הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 8019-09-16

07 יולי 2017

לפני כב' השופטת רוית צדיק

המערערת
שולמית שאול
ע"י ב"כ עו"ד תומר גלילי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יעקובי אריק

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 10.7.16 אשר קבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור של 20% בנ יכוי 10% בגין מצב קודם ללא הפעלת תקנה 15.

טענות המערער:
2. תיק זה הוחזר בפעם השלישית לוועדה הרפואית לעררים שהתייעצה עם אותו מומחה ראומטלוג, פרופ' נשר, וזאת לאחר שפגיעת התובעת מיום 9.2.03 הוכרה כפגיעה בעבודה.

3. עניינה של המערערת הועבר לוועדה הרפואית על מנת לקבוע את דרגת נכותה. על קביעתה הוגש ערעור לוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה למערערת 10% נכות בלבד. על החלטת ה וועדה לעררים הוגש ערעור לבית הדין אשר החזיר את עניינה של המערערת ל וועדה הרפואית והורה לה לשקול מחדש את נכות המערערת בגין מחלת הפיברומיא לגיה וכן להתייחס לחוות דעתה של דר' ל הב, דר' אבלין, ולשקול הפעלת תקנה 15.

4. הוועדה הרפואית חזרה וקבעה את דרגת נכותה של המע רערת על 10% תוך שהיא מתייחסת לחוות דעת של רופא לא נודע בשם דר' סוהיל אשר מעולם לא טיפל במערערת, לא במסגרת קופ"ח מכבי ולא במסגרת אחרת על כן מסקנותיה היה בלתי נכונות. בהתאם לכך הוגש ערעור נוסף לבית הדין וביום 21.5.15 נק בע בפס ק הדין כי עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים אשר נדרשה להתייחס באופן מנומק לחוות דעת ד"ר רהב ולשקול שנית קביעתה לעניין שיעור הנכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה וכן לדון בהפעלת תקנה 15 במידה ותקבע נכות בשיעור גבוהה יותר.

5. הוועדה לא קיימה אחר הוראות פס"ד המחזיר, לא התייחסה בא ופן מפורש ומנומק לחוות דעת ד"ר רהב ולא נימקה מדוע היא מקבלת את מסקנות היועץ הראומוטולוג פרופ' נשר, אשר קיז ז 10% בגין מצב קודם ומפנה לחוות דעת קודמות מבלי לפרט ולפרש, על כן עצם ההפניה בלי פרוט ואבחנה מלמדת על טעות משפטית בעטיה יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש לגמרי, מאחר וברור כי המומחה והוועדה נ עולים בדעתם ובפרט משדובר בחוות דעת שלישית לא תתגלה פתיחות ושנוי הדעה.

6. הוועדה לא התמודדה עם חוות ד עתה של ד"ר רהב, כלל לא התייחסה אליה אלא צטטה מחוות דעתו של פרופ' נשר ללא כל בקרה או בחינה ובכך לא קיימה את הוראת ס' 1 לפס"ד שהורה לוועדה ע צמה להתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות דעת ד"ר רהב. ה וועדה לא נימקה מדוע לא קיבלה את קביעות ד"ר רהב והטענה כי ד"ר רהב קבע את הנכות לפי ס' 3 לתקנות בעוד פרופ' נשר השתמש בס' 35 לתקנות אינה מהווה ש יקול כלשהו, ובוודאי שאינה מנומקת ומפורטת. הוועדה פוסלת את חוות דעת ד"ר רה ב רק בשל העובדה שעשתה שימוש בסעיף מותאם אחר מזה של פרופ' נשר. מדובר בטעות משפטית וטעם נוסף להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב שונה.

7. טעות נוספת הינה כי הוועדה אמצה חוות דעת פרופ' נשר אשר קבע 20% בנ יכוי מצב קודם, ולא ברור מדוע נמצא כי מצבה של המערערת הינו בינוני ואינו תואם את מצבה כיום. על כן יש לקבל את הערעור ולהשיב את עניינה של המערערת לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש.

טענות המשיב:
8. אין בנימוקי הערעור טעם המצביע על פגם משפטי בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 10.7.16. טענות המערער מופנות כנגד היבטים מקצועיים בעבודת הועדה ואין להתירו במסגרת הליך זה אשר עניינו בביקורת שיפוטית בשאלת חוק בלבד.

9. הועדה קיימה אחר הוראות פס"ד והתייחסה לחוות ד עתה של דר' גליה רהב והבהירה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיה. אין ממש בטענות המערערת לפיהן היה על הועדה לנמ ק בעצמה את הטעמים לאי קבלת חוות דעת דר' רהב, שכן משקיבלה את חוות דעת יועץ הוועדה פרופ' נשר, קיבלה גם את נימוקיו לתוצאה אליה הגיע. פרופ' נשר הבהיר כי אינו מקבל את מסקנות דר' רהב, היות וממצאיה תומכים בקיומה של פיברומיאלגיה עם השפעה בינונית על כושר הפעולה בעוד שדר' רהב מתארת מצב חמור יותר של קישיון פרקים גדולים, מצב כללי ירוד ומחלת פרקים קשה מאוד אשר אינו תואם את מצבה של המערערת. עוד ציין פרופ' נשר כי יש ליישם במקרה של פיברומיאלגיה את תקנה 35 ולא הפריט אשר יישמה דר' רהב הדן במחלות הבלוטה להפרשה פנימית. כמו כן, פס"ד המחזיר לא הורה על דיון בשאלת מצב קודם או במסמך של דר' סוהיל.

דיון:
10. בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בנכות כללית מוגש מכוח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1955 (להלן – החוק). כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו-עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).כן נפסק כי אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ראו-דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60; דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).

11. כמו כן הלכה פסוקה וידועה היא כי קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הרלבנטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה הרפואית ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן (ראו-עב"ל (ארצי) 217/06יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22/6/06). נוסף על האמור , כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו(ראו-דב"ע (ארצי) נא/29 – 01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 8.1.2008).

12. פסק הדין אשר הורה על השבת עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים קבע כדלקמן:
"1. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס באופן מפורט ומנומק לחווה"ד של ד"ר גליה רהב מיום 18.10.06 הקובעת נכות בשיעור של 75% בגין פיברומיאלגיה ותשקול בשנית את קביעתה בנוגע לשיעור הנכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה.
2. כמו כן, אם תקבע נכות בשיעור גבוה יותר תדון הוועדה בהפעלת תקנה 15.
3. הוועדה תנמק החלטתה.
4. המערערת וב"כ ויוזמנו לדיון בפני הוועדה".

13. הוועדה לעררים התכנסה ביום 10.7.16 וקבעה כדלקמן:
"הוועדה עיינה בחווד פרופ' נשר ראומטולוג מ-22.3.16 ומקבלת מסקנותיו שעל פי התרשמותו מדובר בדרגת חומרה בינונית ונכותה בשיעור 20% לפי סעיף 35 (1)(ג) בניכוי 10% לפי סעיף 3(1)(ב) וסה"כ נכותה בשיעור 10%.
פרופ' נשר עיין בחוות דעת ד"ר רהב מ18/10/06 ואינו מקבל את מסקנותיו שכן נכויות בגין הפיברומיאלגיה נקבעות על פי סעיף 35 והסעיף שד"ר רהב מתייחס הינו סעיף 3 המדבר על מחלות הבלוטות להפרשה פנימית וגובה הנכות על פי קביעתה בהתייחס לסעיף זה מתאר מצב חמור ביותר קישיון בפרקים גדולים, מצב כללי ירוד ומחלת פרקים קשה מאוד דבר שכלל אינו תואם את מצבה הנוכחי של התובעת.
לסיכום הוועדה משאירה על כנה את החלטתה".

14. עיון בהוראות פסק הדין המחזיר מעלה כי הוועדה נדרשה להתייחס לחוות דעת ד"ר רהב ולשקול קביעתה בעניין אחוזי הנכות כתוצאה ממחלת הפיברומיאלגיה. עוד נקבע כי ככל שיקבע שיעור נכות גבוהה יותר תשקול הוועדה הפעלת תקנה 15.

15. הוועדה התייעצה עם יועץ מתחום הראומטולוגיה אשר הבהיר מדוע אינו מקבל את חוות דעת ד"ר רהב והממצאים השונים על פיהם בסס קביעתו. בבוא הוועדה לקבוע עמדתה ולערוך דיון בהתאם להוראות פסק הדין, בחרה היא לאמץ את כל קביעות המומחה מטעמה והבהירה כי מקבלת היא את עמדת היועץ מטעמה. עמדת היועץ מבוססת על מסמכי התיק ומושתת על אדנים רפואיים והתרשמותו מדרגת מחלה בינונית ולא חמורה כקביעת ד"ר רהב. הוועדה ציינה כי קביעות המומחה מטעמה בעניין הסיבה בעטיה סבר אחרת מעמדת ד"ר רהב, מקובלת עליה ועל כן אמצה אותן. סבורני כי אין לקבל את טענת המערערת כי מקום בו התייעצה הוועדה עם מומחה מטעמה ומצאה לאמץ את קביעותיו , תוך הבהרה כי חומרת המחלה שונה מקביעת ד"ר רהב, לא קיימה הוועדה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה התייעצה עם גורם מומחה ואמצה קביעותיו המבוססות על אדנים רפואיים וממצאים שונים מצאי ד"ר רהב כמפורט בקביעתו אשר תואמת את עמדת הוועדה בנסיבות מקרה זה.

16. נוסף על האמור לעיל, הוועדה הבהירה כי קביעת ד"ר רהב מבוססת על סעיף שונה מהסעיף אותו יישם פרופ' נשר אולם , אין בהערה זו ללמד כי הוועדה בססה החלטתה על השונות בין הסעיפים אותם בחרה ד"ר רהב להפעיל אל מול עמדת פרופ' נשר ,שכן הוועדה חזרה והבהירה כי תיאור מצב קשה וירוד כקביעת ד"ר רהב, אינו תואם את מצבה הרפואי של המערערת . בכך מלאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, התייחסה לחוות דעת ד"ר רהב תוך אימוץ קביעות המומחה מטעמה.

17. לאור האמור לעיל ומשהוועדה מלאה אחר הוראות פסק הדין, דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ז, (07 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .