הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 8458-07-17

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר חגי רם
התובעת:
גילה שועבי ת"ז: XXXXXX798
ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי מהלשכה לסיוע משפטי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירה צמיר

פסק דין

האם זכאית התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, על אף שלא התייצבה בשירות התעסוקה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות והמחלוקת בין הצדדים :

1. התובעת עבדה במשרה חלקית.

2. ביום 4.3.14 הגישה התובעת תביעה למל"ל לגמלת השלמת הכנסה.

3. המל"ל שילם לתובעת את הגמלה.

4. בשנת 2015 מכרה התובעת את דירתה היחידה בסכום של 1,300,000 ₪. בחודש 6/15 קיבלה התובעת את מלוא התמורה. כספי מכירת הדירה נשארו בפיקדון. התובעת חיפשה דירה אחרת. בחודש 8/16 רכשה התובעת דירה בעלות של 1,170,000. התובעת התגוררה בשכירות בכל התקופה.

5. בחודש 7/16 הפסיק המל"ל לשלם לתובעת את הגמלה.

6. בהליך דנא אישר המל"ל את זכאות התובעת לגמלה לחודשים 7/16 – 9/16.

7. התובעת לא התייצבה בשירות התעסוקה בחודשים 10/16 – 11/16.

8. ביום 2.8.18 הועברו לחשבונה של התובעת 470 ₪ בגין הפרשי גמלת הבטחת הכנסה (התובעת טענה בכתב התביעה כי הגמלה שכבר שולמה לה, שולמה בחסר).

המחלוקת בין הצדדים היא האם הייתה זכאית התובעת לגמלת הבטחת הכנסה לחודשים 10/16 – 11/16, על אף שלא התייצבה בשירות התעסוקה.

טענות הצדדים:

טענות התובעת:

1. בעקבות טענתה של התובעת לחסר בתשלומי הגמלה ששולמה לה, העביר הנתבע לתובעת את ההפרשים.

2. על פי אישור שהוצא לתובעת ע"י לשכת התעסוקה (ת/2) בתקופה הרלוונטית, לתובעת ניתן אישור לתובעת "אישור על היעדר עבודה חילופית" מיום 10.5.16 ועד ליום 10.5.17.

3. התובעת קיבלה גמלת הבטחת הכנסה לפני התקופה שבמחלוקת ולאחריה.

4. לתובעת נאמר ע"י פקידת הנתבע שאין טעם שתתייצב בשירות התעסוקה כיוון שלא תהיה זכאית מאחר שקיבלה כספים ממכירת דירה.

5. התובעת עותרת לקבלת גמלת השלמת הכנסה לחודשים 10/16 – 11/16.

6. לטענת התובעת, הפרש הכספים בין מכירת הדירה לקניית הדירה הוצא לשיפוץ הדירה שנקנתה, להוצאות עו"ד ולשכירות הדירה שבה התגוררה.

טענות הנתבע:

1. על פי אישור שהוצג (ת/2) אם יחול שינוי בהיקף העבודה או במקום העבודה יש לפנות מידית לביטוח לאומי.

2. התובעת הפסיקה לעבוד בחודש 10/16 ולכן, הייתה מחויבת להתייצב בשירות התעסוקה.

3. היה על התובעת להתייצב בשירות התעסוקה.

4. התובעת לא הוכיחה טענתה כי מי מטעמו של הנתבע אמר לתובעת שהיא לא צריכה להתייצב בשירות התעסוקה, וזו טענה שהועלתה רק לאחר שהתובעת קיבלה ייעוץ משפטי וגרסתה השתנה.

5. הנתבע מבקש לדחות את התביעה.

הכרעה:

לאחר ששמענו את עדות התובעת, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כ י דין התביעה להידחות.

השלמת הכנסה משולמת למבוטח אשר הכנסתו נמוכה. השלמת הכנסה משולמת על פי חוק הבטחת הכנסה (להלן: " החוק").

על פי סעיף 5(ב) לחוק :
"הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים )א( או )ה( לולא ההכנסה, לבין ההכנסה."

סעיף 9(ג)(2) לחוק קובע כי סכום שנתקבל ממכירת דירה לא יובא בחשבון לצורך חישוב הכנסתו של מבקש הגמלה, על פי תנאי הסעיף :
"סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכללת קופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור וסיומה בתוך 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם."

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת הפסיקה לעבוד מחודש 10/16 ולכן האישור שהוצג (ת/2) איננו תקף, שכן הוא מותנה בהמשך עבודה אצל המעסיק שמצו ין באישור.

לא זו אף זו, נרשם באישור:
"אם יחול שינו י בהיקף השעות או במקום העבודה, עליך לפנות מיידית למוסד לביטוח לאומי ולפעול על פי הנחיותיו."

על פי סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה אחד מתנאי הזכאות לקבלת הגמלה הוא רישום בלשכת התעסוקה :
"הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לעניין פסקה זו, "עבודה מתאימה" – כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה – הכשרה)."

שירות התעסוקה נותן אישור תקופתי על חוסר עבודה חליפית על פי חוק הבטחת הכנסה ל עובדים בשכר נמוך ואשר אין באפשרות שירות התעסוקה למצוא להם עבודה חלופית בשכר גבוה יותר. אם מבוטח מחליט משיקוליו להפחית את היקף המשרה או מפסיק את עבודתו , עליו לעדכן את המוסד לביטוח לאומי ואת שירות התעסוקה ולהתייצב בשירות התעסוקה על מנת ששירות התעסוקה יבדוק האם יש לו מקום עבודה חלופי בעבור המבוטח:

"שירות התעסוקה נותן אישור תקופתי על חוסר עבודה חליפית, בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה, לאותם אלה שעובדים בשכר נמוך ואשר אין באפשרות שירות התעסוקה למצוא להם עבודה חלופית בשכר גבוה יותר.

כאשר אדם מופנה לעבודה בשכר נמוך והנתון על מספר שעות עבודתו וגובה השכר הינו נתון המדווח הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי, ואותו אדם מחליט משיקוליו הוא להפחית את היקף המשרה, עליו לעדכן באופן מיידי את המוסד לביטוח לאומי ואת שירות התעסוקה וכן להתייצב בשירות התעסוקה על מנת ששירות התעסוקה יבדוק האם יש לו מקום עבודה חלופי בשכר גבוה יותר."
(עב"ל 31442-09-10 יעקב לוטיזרד – המל"ל ניתן ביום 13.3.11)

התובעת קיבלה אישור על היעדר עבודה חלופית שהותנה בהמשך עבודתה.

בהחלטת הנתבע מיום 4.7.16 שצורפה ע"י התובעת נרשם בתחתית העמוד:
"לידיעתך אם הופנית לשירות תעסוקה זכאותך תלויה בהתייצבות כנדרש כדורש עבודה בשירות תעסוקה וזאת אף אם הערעור שהיגשת לבית הדין יתקבל"

היה על התובעת להתייצב בשירות התעסוקה, ככל מבוטח התובע גמלת הבטחת הכנסה. משהתובעת לא התייצבה ומשלא ניתן לה פטור, דין התביעה להידחות.

התובעת לא התייצבה בשירות התעסוקה לפיכך, היא איננה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה. התובעת לא הוכיחה טענתה כי פקידת הנתבע הטעתה אותה ואמרה לה שלא להתייצב.

יוער כי התובעת מכרה את דירתה ב- 1,300,000 ₪ בחודש 6/15. הנתבע נהג על פי סעיף 9(ג)(2) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980, המשיך לשלם לתובעת את גמלת השלמת ההכנסה והתעלם מהכסף שהתקבל ממכירת הדירה. רק לאחר למעלה משנה, ביום 10.8.16, רכשה התובעת דירה בכספי מכירת הדירה. ברם, הדירה נרכשה ב- 1,170,000 ₪ . התובעת לא הוכיחה כי השקיעה את ההפרש או אף חלקו בשיפוץ הדירה. כל שהוצג הוא חשבונית/קבלה מאת עורך דין בגין שכ"ט עו"ד בעבור הסכם פיצוי הפקעה מיום 10.6.19, שלא ברור מדוע הוגש בסיכומי התובעת. לא הוכח מה עשתה התובעת בהפרש בסך 130,000 ₪. אף לא הוצג הסכם שכירות אשר היה בו כדי לשפוך אור על גובה דמי השכירות שאותם שילמה התובעת במשך 14 חודשים, עד לרכישת הדירה החלופית.
תנאי לקבלת השלמת הכנסה הוא מבחן הכנסה. נוכח האמור לעיל, אף תנאי זה לא הוכח ע"י התובעת.

נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"ה אב תשע"ט ( ‏26 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

מר חגי רם,
נציג ציבור (מעסיקים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

קלדנים: ציפורה דוידי/אסף כהן