הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ד"מ 59488-01-16

16 דצמבר 2016

לפני:

כב' הרשם אלעד שביון

התובע:
קובי לב ת.ז. XXXXX979
-
הנתבעת:
עובדיה פיק קריכלי ושות' ח.פ. 540249299
ע"י ב"כ עו"ד ג'אלי מנאע

פסק דין

1. תביעה זו עניינה עתירת התובע לתשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

2. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 28.11.16 העידו התובע ומנהל הנתבעת, מר חנוך פיק (להלן – " מר פיק").

3. במסגרת קדם המשפט ציין התובע (עמ' 1, שורה 11), כי פיצויי הפיטורים שולמו במלואם, אך באיחור. בנסיבות אלו נותרה לדיון סוגיית פיצויי ההלנה.

תמצית טענות הצדדים:

4. לטענת התובע, הוא הועסק ברציפות אצל הנתבעת, שהינה משרד רואי חשבון, מיום 17.11.13 ועד ליום 2.7.15 מועד בו הוחלט לפטרו. לדבריו, הנתבעת נמנעה מלשלם לו פ"פ במועד וגם לאחר שחלפו כ-4 חודשים מאז סיום העסקתו, הנתבעת לא שילמה לו את פיצויי הפיטורים. לגרסתו, כאשר הנתבעת החליטה בסופו של דבר לשלם לו פיצויי פיטורים, היא שילמה לו סכום חלקי ללא פיצויי הלנה.

5. הנתבעת ציינה מנגד, כי התובע עבד אצלה מיום 17.11.13 ועד ליום 30.6.15, מועד בו פוטר. לאחר פיטוריו, הנתבעת פנתה לקרן הפנסיה וביקשה לברר מה הסכום שהצטבר לזכות התובע בגין פיצויי פיטורים, ברם נוכח עיכוב בחלוקת הכספים שהועברו ע"י הנתבעת לחברת הביטוח בין המבוטחים, התעכבה התשובה בדבר הסכום המעודכן שהצטבר לזכות התובע.

לגרסת הנתבעת, רק ביום 4.11.15 הודיעה חברת הביטוח מה הסכום שהצטבר עבור התובע. לאחר קבלת הנתונים ערכה הנתבעת תחשיב והזמינה את התובע למשרדיה לצורך קבלת ההמחאה בגין יתרת פיצויי הפיטורים והמסמכים . התובע סרב להגיע למשרדי הנתבעת ולכן ההמחאה נשלחה לתובע בדואר.

המסגרת הנורמטיבית:

6. בע"ע (ארצי) 33774-10-10 מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רובין – אמיר אוזן [פורסם בנבו] (ניתן ביום 30.5.16) נקבע בעניין פיצויי ההלנה כדלקמן:

"בפסק הדין בעניין מוטור אפ [ע"ע (ארצי) 473/09 מוטור אפ בע"מ – יניב ורד [פורסם בנבו] (1.11.2011)] עמד בית הדין על מהותם של פיצויי ההלנה, תכליתם ודרך הפעלת שיקול הדעת בפסיקתם.
54. אשר לתכלית: פיצויי ההלנה נועדו "לשמש תמריץ כלכלי מרתיע מפני הפרת הוראות החוק". תכלית נוספת היא "מתן פיצוי הולם לעובד אשר לא זכה לקבל את שכר עבודתו במועד, תוך הכרה בכך שכאשר מדובר באי תשלומו של שכר עבודה, עליו מתבסס האדם למחייתו וכנגדו העמיד את כושר עבודתו, לא די בשמירה על ערך הכסף ויש לקחת בחשבון את הפגיעה הנגרמת לכבודו של העובד כאדם ולתנאי מחייתו הבסיסיים". (עניין מוטור אפ, סעיפים 17 ו- 18 לפסק הדין).
55. אשר לאופן הפעלת שיקול הדעת: סעיפים 18 ו- 20(ד) לחוק הגנת השכר מקנים לבית הדין שיקול דעת להפחית או לבטל את פיצויי ההלנה. כפי שנפסק בעניין מוטור אפ, על פי הפסיקה כיום מוקנה לבית הדין שיקול דעת רחב בכל הנוגע לפסיקת פיצויי הלנה והפחתתם. באשר לדרך הפעלת שיקול הדעת נפסק כי - "יש לבצע איזון עדין, הלוקח בחשבון את תכלית החוק; את הצורך בהרתעת מעסיקים; את חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד ומשפחתו; את הפגיעה הנגרמת לכבודו של העובד כתוצאה מאי קבלת שכר במועד עבור עבודתו; את החשש כי אי קבלת השכר במועד יפגע בזכותו של העובד לקיום בכבוד; ומאידך את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי ההלנה לקניינו של המעסיק ויכולתו להפעיל את עסקו, כך שהנזק הנגרם כתוצאה מפסיקתם של פיצויי הלנה גבוהים – לרבות לעובדים אחרים של המעסיק עלול להיות כבד מהתועלת שתושג באמצעותם .... במסגרת זו יש לבצע שקלול של כלל נסיבות המקרה, לרבות התנהגות הצדדים ותום לבם, סוג המעסיק, סיבות ההלנה, מאפייני ההלנה (דוגמת משך האיחור, גובה השכר המולן והאם מהווה כל שכרו של העובד) ועוד, תוך הקפדה על עקרונות של סבירות ומידתיות".
מן הכלל אל הפרט:

7. בדיון ההוכחות העיד התובע, כי פיצויי הפיטורים שולמו לו בתאריך 6.12.15, כ-5 חודשים לאחר פיטוריו. התובע נשאל בחקירתו הנגדית מה נמסר לו ע"י נציגי הנתבעת כאשר התקשר לברר לגבי פיצויי הפיטורים והתובע השיב, כי הם אמרו שהם רוצים לשלם אבל זה לא קרה בפועל (עמ' 2, שורות 29-31). התובע ציין, כי נמסר לו שקיימות בעיות עם חברת הביטוח ושהבטיחו לו שהדבר יסתדר בהקדם. לעניין קבלת ההמחאה בגין יתרת תשלום פיצויי הפיטורים ציין התובע, כי אכן ביקש שלא להגיע למשרדי הנתבעת על מנת לקבלה (עמ' 3, שורות 6-9).

8. מר פיק הבהיר בעדותו, כי הייתה בעיה עם קבלת הנתונים מחברת הביטוח לגבי הסכומים שהצטברו לזכות התובע, שכן כאשר המעסיק מעביר הפרשות "לוקח זמן עד שהם מופיעים בחשבון" (עמ' 3, שורות 27-29). הנתונים התקבלו מחברת הביטוח רק ביום 4/11/15 ולאחר מכן הונפקה המחאה בגין יתרת תשלום פיצויי הפיטורים (עמ' 3, שורות 30-33).

9. מעדותו של התובע עלה באופן ברור, כי לנתבעת לא היה כל רצון לעכב באופן מכוון את תשלום פיצויי הפיטורים. כך, התובע ציין במפורש, כי נציגי הנתבעת שבו ואמרו, כי ברצונם לשלם את פיצויי הפיטורים וחשבת השכר מסרה שתפנה לגורמים הרלוונטיים לצורך ביצוע התשלום (עמ' 3, שורות 1-5). זאת ועוד, ממילא עיכוב התשלום מעבר למחצית חודש 11/15, לא נגרם באשמת הנתבעת, שכן התובע העדיף שלא להגיע למשרדי הנתבעת על מנת לקבל את ההמחאה.

מנגד, מעיון באישור חברת הביטוח כלל מיום 4.11.15, אליו התייחס מר פיק בעדותו , עולה, כי העברת דמי הגמולים האחרונה בוצעה לכאורה רק ביום 1.11.15 ("על-פי הדיווח שנמסר לנו על –ידכם, העמית שבנדון סיים את עבודתו אצלכם. תאריך העברת דמי גמולים אחרונים בגינו לקרן הינו 01/11/2015. בהתאם לכך מחושבת תקופת יתרת הפיצויים כאמור"). בנסיבות אלו, ברי, כי חלק מהעיכוב בהעברת הנתונים מחברת הביטוח נעוץ במועד המאוחר של העברת כספי הגמולים.

בנסיבות אלו, בהתחשב בתכלית החוק ובאיחור בתשלום שנבע בחלקו מהתנהלות הנתבעת, האיזון הראוי לטעמי, הוא חיוב הנתבעת בסכום גלובלי של 2,500 ₪ בגין פיצויי הלנ ת פיצויי פיטורים.

סוף דבר:

10. הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,500 ₪ בגין פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

11. משהתקבלה התביעה בחלקה, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ז, (16 דצמבר 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .