הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ד"מ 40424-01-19

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
ral akout reang akout

-
הנתבעת:
לילנבלום 1 בע"מ

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, בתגובת התובע ובתשובה לתגובה , להלן החלטתי :
לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן, ביום 30.4.2019, במעמד צד אחד בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבות ו כן לעיכוב הביצוע שלו. פסק הדין ניתן על סך מצטבר של 33,279 ₪ בתוספת הוצאת משפט ושכ"ט עו"ד על סך של 3,500 ₪ (בגין פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר כדין, שכר עבודה לחודש 12/18 בתוספת הלנת שכר מיום 1.1.2019, פיצוי בגין העדר ביטוח רפואי, דמי מחלה, גמול שעות נוספות בתוספת הלנת שכר מיום 1.1.2019, דמי חגים ויום בחירה, דמי חופשה, דמי נסיעות, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין), סה"כ – 36,779 ש"ח .

על פי החלטת בית הדין מיום 17.6.2019 היה על הצדדים להודיע אם ברצונם לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין. הצדדים לא ביקשו לקיים דיון בבקשה.

כפי שיפורט להלן הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 16.6.2019. בבקשה לא צוין מתי ובאיזה אופן נודע לנתבעת בדבר פסק הדין מיום 30.4.2019 – נתון שהיה על הנתבעת לציין . מתגובת התובע עולה כי פסק הדין הומצא לנתבעת כבר ביום 5.5.2019 במסירה אישית (במען הרשום שלה) (נספח א' לתגובה) . בהתאם לתקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991: " בעל דין שלא הגיעה לידיו ההודעה במועד האמור בתקנה 47 או שלא התייצב לדיון ובית הדין דן שלא בפניו - רשאי, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצאו לידיו פסק הדין או ההחלטה האחרת, לבקש ביטולם ועיכוב הוצאתם לפועל" (ההדגשה הוספה) . משכך, הואיל והבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף 43 ימים ממועד המצאת פסק הדין הרי שהבקשה הוגשה באיחור ויש לדחות אותה על הסף ולו בשל כך.

לגופו של עניין, הלכה פסוקה היא כי בבוחנו בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, יבחן בית הדין ראשית האם יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בשל פגם בהליך ההמצאה למבקש. לאחר שנקבע כי פסק הדין לא יבוטל מחובת הצדק, עדיין מסורה סמכות לבית הדין לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעתו. במסגרת זו ייבחנו שני עניינים: הראשון הוא סיבת מחדלו של הצד כנגדו ניתן פסק הדין, והשני הוא סיכויי הצלחתו בתביעה העיקרית (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), ע' 678-676).

במקרה דנן, נעשתה לנתבעת המצאה כדין של כתב התביעה ושל הזימון לדיון וזאת על דרך ההדבקה (כאמור בנספח ב' לתגובת התובע) ואף נשלח לנתבעת מייל (כאמור בנספח ג' לתגובת התובע) ולטענת התובע גם פעל להמצאת האמור למנהלים מטעם הנתבעת. כל שצוין על ידי הנתבעת לעניין המחדל שלה באי התייצבות ואי הגשת כתב הגנה הוא כי "למיטב זיכרונה המבקשת מעולם לא קיבלה לידיה את כתב התביעה ו/או את הדרישה לכתב ההגנה ו /או את הזימון לדיון בתיק. יוער כי מעת לעת היו מגיעים למשרדי המבקשת מסמכים בי הדין הרלוונטיים לעובדים אשר הועסקו באמצעות קבלני שירות, והמשיבה הייתה מעבירה את המסמכים לקבלנים הרלוונטיים להמשך טיפול" (סעיפים 1 ו-2 לבקשה, ההדגשה הוספה). משמע גם מדברי הנתבעת ברי כי היא אינה מתכחשת בפה מלא לכך שק יבלה את כתב התביעה והזימון לדיון . אין זאת אלא כי הנתבעת לא הציגה סיבה למחדל שלה לאי הגשת כתב הגנה ואי התייצבות.

זאת ועוד, יצוין כי התצהיר שהוגש על ידי הנתבעת לתמיכה בבקשה לא נחתם ולא אומת . על גבי התצהיר שצורף לבקשה צוין כי "יאומת במעמד הדיון", אולם הנתבעת כלל לא ביקשה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין במעמד צד אחד ובכל מקרה התצהיר היה צריך להיות מוגש כשהוא חתום ומאומת כדין. משכך, לא היה מקום לבטל את פסק הדין גם מטעמי צדק.

למעלה מהנדרש, גם אם נאמר כי היה מקום לשקול את האפשרות של ביטול פסק הדין מטעמים של שיקול דעת הרי שהנתבעת לא הציגה הגנה אפשרית זולת טענה כללית כי "התובע מעולם לא הועסק בנתבעת ודין התביעה כנגדה להידחות על הסף" (סעיף 10 לבקשה) וכן טענה כי התובע הועסק באמצעות חברת "אל דן שירותים אוטנטיים". אולם הנתבעת, לא הציגה שום מסמך כדוגמת מסמך התקשרות עם אותה חברה ולא תמכה את הטענה כי התובע הועסק על ידי אותה חברה בתצהיר מטעמה . משכך אין לבטל את פסק הדין גם מטעמים שבשיקול דעת.

משכך, הבקשה לביטול פסק הדין במעמד צד אחד, נדחית. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין הבקשה דנן בסך של 500 ₪.

לעניין בקשת התובע לחייב את הנתבעת להפקיד ערובה – הואיל והבקשה לביטול פסק הדין במעמד צד אחד נדחתה, ממילא התייתר הצורך ליתן החלטה בבקשה זו .

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ט, (10 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.