הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 9235-12-16

10 מרץ 2019
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד
נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה לס

התובע:
נהוראי מלול
ע"י ב"כ עו"ד אושרה קידר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

החלטה

לפנינו תביעת התובע, מבנאי מטוסים, להכיר ב- CTS דו צדדי בכפות ידיו כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 ( להלן - החוק), על בסיס תורת המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע.
°
מבוא
התובע, יליד 1953, עבד כמבנאי מטוסים בתעשייה האווירית החל משנת 1975 ועד שנת 2016.
התובע הגיש לנתבע ( להלן - המוסד) תביעה לדמי פגיעה בשל CTS בשתי כפות הידיים. תביעת התובע נדחתה בהחלטה מיום 17.3.16.
ביום 13.2.18 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקר התובע על תצהירו. עוד נחקרו על תצהירם שני עדים מטעם התובע, מר אלכס אברבך, אשר שימש כממונה על התובע ( להלן – מר אברבך) ומר ניסן כהן, חברו לעבודה של התובע ( להלן – מר כהן).
לאחר דיון ההוכחות הסכים המוסד להעביר את עניינו של התובע למומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לפגימה בכפות ידיו, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמות בדבר התשתית העובדתית שתוצג למומחה.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
עיקר טענות הצדדים בכל הנוגע למחלוקת העובדתית שנותרה
התובע טוען כי משך 41 שנים עבד כמבנאי מטוסים בעבודה הכוללת עבודות קידוח וסמרור ידני עם פטישי אוויר, מקדחות אוויר, פיברטור ידני וכלים פנאומטיים שונים. עבודות אלו בוצעו על ידי התובע מדי יום, חלק ניכר מיום העבודה וכמעט 8 שעות ביום מדי יום. במשך כל יום עבודתו עשה התובע שימוש במכשירים רוטטים, למעט בפרקי זמן זניחים בהם השתמש בכלים לא רוטטים.
הנתבע טען כי התובע מעצים את השימוש בכלים רוטטים במסגרת עבודתו באופן מוגזם וכי מחקירתו הנגדית של התובע עולה שבמהלך יום עבודתו ביצע התובע הפסקות בשימוש בכלים רוטטים, תוך עבודה באמצעות כלים שאינם רוטטים.
דיון והכרעה
נוכח הסכמת הצדדים להעביר את עניינו של התובע למומחה נותרה להכרעה רק במחלוקת הנוגעת לתשתית העובדתית שהוכחה.
התובע העיד כי לאורך עשרות שנות עבודתו ביצע עבודה זהה [ עמ' 2 ש' 15].
בחקירתו הנגדית תיאר התובע את מהלך עבודתו ואופן עבודתו, כדלקמן [ עמ' 3 ש' 8-32; עמ' 4 ש' 1-2]:
"ש. אתה מביא את החלק ומה הלאה ?
ת. לעבוד עליו. ברוב המקרים אני קודח אותו. אני שם אותו על השולחן ומתחיל לעבוד עליו. לשאלתך אני לא צריך לרתום אותו. אנחנו ברוב המקרים החלקים מגיעים עם חורי מיקום ואז אני תופס אותם ומתחיל לקדוח ולאחר מכן מפרק את החלקים, מנקה את הגרדים עם מקדיחה. הכל מתבצע עם מקדיחות. אם אני קודח חורים ראשונים 2.5 או 5 לאחר מכן כדי לנקות את הגרדים אני לוקח מקדח יותר גדול ומנקה את הגרדים.
ש. זה חומר יחסית עדין?
ת. לא תמיד. זה חלקים שעוברים טיפולים שהם חומרים מאוד קשים. יש כל מיני סוגי מקדחות . 90% מהמקרים אני עובד עם מקדחות ידניות בגודל של 30 ס"מ לערך או 20 ס"מ.
ש. אתה משתמש רק ביד ימין?
ת. לפעמים אני משתמש גם ביד שמאל. כשאני מנקה גרדים אז אני משתמש ביד שמאל כי יד ימין מתעייפת כי אני קודח המון.
ש. אתה קודח לפי תוכנית שיש לך ?
ת. מספר קידוחים משתנה . יכול לנוע חלק שיש בו עשרה קידוחים ויש חלק שיכול להיות מאות קידוחים.
ש. מאות קידוחים אתה לא עושה ברצף כי זה מאוד מעייף ?
ת. לא. התרגלתי , אני עובד ברצף.
ש. אתה קודח כל היום?
ת. כשאני גומר לקדוח, אני מנקה את הגרדים ומחבר את החלקים מחדש באמצעות סימרור או ידני או במכשיר פניאומטי.
ש. מה ההבדל בין סימרור ידני לפניאומטי?
ת. מכשיר פניאומטי הוא יושב על מלחציים ואתה צריך להחזיק את החלק ולסמרר. ביד אחת אני מחזיק את החלק וביד השניה מסמרר. אני מחזיק או ביד ימין או ביד שמאל את החלק. המכשיר מחובר לאויר אז יש ידית שמשחררת אותו. מדובר בידנית שמפעילה אותו. הלחיצה מתבצעת באופן בו אני מדגים .... את הפעולה של הלחיצה אני עושה לפעמים בימין ולפעמים בשמאל."
התובע העיד כי לעיתים רחוקות הוא ביצע גם עבודת שיוף [ עמ' 5 ש' 5-6]. הוכח שעבודת השיוף מבוצעת גם היא בעיקרה באמצעות כלי פנאומטי [עמ' 9 ש' 12-15].
באשר למכשירים בהם הוא משתמש, העיד התובע, כאמור, כי ב- 90% מהמקרים הוא עושה שימש במקדחה ידנית [ עמ' 3 ש' 16-17] וכן העיד [ עמ' 4 ש' 6-10]:
"ש. אמרת שיש גם אפשרות אחרת להכניס את החלק למכשיר שיסמרר אותו?
ת. זה אותו סיפור. אני מחזיק אותו בשתי ידיים ולוחץ עם הרגל. יש גם אפשרות שלישית עם פטיש אויר, זה פטיש בגודל של כ- 30 ס"מ ואז אני מחזיק אותו ביד עם דולי שנכנס לפטיש אויר ואז אני דופק על המסמרה ובן זוג שיש לי בצד השני מחזיק בקונטרה עם הסדן. ולפעמים אנו מתחלפים."
ובהמשך [ עמ' 5 ש' 11-32, עמ' 6 ש' 1-1-3]:
"...לשאלתך מה זה המכשירים האלה, זה מכשירים של העבודה. כל המכשירים הם מכשירים רוטטים ועובדים על אוויר, החל מהמקדחה והשייבה, הפיבראטור והפטיש אוויר.
ש. אתה צריך לעשות דברים מדויקים, חורים מדויקים, ?
ת. כן.
ש. אז הרטט או מזערי, כמו רטט של רופא שיניים?
ת. המקדחה היא שקודחת לשאלתך היא קצת יותר רוטטת מהמקדחה הביתית כי היא עובדת על אוויר.
ש. שאר המכשירים זה צריך להיות רטט עדין?
ת. הפטיש אוויר הוא רטט רציני מאוד, החזקת הסדן מאחורה גורמת לרטט מאוד רציני כי זה מזעזע את כל הגוף.
ש. להחזיק את הסדן זה לא רוטט?
ת. כשאני מחזיק את הקונטרה של הסדן בזמן שהבחור השני עובד עם פטיש אוויר, אז זה מרטיט את כל הגוף.
ש. איך אתה אוחז את הסדן בשתי ידיים?
ת. לפעמים ביד אחד ולפעמים בשתי ידיים, זה תלוי בסוג המסמרה. יש מסמרה מטיטניום שצריך מאמץ גדול לסמרר אותה.
ש. בשאר המכשירים שאתה עובד. אתה עובד עם פטיש רגיל שלא רוטט?
ת. לפעמים אני עובד עם פטיש רגיל.
ש. עם מה עוד אתה משתמש?
ת. עם כל מיני מכשירי הידוק, כל מיני קלמרות לחזק את החלקים. פלייר פטנט.
ש. שזה לא מכשיר רוטט?
ת. לא, אני רק תופס את החלק לפני שאני קודח אותו. ואז אני קודח אותו. יש לי מקדחות, פטישי אוויר יש סוייזרים מכשירים פנאומטיים, יש מכשירים שמסמרים איתם מסמרות עיוורות זה גם כן פנאומטיים."

עדותו של התובע נתמכה בעדות מר אברבוך ובעדות מר כהן. מר אברבך הסביר בחקירתו את הדברים הבאים [ עמ' 7 ש' 16-19]:
"...העבודה שלו זה הרכבות שזה אומר קידוח, סמרור, עבודת שיקועים, מתי שעושים חור ועושים שקע כזה שהמסמרה לא תבלוט מגובה הפח.
ש. איך עושים את השיקועים?
ת. הכל עושים עם מקדחה."
מר אברבוך הסביר כי מקדחת יד איתה עבד התובע מעט קטנה יותר ממקדחה ביתית אבל היא פנאומטית [ עמ' 8 ש' 5-6] וכי התובע עושה שימוש תדיר במקדחה במהלך עבודתו [ עמ' 8 ש' 22-30]:
"ש. הסברת שהוא עושה במקדחת עמוד ומקדחה ידנית?
ת. 80 אחוז הוא עושה במקדחה ידנית פנאומטית רצוף. הוא לא עובר למשהו אחר זה רצוף. יש מקרה בודד שיש חלקים יותר תכופים שנכנסים אבל אותו סגנון ואותה שיטה.
ש. הוא אמר שהוא עושה גם סמרור? כמה זה משעות העבודה שלו?
ת. 4 ימים שבוע למשל קודח ויום אחד, תלוי בעבודה, עושה שיקועים כמה שיש לו.
ש. יכול להיות שיום אחד עושה רק סמרור ורק שיקועים?
ת. סמרור זה קידוח. יש לו גם כשהוא עושה קידוח יש לו לסמרר את החלק, עשה שיקועים ולוקח מסמרה וצריך לחבר שני חלקים. יש כלי פנאומטים שנקרה פרייזר, וגם ידני פנאומטי והוא לוחץ על הידית עם האצבעות וגם זה על אוויר.

מר כהן העיד כי עבד בצמוד לתובע במשך 43-44 שנים [ עמ' 10 ש' 13] וכי כל העבודה " הכל צריך סמרור ופטיש אויר וסדן" וכי גם עבודה של שיוף שבוצעה לפעמים, מתבצעת באמצעות מכשיר רוטט [ עמ' 10 ש' 21-22, עמ' 11 ש' 7-8].
בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע לאופי פעולת הסמרור. בעוד התובע טען כי פעולת הסמרור גם היא מתבצעת תוך הפעלת רטט, טען המוסד מנגד כי מכונת הסמרור מופעלת באמצעות דוושה המופעלת ברגל, או באופן אחר שאינו גורם לרטט. במחלוקת זו מצאנו לקבל את גרסת התובע. מהעדויות עלה כי עבודת הסמרור כרוכה אף היא ברטט. כך למשל העיד התובע כי " הפטיש אויר הוא רטט מאוד רציני. החזקת הסדן מאחורה גורמת לרטט מאוד רציני כי זה מזעזע את כל הגוף... כשאני מחזיק את הקונטרה של הסדן בזמן שהבחור השני עובד עם פטיש אויר, אז זה מרטיט את כל הגוף" [עמ' 5 ש' 19-24]. ועוד העיד התובע " יש מכשירים שמסמרים איתם מסמרות עיוורות זה גם כן פנאומטיים" [עמ' 6 ש' 2-3]. אברבוך העיד בחקירתו כי " סמרור זה קידוח" ובהמשך עדותו ציין כי לצורך עבודת הסמרור נדרשת הפעלת כלי פנאומטי שעובד על אויר [ עמ' 8 ש' 28-30].
באשר לטענת המוסד לפיה עבודה עם מקדחת עמוד אינה כרוכה ברטט, נציין כי הוכח ש 80%-90% מעבודת התובע בוצעה באמצעות מקדחה ידנית פנאומטית ורוטטת, ומשכך אין חשיבות רבה להכרעה בשאלה האם העבודה עם מקדחת עמוד כרוכה ברטט [ עמ' 8 ש' 23, ש' 5].
לאור כל העדויות שנשמעו סבורים אנו שיש להעביר את עניינו של התובע למומחה, על יסוד התשתית העובדתית הבאה:
התובע יליד 1953.
התובע מבנאי מטוסים עבד בתעשייה אווירית בין השנים 1975-2016.
התובע עבד 5 ימים בשבוע בין השעות 07:00-16:00. לתובע היו שתי הפסקות במהלך יום העבודה: הפסקה בת 15 דקות בבוקר והפסקה בת 30 דקות בצהריים.
התובע עוסק בהרכבת חלקי מבנה מטוסים שונים. ברוב המקרים מדובר בחלקים העשויים אלומיניום ולפעמים החלקים עשויים מטיטניום ונירוסטה. התובע עבד בעבודה רוטינית. אופי העבודה דומה ורק החלקים עליהם עבד השתנו
התובע היה קודח בחלקי המיקום של החלקים, לאחר מכן מפרק אותם ומנקה את הגרדים עם מקדח גדול יותר ומחבר מחדש באמצעות סמרור ידני או מכשיר פנאומטי. גם הסמרור בעיקרו בוצע באמצעות קידוח או באמצעות מכשירים הגורמים לרטט. לאחר הסמרור היה צורך בשיקוע, על מנת שהמסמרה לא תבלוט מגובה הפח. גם עבודת השיקוע והשיוף בוצעה עם כלים רוטטים.
עיקר עבודתו של התובע מתבצעת באמצעות מקדחות. 80%-90% מעבודתו של התובע הוא עשה שימוש במקדחות ידניות בגודל של 30 ס"מ או 20 ס"מ. מדובר במקדחות קטנות יותר ממקדחות ביתיות אולם הן רוטטות יותר ממקדחות ביתיות, מאחר והן פועלות על אוויר.
הרוב המכריע של המכשירים עמם עובד התובע הינם מכשירים רוטטים, המחוברים לצינור אוויר.
במהלך יום עבודה השתמש התובע גם במכשירים שאינם רוטטים, כגון קלמרות, פטיש ידני, פלייר ומברג, אולם השימוש במכשירים אלה היה בחלק קטן משעות העבודה.
ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין, אולם התובע השתמש לעיתים גם ביד שמאל לצורך עבודה.
מצבו הרפואי של התובע כמפורט בחומר הרפואי.
12. החלטה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ג' אדר ב' תשע"ט, (10 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר שלמה לס
נציג ציבור מעסיקים

כרמית פלד, שופטת
אב"ד