הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו הע"ז 42199-07-16

בפני
כבוד ה סגנית נשיאה הדס יהלום

בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד חגית רונן

המאשימה

נגד

מורן בג

ע"י ב"כ עו"ד סיגל מלמיליאן
הסניגוריה הציבורית מחוז תל אביב
הנאשמת

גזר דין

1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין עבירות על פי חוק עובדים זרים התשנ"א – 1991 .

2. על פי עובדות כתבי האישום, ביום 23/2/16, במהלך פעילות מפקחים מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, אותרה עובדת זרה המועסקת בעבודות משק בית וטיפול בילדים, בנכס בו החזיקה והשתמשה הנאשמת.
על פי כתב האישום, הנאשמת העסיקה את העובדת הזרה בעבודות משק בית והלינה אותה לסירוגין בנכס, במשך כשנה עובר למועד הביקורת, ללא היתר כדין ומבלי שהיתה לעובדת אשרה בתוקף.

3. כתב האישום ייחס לנאשמת את העבירות שלהלן:
א. העסקת עובד זר שלא כדין בניגוד להוראות סעיפים 2(א)(1) ו -(2) ל חוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 .
ב. העסקה ללא ביטוח רפואי בניגוד להוראת סעיף 1ד ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

4. בתשובה לכתב האישום כפרה הנאשמת בעובדות כתב האישום ובהתאם, התיק נקבע להוכחות.

5. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 25/6/18 התנהלה שיחה בנוכחות ב"כ הצדדים בה תיארה הנאשמת נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות.
כמו כן חזרה בה הנאשמת מכפירתה והודתה בעובדות המפורטות בכתב האישום.
בעקבות זאת, הורשעה הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

6. בדיון מיום 25/11/18 נשמעו טיעונים לעונש.

7. טיעוני המאשימה
א. לגידול במספר העובדים הזרים המועסקים ללא היתר וללא תנאים הולמים השלכות חברתיות וכלכליות המחייבות מתן מענה הולם.
ב. במקרה זה מדובר בהעסקה בנסיבות מחמירות בהן הועסקה עובדת זרה בעבודות משק בית, תקופה ממושכת ולנה בביתה של הנאשמת.
ג. העובדת שהתה בישראל שלא כחוק משום שנכנסה לארץ עם אשרת עבודה לענף הסיעוד שפג תוקפה בשנת 2010.
ד. הנאשמת לא ביטחה את העובדת בביטוח רפואי.
ה. הנאשמת העסיקה את העובדת שלא במסגרת משלח יד.
ו. הקנס המקסימלי הקבוע בחוק לעבירת העסקה שלא כדין עומד על 58,400 ₪ והקנס על העסקה שלא כדין וללא עריכת ביטוח רפואי עומד על 116,800 ₪.
ז. מתחם הענישה בעבירה של העסקה שלא כדין הינו בין 10,000 ₪ (כפל הקנס המנהלי) לבין 17,500 ₪ (30% מגובה הקנס המינימלי) ומתחם הענישה הראוי בעבירת העסקה ללא ביטוח רפואי הינו בין 5,000 ₪ ל- 20,000 ₪.
לעניין הרף הנמוך, יש להביא בחשבון את תיקון 15 לחוק עובדים זרים הקובע כי הקנס לא יפחת מכפל הקנס המנהלי.

ח. לאור נסיבות ביצוע העבירות והנסיבות האישיות של הנאשמת מבוקש להשית על הנאשמת קנס בסך 12,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין וב סך 5,000 ₪ בגין אי עריכת ביטוח רפואי.
ט. בנוסף, יש לחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות על פי חוק עובדים זרים למשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין.
י. ככל שהנאשמת תעתור לפריסת תשלומים יש לקבוע כי כל איחור בתשלום, יועבר לטיפול הגבייה.

8. טיעוני הנאשמת
הנאשמת מודה בהעסקת העובדת אך אינה מבינה את משמעות הדברים והחוק. במקרה של הנאשמת, הפסיקה אליה הפנתה המאשימה אינה רלוונטית בשל נסיבותיה האישיות.
לנאשמת שלושה ילדים מבעל אלים ממנו נפרדה. הנאשמת הלינה את העובדת בביתה בשל חששה מבעלה האלים.
לנאשמת נולד ילד נוסף מבן זוג שאף הוא אלים ובשל כך נפרדו ולאחר מכן נכנסה להריון מאותו בן זוג, אשר לטענתה אנס אותה.
הנאשמת אינה מסוגלת לעבוד, מתגוררת אצל הוריה ואינה מקבלת מזונות מאף אחד מבני הזוג.
הנאשמת מודה בהעסקת העובדת אך אינה מבינה את משמעות הדברים, משמעות החוק וכיצד עליה להתנהל.
הנאשמת מדווחת על מצב נפשי קשה ומחשבות אובדניות במיוחד בעת ההריון. ככל שיוטל על הנאשמת קנס, היא תתמוטט.
יש מקום להטיל עליה עונש אחר או להפנותה לעובדת סוציאלית.
הנאשמת הציגה מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי.

9. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, ניתנה החלטתי כדלקמן:

"בטרם יינתן גזר הדין אאפשר לנאשמת לפנות לעו"ס בעירית חולון עמה נוצר קשר כפי שמבהירה הנאשמת .

העו"ס המטפלת מתבקשת לערוך דו"ח בדבר מצבה של הנאשמת ולהגיש אותו לתיק בית הדין.

ב"כ הנאשמת תעביר את פרוטוקול הדיון לעו"ס המטפלת בעירית חולון ותגיש הודעה לתיק על ביצוע המסירה."

10. ביום 27/12/18 הוגשה לתיק הודעת ב"כ הנאשמת ולפיה הנאשמת ילדה.

11. ביום 16/1/19 הוגשה לתיק הודעת ב"כ המאשימה לפיה הנאשמת מתקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן והתבקש ליתן גזר דין על יסוד החומר שבתיק.

12. ההכרעה
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, היינו:
"יחס הולם ומידתי בין חומרת העבירה ומידת האשם לבין סוג ומידת העונש המוטל" (סעיף 40ב לחוק העונשין).

בהתאם להוראת סעיף 40ג לחוק העונשין – גזירת עונשו של נאשם שהורשע בדין נעשית בשלושה שלבים:
בשלב הראשון, המקדמי, יש לקבוע האם העבירות בהן הורשעו הנאשמים מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים.
בשלב שני – יש לקבוע מתחם ענישה הולם למעשה העבירה, בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות:
"בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה" (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

בשלב השלישי – יש לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה ההולם, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, נטילת אחריות, שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועוד.

13. עוד יש לציין כי סעיף 40 יב' לחוק העונשין מקנה לבית המשפט סמכות לשקול נסיבות נוספות בבואו לגזור את העונש המתאים לנאשם.
סעיף 40 יב' קובע:
"אין בהוראות סעיפים 40ט ו-40יא כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם".

14. אשר לשלב הראשון – במקרה שלפניי מדובר באירוע אחד של העסקת עובדת זרה ללא היתר וללא ביטוח רפואי.

15. מתחם הענישה הראוי
הערך המוגן בענייננו נגזר מתכליתו של חוק עובדים זרים והוא להבטיח תנאי העסקה ראויים והוגנים לעובדים הזרים. לעניין זה יש לזכור כי המדובר בקבוצת עובדים מהחלשות בשוק, כאשר בשל מוצאם מארץ זרה, לא אחת העובדים הזרים אינם מודעים לזכויותיהם על פי דין או חוששים לעמוד עליהם, מה שמציב אותם לא אחת כ"יעד לניצול" מצד מעסיקים פוטנציאלים.
הוראות החוק בעניין העסקה ללא היתר כדין, ומתן תנאים הולמים לרבות עריכת ביטוח רפואי, נועדו להבטיח תנאים ראויים לעובדים הזרים מחד ולשמור על אינטרס המדינה במניעת כניסתם של גורמים השוהים בה בניגוד לדין, המביאים לעליה ברמת האבטלה והפחתה ברמת השכר מאידך.
לגבי העסקת עובד זר ללא היתר כדין נקבע לא אחת כי מדובר בעבירה חמורה, המחייבת ענישה מרתיעה .
ע"ע (ארצי) 27/07 מדינת ישראל נ' טסה יבוא ושיווק עץ בע"מ, מיום 17.7.08 וההפניות שם.

16. מדובר בהעסקה שלא כדין של עובדת אחת, שלא במסגרת עסקה או משלח ידה של הנאשמת.
מנגד, על פי כתב האישום, ההעסקה נמשכה לאורך תקופה של כשנה, תוך הלנת העובדת בבית הנאשמת, כאמור בכתב האישום.

17. לאחר ששקלתי את הערך החברתי המוגן, את תקופת ההעסקה הארוכה של העובדת הזרה בבית הנאשמת, את מדיניות הענישה במקרים דומים ומנגד את העובדה שההעסקה בוצעה שלא במסגרת משלח ידה של הנאשמת, אני מקבלת את עמדת המאשימה כי מתחם הענישה ההולם בגין ההעסקה שלא כדין של העובדת הינו בין 10,000 ₪ לבין 30% מהקנס המירבי, דהיינו 17,520 ₪.

עבור עבירת העסקה ללא ביטוח רפואי כדין, אני קובעת כי מתחם הענישה הראוי הינו בין 5,000 ₪ ל – 10,000 ₪.

18. גזירת העונש מתוך המתחם שנקבע
לחובתה של הנאשמת עומדת העובדה כי פעלה באופן הנוגד הוראת חוק ברורה, זאת למשך תקופה ארוכה בת כשנה.
הטענה בדבר אי הבנת החוק או משמעותו אינה מצדיקה את העסקת העובדת בניגוד לחוק ואינה מצדיקה הפחתת העונש.

19. מנגד, שקלתי לקולא את העובדה שהנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום ובכך חסכה זמן שיפוטי יקר, את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות (בין השנים 2015-2016), בכך שמדובר בעבירות המהוות אירוע אחד וכי לא נטען שלנאשמת יש הרשעות נ וספות.
ב"כ הנאשמת פירטה נסיבות אישיות קשות והציגה מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי של הנאשמת ועל כך שאינה מקבלת מזונות ממי מבני זוגה לשעבר.
כיום לנאשמת חמישה ילדים קטנים והיא פנתה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לדמי מזונות.

20. בנסיבות המתוארות אני סבורה כי שיעור הקנס שיוטל על הנאשמת צריך להימצא ברף הנמוך של מתחם הענישה.

21. בשים לב למכלול השיקולים המובאים לעיל ולאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו, החלטתי להשית על הנאשמת קנס כספי בסך 10,000 ש"ח בגין שתי העבירות גם יחד.

22. הקנס ישולם ב – 40 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 250 ₪ כל אחד, הראשון תוך 30 יום מהיום.

23. בנוסף לאמור לעיל, בתוך 30 יום מהיום תחתום הנאשמת על התחייבות להימנע מביצוע עבירה על חוק עובדים זרים, לתקופה של שלוש שנים, שאם לא כן תחויב בקנסות המקסימליים הקבועים בחוק.

24. תוך 14 יום מהיום תפנה הנאשמת למזכירות בית הדין על מנת לחתום על התחייבות כאמור ועל מנת לקבל שוברים לתשלום הקנס.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.