הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 7591-06-15

04 דצמבר 2017

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר שמואל קליין
נציג ציבור (מעסיקים) גב' ורדינה יריב

התובעת
דליה אייזנברג
ע"י ב"כ: עו"ד א. לוי מאיר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ר. הררי

פסק דין

האם לצורך קביעת זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, יש להתחשב בירידת הערך של הרכב שבבעלות המבוטח בשל בלאי הנובע משימוש חריג ( קילומטראז' גבוה). בשאלה זו קיימת מחלוקת בין הצדדים להליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לענין
התובעת אם יחידנית לבנה המשרת בצה"ל, הגישה ביום 5/5/14 תביעה להבטחת הכנסה ותביעתה אושרה.
ביום 4.2.15 התובעת רכשה רכב מסוג ניסן שנת יצור 2011. הרכב נרכש מחברת השכרה תמורת 39,000 ₪ [להלן: "הרכב"].
ביום 12.3.15 נמסרה לתובעת הודעה כי בשל רכישת רכב בשווי העולה על הקבוע בתקנות (שוויו עולה על 40,760 ש"ח), נשללה זכאותה להבטחת הכנסה.

טענות התובעת
התובעת טוענת כי הרכב נרכש על ידה מחברת השכרה במחיר 39,000 ₪ בלבד וזאת בשל קילומטראז' גבוה (143,000 ק"מ) כאשר נתון זה אינו במחלוקת והוא מופיע לטענתה ברשיון הרכב .
לטענת התובעת , נושא הקילמטראז' משפיע על מחיר הרכב בהתאם לטבלאות המקוריות של מחירון "לוי יצח ק" (הורדת 17%) ואין להתעלם ממנו בעת קביעת שווי הרכב לצרכי זכאות , שכן מדובר בנתון שקל לבדקו, והוא מבוסס על מדידה מדוייקת ולא על הערכה.
בהקשר זה התובעת מבקשת להסתמך על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 28956-08-11 אביבה גבירץ נ' המל"ל [להלן: "הלכת גבירץ"] שם לטענתה נדרש בית הדין למשתנים מקובלים לשם קביעת שוויו המדוייק הרכב.
עוד טוענת התובעת, כי בשל מצבה הסוציו-אקונומי הקשה, והסתמכותה על פרשנות סבירה של הדין בבואה לרכוש רכב שלא יפגע בגמלתה, ככל שהחוק נתון למספר פרשנויות הרי שיש להעדיף את זו המיטיבה עם התובעת.
עוד טוענת התובעת כי בחלוף מספר חודשים (ספטמבר 2014) ממילא ירד שווי הרכב באופן שהביא אות מתחת לרף הקבוע בתקנות אף מבלי להידרש לירידת ערך הרכב עקב הקילומטראז'.

טענות הנתבע
הנתבע טוען כי משנמנעה התובעת מלחקור את נותנת תעודת עובד הציבור מטעם המל"ל הרי שהוכח כי שווי הרכב הוא כמפורט בתע"צ דהיינו 44,000 ₪, ואף זאת רק לאחר שהנתבע "הלך לקראת" התובעת והפחית 11,000 ₪ משווי הרכב המלא בגין היותו נרכש מחברת השכרה.
לדידו, אין כל משמעות לסכום ששילמה התובעת לחברת ההשכרה, שכן החוק וההלכה בעניין זה ברורים . גם הנתבע מבקש להסתמך בענין זה על פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין גבירץ,באשר לדידו שם הוגבלה רשימת הפרמטרים שלפיהם יחושב שווי הרכב.
אשר לטענה כי עם הזמן שווי הרכב ממילא ירד , טוען הנתבע כי בעניין זה הנתבעת רשאית היתה לחדש את תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה בכל ע ת.

הכרעה
סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה , תשמ"א – 1980 קובע כי מי שהוא בעל רכב ששויו עולה על השווי שקבע השר, לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה:

9א. (א) בסעיף זה –
"בעל רכב" – לרבות מי שנוהג ברכב מנהל בעלים, אף אם אינו רשום כבעליו;
"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה;
"תובע" – לרבות ילדו הנמצא עמו.

(ב) תובע שהוא בעל שני כלי רכב או יותר או שהוא בעל רכב ששוויו עולה על סכום שקבע השר, לא יהיה זכאי לגמלה לפי חוק זה; הסכום האמור יעודכן באופן ובמועד שיקבע השר.

מכח הסמכות שהוקנתה לו בחוק הבטחת הכנסה, קבע שר התמ"ת בתקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב- 1982 את הכללים לקביעת שווי רכב שבעליו לא יהיה זכאי להבטחת הכנסה או שיהיה זכאי לקצבה מופחתת:

(ג) על אף האמור בתקנה זו, היה הנכס רכב, ינוכה מהגמלה סכום חודשי השווה לאחד מאלה:
(1) לגבי עובד שהוא בעל רכב ששוויו עולה על 17,323 שקלים חדשים – סכום השווה ל-3% מההפרש שבין שווי הרכב ל-17,323 שקלים חדשים;
(2) לגבי מי שאינו עובד שהוא בעל רכב ששוויו עולה על 9,171 שקלים חדשים – סכום השווה ל-3% מהפרש שבין שווי הרכב ל-9,171 שקלים חדשים;
.......
"שווי הרכב" – לפי קביעת המוסד בהתחשב בשווי הנקוב במחירון רכב מקובל בשוק אשר פורסם ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה, לפי המאוחר מביניהם, ותוך התחשבות במשתנים המופיעים ברישיון הרכב בלבד.

בהתאם להוראת התקנה דלעיל, בעת קביעת שווי הרכב יש להתחשב אך ורק במשתנים המופיעים ברשיון הרכב.
עיון ברשיון הרכב שצורף לתיק, כמו גם הידיעה השיפוטית הקיימת בעניין, מלמדים כי מידת השימוש ברכב (הקילומטראז') איננו ממ ין העניינים המפורטים ברשיון הרכב.
לנוכח האמור, הנתבע היה מנוע מלייחס משקל כלשהו לנושא הקילומטראז' בעת קביעת שווי הרכב.
עיון בפסק הדין בעניין גבירץ מוביל למסקנה דומה (ראה סעיף 18 א סיפא לפסק הדין):

לנוכח כל האמור לעיל, איננו רואים מנוס מלדחות את התביעה. במאמר מוסגר יצויין כי הנתבע לא עשה חסד עם התובעת בכך שיחס משקל לכך שהרכב היה בבעלות חברת השכרה, שכן מדובר בבעלות מסוג מיוחד, המפורטת ברשיון הרכב, והנתבע היה מחוייב להביא עניין זה בחשבון בעת קביעת שווי הרכב, בהתאם להוראות התקנות.
אשר לטענתה החלופית של התובעת לפיה בחלוף הזמן שווי הרכב ירד, הרי שטענה זו לא התבררה בפנינו ויש להביאה לבדיקת פקיד התביעות.
כמקובל בהליכים מסוג זה – אין צו להוצאות.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 7 ימים מקבלת פסק הדין.
ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ח, (04 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר שמואל קליין
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

גב' ורדינה יריב
נציג מע סיקים