הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 47298-08-15

17 מרץ 2019

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבינועם בן יצחק

התובע
יונתן צייקול
ע"י ב"כ: עו"ד א. גליק
-
הנתבעים
1. מועצה מקומית גדרה
ע"י ב"כ: עו"ד מ. מירסקי ועו"ד א. אפריאט
2. מתנ"ס גדרה עמותה 580103299
ע"י ב"כ: עו"ד ה. פריזמנט
3. מועצה מקומית באר יעקב
ע"י ב"כ: עו"ד א. גופר

פסק דין

לפנינו תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטוריו של התובע מעבודתו אצל הנתבע 2 , ולאחר מכן אצל הנתבע ת 3 , אשר לטענתו היו פגומים והיו נגועים בשיקולים זרים.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
בחודש אפריל 2006 התובע , שהינו בעל תואר B.A. במדעי החברה , התקבל לעבודה אצל הנתבע 2 [להלן "מתנ"ס גדרה" או "המתנ"ס"] תחילה שימש בתפקיד "רכז למידה", ולאחר כשנתיים מונה לתפק יד רכז של פרויקט "מצילה" במשרה חלקית (המדובר בפרויקט משותף לשלטון המקומי ולמשרד לביטחון פנים אשר תכליתו הפחתת האלימות והפשיעה בקרב בני נוער.
ביום 2/2/10 נמסרה לתובע הודעה לפיה הוא מפוטר מעבודתו. בגוף ההודעה נכתב:
"עם סיום פרוייקט מצילה בגדרה הריני להודיעך על הפסקת עבודתך כרכז פרוייקט זה ".
יאמר מיד, כי בניגוד לאמור במכתב, כחודש לאחר פיטוריו של התובע, מונתה הגברת גב' רינה קליר לרכזת פרויקט מצילה בגדרה, במשרה מלאה.
כחודשיים לאחר פיטוריו ממתנ"ס גדרה, ביום 12/5/10 התובע התקבל לעבודה במועצה המקומית באר יעקב בתפקיד רכז נוער.
בחודש דצמבר 2014 בעת שהתובע עדיין עבד במועצה המקומית באר יעקב, הוא רואיין על ידי העיתונאי דב גילהר לכתבת טלוויזיה בה נמתחה ביקורת חריפה ע ל התנהלותו של ראש המועצה המקומית בגדרה בתחומים שונים . התובע הצטלם לכתבה בפנים גלויות ו סיפר כיצד פוטר מעבודתו על מנת לפנות את תפקידו לגב' רינה קליר אשר על פי הנטען בכתבה היתה מקורבתו של ראש מועצת גדרה . הכתבה שודרה בסוף חודש דצמבר 2014.
באותם ימים בהם פורסמה הכתבה, התקיים הליך הבראה במועצה המקומית בבאר יעקב , ובמסגרתו נחתם הסכם קיבוצי אשר נועד להסדיר פיטורי עובדים מטעמי צמצום.
ביום 2/2/15 נמסרה לתובע הודעה כי הוא מזומן לשימוע , לשקילת המשך העסקתו , וביום 24/2/15 נמסר לו מכתב שנחתם על ידי מנכ"ל המועצה המקומית באר יעקב שכותרתו הפסקת עבודה. במכתב צויין כי התובע יסיים את עבודתו ביום 8/3/15 וכי יהיה זכאי לחלף הודעה מוקדמת בת חודשי ים.
התביעה דנן הוגשה ביום 25/8/15.

טענות התובע
לעניין הפיטורים ממתנ"ס גדרה - לטענת התובע, פיטוריו נועדו על מנת לפנות את המשרה של "רכז מצילה" למקורבתו של ראש הרשות הגב' רינה קליר. לטענתו, הוא פוטר מעבודתו ללא הליך של "שימוע" כדין ותוך ש יצרו כלפיו מצג שווא כאילו המשרה של רכז פרויקט מצילה בוטלה.
לטענת התובע, בניגוד להודעה שקיבל אודות ביטול המשרה, ובסמוך לאחר פיטוריו, קלטו לתפקיד רכזת מצלה את הגב' רינה קליר שהיתה פעילה פוליטית במטה הבח ירות של ראש העיר מר יואל גמליאל .
לטענת התובע, הנתבעים 1-2 פועלות כגוף אחד ונשלטות על ידי ראש הרשות המקומית ולכן התביעה הוגשה כנגד שתי הנתבעות .
במאמר מוסגר יצוין כי בכתב התביעה נכללה טענה בדבר הפרשי שכר לתקופת עבודתו של התובעת במתנ"ס גדרה ואולם טענה זו נזנחה בשלב הסיכומים, ולפיכך התביעה בה יש להכריע נוגעת לפיצוי בגין הפיטורים בלא שימוע (25,000 ש"ח) ולפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע מחמת פיטוריו הפסולים (בסך 35,000 ש"ח).
אשר לפיטורים ממועצה מקומית באר יעקב - התובע טוען כי פוטר מעבודתו בשל פרסום הכתבה בה הופיע בערוץ 10, על רקע שיקולים פוליטיים ובשים לב לקרבתו של ר' מועצת באר יעקב לראש מועצת גדרה והקשרים ביניהם ולפיכך הוא תובע פיצוי ממועצת באר יעקב בסך 60,000 ש"ח . זאת ועוד, לטענתו, הנתבעת 3 הוסיפה חטא על פשע והלינה את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי התובע למשך תקופה ארוכה, עד לאחר הגשת התביעה דנן.
לטענת התובע קיימת מעורבות אישית של שני ראשי הראשויות המקומיות, של גדרה ושל באר יעקב בפיטוריו, ולפיכך הוא מבקש כי יוטל עליהם "חיוב אישי" לפי סעיפים 33-34 לפקודת המועצות המקומיות.
מטעם התובע העידו התובע בעצמו, וכן העידה גב' לילך פרסקו שהייתה עובדת המתנ"ס בגדרה (שימשה כרכזת כ"א / מנהלת לשכת מנהל המתנ"ס במועדים הרלוונטים לתביעה ), ו כן מר אלון גייר חבר המועצה המקומית בגדרה, וכן הוגש לתיק תמליל המתעד שיחה שערך התובע עם יו"ר ועד העובדים במועצה המקומית באר יעקב, מר יוסי מעודה (מר מעודה זומן לעדות מטעם הנתבעת 3) .

טענת הנתבעת 1
הנתבעת 1 (עירית גדרה) טוענת כי מעולם לא התקיימו יחסי עבודה בינה לבין התובע, וכי התביעה כולה נגועה בשיהוי והוגשה מטעמים פוליטיים.
לטענת הנתבעת 1 עירית גדרה ומתנ"ס גדרה הם גופים נפרדים, ומי שקיבל את התובע לעבודה במתנ"ס היה מנהל המתנ"ס דאז, אשר בעצמו לא היה עובד עיריה.
הנתבעת 1 מבהירה כי מעורבותו של ראש הרשות המקומית מר גמליאל בעניינים הנוגעים להעסקתו של התובע נבעה ממעמדו של מר גמליאל כחבר הנהלה במתנ"ס ולא ממעמדו כראש הרשות המקומית.
לטענתה, יש לדחות טענות התובע בדבר מעורבותו של ראש העיר מר גמליאל בפיטוריו שכן התובע נמנע מלזמן לעדות בעניין את מנהל המתנ"ס והסתפק בעדויות שמועה של עדים בעלי עניין.
לטענתה, פיטוריו בוצעו על פי החלטת מנהל המתנ"ס מטעמי ם הנוגעים למשבר אמון, על רקע דיווחים כוזבים שמסר התובע על שעות עבודתו בנוסף נטען כי יתכן שהיתה בעיה תקציבית עם הפרויקט, ולכן נשלח לתובע מכתב מנהל המתנ"ס בדבר הפסקת הפרויקט . עוד נטען, כי לאחר שהוסדר נושא התקציב והתקן הועבר לעירייה נקלטה לתפקיד הגב' רינה קליר וזאת מטעמים עניינים בלבד, כאשר כלל לא הוכח כי הייתה לה זיקה פוליטית כלשהי למר גמליאל.
מטעם הנתבעת 1 העיד ראש מועצת גדרה (במועדים הרלוונטים לתביעה ועד היום) מר יואל גמליאל.

טענות הנתבע 2
הנתבע 2 (מתנ"ס גדרה) טען כי פיטוריו של התובע היו מטעמים עניינים בלבד על רקע תפקודו הלקוי ולאחר שנתפס בדיווחים כוזבים ובמעילה באמון. עוד טען, כי למעשה מדובר בפיטורים בהסכמה, על רקע העברת תפקיד רכז מצילה מהמתנ"ס לשורות המועצה. לטענתו, בשל השיהוי בו לוקה התביעה, נגרם לו נזק ראייתי חמור אשר פוגע ביכולתה להתגונן.
לטענת הנתבע 2 לאחר פיטוריו של התובע היה צורך לבצע מינוי בפועל למשרה וכך מונתה הגב' רינה קליר, אשר אין לה כל זיקה פוליטית לראש הרשות.
מטעם הנתבע 2 העידה הגב' ליאת והב בן גל, אשר במועד עדותה כיהנה כמנהלת המתנ"ס. יש לציין כי הגב' והב בן גל נכנסה לתפקידה זמן רב לאחר סיום העסקתו של התובע במתנ"ס ועיקר תצהירה הוא "בהתאם לעצה משפטית" דהיינו איננו מבוסס על עובדות שבידיעתה האישית.
הנתבע 2 נמנע מלזמן את מנהל המתנ"ס בתקופה הרלוונטית לתביעה, ואף לא את נציג המשרד לבטחון פנים על מנת שיתמוך בגרסתה בדבר שינויים במשרה, באשר היא טוענת כי היה על התובע לזמנם לעדות, וככל שנמנע מלעשות כן הרי שיש לדחות את תביעתו.

טענות הנתבעת 3
הנתבעת 3 טוענת כי התובע פוטר כדין מעבודתו במועצת באר יעקב במסגרת הליך פיטורי צמצום כחלק מתכנית הבראה, בהתאם להסכם קיבוצי עם ועד העובדים והסתדרות המעוף כאשר שמו נכלל ברשימת העובדים שהוסכם עם הועד אודות פיטוריהם מהרשות.
לטענתה, בניגוד לטענות התובע רשימת המפוטרים כללה גם עובדים אחרים בגילאים צעירים, ולא הי יתה כל מניעה לפטר עובדים לפני גיל פרישה.
עוד טוענת הנתבעת 3 כי משרתו של התובע מומנה בחלקה הארי על ידי משרד הרווחה ולא היה מנוס מפיטוריו מאחר שהתקציב בוטל (ס. 19 לתצהיר מנכ"ל המועצה) ומכל מקום לטענתה מנכ"ל המועצה העיד כי ההחלטה לפטר את התובע הייתה החלטתו שלו, ולא החלטתו של ראש המועצה.
לטענת המועצה עומדת לה חזקת התקינות מה גם שהוצע לתובע לרדת ל33% משרה, ולפיכך אין לתמוה על כך שלאחר פיטורי התובע פורסם מכרז לצורך קליטת עובד לתפקידו בהיקף 50% משרה. עוד מזכירה הנתבעת כי התובע מלכתחילה התקבל לתפקידו ללא מכרז וכי לא העלה כל טענה כנגד ההחלטה לסיים את העסקתו בישיבת השימוע.
לטענת הנתבעת 3 יש להעדיף את עדותו של מנכ"ל המועצה, לפיה הוא אשר החליט על פיטורי התובע, בנסיבות אשר פורטו בעדותו, על פני עדויות השמועה עליהן מבקש התובע להסתמך, מה גם שהתובע כלל לא טרח לזמן לעדות את מי שהיה הממונה עליו באותם ימים, ואשר לטענתו ממנו שמע על מעורבות ראש המועצה בהחלטה על פיטוריו.
מכל מקום הנתבעת טוענת כי טענת הקונספירציה שהעלה התובע לא נתמכת בכל ראיה, אין כל הוכחה לקשר כלשהו בין שני ראשי הרשויות ואף לא הוכח ש ראש המועצה מר ניסים זיגדון ראה את הכתבה שפורסמה בערוץ 10. והנסיון להיבנות מההקלטה של מר מעודה הוא בגדר הוצאת דברים מהקשרם, מה גם שמדובר בעדות שמועה.
מכל מקום לטענת הנתבעת ממילא בית הדין איננו מוסמך לדון בחיובו האישי של ראש הרשות.
מטעם הנתבעת 3 העידו ראש המועצה המקומית מר ניסים גוזלן מנכ"ל המועצה בן אור פרץ ויו"ר ועד העובדים מר יוסי מעודה.

הכרעה
פיטורי התובע מעבודתו במתנ"ס גדרה
בפתח הדברים יובהר כי לדידנו מעסיקו של התובע בין השנים 2006-2010 היה מתנ"ס גדרה ולא המועצה המקומית גדרה. התובע התקבל לעבודה על פי החלטת הנהלת המתנ"ס, שכרו שולם לו על ידי המתנ"ס הוא היה כפוף בעבודתו למנהל המתנ"ס.
הגם שהוכח בפנינו כי ראש המועצה המקומית גדרה היה מעורב בעניינים שהיו קשורים להעסקת עובדים במתנ"ס (כגון נספח ה' ונספח ח' לכתב התביעה) והגם שמהמכתבים שהומצאו לתיק עולה כי ראש המועצה הטיל על התובע משימות הנוגעות לטיפול בקהילה האתיופית (נספח ג' לכתב התביעה) , אין בכך כדי להפוך את התובע לעובד המועצה המקומית.
ודוק- בפסק הדין בעניין רמדאן יוסף (עע 1143/07 רמדאן יוסף נ' מרכז קהילתי מתנ"ס פקיעין, מיום 4.5.10), שעסק אף הוא ביחסי הגומלין בין מועצה למתנ"ס, הגיע בית הדין למסקנה דומה, גם במקרה בו ראש המועצה שימש בעצמו כיו"ר המתנ"ס. גם במקרה כזה קבע בית הדין כי אין בעובדה זו כדי להפוך את המועצה למעסיקתו של העובד (וראו גם עב 1855/07 שקרה זהים נ' מתנ"ס מרכז קהילתי יאנוח-ג'ת, מיום 1.6.11).
עוד נוסיף, כי העובדה שחלק מתקציב המתנ"ס ממומן על ידי המועצה, אין בה כדי להפוך את המועצה למעסיקתם של עובדי המתנ"ס. כבר נפסק כי העסקה על ידי גוף מסוים במימון גורם אחר, אינה הופכת את הגורם האחר למעסיק (עע 1184/00 עמוס בוקובזה נ' אפרידר חברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ, מיום 14.4.03; עב 1968/05 ליזה ריצין ואח' נ' מתנ"ס מרום הגליל ואח', מיום 11.3.09; עניין רמדאן, לעיל).
סיכומו של דבר, אנו קובעים כי התובע הועסקה על ידי המתנ"ס בלבד ולא על ידי המועצה. לאור זאת, ומאחר שבית דין זה מוסמך לדון בתובענות שבין עובד למעביד בלבד, הרי שאנו דוחים את התביעה כנגד הנתבעת 1.
על רקע האמור נבהיר, כי לא מצאנו כל יסוד לטענות הנתבעות 1-2 לפיהן העסקתו של התובע במתנ"ס הסתיימה בהסכמה על רקע ליקויים בתפקודו ו/או בשל דיווחים כוזבים על שעות עבודתו .
טענות אלה לא נתמכו בכל ראיה (לא כל שכן ראיה מזמן אמת), והן אף סותרת את האמור במכתב הפיטורים שנמסר לתובע, אשר איננו מרמז על הסכמה כלשהי ובו צויין:

"עם סיום פרוייקט מצילה בגדרה, הריני להודיעך על הפסקת עבודתך כרכז פרוייקט זה".
למעשה, העדות / הראיה היחידה שבפנינו אשר נוגעת לאיכות תפקודו של התובע כעובד מתנ"ס גדרה, מצביעה על תפקוד טוב של התובע , ועל כך שההחלטה על סיום העסקתו כלל לא הייתה קשורה לתפקודו. כך בעדותה של הגב' לופסקו אשר שימשה כמנהלת לשכת מנהל המתנ"ס ורכזת כ"א/מנהלנית (עמ' 8 שורה 16):

נבהיר כי פרט לעדות זו, לא הובאה כל ראיה הנוגעת לאיכות תפקודו של התובע כעובד המתנ"ס , ולא הוצגה, אף לא ברמז, טענה כלשהי אשר נוגעת לתפקודו המקצועי.
נוסיף ונבהיר כי בעדותו לפנינו התובע עשה רושם של אדם מהימן רהוט ורציני, ואיננו מוצאים כל עילה/ראיה ליחס לו תפקוד לקוי, לא כל שכן בעיה במהימנות. נציין כי לדידנו השיהוי בהגשת התביעה מתקבל על הדעת במכלול נסיבות העניין, ואיננו מפקפקים בכנות הסבריו של ה תובע בדבר הנסיבות בהן בזמן אמת לא מצא לנכון לנהל מאבק נגד ראש המועצה (אף שהבין מנציג משרד הבט"פ כי פרויקט מצילה לא הסתיים) . אנו מקבלים את עדותו כי העדיף למצוא עבודה אחרת, וכן את עדותו כי רק לאחר מסכת האירועים הנוגעים לפיטוריו ממועצת באר יעקב, החליט לעמוד על זכויותיו, על אף הקושי בהעמדת ייצוג משפטי.
לא התרשמנו כי השיהוי בהגשת התביעה מנע מהנתבעות 1-2 את האפשרות להוכיח את נסיבות סיום העסקתו של התובע.
למעשה כיום הנתבעות אינן חולקות על כך שהנימוק הנזכר בהודעת הפיטורים שנמסרה לתובע, לפיה הוא מפוטר בשל סיום פרויקט מצילה בגדרה, הוא נימוק כוזב שכן עובר לפיטוריו של התובע לא התקבלה כל החלטה בדבר סיום הפרויקט.
גם הטענה כי עובר לפיטוריו של התובע הפרויקט הועבר מהמתנ"ס לעיריה איננה משכנעת שכן מחליפתו של התובע הגב' קליר , מונתה בשלב ראשון כרכזת מצילה במתנ"ס ולא בעיריה (ראה נספח ח' לכתב התביעה) רק בשלב שני זכתה הגב' קליר ל עבור לעבודה במשרה מלאה בעירייה (למותר לציין כי אפשרות זו כלל לא הוצעה לתובע).
לנוכח האמור, לכל היותר יכולות הנתבעות 1-2 לטעון כי עובר לפיטוריו של התובע הייתה כוונה להחליפו בעובדת אחרת, להגדיל את היקף המשרה ולהעביר את התקן לעירייה. אלא , שכפי שציינו לעיל, הנתבעות לא גילו לתובע כי הן מבקשות להחליפו בעובדת אחרת, לא הודיעו לו כי בדעתן לשדרג את התקן ואף לא העלו נגדו טענות כלשהן בעניין תפקודו, ותחת זאת הציגו בפניו מצג כוזב כאילו פרויקט מצילה מבוטל.
לדידנו מסקנה זו עולה בבירור מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, ולפיכך הנטל היה על הנתבעת לזמן עדים אשר יפריכו את העולה בבירור ממכלול המסמכים שבתיק, אלא שהנתבעות לא הביאו כל עדות מטעמן לעניין נסיבות פיטוריו של התובע.
מהראיות שהובאו לפנינו עולה בבירור כי לא רק שפרויקט מצילה לא בוטל, אלא שבסמוך לפיטוריו של התובע נעשתה פניה מטעם מר גמליאל למשרד לבטחון הפנים, על מנת להגדיל את היקף המשרה של רכז מצילה, כך שהגב' קליר שנכנסה בנעליו של התובע זכתה למלא את התפקיד במשרה מלאה (בעת שהתובע מילא אותו במשרה חלקית בלבד). ובהמשך הדברים אף זכתה לכך שהמשה תעבור מהמתנ"ס למועצה באופן שהקנה לה מעמד של עובדת מועצה.
נבהיר כי לא הוצג בפנינו מסמך כלשהו מהמשרד לבטחון פנים לפיה בשלב כלשהו נשקל ביזמת משרד הבט"פ ביטול / שינוי של המשרה.
השימוש במצג כוזב, על מנת להביא לפיטוריו של התובע , עשוי כשלעצמו לתמוך בטענות התובע , כי ביסוד פיטוריו לא עמדו שיקולים ענייניים כלשהם, אלא שיקולים זרים, והעדפה פסולה של גב' קליר . עם זאת, בשים לב לתשתית המוגבלת ביותר שהוצגה בפנינו בתיק זה בנוגע לטעמים למינויה של גב' קליר (כפי שציינ ו דו"ח מבקר המדינה איננ ו ראיה בתיק זה ומאידך לא הובאו ראיות עצמאיות בדבר זיקתה לראש הרשות ו/או בדבר כישוריה או העדרם) אין בידינו לקבוע מסמרות בעניין , על אף החשד שאיננו מבוטל, כי הגב' קליר הועדפה על פני התובע משיקולים שאינם עניינים.
כך או כך, הנתבעת 2 אשר הייתה מעסיקתו של התובע הוליכה אותו שולל והציגה בפניו מצג כוזב, על מנת לסלקו משורותיה בהינף קולמוס ובחוסר אכפתיות , והכל על מנת לפנות את המשרה עבור גב' קליר, יהיו הטעמים להעדפתה אשר יהיו. הדברים מקבלים חומרה מיוחדת בשים לב למעמדה הציבורי של הנתבעת 2.
הנתבעת 2 אף נמנעה מלזמן את התובע לראיון שימוע (כפי שהעידה גב' לופסקו עמ' 10 שורה 31) , והסתיר ה מפניו את העובדה ש למעשה בדעת הנתבעת 1 לשדרג את התפקיד לאחר שהתובע יוחלף בעובדת אחרת. לנוכח החומרה אותה יש ליחס למצג השווא שיוצר גוף ציבורי, ועל אף הנזק המוגבל שנגרם לתובע (אשר מצא עבודה דומה בתוך כחודשיים) אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי משמעותי, בשיעור שלא יפחת מ – 6 ח ודשי שכר.
לאחר שעיינו במכלול העדויות שבפנינו החלטנו לפסוק לזכות התובע פיצוי בסך 35,000 ₪ אשר ישולם על ידי הנתבעת 2 אשר הי יתה מעסיקתו של התובע לכל אורך תקופת עבודתו במתנ"ס.

פיטורי התובע מעבודתו במועצה המקומית בבאר יעקב
אין חולק, כי פיטוריו של התובע מהמועצה המקומית באר יעקב נעשו במסגרת "פיטורי צמצום" לאחר ששמו נכלל ברשימת העובדים אשר צורפה להסכם הקיבוצי שנחתם בין המועצה המקומית לבין הוועד העובדים והסתדרות המעוף ביום 27/1/15 ובמסגרתו סוכם על סיום העסקתם של 28 מעובדי המועצה .
דא עקא, שאין באמור כדי לשלול את טענתו של התובע לפיה שמו נכלל ברשימת המועמדים לפיטורים מטעמים זרים, בלא כל טעם ענייני, אך בשל הכתבה שפורסמה בערוץ 10 כחודש לפני שנשלח אליו מכתב השימוע.
ודוק, "פיטורי התייעלות" כמו גם "צמצומים" אינ ם בבחינת ביטויי קסם שיש בהם כדי לאיין שיקולים זרים או להפוך שיקולים זרים לשיקולים כשרים . גם כאשר נוצר צורך לצמצם את מצבת העובדים בגוף ציבורי , לכל עובד יש זכות כי המעסיק, כמו גם ועד העובדים , בבואם לקבוע את רשימת העובדים המפוטרים, ישקלו שיקולים עניינים בלבד , וימנעו משיקולים זרים.
לאחר שעיינו במכלול הראיות שהובאו לפנינו מטעם הצדדים הגענו לכלל דעה כי ההחלטה לכלול את התובע ברשימת המפוטרים במועצה המקומית באר יעקב הייתה נגועה בשיקולים זרים וזאת מהטעמים כדלקמן:
ראשית, מכלל העדויות שבפנינו אין כל אפשרות ללמוד על קיומו של מתווה שיקול הדעת מושכל שהוביל לפיטוריו של התובע. לא הוצג קריטריון כללי שנקבע, ואשר הוא שהוביל להכללתו ברשימת המפוטרים. מעדותו של מנכ"ל המועצה עולה כי רשימת המפוטרים הוכנה על ידו בסיוע "פקידה של מח' כ"א שהכירה את התהליך" כאשר בתהליך לא היו מעורבים גורמים כלשהם מהמחלקות המקצועיות (רווחה / חינוך/ שפע) וכאשר המעורבות של הועד הייתה מוגבלת ביותר והתמצתה בהטלת "וטו" על פיטורי חלק מהעובדים. כך העיד מר בן אור אשר היה מנכ"ל המועצה במועדים הרלוונטים:

שנית, עיון בסיכום ראיון השימוע שנערך לתובע מעלה כי מר חיים סאקה אשר היה מ"מ של מנהל מחלקת הרווחה והיה נוכח בשימוע של התובע, לא הבין מדוע יש לפטר את התובע, למותר לציין כי מעדותו עולה כי לא היתה כל בעיה מבחינת תקן להעסקתו. כך נכתב מפי מ"מ מחלקת הרווחה מר חיים סאקה בראיון השימוע:

ממילא אף לא הועלתה כל טענה לפיה היה פגם כלשהו בתפקודו של התובע או כי תפקודו היה טוב פחות משל עובדים אחרים במחלקה, או כי המשרה שמילא לא הי יתה נחוצה.
דהיינו, מעדות מנכ"ל העיריה ומהראיות שבתיק עולה כי רשימת המפוטרים הוכנה, ללא מעורבות של גורמי המקצוע הרלוונטיים באיזו מהמחלקות השונות, בניגוד לעמדתו המקצועית של הממונה על התובע ובלא כל סיבה נראית לעין . לא תוארה עבודת מטה כלשהי, לצורך קביעת קריטריונים ברורים לאיתור המועמדים לפיטורים , לא הייתה מעורבות של גורמי המקצוע בהבניית שיקול הדעת , והרושם הכללי הוא של שיטת עבודה היוצרת כשלעצמה כר נרחב לפיטורים שרירותיים ולשיקולים שאינם עניינים.
שלישית, ימים בודדים לאחר סיום העסקתו של התובע, ביום 12/3/15 פורסם מכרז לצורך מינוי עובד למשרה שמילא התובע ושממנה פוטר. דהיינו משרתו של התובע הייתה נדרשת, כפי שציין מר סאקה בראיון השימוע, וכלל לא בוטלה, וגם אם מלכתחילה לא התבקש לגביה "אישור נחיצות" ממשרד הפנים, הרי שלא היה כל קושי להסדיר זאת, כפי שנעשה בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 27/1/15 ביחס למשרות אחרות.
אשר לטענה המיתממת של המועצה, לפי ה לאחר פיטורי התובע פורסם מכרז לתפקידו במשרה בהיקף 50% בלבד לאחר שגם לתובע הוצע לרדת למשרה בהיקף 30% (הצעה חסרת תום לב כשלעצמה לאור פרסום המכרז למשרה בהיקף 50%), אנו מבהירים כי לדידנו טענה זו איננה משכנעת. נזכיר, כי גם התובע התקבל לעבודה מלכתחילה למשרה בשיעור50% וביום 1/6/10 (כחודש לאחר תחילת עבודתו) נמסר לו כי היקף המשרה יועלה ל 100% בשל השתתפות משרד הרווחה בתקצוב (סעיפים 11-12 לתצהיר בן אור). הדעת נותנת כי תקצוב מקביל הושג גם למחליפו.
לנוכח האמור, אף איננו מוצאים כל ממש בנסיון הנתבעת 3 לטעון, ללא כל אסמכתא בכתב, כי משרד הרווחה ביטל את השתתפותו במימון המשרה של התובע באופן שחייב את פיטוריו.
יש להבהיר כי בסופו של דבר פיטוריו של התובע לא הובילו לצמצום מצבת העובדים, ולא ניתן להצדיקם בטעם ענייני כלשהו. לנוכח האמור, הטענה הנוגעת לפיטורי התייעלות בענייננו איננה אלא אמתלה, אשר נועד להסוות את הטעם האמיתי לפיטוריו של התובע.
רביעית, יש לציין כי מהודעת הוועד (נספח י"א לתצהיר התובע) עולה כי עובר לחתימת ההסכם הקיבוצי מיום 27/1/15 , המועצה המקומית נקטה צעד חד צדדי של משלוח הזמנה לשימוע לפני פיטורים ל 70 עובדים (כאשר מהראיות שבפנינו עולה כי התובע לא היה מבין העובדים שמלכתחילה חשבה המועצה לפטר) . רק לאחר דיון בבית הדין לעבודה הוסכם שהרשימה שהחלה ב70 עובדים תצומצם ל- 57 עובדים, ולאחר מו"מ נוסף צומצמה הרשימה ל 28 עובדים :

ובהמשך המנשר שפרסם הועד :

מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי מלכתחילה, עובר לפרסום הכתבה בערוץ 10 , שמו של התובע כלל לא עלה כמועמד לפיטורים, ולא נשלח אליו מכתב הזמנה לשימוע כפי שנשלח ל 70 עובדים אחרים, רק לאחר פרסום הכתבה בערוץ 10 התובע מצא את עצמו ברשימת 28 המפוטרים.

חמישית, מטעם התובע הוגשה הקלטה של שיחה שהתקיימה בינו לבין יו"ר ועד העובדים מר יוסי מעודה לאחר שנודע לתובע על ההחלטה לכלול את שמו ברשימת המפוטרים .
איננו מקבל ים את טענת הנתבעת 3 לפיה התובע הוליך את יו"ר הועד בלשון או כי האמירות בהקלטה לא ברורות. מההקלטה עולה בבירור כי התובע ביקש הסברים בעניין ההחלטה על פיטוריו ובתשובה ניסה יו"ר הועד לפייס אותו, ואף העלה את האפשרות להביא את ענינו לדיון בפני ועדה פריטטית, וכן הציע לו לדבר עם רונית מההסתדרות, אך הבהיר לתובע כי תהיה בעיה להביא את עניינו לועדה הפריטטית כי ההחלטה על פיטוריו התקבלה על ידי ראש המועצה מר ניסים זיגדון (המכונה בשיחה "ניסים").
כך בעמ' 3 לתמליל שצורף לתצהיר התובע :

ובהמשך השיחה בעמ' 7 :

בעמוד 8 שוב מבהיר יו"ר הועד כי מי שהעלה את שמו של התובע היה ראש המועצה, וכאשר התובע מתעקש כי הוא מבקש הבהרות ביחס לסיבת הפיטורים אמור לו מעודה "פוליטיקה במיטבה":

להשלמת התמונה נציין כי כאשר התובע המשיך לשאול ולחקור בעניין, השיב לו מר מעודה כי "סתם זרק" את עניין הפוליטיקה (עמ' 10 לתמליל) ואולם בהמשך השיחה הוא משתף את התובע בחשד שלו, כי ההחלטה של ראש הרשות לפטרו קשורה לפרסום אודות תקופת העסקתו של התובע בעירית גדרה ולנסיבות סיומה.
ודוק, מעיון בתמליל השיחה עולה כי מי שהעלה לראשונה את האפשרות שפיטורי התובע מעבודתו בבאר יעקב קשורים בדרך כלשהי לסיום העסקתו בגדרה היה מר יוסי מעודה ולא התובע :

כאשר התובע מתקשה להאמין כי יש קשר בין פרשת סיום העסקתו בגדרה לבין פיטוריו ממתנ"ס גדרה, הרי שדווקא יו"ר הועד הוא שמסביר לו כי הדבר אפשרי:

בתצהירו ובעדותו בפנינו מר מעודה עשה כל מאמץ כדי לשכנע כי איננו זוכר את תוכן השיחה ואת נסיבות עריכתה, וכן טען כי התובע משך אותו בלשונו וכי אין לו כל ידיעה אישית אודות ה"שיקולים הפוליטיים" שנזכרו בשיחה. דא עקא שכפי שציינו לעיל, תמליל השיחה מדבר בעד עצמו, ואיננו מעלה כי התובע הוליך את מר מעודה בלשונו.
עם זאת, אין לשלול את האפשרות כי הדברים שהשמיע מעודה בשיחה, לענין הסיבה לכך שראש המועצה החליט לכלול את התובע ברשימת המפוטרים מבוססת על הערכה (סבירה כשלעצמה) שלו בלבד לנוכח השתלשלות האירועים וה יעדרו של טעם אחר לפיטורי התובע, ולא על דברים מפורשים ששמע מראש המועצה או ממנכ"ל המועצה.
כך או כך ממכלול הראיות שהובאו לפנינו, כפי שפורטו לעיל, גם אנחנו כמו יו"ר הועד, התרשמנו כי לא ניתן למצוא הסבר סביר וענייני להחלטה לפטר את התובע מטעמי צמצום.
לדידנו בנסיבות העניין הנטל להוכיח כי הכללתו של התובע ברשימת המפוטרים היתה מטעמים עניינים וללא כל קשר להופעתו בכתבה בערוץ 10 הועבר לכתפי הנתבעת 3 אשר לא סיפקה כל הסבר סביר ולא הפריכה את המסקנה העולה ממכלול הראיות הנסיבתיות עליהן עמדנו לעיל.
עוד יש להזכיר כי הגם שעבודתו של התובע הסתיימה ביום 8/3/15, רק בעקבות פניה של ב"כ התובע, ביום 26/7/15 בשיהוי משמעותי חתמה המועצה על מכתב שחרור הכספים מקרן הפנסיה.
לדידנו בגין פיטוריו הפסולים מעבודתו במו"מ באר יעקב ובשים לב להלנת פיצויי הפיטורים זכאי התובע לפיצוי בשיעור הדומה לזה שנפסק לו בגין הפיטורים ממתנ"ס גדרה. לנוכח האמור אנו פוסקים לתובע פיצוי בסך 35,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין. סכום זה כולל בחובו גם את הפיצוי בגין הלנת פיצויי הפיטורים.

חיוב אישי של ראשי הרשו יות המקומיות
בסיכומיו מבקש התובע כי ראשי הרשויות של גדרה (מר יואל גמליאל) ושל באר יעקב (מר ניסים זיגדון) , הגם שלא היו "נתבעים" בהליך דנן יחוייבו כלפיו באופן אישי, בשל התנהלותם הפסולה אשר הובילה לסיום העסקתו בנסיבות שפורטו לעיל.
התובע לא פירט את התשתית הנורמטיבית אשר מאפשרת לבית הדין להורות כאמור (מעבר להפניה לסעיפים 33-34 לפקודת המועצות המקומיות אשר לדידנו אינן מקנות סמכות כאמור). למיטב ידיעתנו אין זה מסמכותו של בית הדין לעבודה לחייב נבחר ציבור בגין נזקים שגרמה התנהלותו הפסולה לקופה הציבורית.
עם זאת בנסיבות העניין מצאנו להורות כי פסק הדין יועבר ליועץ המשפטי של משרד הפנים על מנת שיבחן באם יש מקום להפעיל בנסיבות העניין אלו מסמכויות הפיקוח שבדין.

כללו של דבר
לנוכח כל האמור לעיל אנו מורים כי על הנתבעת 2 לשלם לתובע בתוך 30 יום פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין בסך 35,000 ₪. וכן שכ"ט בסך 5,000 ₪.
בתוך 30 יום הנתבעת 3 תשלם לתובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 35,000 ₪ וכן שכ"ט בסך 5,000 ₪.
הגם שהתביעה כנגד הנתבעת 1 נדחתה, בנסיבות העניין ולנוכח מעורבות ראש הרשות המקומית בפיטורים מהמתנ"ס , איננו מחייב ים את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבעת 1.
המזכירות מתבקשת להעביר העתק מפסק הדין לצדדים וכן לפרקליטות המדינה, על מנת שתמציאו ליועץ המשפטי של משרד הפנים.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, (17 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אבינועם בן יצחק
נציג מעסיקים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד