הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ד"מ 37021-02-18

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין
נציגת ציבור ( עובדים) גב' חנה קפלניקוב

התובע:
Jamay Kaled Hadj מס' דרכון: 4628/139534
ע"י ב"כ: עו"ד תמיר שטינוביץ
-
הנתבעות:

  1. רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ ח"פ: 511086738
  2. מ.ג.א "ארי" פרוייקטים בע"מ ח"פ: 513973545

ע"י ב"כ: עו"ד עמית סופר

פסק-דין

התובע עבד ברשת של רמי לוי, שכרו שולם לו ע"י חברת מ.ג.א ארי פרויקטים. האם הרשת העסיקה את התובע – זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

הנתבעת 1 מפעילה רשת מרכולים.
הנתבעת 2 הנפיקה לתובע תלושי שכר. הנתבעת 2 מעסיקה עובדים ומספקת שירותים למעסיקים שונים. הנתבעת 2 מודה בהעסקת התובע.
התובע עבד בחצרי הנתבעת 1 מחודש 2/17 ועד לחודש 10/17 (דוחות נוכחות - נספח א' לכתב התביעה).
התובע עבד 6 ימים בשבוע, מ שעה 10:30 עד 21:30 (א'-ה') ו ביום שישי משעה 7:00 ועד 16:00 (נספח ב' לכתב התביעה).
התובע השתכר 30 ₪ לשעה.
בחודש 8/17 שהה התובע בחופשת מחלה.

טענות התובע:
לא הוצגה עלות הביטוח הרפואי שנרכשה ע"י הנתבעת 2.
התובע עבד אצל הנתבעות ½8 חודשים.
הנתבעות לא הציגו תשלום עבור דמי חופשה, חג ומחלה.
התובע הציג דוחות נוכחות שונים מהדוחות שהוגשו ע"י הנתבעות בדיון.
התובע עותר לפיצוי בגין אי מתן הסכם עבודה (2,500 ₪), החזר בגין ניכוי בעבור ביטוח רפואי (1,320 ₪), גמול שעות נוספות (1,275 ₪), ימי מחלה (960 ₪), ימי חג (960 ₪), ימי חופשה (2,400 ₪) ו פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה (2,575.01 ₪).
על הצדדים חל צו הרחבה בענף רשתות השיווק או לחלופין צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם.

טענות הנתבעות:
התובע לא הציג ולוּ ראיה אחת שהנתבעת 1 הייתה מעסיקתו.
הנתבעת 1 היא מזמינת שירות והנתבעת 2 היא סולבנטית ולכן, לא קיימת עילת תביעה כנגד הנתבעת 1.
התובע צירף תלושי שכר שאינם שלו.
התובע עזב את העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת (1,400 ₪).
על הצדדים לא חל צו ההרחבה בענף הניקיון. במעמד הדיון התובע לא טען לחלות צו הרחבה. לכן , לכל היותר התובע זכאי להפרשות לפנסיה (445 ₪), לימי חופשה (1,575 ₪) ולהשבת ניכוי ביתר בגין ביטוח רפואי (710 ₪).
ימי המחלה נמסרו לאחר סיום עבודתו של התובע.

הכרעה:
לאחר ששמענו את עדותו של התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה.

חבות הנתבעת 1:

סעיף 25(א)(3)(א) לחוק להגברת אכיפה קובע:

"(א) חובת מעסיק שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית ולפי הוראות צווי הרחבה המנויות בסעיף קטן (ב) תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד הועסק במתן השירות אצלו, בהתקיים כל אלה:
...
(3) נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור –
(א) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים, ובלבד שהעובד הסכים לכך; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן ומזמין השירות או נגד מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה וכהודעה לפי פסקה זו;"

אם כן, על פי הדין לצורך הטלת אחריות על מזמין השירות בגין העסקת עובד הקבלן היא שעל העובד חלה חובת מתן התראה בכתב למזמין השירות או המצאת התראה שניתנה לקבלן.

התובע לא הוכיח כי פעל על פי דין. התובע לא פנה למי מהנתבעות. משכך, לתובע אין עילת תביעה מכוח חוק זה.

כפי שהצהירה הנתבעת 2 היא סולבנטית והיא איננה מתנערת מאחריות. לפיכך, אין לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת 1, שכן התובע יוכל להיפרע מהנתבעת 2.

לא זו אף זו, לא הובאה ולוּ ראשית ראיה ע"י התובע כי הנתבעת 1 העסיקה אותו העסקה ישירה והעובדה כי ה תובע עבד בחצרותיה של הנתבעת 1 (ס' 2 לכתב התביעה), אין בה כשלעצמה די כדי לחייב את הנתבעת 1.

שוכנענו כי עסקינן בהעסקה אותנטית או למצער לא הוכח אחרת ע"י התובע.

משכך התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.

חלות צו הרחבה:

התובע טען כי עבד במחלקת הדגים במרכול השייך לנתבעת 1 ולכן, סבר שחל עליו צו ההרחבה בענף רשתות השיווק, ברם התובע לא הוכיח טענתו זו, ואף לא הוכחה חלות צו ההרחבה בענף כ"א שכן לא הוכח שהנתבעת 2 היא חברת כ"א ואף בכתב התביעה נכתב כי " הנתבעת 2 היא חברת אחזקה וניקיון ו/או שמירה ואבטחה" (סעיף 3).

על פי ההלכה שנפסקה בע"ע 18/99 יפה אפרימי - לילה עבד (ניתן ביום 9.7.00 – פורסם במאגרים האלקטרוניים), על העובד הנטל להוכיח מהו עיקר עיסוקו של המעסיק. על פי עיקר עיסוקו של המעסיק, תיקבע חלותו של צו ההרחבה.

לפיכך, לא חל על הצדדים צו הרחבה ענפי.

נסיבות סיום העסקה:

התובע לא עזב בשל הרעת תנאי עבודתו כיוון שלא הוכח שפנה בכתב או בעל-פה אל המעסיק בדבר הרעת תנאים . התובע המשיך לעבוד עוד חודש וחצי לאחר שראה כביכול כי תנאיו הורעו.

עובד המבקש להתפטר עקב נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו או עקב הרעת תנאים בתנאי עבודתו, עליו לעמוד בשני תנאים. התנאי הראשון, שההתפטרות נבעה מאותן נסיבות או מהרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו, כאמור בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, והתנאי השני כי על העובד להודיע למעסיק על כוונתו להתפטר, על מנת שהמעסיק יפעל לסילוק הסיבה שגרמה להתפטרות, ורק אם המעסיק לא יעשה כן, ותהא הסיבה לכך אשר תהא, ויתמלאו התנאים בחוק, תוכר זכאות המתפטר לפיצויי פיטורים.

בהקשר לכך נקבע –

"בסעיפים שבחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 שעניינם התפטרות המזכה בפיצויים (סעיפים 6, 8ו-11), נאמר במפורש שמדובר בהתפטרות 'לרגל', 'עקב' או מ'חמת' האמור באותם הסעיפים ללמדך שהגורם לא רק שצריך להיות קיים, אלא - והוא העיקר - שאותו גורם יהיה הפועל, המניע והמביא לתוצאה." (דיון נג/210-3 (ארצי) אהרון רביוב - נאקו פנסו בע"מ פד"ע כז 514, 517) .

אי לכך, התובע לא הוכיח כי התפטר עקב הרעת תנאיו.

הנתבעות לא העידו עדים מטעמן ולכן, לא הוכח כי התובע עזב ללא מתן הודעה מוקדמת:

"כפי שעל עובד התובע פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להוכיח כי פוטר לאלתר ללא שניתנה לו הודעה מוקדמת, על מעביד התובע תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להוכיח כי העובד התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת, ואין די בכך שהעובד לא הצליח להוכיח כי פוטר." (ע"ע (ארצי) 4442-01-11 עצאם עותמאן אבו אלרוז - חיים ויצמן ניתן ביום 9.5.12) – פורסם במאגרים האלקטרוניים – שם עמ' 4)

לפיכך, נדחית הודעת הקיזוז בגין חלף הודעה מוקדמת.

הסכם עבודה:
התובע אישר כי חתם על הסכם עבודה (נת/2) למרות שטען כי לא חתם על הסכם עבודה. הנתבעת 2 לא הציגה מסמך זה במסגרת גילוי מסמכים ובוודאי שלא התאפשר לתובע להכין חקירתו. ברם במאזן בין גילוי האמת לפרוצדורה, גובר גילוי האמת.

תקופת עבודתו של התובע:

דוחות הנוכחות:
דוחות הנוכחות שהוצגו ע"י הנתבעות בדיון (נת/1) שונים מהדוחות שצורפו ע"י התובע ( נספח שצורף לכתב התביעה).

נראה כי קיימים דוחות שונים וכי הנתבעות הוציאו גרסאות שונות לדוחות. הנתבעות לא העידו עדים מטעמן אשר יתמכו בגרסתן. לפיכך, איננו יכולים להסתמך על הדוחות שהוגשו על ידן (נת/1) .

התובע צירף דוח נוכחות גם לחודש 10/2017, שמו של התובע מתנוסס על גבו ולא ראינו אחרת. בחקירתו אמר התובע כי סיים לעבוד בחודש אוקטובר :
"ש: מתי סיימת לעבוד?
ת: בחודש שמיני.
ש: חודש שמיני? אוקי.
ת: לא, איזה חודש, עשירי סיימתי.
ש: חודש עשירי סיימת?
ת: עשירי כן." (עמ' 8 שורות 22-17 לעדות התובע)

על כן, הננו מקבלים את גרסת התובע במלואה ומחייבים את הנתבעת 2 בגמול שעות נוספות בסך 1,275 ₪. הנתבעת לא העידה עדים מטעמה על מנת ליתן גרסה נגדית.

דמי מחלה:
התובע הציג אישורי מחלה לחודש 8/17. לפיכך, על הנתבעת 2 לשלם לתובע את חופשת המחלה ב סך של 960 ₪. לא הוגש תחשיב נגדי ע"י הנתבעות.

חופשות חגים
טוענת הנתבעת 2 כי התובע לא עבד בחגים בחודשים הנתבעים ברם התובע פירט 4 ימי חג שחלו בחודשים ספטמבר ואוקטובר החלים במהלך תקופת עבודתו. לפיכך, על הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 960 ₪ בגין דמי חגים. הנתבעת 2 לא הוכיחה אחרת.

פנסיה:
משלא הוכח על ידי התובע כי חל על הצדדים צו הרחבה ענפי, התובע זכאי להפרשות לפנסיה לאחר 6 חודשי עבודה. נוכח אי מתן גרסה ע"י הנתבעות, הננו מקבלים את חישובי התובע באופן יחסי ל – 2.5 חודשי עבודה ומחייבים את הנתבעת 2 בסך של 757 ₪ עבור פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה.

דמי חופשה:
על פי תלוש השכר לחודש 8/17 התובע זכאי ל - 7.36 ימי חופשה אך התובע עבד חודשיים נוספים. משכך, אנו מקבלים את חישובי התובע ומחייבים את הנתבעת 2 בסך 2,400 ₪.

ניכוי ביתר בגין ביטוח רפואי:
הנתבעת 2 ניכתה משכרו של התובע כספים בגין ביטוח רפואי. משלא הובאה ראיה בעניין עלות הביטוח הרפואי, הננו מחייבים את הנתבעת 2 לשלם לתובע את הסך הנתבע בסך 1,320 ₪.

סוף דבר:

16. הנתבעת 2 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

חופשה שנתית : 2,400 ₪ ;
גמול שעות נוספות: 1,275 ₪;
פנסיה: 757 ₪;
דמי מחלה: 960 ₪;
דמי חגים : 960 ₪;
ניכוי ביתר בגין ביטוח רפואי: 1,320 ₪.
בקיזוז חלף הודעה מוקדמת בסך 1,400 ₪.
הסכומים דעיל, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.17 ועד התשלום בפועל.

הנתבעת 2 תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ והוצאות משפט בסך 100 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.
התובע ישלם לנתבעת 1 שכ"ט עו"ד בסך 400 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשו ת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ‏‏י"ח ניסן תשע"ט ( ‏23 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' חנה קפלניקוב,
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר יעקב אורנשטיין,
נציג ציבור (מעסיקים)