הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 72019-10-18

26 מאי 2019

לפני:

כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי

המערער
אברהם וייס
ע"י ב"כ עוה"ד צבי הלוי וספיר נוימן

-

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 21.8.18 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים בניידות.
העובדות
המערער יליד שנת 1965. בשנת 2008 עבר אירוע לבבי, טופל בבית חולים ונערך לו הליך של צינתור. עד לאירוע זה תפקד כרגיל ולאחריו נגרמו לו סיבוכים רפואיים שונים.

הוועדה מושא ערעור זה התכנסה מתוקף פסק דינו של בית הדין הארצי (בר"ע 61525-02-18), במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כדלקמן:
"ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לדיון בוועדה הרפואית לעררים (ניידות) בהרכב אחר אשר תדון מחדש בעניין המבקש ואשר תתייחס לכל המסמכים הרפואיים שיונחו בפניה."

הוועדה לעררים התכנסה ביום 21.8.18, ובפרוטוקול הוועדה נרשם כדלקמן:
"תלונות ותולדות המחלה: ל"ד גבוה. הוועדה עיינה בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה 27.5.18. עו"ד אלה נפתלי צרפה מכתב סיכום ביניים מרעות 20.8.18 כמו כן ציינה כי ב-2008 עבר אירוע לבבי וסיבוכי בצנתור הביאו למצבו כיום גמגום. הליכה לא יציבה סובל מכאבי אגן ורגליים בעיקר ימין. לפני 2008 תפקד כרגיל היה בעל עסק ומאז אותו אירוע הוא עם הפרעה ברגליים וניידות קשה. הוא תקופה ארוכה בשיקום ללא שיפור. משרד התחבורה שלל לו את הרישיון והחזיר אותו עם הגבלות. נוהג במכונית בעזרת מנגנונים מסויימים כגון תפוח על ההגה. לוח מקשים אלקטרוני ומחסום לרגליים. רוצה להוסיף שקיימת פסיקה: ב"ל 4292/09 כהן נגד המוסד התובעת שלצורך הסכם הניידות אין זה משנה מה מקור ההפרעה. נבדק בנוכחות עו"ד.
כללי: מתהלך עם קביים קנדיים.
בדיקה נוירולוגית
בדיקת שרירים (כוח גס בסולם 0-5):
5 ימין ו-5 שמאל בכל הפרמטרים.
סיכום ממצאי הבדיקה הנוירולוגית:
החזר ברך :ימין 0 שמאל 0. החזר עקב: ימין 1 שמאל 1. בבינסקי שלילי דו צדדי.
אין דלדול. אין קונטרקטורות. אין קלונוס. אין ספסטיות."

החלטת הוועדה לא כללה הנמקה, פרט לציטוט לעיל.

החלטה זו היא נשוא הערעור שלפני.
תמצית טענות הצדדים וההליך המשפטי
המערער מעלה טענות באשר להתנהלות הוועדה כלפיו, לרבות הבאתו לכדי נפילה. הטענה נתמכת בתצהירה של עורכת הדין שליוותה את המערער לוועדה. עוד נטען, כי הוועדה לא נימקה את החלטתה ולא שיקפה בפרוטוקול את ממצאי בדיקתה הקלינית. המערער טוען כי הוא סובל מהפרעה קונברסית והדבר מגובה בתיעוד רפואי רב. הוועדה כלל לא נתנה דעתה לתיעוד הרפואי. לאור התנהלות הוועדה סבור המערער כי יש להורות על השבת עניינו לוועדה בהרכב חדש.

המשיב סבור כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. עיון בממצאי הבדיקה הקלינית מעלה כי המערער אינו לוקה בשיתוק ועל כן ברי כי לא ניתן להתאים לו ליקוי העוסק בשיתוק.

בישיבת ההערכה המוקדמת שהתקיימה ביום 4.3.19, בפני כב' הרשמת ליבר-לוין, המליצה כב' הרשמת לצדדים להסכים להשבת עניינו של המערער לוועדה לצורך השלמת הנמקתה, מאחר שלא קיימת הנמקה בגוף הפרוטוקול ונראה כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. המשיב הודיע כי ישקול את הצעת בית הדין וימסור עמדתו תוך 7 ימים. על אף התראה שניתנ ה, עד עצם היום הזה לא הודיע המשיב את עמדתו.
דיון והכרעה
לאחר עיון במסמכים ושקילת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ולהלכה הפסוקה, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת.
ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999).

הלכה פסוקה היא שהוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה כך שממנה ילמד לא רק רופא, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק.
ראו: דב"ע (ארצי) מג/ 01-X356 לביא - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יז 130 (1985), שם נפסק כי:
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

בהתייחס לוועדה הדנה מכוח פסק דין נקבע, כי עליה להתייחס לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. ביקורתו השיפוטית של בית דין זה בבוחנו ועדה במקרה זה מוגבלת לשאלה האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין.
ראו: עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, (8.1.08).

בענייננו, עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי היא ערכה בדיקה קלינית בתחום הנוירולוגי ופירטה את ממצאיה. יחד עם זאת, החלטת הוועדה ניתנה ללא כל הנמקה. הוועדה אינה מפרטת מדוע, לשיטתה, הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים, ואינה מתייחסת למסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, אף שפסק הדין הנחה אותה מפורשות לעשות כן.
מדובר בטעות משפטית מובהקת, ותמוה מדוע עמד המשיב על ניהול הליך זה.

המערער ביקש כי הרכב הוועדה יוחלף, אולם דרך המלך היא השבת עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב. מדובר בהרכב חדש, שהתכנס בעניינו של המערער פעם אחת, מפרוטוקול הוועדה לא עולה המפורט בתצהיר מטעם המערער בדבר התנהלות הוועדה ולא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות החלפת ההרכב בשלב זה.

סוף דבר, עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (ניידות) בהרכבה הנוכחי. הוועדה תשקול שנית החלטתה, תוך התייחסות לטענות המערער ולמסמכים רפואיים שיוצגו בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה.

בנסיבות העניין, לאור התעלמות המשיב מהחלטות בית הדין ואי מתן תגובה שיכולה הייתה לייתר את מתן פסק הדין, יישא המשיב בשכ"ט עו"ד המערער בסך 6,000 ₪.

לא בלי היסוס לא נפסקות הוצאות גם לטובת אוצר המדינה. המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לראש הלשכה המשפטית של המשיב בתל אביב, עו"ד כפיר אמון.
על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, (26 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .