הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 66969-06-18

09 נובמבר 2019
לפני:
כב' הרשמת רעות שמר בגס

התובע:
חגי קוגנזון

-

הנתבעת:
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה שהגיש התובע למתן צו המורה לנתבעת להשיב על שאלון בתצהיר וכן בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

הרקע לבקשה
התובע עבד בשירות בתי הסוהר החל משנת 2003 ועד לשנת 2011 ובהמשך עבד ברשות להגנת עדים עד לשנת 2018, עת יצא לקורס מאבטחים של משרד החוץ.
התובע הגיש כתב תביעה כנגד הנתבעת במסגרתה הוא תובע שני חודשי הסתגלות בגין סיום עבודתו ברשות להגנת עדים. בנוסף טוען התובע כי בסמוך לחודש ינואר 2018 נתגלה לו כי עם המעבר מהשב"ס לרשות להגנת עדים בשנת 2011, הוא הועבר ממסלול של פנסיה תקציבית למסלול של פנסיה צוברת מבלי שהובהרו לו השלכות המעבר ועל כן הוא תובע להשיבו למסגרת של פנסיה תקציבית ולהפקיד לו את כל הכספים המגיעים לו בגין כך.
הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי התובע אינו זכאי לשני חודשי הסתגלות מהטעם שהחל את קורס המאבטחים במשרד החוץ מיד לאחר שסיים את עבודתו ברשות להגנת עדים. בהתייחס לטענות הנוגעות לזכויותיו הפנסיוניות של התובע טוענת הנתבעת כי התובע היה מודע למעבר מפנסיה תקציבית וצוברת ולהשלכותיו.

הבקשה למתן צו לשאלון ופרטים נוספים
במסגרת הבקשה למתן צו לשאלון מבקש התובע לקבל פרטים נוספים מהנתבעת אודות כל הכספים שהופקדו לטובתו לפנסיה ובכלל זה לאופן שבו הוסבר לו המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת.
הנתבעת טוענת בתגובתה כי המועד להגשת בקשות מקדמיות והשלמת גילוי מסמכים חלף וכי אף לגופם של דברים אין מקום להיעתר לבקשה למתן צו לשאלון מהטעם שלשם כך נדרשים בבית הדין לעבודה טעמים מיוחדים והתובע לא הצביע על כל טעם מיוחד.
לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת התובע כי הנתבעת תשיב על שאלות נוספות הנוגעות לאופן שבו הובהרה לתובע משמעות המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת וזאת מהטעמים המפורטים להלן:

בהתאם לסעיף 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין) התשנ"ב 1991 צו למסירת שאלון יינתן בבית הדין זה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו:

בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

הדרישה ל"טעמים מיוחדים שיירשמו" בכל הנוגע למתן צו למסירת שאלון בבית הדין לעבודה מפורשת כדרישה המצמצמת את שיקול הדעת השיפוטי בדבר מתן צו למסירת שאלון בבית דין זה, זאת בשונה מההסדר הקיים בערכאות אזרחיות אחרות (דב"ע 97/398-3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ נ' צבי קרוליאק, פד"ע לא 269).
בהתאם להלכה הפסוקה, צו להמצאת שאלון בבתי הדין לעבודה ניתן רק במקרים חריגים ונדירים ונדרשים טעמים מיוחדים לכך (בר"ע (ארצי) 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ נ' אורית מיארה נ' קטן (6.10.2015).
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, לא מצאתי כי קיים טעם מיוחד להיעתר לבקשה והתובע אף הוא לא ציין כל טעם מיוחד המצדיק מתן צו אשר יהיה בו כדי לחייב את הנתבעת ליתן פרטים נוספים כנדרש בתקנה 46 (ב) לתקנות.
אוסיף כי בשים לב למהות התביעה, כמו גם לגרסת הנתבעת ולאפשרות העומדת בפני התובע לחקור את עדיה בחקירה נגדית, איני סבורה כי דחיית הבקשה תפגום בניהול התביעה ואף לא בסיכויי התובע.
לפיכך הבקשה למתן צו לשאלון ולמתן תשובות ופרטים נוספים נדחית.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים

תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 מסמיכה את בית הדין ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים מקום בו יש צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות :

בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

תכליתה המרכזית של התקנה היא לסייע בחשיפת האמת בהליך המשפטי והיא מסייעת גם לייעל את הדיון בכדי לאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים". לשם כך נקודת המוצא היא גילוי מרבי של המידע הרלבנטי, תוך עריכת איזון בין הצורך הגילוי לבין אינטרסים מוגנים אחרים, ובכלל זה פרטיות הצד הנתבע או צד שלישי (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010)).
על מנת לבחון את הרלוונטיות של מסמך כזה או אחרת נדרש בית הדין למבחן הרלוונטיות על שני היבטיו - הצר והרחב (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרה אבנצ'יק (28.3.2007). ההיבט הצר הוא קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענות המבקש בהליך העיקרי והוא תנאי הכרחי לגילוי מסמכים. ההיבט הרחב הוא השלכות הגילוי על האינטרסים השונים של הצדדים ומידת תרומתם של אלה לקיומו של דיון יעיל.

מן הכלל אל הפרט
במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפי מבקש התובע לקבל את המסמכים הרלוונטיים בהם מופיע רישום הפנסיה הצוברת של התובע כדלקמן:

"הנתבעת מתבקשת לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים בהם מופיעים כספי הפנסיה שנרשמו לטובת התובע. הווי ברור כי בפועל לא מופרשים כספים אלא נרשמת הזכות עת מדובר בכספי מדינה לעניין פנסיה צוברת ולכן מתבקש הרישום של הזכות הנצברת".

הנתבעת טוענת בתגובתה כי הבקשה מנוסחת באופן גורף וכללי וכי התובע לא פירט לאלו מסמכים הוא מכוון. מדובר בבקשה כללית ובלתי ממוקדת לקבלת סוג של מסמכים, מבלי שהתובע פירט לאלו מסמכים ספציפיים הוא מכוון, וכיצד אלו ישפכו אור על המחלוקת ויקדמו את בירורן.
עוד טוענת הנתבעת בסעיף 16 לכתב ההגנה כי אין זה מתפקידה לייעץ פנסיונית וכי בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל – 1970 , התובע אינו זכאי לפנסיה תקציבית. עוד טוענת הנתבעת כי משעה שחלפו מעל 7 שנים מתום העסקתו בשירות בתי הסוהר הרי שכל טענה הקשורה לכך התיישנה זה מכבר.
הנתבעת צירפה לכתב ההגנה נספח ת/2 ממנו עולה כי התובע חתם לכאורה על טופס ביטוח פנסיוני (פנסיה צוברת) להפרשות לפנסיה (גמל) ולפיצויי פיטורים בתוקף מיום 22.3.2011. כעולה מטופס זה, לתובע הופרשו כספים לקרן פנסיה מבטחים יותר, כאשר גובה הפרשות העובד הוא 7% על פי בחירתו. עוד עולה מנספח ת/3 ומ סעיף 23 לכתב ההגנה כי התובע ביקש לכאורה להגדיל במהלך השנים את הסכומים שיופרשו לפנסיה צוברת מתאריך 14.7.2015.
מעיון בנספח ת/2 עולה כי מדובר בטופס ביטוח פנסיוני (בפנסיה צוברת) של התובע, שבו מצוין כי זכויותיו תבוטחנה בקרן הפנסיה מבטחים יותר (סמל מוטב במל"מ 8 52) מס' קרן בשוק ההון 168.
התובע לא התייחס בבקשה לגילוי מסמכים לטפסים אשר צורפו על ידי הנתבעת לכתב ההגנה ואשר מהם עולה כי ,על פניו, התובע היה מודע לכך שהוא מצוי במסגרת של פנסיה צוברת ואף ידע היכן נצברים הכספים המופרשים לתכנית הפנסיה הצוברת. התובע אף לא הבהיר בבקשה האם ערך בדיקה כלשהי לבירור הסכומים שנצברו במשך השנים בתכנית הפנסיה הצוברת או האם פנה לגוף המבטח טרם הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.
משכך, על פניו, לא קיימת מניעה כי שהתובע יפנה לגוף המבטח לבירור פרטים ונתונים הדרושים לו אודות הסכומים הצבורים במסגרת הפנסיה הצוברת, כעולה מהטפסים עליהם חתם והתובע ממילא לא הציג בפני בית הדין כל ראייה לכך שפנה לקופת הגמל ולא קיבל מענה.
לכך יש להוסיף את העובדה כי בקשתו של התובע היא כללית וגורפת, ולא מצוין בבקשה מהם המסמכים הנחוצים לתובע וממילא אין כל פירוט או אבחנה בין מסמכים אשר התובע יכול, בשקידה ראויה, לאתר בכוחות עצמו.
בנסיבות אלה דין הבקשה לגילוי מסמכים להידחות.

סוף דבר
הבקשה למתן צו לשאלון ולפרטים נוספים, כמו גם הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.
משנדחתה הבקשה יש לחייב את התובע בהוצאות, והללו יישקלו במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, י"א חשוון תש"פ, (09 נובמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.