הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 7023-04-15

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
שלמה קלומידי ת"ז: XXX130
ע"י ב"כ עו"ד לובה סמחוביץ
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נועם בן-שלום

פסק דין

האם הפגיעה בכתפיו של התובע נגרמה לו עקב עבודתו כנגר – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד.

ביום 19.6.18 קבענו כי הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בכתפיו של התובע עקב תנאי עבודתו:

(1) התובע עובד כ-45 שנה כנגר, 5 ימים בשבוע כ-8 שעות עבודה ביום.
(2) מדי יום ובהתאם לצורכי העסק מרים התובע לוחות עץ כבדים בגדלים שונים (1.70 מטר – 4 מטר), בעוביים שונים (2.5 ס"מ – 6 ס"מ) וברוחבים שונים (עד חצי מטר). משקל הלוחות נע בין 10 ק"ג ל-30 ק"ג.
(3) לוחות שמשקלם 30 ק"ג ומעלה נושא התובע יחד עם שותפו.
(4) התובע מרים את לוח זה על כתפו הימנית, ולעיתים רחוקות על כתף שמאל, מביא את הלוח מהחצר לנגריה (כ-12 מטר), מניח את הלוח במשקל השונה על גבי המסור, דוחף את הלוח פנימה לתוך המכונה, משעין אותם על הקיר, דוחף אותם לתוך המחרטה, ומוציא מהצד השני.
(5) התובע ביצע פעולה זו של נשיאת הלוחות מהחצר לנגריה והנחתם על גבי המסור עשרות פעמים ביום.

ביום 27.8.18 מונה ד"ר יעקב פעילן כמומחה מטעם ביה"ד.

ואלה השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

שאלה:
א. מהו ליקויו של התובע בכתפיו?
תשובה:
"תסמונת הצביטה בכתפיים."

שאלה:
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
תשובה:
"כן, קיים קשר סיבתי של גרימה בין תנאי עבודתו לבין תסמונת הצביטה בכתפיים."

שאלה:
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
תשובה:
"כן, כמצב של גרימה."

שאלה:
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
תשובה:
"כן, כמצב של גרימה."

שאלה:
ה. האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת בגדר פריט 26 לרשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) המתייחס ל-"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק" ("עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מפרק, לפי העניין, החוזרות ונשנות ברציפות" ו/או בגדר פריט 13 לרשימה המתייחס ל-"שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך" ("עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב")?
תשובה:
"הסעיף הדומה המתאים ביותר לדעתי - הינו חלק ב', סעיף 14."

שאלה:
ו. ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בכתפיו? כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?
תשובה:
"בתיעוד הרפואי שהובא לעיוני - אין כל התייחסות לעברו הרפואי.
בהנחה שלא ידוע אצל מר קלומידי על גורמי סיכון מקומיים או סיסטמים הגורמים להופעת התסמונת - תנאי עבודתו גרמו לתסמונת הצביטה בכתפיו כמצב של גרימה."

בפרק ה"דיון" לחוות דעתו כותב המומחה:

"לאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי שנשלח לעיוני, למיטב הבנתי, מר קלומידי אובחן כסובל בכתפיו מתסמונת הצביטה ( IMPINGEMENT SYNDROME) בכתפיו.
מדובר בתהליך הדרגתי-כרוני, המתחיל בגיל 40-50.
בתיעוד הרפואי שהובא לעיוני - אין כל התייחסות לעברו הרפואי.
כך שלא ידוע לי האם קיימים גורמי סיכון מקומיים או סיסטמים הגורמים להופעת התסמונת.

תנאי עבודתו של מר קלומידי, כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד - תנועות חוזרות ונשנות של הידיים מעל ובגובה הכתפיים, עם הפעלת כח/עומס - מוכרים כגורמים לשחיקה מואצת של מרכיבי מפרקי הכתפיים (עצמות, גידים, מעטפת, רצועות וכד'), לפי תאורית המיקרוטראומה.

לסיכום: יש מקום לקבל את תביעתו בגין תסמונת הצביטה בכתפיו כמצב של גרימה בגין תנאי עבודתו, בהנחה שאין גורמי סיכון סיסטמיים או מקומיים."

הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה ובית הדין נעתר לבקשה (לא ניתנה תגובת התובע לבקשה).

ואלו שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

שאלה:
האם תסכים כי בתיקו הרפואי של החולה קיים תיעוד לקיומה של מחלה דגנרטיבית בעמוד שדרה צווארי עם רישום בתיק רפואי SPINAL STENOSIS CERVICAL? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"חוות דעתי דנה בכתפיו של מר קלומידי.
חוות דעתי אינה דנה בע"ש לאורכו.
לשאלה לא צורף תיעוד רפואי/מדעי רלבנטי הנוגע לתסמונת הצביטה בכתפיים, הסותר את אשר כתבתי בחוות דעתי.
מהשאלה לא ברור באיזו היצרות מדובר - גרמית ? רצועתית ? דיסקלית ? וכד'.
איני מוצא קשר לתסמונת הצביטה שאובחנה בכתפיים."

שאלה:
האם תסכים כי המחלה הניוונית בעמוד השדרה הצווארי גרמה לתובע ללחץ על הקרום הקשיח של חוט השדרה? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"מהשאלה לא ברור לאיזה לחץ הכוונה - גרמי ? רצועתי ? דיסקלי ? וכד'.
חוות דעתי אינה דנה בע"ש לאורכו.
לשאלה לא צורף תיעוד רפואי/מדעי רלבנטי הנוגע לתסמונת הצביטה בכתפיים, הסותר את אשר כתבתי בחוות דעתי.
איני מוצא קשר לתסמונת הצביטה שאובחנה בכתפיים."

שאלה:
בהתאם לרישום ביקור אורתופדי מיום 13.11.12, האם תסכים כי התובע סבל מכאבי גב תחתון לפחות משנת 2005 ואף אובחן עם מחלה ניוונית של עמוד השדרה המותני? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"חוות דעתי אינה דנה בע"ש לאורכו.
לשאלה לא צורף תיעוד רפואי/מדעי רלבנטי הנוגע לתסמונת הצביטה בכתפיים, הסותר את אשר כתבתי בחוות דעתי.
איני מוצא קשר לתסמונת הצביטה שאובחנה בכתפיים."

שאלה:
בהתאם לצילום רנטגן המפורט בביקור אורתופדי מיום 11.5.14, האם תסכים כי התובע מאובחן עם שינויים ניווניים בכתף ימין (עמדה גבוהה של ראש ההומרוס ואי סדירות של הגלנואיד)? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"נכון. כך כתבתי בחוות דעתי.
התהליך הניווני הינו חלק מתסמונת הצביטה שאובחנה בכתפיו.
לשאלה לא צורף תיעוד רפואי/מדעי רלבנטי הנוגע לתסמונת הצביטה בכתפיים, הסותר את אשר כתבתי בחוות דעתי."

שאלה:
האם תסכים כי בהתאם לספרות הרפואית ופט ופיזיולוגיה, הסיכון לחלות במחלה ניוונית של הפרקים עולה עם הגיל? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"בחלק מהמפרקים נכון ובחלק לא.
בשאלה אין פירוט והתייחסות ספציפית למפרקי הכתפיים ולתסמונת הצביטה שאובחנה."

שאלה:
האם תסכים כי, בהתאם לכללים המ קובלים בסטטיסטיקה הרפואית ובהתייחסות למאמרים מקצועיים לצורך דיון מספרי, החוקרים משתמשים בסיכון יחסי RR ( Relative Risk, Risk Ratio, RR) שהוא היחס בין ההסתברות שהאירוע יתרחש בקבוצת החשופים לבין ההסתברות שהאירוע יתרחש בקבוצת הלא חשופים וכי יחס זה מבטא למעשה את הסיכון בקרב מי שחשוף לעומת הסיכון בקרב מי שלא חשוף? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"בחלק מהמפרקים נכון ובחלק לא.
בשאלה אין פירוט והתייחסות ספציפית למפרקי הכתפיים ולתסמונת הצביטה שאובחנה."

שאלה:
האם תסכים כי, בהתאם לכללים המקובלים בסטטיסטיקה הרפואית ובהתייחסות למאמרים מקצועיים לצורך דיון מספרי, החוקרים משתמשים בסיכון יחסי RR ( Relative Risk, Risk Ratio, RR) שהוא היחס בין ההסתברות שהאירוע יתרחש בקבוצת החשופים לבין ההסתברות שהאירוע יתרחש בקבוצת הלא חשופים וכי יחס זה מבטא למעשה את הסיכון בקרב מין שחשוף לעומת הסיכון בקרב מי שלא חשוף? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"השאלה זהה ל- 6, למעט הסימון בקו התחתון.
ראה תשובה 6."

שאלה:
האם מוכר לך מאמר רפואי review and meta-analysis work-related risk factors for specific shoulder disorders אשר פורסם על ידי Henk F. van der Molen בעיתון: Occup Environ Med 2017 74:745-755? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"המאמר לא צורף לשאלה ולא ידועה לי דרגתו בהתאם להגדרות והנחיות ה- EBM. חוות דעתי לא ניתנה בהתאם למאמר זו או אחר.
חוות דעתי ניתנה לפי ספרות ה- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE) העוסק במיקרוטראומה ((CUMMULATIVE STRESS DISORDER."

שאלה:
האם תסכים כי מטרת הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה הייתה לבדוק אילו גורמי סיכון הקשורים לעבודה עלולים לגרום לפגיעות ספציפיות ברקמות הרכות של הכתפיים וכי קבוצת החוקרים חיפשה במאגרי המידע האלקטרוניים של Medline ו- Embase מאמרים שפורסמו בין 2009 עד למרץ 2016? אנא נמק תשובתך.
תשובה:
"המאמר לא צורף לשאלה ולא ידועה לי דרגתו בהתאם להגדרות והנחיות ה- EBM. לפי ספרות ה- EBM ( (EVIDENCE BASE MEDICINE, העוסקת במיקרוטראומה (CUMMULATIVE STRESS DISORDER) - תנועות חוזרות ונשנות של הידיים, מעל ובגובה הכתפיים, עם הפעלת כח/עומס וכד'- מוכרים כגורמים לשחיקה מואצת של מרכיבי מפרקי הכתפיים (עצמות, גידים,
מעטפת, רצועות וכד').
לא צורף תיעוד רפואי/מדעי הסותר זאת."

שאלות 10 – 13 :
האם תסכים כי מטא-אנליזה זו גילתה עדויות מתונות בלבד לקשר בין:
עבודה בגובה של הידיים OR=1.9, 95% CI 1.47 to 2.47) ׂ(;
עבודה בעומס על כתפיים (OR=2.0, 95% CI 1.90 to 2.10) ;
עבודה במאמץ כוח היד (OR=1.5, 95% CI 1.25 to 1.77) ;
עבודות עם רטט ביד(OR=1.3, 95% CI 1.01 to 1.77) ;
דרישות עבודה פסיכו-סוציאליות (OR=1.1, 95% CI 1.01 to 1.25);
עבודה משותפת עם עובדים זמניים (OR=2.2, 95% CI 1.2 to 2.2).
אנא הסבר ונמק תשובותך לגבי כל אחד מהפרמטרים המפורטים לעיל.

האם תסכים כי כאשר מתייחסים ל- RR/OR יש לחשב נכונה את AR ( attrubutable risk) לכל גורם וכי במקרה הנדון היה צורך בחישוב מרכיב גנטי, גילו של התובע, מחלת המפרקים הניוונית שלו וסוג עבודתו המשפיעים על התחלואה בכתפיו? אנא נמק תשובתך.

האם תסכים כי חישוב AR ( attributable risk) מתבצע לפי הנוסחה המתמטית:
RR / ( RR-1) = Single AR ( relative risk = RR) (גורם 1 – עבודה, גורם 2 – גיל, גורם 3 – מחלת מפרקים ניוונית הכוללת עמוד שדרה צווארי וכתפיים)? אנא נמק תשובתך.

תשובה (המומחה השיב לשאלות 10, 11, 12 ו-13 גם יחד):

"המאמר לא צורף לשאלה ולא ידועה לי דרגתו בהתאם להגדרות והנחיות ה- EBM. בכל מקרה, לא צורף תיעוד רפואי/מדעי ספציפי הדן במפרקי הכתפיים השולל את אשר כתבתי בחוות דעתי ובתשובה 9."

שאלה:
בחוות דעתך ציינת כי תסמונת הצביטה ממנה סובל התובע הינה תהליך הדרגתי-כרוני המתחיל בגיל 50-40. מהי אם כן לדעתך הסבירות לקיום מחלת הכתפיים אצל חולה בגילו של התובע (יליד 1940)? אנא נמק תשובתך.

תשובה:
"הסבירות נמוכה.
לפי ספרות ה- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE), העוסקת במיקרוטראומה (CUMMULATIVE STRESS DISORDER) - תנועות חוזרות ונשנות של הידיים, מעל ובגובה הכתפיים, עם הפעלת כח/עומס - מוכרים כגורמים לשחיקה מואצת של מרכיבי מפרקי הכתפיים (מפרקים, עצמות, גידים,
מעטפת, רצועות וכד').
בכל מקרה, לא צורף תיעוד רפואי/מדעי ספציפי הדן במפרקי הכתפיים השולל את אשר כתבתי בחוות דעתי ובתשובה 9."

האם תסכים כי על פי הספר ESSENTIAL ORTHOPAEDICS AND TRAUMA כולל פרק 22, הדן בבעיות בכתף וכן בעבודת הסקירה: ASSOCIATION BETWEEN WORK RELATED FACTORS AND SPECIFIC DISORDERS OF THE SHOULDER – A SYSTEMIC REVIEW OF THE LITERATURE, אשר פורסמה בירחון 181-201: (3)36 : 2010 Scand J work environ Health ובמאמרים נוספים מצוין כי גיד הסופראספינטוס נמצא קרוע ביחס של בין 20 ל-40% באוכלוסיה הכללית בתלות בגיל ובפרסום? אנא נמק תשובתך.

תשובה:
"בגיל 50 אחוז הפגיעה האסימפטומטית בגידי RC הינו כ- % 12 בלבד.
כידוע לכבודו - קרע חלקי של גיד SSP - הינו אסימפטומטי בחלק גדול מהמקרים ומאובחן "כדרך אגב" ע"י בדיקת US, ללא ממצא קליני תומך.
גיד SSP הינ ו חלק אחד ממרכיבי תסמונת הצביטה (מפרקי, גרמי, גידי, מעטפתי, רצועתי וכד').
חוות דעתי דנה בתסמונת הצביטה ולא בקרע של גיד ספציפי זה או אחר."

שאלה:
האם ביכולתך לבסס את קביעתך בהתייחסות לספרות הרפואית, כי עבודת הנגר גורמת לתחלואה בכתפיים בסבירות של מעל 50%? אנא נמק תשובתך.

תשובה:
"לפי ספרות ה- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE), העוסקת במיקרוטראומה (CUMMULATIVE STRESS DISORDER) - תנועות חוזרות ונשנות של הידיים, מעל ובגובה הכתפיים, עם הפעלת כח/עומס וכד' - מוכרים כגורמים לשחיקה מואצת של מרכיבי מפרקי הכתפיים (גרמי, מפרקי, גידי, מעטפתי, רצועתי וכד').
לא צורף תיעוד רפואי/מדעי ספציפי הדן במפרקי הכתפיים השולל זאת."

שאלה:
נא הסבר כיצד חשפת את אחוז השפעת עבודתו של התובע לפגימה בכתפיו בסבירות של מעל ל- 20%? אנא נמק תשובתך.

תשובה:
"כידוע לכבודו - עבודה עם הידיים במנח של הרמה ופישוק מעל ובגובה הכתפיים (OVER HEAD ACTIVITIES), עם אחיזת כלי עבודה והפעלת כח/עומס וכד' - גורמת ללחץ על השרוול המסובב (אשר גיד SSP הוא רק חלק אחד ממנו), ה"נמחץ" בין הגבשושית והאכרומיון הקדמי. כתוצאה מכך נגרמת הפרעה באספקת דם לגיד. במקביל, עם השנים מופיעים זיזים גרמיים (אוסטאופיטים) בחלק הקדמי-תחתון של האכרומיון ועיבוי עם נוקשות של הרצועה שבין האכרומיון והקוראקואיד.
במשך השנים השרוול המסובב "מתנגש", "נתקע" ו"נלכד" בין ראש עצם הזרוע לחלק הקדמי של זיז האכרומיון וברצועה הקוראקו-אכרומיאלית. בהדרגה נשחק ונקרע.
אצל העובדים בהרמה ובאבדוקציה תוך אחיזת מכשירי עבודה והפעלת כח - קיים סיכוי פי 11 לפתח תסמונת צביטה מאשר אילו העובדים מתחת לגובה הכתפיים בלבד.
גורם נוסף - בעבודה ממושכת מעל לגובה הכתפיים. קיים מעמס על שריר הדלטואיד, הפועל ככח נוסף להגברת הלחץ הסובאכרומיאלי, במיוחד כאשר קיימת חולשה יחסית של גידי RC. החזקה סטטית במנח מסוים - מעמיסה יותר על הגידים והמפרק מאשר מנח דינמי משתנה.
בנוסף, שינויים ניווניים של גידי RC נגרמת כתוצאה משפשוף הגידים, חוזר ונשנה ולאורך שנים בקשת הסובאכרומיאלית, עם היווצרות דלקת בכרונית בגיד, פגיעה באספקת הדם עקב הלחץ המקומי ובהמשך לקרע הדרגתי של הגיד/ים ( SSP-ISP-SBSC-TM), בהתאם לכיוון התנועה והעומס העיקריים."

טענות הצדדים
טענות התובע:

  1. התובע חוזר על האמור בכתב תביעתו.
  2. התובע הציג חוות דעת מומחה מטעמו אשר קבע כי הפגיעה בכתפו היא מחלת מקצוע וכך גם קבעה רופאה תעסוקתית.
  3. המומחה קובע כי יש מקום לקבל את התביעה ועל כן על ביה"ד להכיר בפגימה בכתפיו כפגיעה בעבודה.

טענות הנתבע:

  1. המומחה שגה כשקבע שאין כל התייחסות לעברו הרפואי של התובע בתיקו.
  2. המומחה התעלם מהפגיעות של התובע בעמוד השדרה.
  3. המומחה לא התייחס לגילו של התובע ולשינויים הניווניים (תשובות 4, 5 לשאלות ההבהרה).
  4. המומחה לא ענה לשאלות (6 – 13). שאלות המוסד לביטוח לאומי היו ברורות והסתמכו על מאמרים.
  5. המומחה לא צירף מאמר רפואי או ציטוט מספרי לימוד, על אף שכתב שחוות דעתו מבוססת על ספרות EBM העוסק ת במיקרוטראומה.
  6. הנתבע התבסס על ספרות רפואית בניגוד לסברתו של המומחה.
  7. המומחה קבע כי המחלה בה לוקה התובע היא תהליך הדרגתי ניווני שמתחיל בגיל 50-40, ובתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע כי קיימת סבירות נמוכה לקיום מחלת הכתפיים לתובע שהוא יליד 1940.

8. הנתבע עותר למינוי מומחה אחר ולחלופין מבקש להורות למומחה להשיב על מלוא השאלות.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלת ההבהרה, בחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

המומחה קובע באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגיעה בכתפו. המומחה אף קובע כי מחלתו של התובע היא מחלת מקצוע על פי חלק ב' סעיף 14.

חוות דעתו של המומחה מנומקת ומבוססת.

לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי.

הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

העובדה כי המומחה משתמש במילים "למיטב הבנתי", אין בכך כדי לפגוע בנחרצות חוות דעת. אין דינן של מילים אלו כדין "יתכן", "עלול" ואין בכך כלל כדי לשלול קשר סיבתי כך שדינה של טענת הנתבע זו להידחות.

כל טענות הנתבע באשר לעניינים הרפואיים, דינן להידחות שכן לשם כך ממונה מומחה רפואי אובייקטיבי שהוא בעל המומחיות.

אין בידנו להסכים עם הנתבע כי המומחה לא השיב על השאלות. המומחה השיב על השאלות והבהיר כי אין קשר בין תחלואיו של התובע בעמוד השדרה לכתפו ואין תיעוד רפואי בתיקו של התובע בעניין כתפיו. הנתבע לא סתר טענה זו.

המומחה הסביר כי המאמרים שעליהם הסתמך הנתבע לא צורפו, על כן הוא איננו יכול להתייחס אליהם. המומחה הבהיר כי עבודה מעל לגובה הכתפיים גורמת לשחיקה בכתפיים.

המומחה אכן קובע כי מחלתו של התובע מתחילה בתהליך ניווני בגילאי 40 – 50 ולשאלת הנתבע מה דעתו של המומחה כי מחלת התובע החלה בשנות ה-70 לחייו, השיב המומחה כי יש סבירות נמוכה לכך, אולם ברור כי התובע לא סבל מבעיות בכתפיו בגילאים הללו אל א שתנאי עבודתו הם שגרמו למחלתו, ונציין כי העובדה שמחלתו לא התגלתה בגילאים 40 – 50 אלא 20 שנה לאחר מכן, מוכיחה שאין מדובר בתהליך ניווני רגיל.

המומחה השיב באורך רוח לשאלות הרבות שהופנו אליו והוא שב וחוזר על קביעתו כי יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו.

נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל. פגיעתו של התובע היא פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

לא זו אף זו, משהתובע עבד עם מכשירים רוטטים בעבודתו הרי שנוכח קביעתו של המומחה כי מחלתו נכנסת להגדרה של מחלת מקצוע המופיעה בחלק ב' פריט 14 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים), יש להכיר במחלתו של התובע כמחלת מקצוע.

התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ערעור בזכות לבית הדין ה ארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"ו אייר תשע"ט ( ‏31 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .