הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ד"מ 31791-09-18

17 מאי 2019

לפני:

כב' השופט אלעד שביון
נציגת ציבור עובדים גב' שוש ברוך
נציג ציבור מעסיקים מר אבי אילון

התובעת:
מריה גונצ'רוב

-
הנתבעת:
אנסטסיה רסקין

פסק דין

כללי:

תביעה זו עניינה עתירת התובעת לתשלום שכר עבודה.

בתאריך 30.4.19 התקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקרו התובעת והנתבעת.

תמצית טענות הצדדים:

לטענת התובעת היא הועסקה אצל הנתבעת החל מיום 24.10.17 ועד ליום 30.11.17 מועד בו הסתיימה העסקתה עקב התפטרותה עליה מסרה ביום 20.11.17. לגרסת התובעת, היא לא קיבלה שכר מלא עבור עבודתה (למעט סך של 269 ₪ נטו ששולם במסגרת שכרה לחודש 10/17) ועל כן היא זכאית לקבלו.

הנתבעת מנגד טענה, כי הנתבעת הפרה את הסכם ההעסקה ולא ביצעה את עבודתה כראוי. בנסיבות אלו סוכם עם התובעת בעל פה שבמהלך חודש 11/17 התובעת תספק שירותים לנתבעת כפרילנסרית. עוד ציינה הנתבעת, כי סיכומי השעות שערכה התובעת הינם בגדר פיקציה ואין דרך לאמתם.

המסגרת הנורמטיבית:

הלכה פסוקה היא, כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטאטוס ואין הוא נקבע רק על פי ההגדרה שניתנה ע"י הצדדים אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן.

בהתאם לפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה בתיק ע"ע (ארצי) 31110-06-14 חגי דוד – יגאל אורמן , ניתן ביום 17.7.16 נקבע, כי :

"כידוע, המבחן המקובל בפסיקה לקביעת מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הוא המבחן המעורב. המרכיב הדומיננטי במבחן המעורב הוא מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של המעסיק, והיה חלק מהמערך הארגוני של המעסיק. במסגרת הפן השלילי נבחנת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו. מרכיבים נוספים במבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות; אספקת כלי עבודה; תלות כלכלית; אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; התמשכות הקשר, סדירות הקשר ורציפותו.
ע"ע (ארצי) 300021/98 טריינין – מיכה חריש ומפלגת העבודה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 433 (2002)".

מן הכלל אל הפרט:

לאחר שעיינו במסמכים שהגישו הצדדים ושקלנו את טענותיהם, מצאנו, כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק במכלול תקופת הקשר ביניהם. ונפרט.

ראשית, בין הצדדים נכרת בחודש 10/17 הסכם עבודה (נספח 1 לכתב התביעה) המגדיר את התובעת כעובדת (ראו המבוא להסכם ההעסקה וכן יתר סעיפי ההסכם). יצוין, כי בעדותה העידה הנתבעת, כי היא ניסחה את הסכם ההעסקה (עמ' 8, שורה 21).

שנית, מחומר הראיות עולה, כי התובעת השתלבה בעסקה של הנתבעת כמנהלת אפיליאציה תוכן ומדיה חברתית (ההואיל השני בהסכם ההעסקה) והיוותה חלק מהמערך הארגוני בעסק. בהקשר זה יובהר, כי במסמכים שצרפה התובעת לתיק ביה"ד נכלל תדפיס מתוך הדף העסקי של הנתבעת הכולל פוסטים שפורסמו ע"י התובעת ותדפיס רישומי שיחות שערכה התובעת עבור עסקה של הנתבעת.

שלישית, לעניין הפן השלילי מצאנו, כי התובעת לא ביצעה את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלה. במסגרת עדותה, שלא נסתרה, ציינה התובעת (עמ' 5, שורות 26-32 ועמ' 6, שורה 23), כי היא עבדה בעבודה נוספת בחודש 10/17 ולבקשת הנתבעת במשך 3 שבועות בחודש 11/17 היא עבדה רק אצלה. לעניין תיק העצמאי של התובעת היא ציינה, כי ברשותה תיק עצמאי שכן היא "מעבירה שיעורים פרטיים לילדים בגילאי בית הספר. עבור כך פתחתי את התיק". מעדותה של התובעת עולה, כי פתיחת תיק העצמאי כלל אינה קשורה לעבודתה בעסקה של הנתבעת ועל כן ברי, כי התובעת לא ביצעה את העבודה אצל הנתבעת במסגרת עסקה העצמאי.

רביעית, מחומר הראיות עלה, כי התובעת ביצעה את העבודה באופן אישי ובכפיפות לנתבעת.

חמישית, מעדותה של התובעת עולה, כי היא השתמשה הן בציוד משרדי השייך לנתבעת והן בציוד שלה (עמ' 4, שורות 25-27 – עמ' 5, שורות 1-11: "ש. באיזה ציוד השתמשת במהלך העבודה? ת. השתמשתי בציוד משרדי שהיה במשרד של אנסטסיה. מחשב. ש. הבאת לפטופ לעבודה? ת. הבאתי לפטופ. ש. השתמשת בטלפון נייד? ת. חלק מהשיחות התבצעו בטלפון הנייד של אנסטסיה. ... ש. האם רוב העבודה בכל זאת התבצעה מהפלפון שלך? ת. אני לא יודעת לומר"). בנסיבות אלו בהן התובעת השתמשה גם בציוד של הנתבעת, אין בעובדה שהשתמשה בציוד שלה כדי לשלול את מעמדה כעובדת.

שישית, לתובעת הייתה תלות כלכלית בעבודתה אצל הנתבעת.

שביעית, עבור עבודתה בחודש 10/17 קיבלה התובעת תלוש שכר, ראיה התומכת אף היא בטענת התובעת לקיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.
שמינית, בהתאם לתמליל שיחה שנערכה בין התובעת לנתבעת ביום 15.11.17 (בסמוך למועד הגשת הודעת ההתפטרות) ציינה הנתבעת במפורש ובאופן חד משמעי, כי מבחינתה, התובעת הינה עובדת ולא פרילנסרית :

"אנסטסיה: אה מאמי זה לא יוצא שאת פרילנסרית כי זה משהו שאת עושה תוך כדי שעות עבודה ואת כן מקבלת על זה שכר שעתי וזה לקוח שאת מקבלת ממנו בונוסים.
.....
אנסטסיה: אני מבינה בדיוק בגלל זה אני אומרת שזה זמן שבא על חשבון הזמן שאת עושה דברים בשבילי אז את עושה דברים בשביל לקוח שלנו אבל את מקבלת על זה שכר שעתי אז את לא פרילנסרית".

תשיעית, בתכתובת ווטסאפ ופייסבוק בין הצדדים סוכם, כי הנתבעת תמסור לתובעת שני תלושי שכר יחדיו (לנוכח תקופת ההעסקה הכוונה כנראה הינה לחודשים אוקטובר ונובמבר 2017). אף התכתבות זו מעידה על האופן בו ראו שני הצדדים את מהות הקשר ביניהם כקשר של יחסי עובד ומעסיק.

עשירית, השיחה בה הועלה הרעיון של שינוי מתכונת ההעסקה להתקשרות כפרילנסרית הי יתה רק ביום 5.12.17 ולאחר סיומם של יחסי העבודה בין הצדדים (ראו תמליל שיחה בין התובעת לנתבעת מיום 5.12.17 בעמ' 4, שורות 10-20: "אנסטסיה: אני רוצה שאולי כן תמשיכי לעבוד אבל בפורמט אחר לגמרי. מריה: אולי. אנסטסיה: ... מריה: אולי אני, אולי אני אעבוד יותר כפרילנסרית שלך על בסיס בונוסים בלבד, אני כן חושבת לחזור לעסק שלי של השיעורים הפרטיים כאילו. אנסטסיה: זה, זה בדיוק סוג של מה שבאתי להציע אבל באתי להציע שגם כן תעשי לפעמים אבל, כאילו שאנחנו קובעות את ה-2,3 כזה"). בנסיבות אלו מצאנו לדחות את טענת הנתבעת לפיה סוכם בין הצדדים בעל פה על שינוי מתכונת ההעסקה עוד במהלך תקופת העבודה.

אחד עשר, מעבר לנדרש והגם שאין בטענת הנתבעת לפיה התובעת לא עבדה כראוי כדי לשלול את קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים ו/או את זכאותה של התובעת לקבל את שכרה, הרי לא מצאנו שהנתבעת הוכיחה את טענתה כאמור. נהפוך הוא. מחומר הראיות עלה, כי לאחר סיום העבודה לא שללה הנתבעת את המשך קשר העבודה עם התובעת (ראו סעיף י' לעיל) דבר המעיד על שביעות רצונה של הנתבעת מעבודת התובעת. זאת ועוד, בתכתובת בין הצדדים מיום 11.12.17 ציינה הנתבעת, כי "... אני מאוד מעריכה אותך ואת חרוצה ואת נהדרת ...".

לנוכח האמור מצאנו לקבוע, כי בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעסיק.

שכר העבודה:

לכתב התביעה צרפה התובעת תדפיס שעות עבודה ותחשיב עמלות. הנתבעת לא צרפה דוחות שעות מטעמה או תחשיב עמלות וכל שטענה היה כי "סיכומי השעות אותם המציאה התובעת הינם בגדר פיקציה מוחלטת ואין דרך לאמתם ..." .

עפ"י פסיקת ביה"ד הארצי (ע"ע (ארצי) 15546-05-11 שמעון בוסקילה - נתיבי מעיין אביב בע"מ, מיום 24.02.15) " מעסיק שאינו מציג רישומי נוכחות מתוך פנקס עבודה אותו הוא חויב לנהל, מוטל על כתפיו נטל ההוכחה להפריך את גרסת העובד וזאת עד להיקף של 15 שעות עבודה נוספות לשבוע או 60 שעות עבודה נוספות לחודש".

הנתבעת כאמור לא הציגה רישומי נוכחות מתוך פנקס עבודה אותו היא חייבת לנהל ואף לא עלה בידה להפריך את גרסת התובעת בדבר שעות העסקתה בפועל.

בנסיבות אלו מצאנו לקבל את גרסת התובעת שנמצאה מהימנה על ידינו ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכר עבודה (כולל עמלות) בסך 2,376 ₪.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת שכר עבודה בסך של 2,376 ₪. לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.12.17 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת תמציא לתובעת בתוך 30 ימים תלוש שכר עבור עבודתה בחודש 11/17 וטופס 106 לשנת 2017.

ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ט, (17 מאי 2019) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' שוש ברוך, נציגת ציבור עובדים

אלעד שביון, שופט - אב"ד

מר אבי אילון, נציג ציבור מעסיקים