הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו הע"ז 44871-11-17

17 אוקטובר 2019
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

הנאשמים
1.מ.י כל גן (2003) בע"מ
2.מוריס בן ישי
ע"י ב"כ: עו"ד יניב דוד

-
המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד רינת יאיר איילון

החלטה
1. הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום ובהתאם לכך הורשעו בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(ב)(4) וסעיף 5 לחוק עובדים זרים , תשנ"א – 1991 , כמתואר בכתב האישום. טרם שמיעת הטיעונים לעונש הגיש הנאשם בקשה להפנותו לקבלת תסקיר שירות מבחן , לבחינת אפשרות ביטול העבירות בהן הורשע.

תמצית טענות הצדדים
2. לטענת הנאשם , יש לקבל בקשתו לאור היותו אדם נורמטיבי ללא כל רישום פלילי , אגרונום וחקלאי ותיק למעלה מ- 40 שנים, אשר תרם להתיישבות הארץ וכבר במהלך שירותו הצבאי בנח"ל הקים משק חקלאי בארץ וכיום מרכז פעילותו בפרוייקטים בקמבודיה. כמו כן המשק אותו מנהל הנאשם משמש מקור פרנסה ל- 25 עובדים ישראליים וכ- 12 עובדים זרים.

3. עוד נטען כי הרשעת הנאשם תחסום את דרכו לקבלת אשרת עבודה או אשרת עסקים בקמבודיה ובכך יפגע מפעל חייו והשקעתו הכספית תפגע קשות עת לא יוכל לנהל את עסקיו בקמבודיה או להשתתף במכרזים. בעניין זה הפנה הנאשם לפרסום הרשויות בקמבודיה לפיו כתנאי לקבלת אשרת עבודה או עסקים בקמבודיה, יש להציג תעודת יושר מהמשטרה ולהוכיח העדר עבר פלילי.
4. מעבר לפעילותו הענפה בקמבודיה ציין הנאשם כי הוא מעסיק סטודנטים מקמבודיה אשר באים ארצה לרכישת ידע ומיומנות בענף החקלאות על מנת ליישם את הנלמד עם שובם לקמבודיה.לאור פעילותו הנרחבת בקמבודיה והפרוייקטים הרבים בהם משתתף הוא , טען הנאשם כי הרשעתו תוביל לפגיעה אנושה בעסקיו ומשלח ידו והפסדים כספיים נכבדים.

5. משמדובר בעבירה ראשונה לנאשם, אשר לקח אחריות ושפץ את המגורים בעלות של מעל למאה אלף ₪, וכן העסקת העובד שלא כדין אף היא עבירה ראשונה לנאשם אשר ארעה עקב טעות טכנית, ולאור זהותו ומעמדו בעיני הציבור , הרשעתו תוביל לפגיעה אדירה הן בפן המקצועי והן בפן הכלכלי.

6. לטענת המאשימה, לא מדובר במקרה חריג או יוצא דופן ולא עלה בידי הנאשם להוכיח כי תגרם לו פגיעה קשה או קונקרטית עקב הרשעתו , רבה מהפגיעה אשר הייתה נגרמת לנאשמים אחרים בנסיבות דומות ובאופן המצדיק את העדפת האינטרס השיקומי של הנאשם על פני העדפת האינטרס הציבורי שבהרשעתו.

7. לצורך ביטול הרשעה על הנאשם להוכיח קיומם של שני תנאים מ צטברים, הראשון – כי ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו, השני – כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על הרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. משעה שטענות הנאשם כי הרשעתו תפגע באפשרות תעסוקתו לא הוכחה כ דבעי, לא צלח הוא את התנאי הראשון.

8. הנאשם לא הציג ראיות ממשיות מהן עולה כי העבירה בה הורשע תפגע בו פגיעה ממשית , חריפה שאינה מדתית. טענותיו כי הרשעתו תפגע ביכולת התקשרותו בקמבודיה לא הוכחו כלל וכלל וטיעוניו בענ יין זה מבוססים על טענות בעלמא הואיל ומהמסמכים אשר צורפו לבקשה לא עולה כי תהיה להרשעתו השפעה על קבלת אשרת כניסה, התקשרויות או מכרזים בקמבודיה.

9. עוד טענה המאשימה כי ביחס לנספח ג' אשר צורף לבקשה לא ברור מהו מסמך זה ומיהו הגוף המנהל את אתר האינטרט ממנו הוצא המסמך. כמו כן מהמכתב לא עולה כי יש בהרשעה כדי למנוע קבלת אשרה או כניסה לקמבודיה. לגבי יתר המסמכים אשר צורפו לבקשה טענה המאשימה כי לא עולה מהן כי הרשעת הנאשם תפגע בצורה כלשהי בהתקשרויותיו הנוכחיות או העתידות.

10. נוסף על כך, מרבית המסמכים אליהם הפנה הנאשם הינם מסמכים הקשורים להתקשרות הנאשמת, ללא כל קשר לנאשם באופן ישיר ולא ברור הכיצד הרשעתו תפגע בפעילות הנאשמת או בהתקשרו יות קיימות או עתידיות שלו או של הנאשמת.

11. אשר לתנאי השני והמצטבר , טענה המאשימה כי מהות העבירה ושיקולי ההרתעה מחייבים את הרשעת הנאשם שאם לא כן לא תמומש תכלית החוק ומדיניות האכיפה והענישה הראויה. לאור תכלית חוק עובדים זרים וחשיבותו על הגנת העובדים ומשעסיקנן בעבירה כלכלית, הדרך היחידה להשיג את ההרתעה הגלומה בענישה היא על ידי הטלת כספי אשר משמעותו פגיעה כלכלית בנאשמים אשר הורשעו שכן לא ניתן להטיל קנס על נאשם שלא הורשע.

12. העבירות בהן הורשעו הנאשמים מתארות סביבת מגורים עגומה אשר אינה תואמת את הוראות החוק והתקנות. הנאשם הודה כי נדרש להשקעת סכומי כסף רבים לשיפוץ המגורים. על כן, העסקת העובדים בתנאים בהם הועסקו מלמדת כי הנאשמים הניבו רווח כלכלי עת ספקו מגורים מאולתרים תקופות ארוכות ובכך חסכו עלויות כספיות. עוד הפנתה המאשימה לתקופות ההעסקה הממושכות המלמדות כי לא מדובר במעידה חד פעמית כטענת הנאשם.

דיון ומסקנות
13. לאחר שעיינתי במסמכי התיק בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי דין הבקשה להדחות, ואפרט.

הסמכות לביטול הרשעה בשלב בו מצוי ההליך, הוסדרה בסעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 הקובע כדלקמן:
"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

14. סעיף 71א' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כי:
"(א)בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה - שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות".
(ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות,
לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט–1969, כדין צו מבחן.
(ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות".

15. הלכה פסוקה וידועה היא כי "מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו" (ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד נ(3) 682, 683 (1996); ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685, 689 (2000); ע"פ 5985/13 הראל אבן נ' מדינת ישראל (2.4.14).
בפסק הדין בענין תמר כתב קבע בית הדין הארצי כי "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (ע"פ 2083/96 כתב – מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, 341 (1997)). עוד נקבע בפסק הדין כי - " המנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים" (שם, בעמ' 342).

בעניין 49909-12-15 אייל קישון נ' מדינת ישראל, מיום 19.12.17 חזר וקבע בית הדין הארצי כי-"הסמכות להימנע מהרשעה או לבטלה "מופעלת על ידי בתי המשפט במשורה, תוך שמירת נקודת המוצא כי אדם אשר הוכחה אשמתו בהליך פלילי - יש להרשיעו בדין. הרשעה מהווה פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית ומסייעת למיצוי ההליך הפלילי ותכליותיו. יישום נקודת המוצא מאפשר הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני. בנוסף, הקפדה על עצם ההרשעה נדרשת לצורך העברת המסר ההרתעתי הרצוי..." (עניין חדוות הורים). בהתאם, הסמכות לביטול ההרשעה תופעל בנסיבות בהן עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה".

כמו כן בעניין ע"פ (ארצי) 33112-09-15 מדינת ישראל – זלקינד (ניתן ביום 5.7.17),קבע בית הדין הארצי כי-"... במרבית המקרים מבצעי עבירות אלה הם אנשים נורמטיביים. עם זאת, בשים לב לאופיין הכלכלי, הן מחייבות ככלל הרשעה וענישה מוחשית בעלת אופי כלכלי. ענישה ללא הרשעה פוגעת באפשרות להשיג את התכלית העומדת בבסיס העבירות הללו, שהיא לעקור מן השורש את התופעה הפסולה של העסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד ליתר הוראות החוק. מקובלת עלינו טענת המערערת בהקשר זה, לפיה, בשל אופיין ותוצאותיהן של העבירות הכלכליות כפי שנקבעו בחוק עובדים זרים, יש להיזהר במתן משקל יתר לעברם הנקי ואורחות חייהם הנורמטיביים של מי שמואשם בהן, ומנגד, על מנת להבטיח את עקרון אחידות הענישה ואת שיקולי ההרתעה והגמול, יש ליתן משקל רב יותר לאופיין של העבירות, נסיבותיהן ותוצאותיהן".

יצויין כי יש לזכור כי בין החריגים לכלל בהם תופעל הסמכות לביטול ההרשעה הוא מקרה בו "עלול להווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה" (ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (ניתן ביום 4.9.07 ).

מן הכלל אל הפרט
16. יישום ההלכה הפסוקה לעיל מלמד כי שני תנאים מצטברים דרושים להימנעות מהרשעה: האחד, כי ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקום הנאשם והשני, כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה (ראו לעניין זה ע"פ 33098-09-12 א.פ.י שירותי כוח אדם בענף הבניין (2005) בע"מ נ' מדינת ישראל – ניתן ביום 11.8.14 ). בנסיבותיו הספציפיות שלמקרה זה עולה כי לא הוכח יחס שאינו סביר או מידתי בין הנזק אשר עלול להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו לבין חומרת העבירה. עיון בנספחי הבקשה אינו מלמד כי הרשעת הנאשם אשר עיקר התקשורתו מבוצע ת באמצעות הנאשמת, תוביל לחוסר יכולת להמשיך את התקשרותו בקמבודיה או תסכל יכולתו להתמודד למכרזים או לקבל אשרת עסקים.

17. הנאשם הפנה בעניין זה לנספח ג' לבקשה אולם לא ברור האם מדובר באתר רשמי של ממשלת קמבודיה וכפועל יוצא מכך , האם התנאים הנזכרים במסמך מתייחסים לאישור המשטרה גם כאשר עיקר ההתקשרות היא מול הנאשמת בה הנאשם הינו בעלים ומנהל. נוסף על האמור לעיל, יתר המסמכים אשר צו רפו לבקשה אינם מלמדים כי מדובר בפגיעה ישירה כלשהי בנאשם ואין בהם כדי לקשור קשר ישיר וברור אל הנאשם עצמו. מעבר לכך, ספק רב אם יש במסמכים אשר צורפו כדי ללמד על פגיעה ביכולת הנאשמת להמשיך התקשרויותיה בקמבודיה בין החדשות ובין הקיימות.

18. מכלול הנתונים אשר הוצגו לפני, אינו מלמד על מקרה חריג בו תגרם לנאשם פגיעה קשה וחמורה באפשרות שיקומו כתוצאה מהרשעתו הפלילית. כמו כן לאור מהות העבירה וחומרתה לא מצאתי כי יש להעתר לבקשה בפרט שעה שאין כל אחיזה בראיות הנאשם המלמדת על חסימת יכולת התקשרותו בקמבודיה או קבלת אשרת עסקים כתוצאה מהרשעתו. זאת ועוד. למרות שמדובר בעבירה ראשונה לנאשם ואף אם לא קיים חשש להישנות העבירה , בהתאם להלכת זלקינד , אין די בשיקולים אלה להצדיק הי מנעות מהרשעה.

19. טרם סיום אציין כי נתוניו האישיים של הנאשם ותרומתו לחברה יובאו בחשבון במסגרת הטיעונים לעונש, אך אינם באים בגדר נימוק המצדיק ביטול הרשעה או העברת העניין לבחינת שירות המבחן.

סוף דבר
20. הבקשה נדחית.

טיעונים לעונש ישמעו ביום 8.12.19 שעה 11:30.

ניתנה היום, י"ח תשרי תש"פ, (17 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.