הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ד"מ 1076-09-18

01 מרץ 2019
לפני:
כב' הרשמת רעות שמר בגס

התובע (המשיב) :
tesfay mekonen
ע"י ב"כ: עו"ד אלנקרי
-
הנתבעת (המבקשת) :
מקסימום ניקיון בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מרוז

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה להפקדת ערובה שהגישה הנתבעת, בתגובה וכן בכתבי הטענות ובמסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים המפורטים להלן: -

תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 קובעת:
"היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1969 יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו."
כעולה מכתב התביעה, התובע טוען כי הועסק כעובד ניקיון בנתבעת במשך שנה וזו לא הפרישה לו כספים לפנסיה, לקרן השתלמות ולפיצויי פיטורים.
הנתבעת מכחישה את טענות התובע, טוענת כי הוא העוסק אצלה תקופה של כארבעה חודשים בלבד וטוענת ששילמה לו את כל הסכומים המגיעים לו.
מעיון בכתב ההגנה ובנספחים שצורפו אליו עולה כי הנתבעת שילמה לתובע ביום 5.6.18 שלוש המחאות בסכום כולל של 5,000 ₪ וזאת מבלי ש צורף פירוט המלמד כי הובהר לתובע בזמן אמת בגין מה שולמו לו סכומים נוספים אלה בהמחאות שנמסרו לידיו.
עוד עולה מעיון בתלושי השכר עולה כי הנתבעת לא הפרישה לתובע סכומים לפנסיה או לפיקדון עובדים זרים והנתבעת אף אינה מכחישה זאת בכתב ההגנה, אלא רק טוענת בסעיף 19 לכתב ההגנה כי מדובר בסכומים אשר מגיעים לתובע רק עם עזיבתו מבלי שתבהיר האם שילמה סכומים אלה. עוד עולה מהתלושים כי שילמה לתובע במהלך עבודתו תמורת חופשה וזאת למרות שלכאורה הועסק במשרה מלאה. זאת ועוד, בתלושי השכר מופיעים רכיבים של "בונוס" בסכומים משתנים (1,500 ₪ ו-100 ₪) אשר מהותם לא הובהרה בכתב ההגנה.
בנסיבות אלה ניתן לראות בהמחאות ששולמו לתובע, בנתונים המופיעים בתלושי השכר ובהיעדר הפרשות לפיקדון כראשית ראיה אשר די בה לפטור את התובע מהפקדת ערובה.
בהתייחס לטענה כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה משום שלא ציין כתובתו, אציין כי אי ציון כתובת מהווה אמנם שיקול לחיוב בהפקדת ערובה, אך נוכח קיומה של תקנה 116א' מסור אף עניין זה לשיקול דעת בית הדין כפוף למכלול הנסיבות (ע"ר (ת"א) 53798-11-18 פאר דיור נ' אברהא מוסי (13.12.18).
עוד אציין כי אף לאחר הוספת סעיף 116 א' נותרה סמכות בידי בית הדין לפטור עובד זר מהפקדת ערובה. סמכות זו יש להפעיל מתוך מטרה לצמצם תביעות סרק המוגשות לבית הדין, אך תוך איזון אינטרס זה עם זכות הגישה לערכאות ובהתאם לכלל לפיו זכות הגישה לערכאות של תובע היא בעלת משקל נכבד ביותר, ועל כן בדרך כלל אין בכוחו של אינטרס הנתבע להבטיח את הוצאותיו כדי להגבילה.
ערה אני לכך כי הנתבעת הציגה שורה של טענות הגנה לעניין זכאותו הנטענת לסעדים שתבע, והעלתה אף טענות קיזוז, אלא שהמקום לבירור טענות אלה הוא במסגרת ההליך העיקרי.
לפיכך, ומכל הטעמים המנויים לעיל, שוכנעתי כי מתקיימות בעניינו נסיבות הפוטרות את התובע מהפקדת ערובה.
בהחלטתי זו העמדתי לנגד עיני הן את מעמדה העל-חוקתי של זכות הגישה לערכאות והן את האפשרות כי חיוב התובע בהפקדת ערובה בשלב זה עשוי לנעול בפניו את שערי בית הדין, זאת לאחר שהוא עצמו נדרש להוצאות משפטיות עקב התנהלות הנתבעת.
סיכומם של דברים - הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת נדחית.
משנדחתה הבקשה תישא התובעת בהוצאות הנתבע בגין הגשת הבקשה בסכום של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ד אדר א' תשע"ט, (01 מרץ 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.