עובדים לבין מספר מעסיקים כשכל הסכם מהווה הסכם נפרד בפני עצמו, אך בין ההסכמים קשר של הסתמכות. שעה שההסכם הקיבוצי חל על כלל עובדי הקבוצה, לרבות עובדים ביחידת הבלדרות, הארגון היציג הוא ההסתדרות הלאומית.

במקרה שלפנינו, אין מדובר בניהול עצמאי של חברות נפרדות. ב ענף השמירה מטיבו מחולק ות הקבוצות משיקולים מסחריים וניהוליים ליחידות שונות דוגמת מוקד, הבלדרות, השמירה והאבטחה, מאבטחי אישיים ועוד. במודיעין אזרחי יש מטה אחד החולש על כלל היחידות והניהול של כלל הקבוצה ה וא משותף, גם אם הוגדר מנהל היחיד ה כמנכ"ל ולא כמנהל יחידה.

כמו-כן, טענה ההסתדרות הלאומית כי ביום 18.12.18 הודיעו עובדי מודיעין אזרחי בלדרות בסניף קריית גת כי הם מסרבים לעבוד עד להגעת המנכ"ל לשוחח איתם. ההסתדרות הלאומית פעלה לברר את הנסיבות שהביאו למהלך ונכחה לדעת כי העובדים דורשים שתנאי העסקתם יושוו לאלה של חבריהם העו בדים בסניף תל אביב. משכך מיהרה ההסתדרות הלאומית לפנות ל חברה ולעדכן על כוונתה להכניס שינויים בהסכם הקיבוצי החל. בהתאם, נקבעה פגישת מו"מ ראשונה דחופה ליום 25.12.18, בנוכחות מנכ"ל הקבוצה מר מאיר יצחק, היועץ המשפטי, עו"ד תומר גרוסמן, ומנהל החברה, מר יגאל גבאי (להלן – מר גבאי). בפגישה זו הבהירה נציגת ההסתדרות הלאומית כי היא דורשת לה יכנס למו"מ לצורך השוואת שכרם של עובדי הפריפריה ביחידת הבלדרות לשכרם של חבריהם במרכז, לאלתר, וכן הודיעה כי שהיא מנסה להקים ועד. בהתאם הוקמה ועדת בחירות וה ופצו לעובדי הבלדרות מסמכי החלטת ועדת הבחירות. בהמשך נפגשו הצדדים פעם נוספת ביום 10.1.19 והגיעו להבנה, שהוקפאה בעקבות ההליך הנוכחי.

נוכח האמור, טענה ההסתדרות הלאומית כי עניין לנו בניסיון של ההסתדרות הכללית לפצל באופן מלאכותי את יחידת המיקוח המוסכמת על הצדדים ליחסי עבודה, במקום עבודה מאורגן, על מנת להשיג דריסת רגל במודיעין אזרחי, שעובדיה מאוגדים אצל ה הסתדרות הלאומית מזה שנים. על כן, דין הבקשה להידחות.

3. ביום 11.2.19 ניתנה החלטה על ידי כב' הנשיאה של בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת ורדה וירט ליבנה, כדלקמן:
"1. לפני בקשת צד בסכסוך בין ארגוני אותה הגישה המבקשת כנגד המשיבה, בשאלה מיהו ארגון העובדים היציג בחברת מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ.
2. מעיון בכתבי הטענות שהגישו הצדדים עולה כי למעשה השאלה המרכזית בה נדרשת הכרעה היא האם המשיבה 2 היא בגדר יחידת מיקוח נפרדת במסגרת קבוצת מודיעין אזרחי.
3. בהתאם לכך, התבקשו הצדדים, בהחלטתי מיום 4.2.19, להגיב לשאלה האם אין מקום בנסיבות אלו כי התיק ידון בבית הדין האזורי.
4. ההסתדרות הכללית השאירה עניין זה לשיקול דעת בית הדין, והוסיפה שככל שיועבר התיק לבית הדין האזורי, היא מבקשת שיקבע כי במסגרת הדיון בבית הדין האזורי יוכרעו כל הנושאים הנוספים שבמחלוקת בין הצדדים, וכן שההכרעה בעניין על ידי בית הדין האזורי תעשה במהירות האפשרית.
5. ההסתדרות לאומית השאירה אף היא את ההכרעה בשאלה לשיקול דעת בית הדין, והוסיפה כי ככל שיוחלט על העברת התיק לבית הדין האזורי, מבוקש כי התיק בכללותו יועבר לבית הדין האזורי, וכי הכרעתו של בית הדין האזורי תינתן לאחר דיון ועל סמך כתבי הטענות כפי שהוגשו לבית דין זה.
6. אשר על כן, ומאחר שמכתבי הטענות שהגישו הצדדים עולה כי למעשה השאלה המרכזית בה נדרשת הכרעה היא שאלת קיומה של יחידת מיקוח נפרדת בחברת מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ במסגרת קבוצת מודיעין אזרחי. התיק יועבר לבית הדין האזורי בתל אביב לשם הכרעה בשאלת יחידת המיקוח, ובנושאים הנלווים לכך בהתאם לגדרי סמכותו בנסיבות אלו כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה.
7. החברה תצורף כצד להליך, ובית הדין האזורי יקבע את אופן המשך ההליכים בתיק בהקדם האפשרי".

4. לאחר שהתיק הועבר לבית דין זה, בהתאם להחלטה של כב' הנשיאה, השופטת וירט ליבנה, הוגשה תשובת המבק שת ועמדת המשיבה הפורמאלית.

בכתב תשובה חזרה ההסתדרות הכללית על טענותיה, שלפיהן ההלכות שהוזכרו על ידי ההסתדרות הלאומית אינן רלוונטיות לענייננו, מאחר שהמעסיקה היא חברה בע"מ העומדת בפני עצמה ו מהווה אישיות משפטית ובה יציגות להסתדרות הכללית. ההסתדרות הלאומית איבדה יציגות בקרב עובדי חברת הבלדרות. לא מדובר בפיצול של יחידת המיקוח וכל טענותיה של ה הסתדרות הלאומית בעניין זה, לרבות טענותיה לענין "האינטרסים המשותפים" ו"המבחן הארגוני ניהולי" , דינן להידחות.
אשר לטענת המניעות עקב מו"מ קיבוצי, נאמר בתשובה כי תקופת ההסכם הקיבוצי הסתיימה ביום 31.8.16 ולא התקיים שום מו"מ, אף לא ישיבה אחת, עד אשר החלו העובדים להתארגן בהסתדרות הכללית בחודש דצמבר 2018.
נטען כי מרגע שההסתדרות הלאומית איבדה את יציגותה בחברת מודיעין אזרחי בלדרות, היא אינה יכולה לטעון יותר ליציגות ביחידת המיקוח "הגדולה", המורכבת משלוש חברות שלכל אחת מהן אישיות משפטית נפרדת, שכן יציגות ביחידת מיקוח מסוג זה מחייבת כתנאי מוקדם יציגות גם בכל אחת מן החברות בנפרד.

5. ביום 19.2.19 הגישה המשיבה הפורמאלית עמדה. בפתח העמדה נאמר כי קבוצ ת מודיעין אזרחי מכב דת את זכותם של עובדיה להתארגן ואינה מתערבת כלל וכלל בזכותם להתארגן.
חברת מודיעין אזרחי בע"מ היא החברה המובילה בקבוצת מודי עין אזרחי מספקת שירותי שמירה ואבטחה בעיקר במגזר ציבורי, תעשיות ביטחוניות ובמגזר הפרטי, היא מעסיקה כ-5,000 עובדים. מחזור של חברת בלדרות מהווה כ-2 .5% מסך המחזור של הקבוצה ומבחינת כמות העובדים פח ות מ-1%.

הן חברת המוקד והן חברת הבלדרות כפופות באופן ישיר למטה הניהולי של קבוצת מודיעין אז רחי, בכל התחומים. אף לעניין השכר של עובדי הבלדרות בכל הרמות, הנושא עובר לאישורו של מנכ"ל הקבוצה, מחלקת שכר של הקבוצה, חשבות הקבוצה והמחלקה המשפטית של הקבוצה. נאמר כי לחברת הבלדרות אין זכות קיום ללא חברת מודיעין אזרחי. מנהל חברת מודיעין אזרחי בלדרות כפוף באופן ישיר למנכ"ל קבוצת מודיעין אזרחי. משא ומתן קיבוצי וכל הליך קיבוצי או פרטני מתנהל מול מנהלי מטה הקבוצה. חברת מודיעין אזרחי בלדרות היא מעין יחידה/חטיבה נוספת בקבוצה , על אף היותה רשומה ובעלת ח "פ נפרד (משיקולים מנהליים, טכניים עיסקיים , ומסחריים).
צוין כי בתחום הבלדרות בישראל קיים היום מונופול ברור בו חברה אחת – ברינקס – חולשת על מעל 90% מהפעילות בתחום זה.
עמדת הקבוצה מודיעין אזרחי היא כי אין בכוונתה להתערב, להשפיע, להחליט או לקחת צד לגבי ארגון העובדים הרלוונטי. אך יחד עם זאת, בלדרות לא ת וכל להתקיים במצב שבו קבוצת מודיעין אזר חי תאלץ להתמודד ולהתנהל מול יותר מארגון עובדים אחד. בפרט לאור אירועי גניבה בסכומי כסף אדירים אשר התרחשו בשנה האחרונה ואשר גרמו לחברה נזקים אדירים וצמצום של כוח אדם בחודשים אחרונים. חברה מודיעין אזרחי בלדרות אינה חברה עצמאית אשר יכולה לקבל החלטות עצמאיות.
לגישת המשיבה הפורמאלית, טענות העובדים של החברה לא היו ביחס לתנאי השכר אלא הפסקת העבודה מקורה בתנאי הבטיחות שברכבים.

אין מקום להשוואה בין תנאי עובדי חברת האבטחה, אשר שכרם וזכויותיהם הם נגזרת בין היתר של הסכם קיבוצי כללי וצו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה משנת 2014, לעומת עובדי חברת מודיעין אזרחי הבלדרות אשר ההסכם והצו לא חלים עליהם.

נאמר בסיכום העמדה כי המש יבה מכבדת את זכות העובדים להתאגד בכל ארגון, אך ניהול מו"מ מול יותר מארגון עובדים אחד, בפרט ביחס לחברה קטנה בקבוצה, יקשה ויכביד מאוד על הפעילות המצומצמת ממילא שיש לחברה זו, כאשר השדרה הלוגיסטית והניהולית של קבוצת מודיעין אזרחי חול שת על כלל הקבוצה ולא מדובר באבחנה מלאכותית.

6. ההוכחות שנשמעו בהליך

ישיבת הוכחות התקיימה לפנינו ביום 20.2.19 ובה העידו:
מר יעקב מזמר (להלן – מר מזמר), רכז איגוד מקצועי במרחב תל אביב של ההסתדרות הכללית. מר מזמר שמע את תלונות העובדים של מודיעין אזרחי בלדרות, הוא לא נכח בפגישה של העובדים עם המנהל החברה, ולפי דבריו העובדים פנו אליו בטלפון ביום 19.12.18, דרך "נציגות העובדים" (ראו ע' 4 לפרוטוקול הדיון).

גב' עדי קוסטה דואק (להלן – גב' קוסטה דואק), מנהלת חטיבת נותני שירותים ב ההסתדרות הלאומית. גב' קוסטה דואק העידה על עצמה כבעלת נסיון בניהול משאים ומתנים לקראת חתימה על הסכמים קיבוציים. היא העידה על פניית עובדי מודיעין אזרחי בלדרות אשר לפערי שכר בחברה - פנייה מיום 18.12.19. על כן, היה להם חשוב לקיים פגישה מיידית עם המנכ"ל ולשנות את ההסכם הקיים ולדאוג לבעיות העובדים (ראו ע' 10, ש' 13-15 לפרוטוקול הדיון ). היא הוסיפה כי הפנייה לעובדים כדי להקים ועד עובדים הייתה פעם אחת – ביום 31.12.18 ו"ככל הנראה זה היה מאוחר כי הם היו כבר בכללית" (ע' 10, ש' 26-27 לפרוטוקול הדיון ).
גב' קוסטה דואק הצהירה כי היה "רצון שני הצדדים לחתום על הסכם קיבוצי חדש עבור מודיעין אזרחי בלדרות. לא עבור כל הביטחון אזרחי (הכוונה למודיעין אזרחי)... הכוונה הייתה לעשות הסכם קיבוצי רק לבלדרות" (ע' 11, ש' 15-20 לפרוטוקול הדיון).

מר גבאי, מנהל חברת הבלדרות. מר גבאי העיד לגבי המאפיינים של חברת מודיעין אזרחי בלדרות בתוך הקבוצה מודיעין אזרחי.
הוא העיד כי לחברת בלדרות אין רשיון קבלן שרות בתחום השמירה כי יש לה פטור (ע' 13, ש' 25-26 לפרוטוקול הדיון ).

אשר למבנה ארגוני של חב' בלדרות העיד מר גבאי:
"שאלת בית הדין – החלק המנהלתי של החברה משותפים לחברות האחרות.
אני משיב שאני מנהל את החברה אבל כפוף למנהל הקבוצה. פיזית אנחנו יושבים בנין ליד בנין. עד לפני שנה ישבנו באותו בנין ובגלל אילוצים בטחונים עברנו לבניין ליד. רוב האנשים עושים את העבודה בשטח. אולי 7 אנשים מנהלים את האופרציה וכל השירותים של הנה"ח ושירותים משפטיים אנחנו מקבלים ממודיעין אזרחי. גם רכש הוצאת חשבוניות וניהול כספים. לעובדים יש מדים שבו מופיע של החברה בלדרות. זה משהו שמאפיין כל פרויקט. למשל פרויקט רכבת רשום מודיעין אזרחי רכבת". (ע' 14, ש' 18-24 לפרוטוקול הדיון ).

מר גבאי גם העיד על חוסר עצמאות של בלדרות בתוך הקבוצה, כ אשר לצורך רכישות, הגשת הצעה למכרזים, וביצוע תשלומים יש צורך באישור של הקבוצה, כי הוא לא מורשה חתימה בחברה (ע' 16 לפרוטוקול הדיון). מודיעין אזרחי בלדרות עובדת עם תקציב מיוחד, ויש לה מאזן, אך מי שעורך אותם זה סמנכ"ל הכספים של הקבוצה.

7. העובדות המשמשות בסיס לבקשה

מודיעין אזרחי בלדרות היא חברה לשינוע מאובטח של כספים ודברי ערך, והיא חלק מקבוצת מודיעין אזרחי, המורכבת משלוש חברות: מו דיעין אזרחי בלדרות בע"מ , מודיעין אזרחי בע"מ ומוקד מודיעין אזרחי בע"מ.

למודיעין אזרחי בלדרות שלושה סניפים – תל אביב, קרית גת וחיפה.

בין ההסתדרות הלאומית ובין שלוש החברות שבקבוצה נחתם הסכם קיבוצי מיוחד מיום 28.11.12. הסכם זה חודש ביום 31.8.15. בסעיף 4 להסכם הקיבוצי נקבע תוקף ההסכם עד ליום 31.8.16 ושהוא יחודש לתקופה נוספת של שנה, אלא אם אחד הצדדים יודיע לצד השני על כוונתו להכניס שינויים. משאף צד לא הודיע על כוונתו לבטל את ההסכם, הוא המשיך להיות בתוקף בהתאם לסעיף 13 לח וק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – חוק ההסכמים הקיבוציים).

במהלך חודש דצמבר 2018 הודיעו עובדי החברה בסניף קרית גת כי הם מפסיקים את עבודתם לאלתר עד אשר יגיע מנהל החברה לשוחח איתם בדבר שיפור תנאי עבודתם וסביבת העבודה.

ביום 18.12.18 הגיע מנהל החברה, מר גבאי , לסניף שבקרית גת ושוחח עם העובדים.

לאחר הפגישה פנו עובדי החברה למר מזמר, מזכיר האיגוד במרחב תל אביב של ההסתדרות הכללית. לאחר מכן, החלו עובדי החברה לחתום על טפסי הצטרפות להסתדרות הכללית.

ביום 31.12.18 הודיעה ההסתדרות הכללית לחברה ולהסתדרות הלאומית על יצי גותה בקרב עובדי מודיעין אזרחי בלדרות. להודעה צורפו 33 טפסי הצטרפות (מתוך 61 עובדי החברה).

עוד באותו היום, 31.12.18 , פנה מר יוסי ברבי (להלן – מר ברבי), יו"ר האיגוד הארצי לעובדי השמירה והאבטחה בהסתדרות הכללית, אל מנכ"ל החברה, מר גבאי, במכתב שבו הודיע לו על מינוי של ועד פעולה בחברה. כן דרש מר ברבי להתחיל הליך הידברות ומשא ומתן על מנת להסדיר את תנאי העסקתם וביטחונם התעסוקתי של העובדים במסגרת הסכמות אשר יעוגנו בהסכם קיבוצי מיוחד בין הצדדים.

ביום 9.1.19 השיבה ההסתדרות הלאומית ודחתה את טענות ההסתדרות הכללית להחלפת היציגות. ההסתדרות הלאומית ציינה שלושה טעמים לד חיית הבקשה של ההסתדרות הכללית: א. מודיעין אזרחי בלדרות אינה יחידת מיקוח נפרדת; ב. הכרזת היציגות על ידי ההסתדרות הכללית נעשתה לאחר שנפתח משא ומתן קיבוצי לחתימה על הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העסקתם של עובדי מודיעין אזרחי בלדרות וקיימת מניעות מהחלפת הארגון בתקופת ניהול מו"מ; ג. נפלו פגמים מהותיים בטפסי הצטרפות של ההסתדרות הכללית.

בפתח הדיון להוכחות הסכימו הצדדים כי להסתדרות הכללית יש רוב של טפסים אצל המשיבה הפורמאלית, כך שמתקיים "המבחן הכמותי". כן סוכם כי מודיעין אזרחי בלדרות היא אישיות משפטית נפרדת, כאשר קיים בין שלוש החברות בתוך הקבוצה "מודיעין אזרחי" קשר של בעלות. כן סוכם כי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין שלוש החברות השייכות לקבוצה – וביניהן מודיעין אזרחי בלדרות הסתיים תוקפו אך המשיך להיות בתוקף בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק ההסכמים הקיבוציים.

8. השאלה שבמחלוקת: פיצול של יחידת המיקוח או יחידת מיקוח נפרדת

אין חולק כי חברת מודיעין אזרחי בלדרות היא אישיות משפטית נפרדת, חברה שהיא ח לק מקבוצת מודיעין אזרחי, שבראש ה מנכ"ל, שעוסקת בתחום מיוחד של בלדרות מאובטחת. לחברת מודיעין אזרחי בלדרות, בשונה משתי החברות האחרות בקבוצה, אין רשיון למתן שירותי שמירה ואבטחה, מאחר שכפי שנאמר על ידי מנהלה מר גבאי, יש לה פטור.

לחברת מודיעין אזרחי בלדרות תקציב נפרד ו היא מגישה מאזנים לרשויות המס. אולם,בהתאם לראיות שנשמעו בתיק, מנהלה אינו עצמאי בקבלת החלטות ניהוליות, אלא הוא כפוף למנכ"ל הקבוצה, והחברה גם מקבלת שירותי מטה (ייעוץ משפטי, הנהלת כוח אדם, חשבות שכר וכו') מהקבוצה.

יחידת מיקוח היא, בהתאם לפס יקה, יחידה לניהול של משא ומתן קיבוצי ומכאן השאלה הנתונה להכרעתנו.

לפי גישת המבקשת, ההסכם הקיבוצי שנחתם וחל על הקבוצה הוא הסכם קיבוצי פלוראלי, של שלושה מעסיקים שונים, ולכן, אין להסתדרות הלאומית אפשרות לנהל מו"מ ולחתום שוב על הסכם קיבוצי לגבי אחת מאותן חברות שבה אין לה יציגות.
מנגד, טענת ההסתדרות הלאומית היא כי מדובר ב"יחידת הבלדרות" ולא ב מעסיק נפרד.
כן, דאגה ההסתדרות הלאומית לציין כי גב' קוסטה דואק שגתה בעדותה עת אמרה בעדותה בדיון, כי הכוונה הייתה לחתום על הסכם קיבוצי בבלדרות, כי אם "מתקנת את הנספח וההסכם הקיים" (ראו סעיף 24 לסיכומי הסתדרות לאומית).

אולם, לא ברור לנו שמדובר בטעות. גב' קוסטה דואק, אשר מנוסה במו"מ קיבוצי, אמורה הייתה להבין את השוני בין הסכם קיבוצי חדש לבין תיקון של נספח להסכם. היא אמרה ברחל בתך הקטנה:
"הכוונה היתה לעשות הסכם קיבוצי רק לבלדרות" (ע' 11, 19-20 לפרוטוקול הדיון).

בכל מקרה, השאלה הנתונה להכרעתנו היא האם חברת מודיעין אזרחי בלדרות מהווה יחידת מיקוח נפרדת, ובה יכול להיות ארגון יציג שהוא שונה מהארגון היציג ביתר חברות הקבוצה.

9. מבחנים לקיום של "יחידת מיקוח"

בפסק דין ס"ק (ארצי) 10/21 הסתדרות העובדים ה הסתדרות לאומית בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה , 2.5.2010 (להלן - פסק דין הטייסים באל-על) קבע כב' הנשיא (דאז) השופט אדלר את המאפיינים של יחידת המיקוח, כדלקמן:

"במקרים בהם הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים לא הגיעו להסכמות בדבר קביעת יחידת המיקוח במפורש או בדרך של התנהגות, נדרש בית הדין לקביעת יחידת המיקוח בכל מקרה ומקרה. כעניין של מדיניות, העדיפה הפסיקה לאורך השנים את יחידת המיקוח התעשייתית-מפעלית (industrial union) על פני יחידת המיקוח המקצועית (professional union or craft union) ולמעשה נקבע הכלל של "הסכם קיבוצי אחד למפעל אחד".
בפסק דין אקרשטיין קבענו כללים מנחים נוספים להגדרת יחידת מיקוח שעיקרם במכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או "היחידה" העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת.
במסגרת זו נקבע, כי יינתן מחד גיסא, משקל ל"אינטרס הקהילתי המשותף" - community of interests - של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת במגוון עניינים כמו: סביבת עבודה דומה ( Work environment), תנאי עבודה דומים (מסלולי קידום, שעות עבודה, שיטת פנסיה וכד'), סוג עיסוק (כגון עובדי ייצור), רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גיאוגראפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, היסטוריה של משא ומתן, וכד'.
מאידך גיסא, נקבע כי יינתן משקל מרכזי לפרמטר "הארגוני-ניהולי", מתוך מגמה לשקף התאמה בין יחידת המיקוח לבין המבנה הניהולי והארגוני של המעסיק ולחתור ל"הסכם קיבוצי אחד לחטיבה ארגונית אחת".

אחת מאבני הבוחן לקביעת יחידת המיקוח כפי שנקבעה בפסק דין דב"ע (ארצי) 4-18 ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, לא(1998) 54 (1996) (להלן – פסק דין ארגון סגל המחקר) ובפסק דין דב"ע 41-96/97‏ תדיראן קשר בע"מ ואח' – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פ''ד לב(1999) 306 (להלן – פסק דין תדיראן קשר) היא: האם ניתן לנתק את מערכת ההסכמים הקיבוציים החלים ביחידת המיקוח הקיימת מהסכם קיבוצי שייחתם ביחידת המיקוח החדשה?

ההסתדרות הכללית טוענת כי מודיעין אזרחי בלדרות היא יחידת מיקוח תעשייתית מפעלית, מאחר שהיא בגדר "מעסיק נפרד" והכוונה לכלול באותה יחידה את כלל העובדים, על מגוון מקצועותיהם. אין בקשה להקים יחידת מיקוח מקצועית, על אף השוני במהות העבודה שבין עובדי מודיעין אזרחי בלדרות לבין עובדי יתר חברות הקבוצה. בלדרות עוסקת כאמור בשינוע של כספים ודברי ערך, ויש בה נהגים, מאבטחים ומספר קטן של עובדים מנהליים. כך שאין שאיפה להקים ארגון על בסיס מקצועי.

10. ההסכמה כבסיס להגדרת יחידת המיקוח

חוק ההסכמים הקיבוציים אינו נוגע לשאלה כיצד להגדיר יחידת מיקוח. סעיף 3 לחוק דן ב"ארגון היציג" של "עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם"; סעיף 4 דן ב"ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם" – כל זאת מבלי לקבוע כיצד תקבע קבוצת העובדים שעליה יחול ההסכם או בתוך חבריה ייקבע מי הארגון היציג.
בפסק דין תדיראן קשר התעוררה השאלה מהי מסגרת המשא ומתן הקיבוצי לגבי קבוצות עובדים המאורגנות באותו ארגון עובדים, אך עובדות בחברות שונות של תדיראן. אולם שם היה מדובר במעסיק שמבקש לנהל מו"מ קיבוצי נפרד עם ארגונים שונים, ועל אף זאת דן בית הדין (הנשיא אדלר) בשאלה של דרך קביעת יחידת המיקוח, שאין לה פתרון בחוק:
"השאלה הראשונה שבמחלוקת בתובענה דנן נוגעת לדרך קביעת יחידת המיקוח, היינו – "ארגון עובדים יציג" לכלל עובדי המערערות או "ארגון עובדים יציג" לכל חברה בנפרד. המונח "יחידת מיקוח" (Bargaining Units) מגדיר את תיחום קבוצת העובדים עמה ינהל המעסיק את המשא ומתן ועליה יחול ההסכם הקיבוצי".

הפסיקה קבעה כי בסיס להגדרת יחידת המיקוח הוא ההסכמה שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים.
אשר לחשיבות של עקרון ההסכמה, נאמר בפסק דין תדיראן קשר:
"במקרה של קבוצת הקשר של תדיראן, כאשר חילוקי הדעות לגבי קביעת יחידת המיקוח הם בין ההסתדרות לבין המעסיקה, הכלל המנחה אותנו הוא, כי יחידת המיקוח תיקבע בהסכמה על-ידי הצדדים. העיקרון הנ"ל נקבע בפסיקה, כדלקמן:
"אבן היסוד של מדיניות בית הדין היתה לאשר את המצב הקיים ובכך להרשות לארגוני העובדים ולמעסיקים לקבוע בהסכמה את יחידות המיקוח ולשמור על יציבות ביחסי העבודה [מסעיף 3(ב) לדעה הנפרדת בפסק-דין ארגון סגל המחקר (דב"ע/ נה4-28 ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון – ההסתדרות הכללית ומדינת ישראל, פד"ע כט(1) 825 ".

עיקרון זה תואם את החובה להעניק לעובדים את הזכות להיות שותפים לקביעת מסגרת התארגנותם. זכות ההתארגנות היא זכות יסוד במשפט הישראלי והיא טומנת בחובה את האפשרות להשפיע על ההחלטה לאיזה ארגון עובדים להשתייך; האם ארגון יהיה ארגון מפעלי או ארגון מקצועי; האם יהיו שינויים ביחידת המיקוח הקיימת, וכו'. אך במקביל לעובדים קיים צד נו סף ליחסים הקיבוציים והוא המעסיק, המעסיקים או ארגון המעסיקים. אף למעסיק יש זכות להשפיע על קביעת מסגרת המשא ומתן ולהיות ה"שותף" של ארגון העובדים במישור הקיבוצי.
אין אנו עוסקים במקרה שלפנינו במקום עבודה לא מאורגן ובהתארגנות הראשונית.
ההסכמה הראשונית שבין הצדדים למשא ומתן קיבוצי – המעסיק וההסתדרות הלאומית, הייתה לראות כיחידת המיקוח את כלל עובדי הקבוצה. זאת עת נחתם ההסכם הקיבוצי ב שנת 2012 ובעת חידושו בשנת 2015. אולם, ההסכמה הראשונית אינה סטטית אלא ניתנת לשינוי. כך, השתנתה ההסכמה עת הופיעה ההסתדרות הכללית כ"ארגון פורץ" והציג טפסי חברות (אשר לא נטען בהליך ולא הוכח שלא היו כדין) של רוב עובדי חברת מודיעין אזרחי בלדרות.

11. האם קיים לעובדים של מודיעין אזרחי בלדרות "אינטרס מיוחד"?

אינטרס מיוחד יכול להצדיק (במקרים מסוימים) לראות בקבוצה של עובדים יחידת מיקוח נפרדת. שאלה שעלתה בפסיקה כדי לבחון האם לעובדים אינטרס מיוחד היא האם הם חלק מ"שרשרת הייצור". נאמר בפסק דין הטייסים באל-על כי:
"הטייסים הם חלק מ"שרשרת ייצור" לפיה לא ניתן "לנתק" את ההסכמים הקיבוציים של הטייסים משל יתר מגזרי העבודה באל-על.
מנקודת מבט אחרת, ובהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק דין אקרשטיין, ניתן לומר כי "האינטרס הקהילתי המשותף" של עובדי אל-על תומך בהשארת יחידת מיקוח אחת לכלל עובדי החברה. בין אלה ניתן למנות את סביבת העבודה הדומה של העובדים, תנאי עבודה דומים, קירבה גיאוגראפית, אתר עבודה אחד, שרשרת ייצור אחת והיסטוריה משותפת של משא ומתן קיבוצי עם החברה.
תנאי העבודה של הטייסים אף הם אינם "מיוחדים" במידה המצדיקה לראות בהם יחידת מיקוח נפרדת".

ענייננו שונה מזה שהוכרע בפסק דין הטייסים באל-על (שבו נקבע שהטייסים אינם יחידת מיקוח נפרדת מיתר עובדי אל-אל). העובדים שעוסקים בבלדרות אינם חלק מ"שרשרת הייצור" שבה משתתפים יתר עובדי הקבוצה, אלא מדובר בתפקידים אחרים אשר ניתנים לזיהוי ולהפרדה.

גם מבחינת זכויות ודרישות, עובדי מודיעין אזרחי בלדרות שונים מיתר עובדי הקבוצה. על החברה לא חלה חובת רישום כקבלן למתן שירותים שכן "יש לה פטור". כך עלה מעדותו של מר גבאי, מנהל החברה. כמו-כן, על עובדי מודיעין אזרחי בלדרות לא חלים ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בתחום של שמירה ואבטחה.

בעניין ס"ק (ת"א) 11241-08-13‏ ‏ כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ, מיום 11.9.14 (לא הוגש עליו ערעור) נבחן האם קיימת יחידת מיקוח נפרדת בחברת "הוט מובייל", לעומת עובדי הוט מערכות תקשורת בע"מ, כאשר לגבי הפעילות של הוט מובייל כמספקת שירותי טלפון סלולארי חלה חובת קבלת רישיון על ידי משרד התקשורת. נאמר שם:
"המסקנה העולה מהראיות שנשמעו היא כי עובדי "הוט מובייל" עוסקים בשיווק ותחזוקה של מוצר שהוא שונה מזה שבו עוסקים יתר עובדי הקבוצה: שירותי טלפון סלולארי. לפי תנאי מתן הרישיון על ידי משרד התקשורת חייבת להיות הפרדה מוחלטת בין העובדים שעוסקים בתחום זה לבין יתר עובדי הקבוצה. כך שקשה לראות בעובדי "הוט מובייל" כ"חלק משרשרת הייצור" – כדברי ב"כ המשיבה.
מדובר בעובדים של מעסיק שונה (אומנם קשור ביחסי בעלות) אשר יושבים במקום שונה ועוסקים במוצר שאף הוא אחר. על כן, גם לפי קריטריון "מפעלי-תעשייתי" המנחה את קביעת יחידת המיקוח בהתאם לפסיקה, ייתכן כי ניתן לראות בעובדי הוט מובייל כיחידת מיקוח נפרדת ועובדיה כבעלי אינטרס מיוחד. זאת ביתר שאת עת מדובר בהתארגנות ראשונית, שבה הקריטריונים להפרדה בין יחידות המיקוח הם גמישים יותר".

עלינו לציין כי באותו מקרה מדובר היה בהתארגנות ראשונית, שבה הקריטריונים גמישים יותר (ראו: עס"ק 41357-11-12‏ ‏הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אלקטרה מוצרי צריכה (1 951) בע"מ, 15.1.2013).

מסקנתנו בנקודה זו הי א כי ניתן לראות את עובדי מודיעין אזרחי בלדרות כבעלי אינטרס מיוחד, נוכח השוני הקיים מבחינת זכויותיהם והמסגרת הנורמטיבית החלה עליהם. נציין בנקודה זו כי המאבק של עובדי החברה התפרץ בעקבות השוני הקיים בין השתכרותם של עובדיה בסניף תל אביב לבין סניפי הדרום והצפון. העדר שוויון שלא עלה שקיים בי ן יתר עובדי הקבוצה.

12. סיכון לפגיעה בכוח המיקוח של העובדים ולהכבדה על המעסיק

עת דנים באפשרות להכיר בקיום של יחידת המיקוח (או בפיצול של יחידת המיקוח קיימת ) על בית הדין לבחון האם פיצול יחידת המיקוח עלול להחליש את כוח המיקוח של כלל עובדי הקבוצה לפעול לשיפור תנאי עבודתם. על כך נאמר על ידי בית הדין הארצי לעבודה:
"פיצול יחידת המיקוח עלול להחליש את כוחם של העובדים לפעול לשיפור תנאי עבודתם; כך למשל בפסק דין תדיראן קשר המעסיק ביקש לפצל את יחידת המיקוח על מנת להחליש את כח המיקוח של העובדים. קיומה של יחידת מיקוח אחת לכלל עובדי המפעל תסייע בשיפור תנאי עבודה של קבוצות עובדים חלשות באמצעות כוח המיקוח של קבוצות עובדים "חזקות". מנגד, פיצול מקום העבודה ליחידות מיקוח קטנות עלול להביא לכך, כי הקבוצות "החזקות" ישיגו תנאי עבודה טובים וישאירו מאחור את קבוצות העובדים "החלשות".
עס"ק (ארצי) 23/10 ‏ אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי (24.3.10).

אשר ליציבות יחסי העבודה - אחד הפרמטרים להכרה ביחידת מיקוח כפי שנקבע בפסק דין ארגון סגל המחקר ובפסק דין תדיראן קשר, עניינו בהשפעה שתהיה לכך על יחסי העבודה במפעל או בענף, והאם הדבר יגרום לחוסר יציבות במקום העבודה.

אין ספק כי אם נכיר ביחידת המיקוח נפרדת של מודיעין אזרחי בלדרות , יהיה מדובר ביחידה קטנה לעומת מספר העובדים של החברות האחרות בקבוצה (כ-60 עובדים לעומת כ-5,000 עובדים). אולם, אין מדובר בקבוצה חזקה שמבקשת להיפרד מכלל העובדים המוחלשים (כמו במקרה של טייסי אל-על) אלא מדובר ברצונם של עובדים שמבחינת זכויות נראים "החלשים שבין החלשים". על כן, אין סיבה שלא לכבד את רצונם.
על אף זאת, אין דעתנו נוחה בקבלת בקשה של קבוצה קטנה מאוד של עובדים לראות בה כיחידת מיקוח נפרדת, כאשר ללא ספק ניהול של מו"מ עם ארגון עובדים נפרד יקשה על הקבוצה. אולם, לא מדובר במצב בלתי אפשרי. על כך יש להביא בחשבון את ה"שגיאה" בעדותה של גב' דואק (שאין אנו סבורים שאכן מדובר בשגיאה), שלפיה הכוונה של ההסתדרות לאומית הייתה לנהל מו"מ נפרד לגבי עובדי מודיעין אזרחי בלדרות כדי לכרות הסכם קיבוצי נפרד.

13. התארגנות פורצת – קיום של תקופת הימנעות

טענה נוספת של ההסתדרות הלאומית הי א כי יש למנוע את הכרת היציגות של ההסתדרות הכללית מאחר שזו נעש תה בשלב של משא ומתן קיבוצי ויש בכך כדי לפגוע באפשרות להגיע להסכם קיבוצי חדש (או שינוי נספח של הסכם קיבוצי בנוגע לעובדי מודיעין אזרחי בלדרות).

כפי שעלה מן הראיות שנשמעו בהליך, הייתה פגישה אחת בלבד בין נציגות ההסתדרות הלאומית ובין מנהל החברה, וזה היה בעקבות פעולה קיבוצית ספונטנית (שלא אורגנה ולא הוכרזה על ידי ההסתדרות הלאומית) של הפסקת העבודה, כמחאה על האפליה בתנאי השכר בין עובדי החברה בתל אביב לבין אלה שבפריפריה. הפגישה השנייה שנטען שהתקיימה הייתה בסמוך להודעת המבקשת על היציגות.

ההסכם הקיבוצי האחרון שנערך בקבוצה הוא משנת 2015, ותוקפו נקבע עד ליום 31.8.16, לאחר מכן תחולתו המשיכה מכוח חוק הסכמים קיבוציים. במהלך כל התקופה הארוכה לא היתה פעילות של ההסתדרות הלאומית למען עובדי מודיעין אזרחי בלדרות במישור הקיבוצי, ואף לא מונה ועד עובדים.
לכן, לא ניתן להכיר בתקופת הימנעות של התארגנות פורצת במועד שבו הוגשה הודעה על יציגות על ידי ההסתדרות הכללית.

14. מסקנות

אנו סבורים שרוב המאפיינים, כפי שנקבעו בפסיקה ובהתאם לראיות שנשמעו בהליך, מביאים אותנו למסקנה כי יש להכיר בחברת מודיעין אזרחי בלדרות כיחידת מיקוח נפרדת ולכן, להכיר בהסתדרות הכללית כארגון עובדים יציג בה.
בהתאם לכך, הבקשה מתקבלת.

כמקובל הסכסוכים קיבוציים, אין צו להוצאות.

15. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 14 ימים מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ‏ג' ניסן תשע"ט, (8 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר דניאל רביץ,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

מר משה כפיר,
נציג ציבור מעסיקים