הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 9373-12-16

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
סמי בן שטרית
ע"י ב"כ: עו"ד לובה סמחוביץ
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד דנה קוסקאס כהן

פסק דין

האם הפגיעה בכתפיו של עובד במפעל לייצור מנורות נגרמה לו עקב עבודתו ובשל תליית מנורות במפעל ובאולמות אירועים – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד בתביעה דנא.

לאחר שנשמעה עדות ו של התובע נקבעה התשתית העובדתית ע"י ביה"ד:

1. התובע עבד במפעל לייצור מנורות במשך 25 שנים.

2. משנת 1990 ועד לשנת 2000 עבד התובע כחשמלאי בניין.

3. ב-15 השנים האחרונות עובד התובע כמסגר ובעל מפעל לייצור מנורות לאולמות אירועים.

4. ב-12 השנים האחרונות הוא איננו מייצר את המנורות אלא מייבא אותן והוא איננו תולה את המנורות באולמות האירועים אלא תולה את המנורות רק בבית המלאכה.

5. התובע עובד כ-12 שעות ביום. במסגרת עבודתו תולה התובע בין 10 – 15 נברשות ביום (בממוצע כנברשת אחת בשעה) בגובה של 3 – 3.5 מטר. פעולת תליית נברשת אורכת כ-7 דקות.

6. כל נברשת משקלה כ-8 קילוגרם. כאשר הנברשת שוקלת מעל 8 ק"ג, התובע נעזר בעובד אחר או בגלגלת. לעיתים רחוקות, מרים התובע נברשות במשקל גבוה יותר לבדו.

ביום 9.10.18 מונה ד"ר אנג'ל דוד כמומחה רפואי מטעם ביה"ד . ואלו השאלות שהופנו אליו והתשובות שנתקבלו ממנו:

א. מהו ליקויו של התובע בכתפיו?

הליקוי שאובחן בכתפיו של התובע הינו קרע חלקי בגיד השרוול המסובב בכתף ימין ובורסיטיס וטנדיניטיס בכתף שמאל (שנויים דלקתיים).

ב. האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת בגדר פריט 26 לרשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) המתייחסת ל-"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק" ו/או בגדר פריט 13 לרשימה המתייחס ל- "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"?

המחלה אינה עונה על דרישת סעיף 26 ברשימת מחלות המקצוע. יש אמנם טנדיניטיס (דלקת בגידים או מעטפת גידים) אולם לא מדובר על כף היד או המרפק. כמו כן גם לא מדובר כאן על תנועות חד גוניות חוזרות ונשנות כמו שקורה לפעמים בעיקר בהפעלת כף היד.

ג. ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בכתפיו? כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

(המומחה לא השיב על שאלה ג' מאחר שתשובתו לשאלה ב' שלילית).

ככל שמחלת התובע אינה עונה להגדרת מחלת מקצוע, ישיב המומחה לשאלות להלן:

ד. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ניתן להגיד בסבירות של מעל 50% כי עבודה כשהידיים מעל גובה השכמות, ובעיקר כשהיא כרוכה בהחזקת מנורות במשקל 8 ק"ג, גורמת נזקים זעירים ובלתי הפיכים שתורמים להתפתחות מחלות הכתף.

ה. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

כן. מנגנון ההשפעה של עבודתו על התפתחות מחלותיו הינו בנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה למחלותיו (מיקרוטראומה).

ו. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

לא מדובר כאן בעבודה ממש ממושכת עם ידיים מורמות (כמו למשל צבע שצובע תקרות במשך שעות). עם זאת מדובר בזמן מצטבר של עבודה כזו במשך כשעה ועשרים עד שעה וחצי ליום וזאת במשך 12 שנים. אני מניח שגם בעבודתו כחשמלאי בניין במשך 10 שנים (בשנים 1990-2000) היו פעולות של תליות של מנורות על תקרות ועבודה דומה כמו קידוח בתקרות, שגם כן תרמה לנזקים בלתי הפיכים בכתפיים. להערכתי תרומת העבודה עולה על 20% ואני ממליץ להכיר בקשר סיבתי.

ביום 16.1.19 ביקש הנתבע להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה. ואלו שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

1. בתיעוד רפואי מיום 29.1.15 נרשם כדלהלן: "לדבריו, ביום 13.1.15 היה מעורב בתאונת דרכים. מכונית אחרת נכנסה אחורה למכונית המטופל. ביום התאונה לא פנה למשטרה ולא פנה לבדיקת רופא. היום הגיע למרפאה עם תלונות על כאבי צוואר, גב וכתפיים (דו-צדדי). לדבריו, כאבים התחילו מספר ימים לאחר התאונה".
האם תסכים כי תלונותיו של התובע על כאבים בצוואר ובכתפיים (דו-צדדי) לאחר אירוע התאונה מגדילות את האפשרות לפגיעה טראומטית חדה בגידי השרוול המסובב (דו-צדדי)?

תאונת הדרכים יכולה תאורטית לתרום לנזק בגיד השרוול המסובב, אולם להערכתי אפילו אם היתה תרומה כלשהי לתאונה אין זה משנה את ההערכה שתרומת הנזקים שנגרמו בעבודה עולה על 20%. זאת מהסיבות הבאות: *כאב בכתפיים קדם לתאונת הדרכים. ב 21.10.14 נרשמה פניה לרופא עקב כאב בכתפיים ובתאריך 10.12.14 מצויינת הגבלת בתנועת הכתפיים. *כמו כן תאונת דרכים בתאריך 13.1.15 לא נראית תאונה קשה (לא היתה פניה לרופא במשך יותר משבועיים) וזו נראית תאונה שכיחה בה רכבו נפגע מאחור. מנגנון תאונה כזה אינו מתאים לגרום קרעים בגיד השרוול המסובב.
סביר לדעתי שאם היו מבצעים את בדיקת האולטראסאונד בסוף 2014 (לפני תאונת הדרכים) היו מוצאים את אותם הממצאים שנראו בבדיקה שבוצעה מאוחר יותר.

2. בתיעוד רפואי מיום 3.2.15 נרשם כדלהלן: "עשה US כתפיים, קרע חלקי של ה- SS משמאל, בורסיטיס, יפנה לאורתופד" . האם תסכים כי בדיקה זו, שבוצעה כעבור שבועיים מאירוע התאונה, מאבחנת בורסיטיס וקרע ב- SS משמאל?

בדיקת האולטראסאונד של הכתפיים הראתה קרע בגיד השרוול המסובב מימין ובורסיטיס וטנדיניטיס משמאל.

3. מהי בדיקת ה-US כתפיים של התובע אשר הונחה לפניך בעת כתיבת חוות דעתך?

נשלח אלי פענוח בדיקת האולטראסאונד מיום 28.1.15 והממצאים הנ"ל מוזכרים בו.

4. בתיעוד רפואי מיום 9.2.15 נרשם כדלהלן: "מטופל נמצא במעקב אורתופדי עקב ROTATOR CUFF SYNDROME R/L הומלץ על טיפול פיזיותרפיה" . האם תסכים כי האבחון והטיפול במחלת הכתפיים ממנה סובל התובע התחילו לאחר אירוע התאונה, אשר בעקבותיה, נמצא זקוק לקבלת טיפול פיזיותרפיה?

טיפול פיסיוטרפי הומלץ בפברואר 2015 אולם תלונות והגבלה בתנועת הכתפיים נמצאו גם לפני תאונת הדרכים כפי שציינתי בתשובה א'.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, נוכח האמור בחוות הדעת , יש לקבוע קשר סיבתי בין הפגימות בכתפיו של התובע לבין אופי עבודתו של התובע על דרך המיקרוטראומה.

טענות הנתבע

התובע לא העיד עדים מטעמו והמומחה מניח שהתובע בעבודתו כחשמלאי בניין גם ביצע פעולות של תלייה ועבד עם ידיים מעל לגובה השכמות, אולם גם ניתן להניח את היפוכו של דבר. לא הונחה תשתית עובדתית באשר לעבודת ו של התובע כחשמלאי בניין. עבודתו של התובע כרוכה במאמץ שונה ובתנועות שונות בכל פעולה שעשה.

הנחותיו של המומחה חסרות בסיס. המומחה התבסס על מידע שלא קיים.

המומחה לא התייחס כלל לתאונת הדרכים שאותה עבר התובע שלאחריה התלונן על כאבים בכתפיו.

המומחה הסכים בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי תאונת דרכים יכולה לגרום לנזק בגיד השרוול אולם קובע, ללא כל ביסוס , שהתאונה לא נראית קשה. על פי תשובתו של המומחה כי תאונת הדרכים החמירה את ההגבלה בתנועת הכתפיים.

אין לקבל את חוות הדעת שמבוססת על הנחות והשערות.

הנתבע עותר לדחיית התביעה.

הכרעה
לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנ תי את טענות הצדדים, בא תי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

ביה"ד קבע כאמור את התשתית העובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

ד"ר אנג'ל קובע באופן חד משמעי כי מאחר שעבודתו של התובע, שהייתה מעל לגובה השכמות תוך נשיאת משקל, גרמה למחלות הכתפיים של התובע .

כמו כן, המומחה סובר כי בשל אופי עבודתו של התובע ומשהעבודה נעשתה אומנם לא לאורך שעות רצופות אלא כן באופן מצטבר למעלה מעשור היא אשר גרמה למחלת הכתפיים.

המומחה קובע קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלת הכתפיים.

לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

טענותיו של הנתבע באשר לעצם קביעת התשתית העובדתית, הרי שקביעת התשתית ע"י בית הדין נעשתה לאחר שמיעת עדותו של התובע והתרשמות ביה"ד באשר למהימנותו. המומחה התבסס על תשתית עובדתית זו ומסביר כי הנזק נגרם לאורך שנים רבות של עבודה שידיו של התובע מעל לשכמות.

המומחה מנמק מדוע הוא אינו סבור כי ניתן לייחס את עבודתו של התובע לתאונת הדרכים ולתלונותיו באשר לכתפיו שהיו עוד לפני תאונת הדרכים.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת.

לטעמי, טוב היה עושה הנתבע לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה הרפואי, לו היה מודיע על קבלת התביעה.

נוכח התמשכות ההליכים, הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"ב אלול תשע"ט ( ‏22 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .