הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 66995-05-18

11 יולי 2019

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

המערערת
קלאודיה פטש
ע"י ב"כ: עו"ד רפאל קיציס
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטות הועדה לעררים (נכות כללית) מיום 22.2.18 אשר קבעה למערערת נכות משוקללת בשיעור 58% (להלן – הועדה).
רקע עובדתי
2. המערערת ילידת 1961 סובלת מליקויים רפואיים שונים.

3. ביום 23.1.18 הופיעה המערערת בפני יועצים לוועדה בתחום הנוירולוגי ובתחום הנפשי.

4. בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני היועץ בתחום הנוירולוגי פורט כדלקמן:
" תלונות התובע: כאבי ראש עזים.
עשיתי EMG בגלל ניתוח CTS ביד שמאל לפני שנים. אין לי כח ותחושה באצבעות , הן נרדמות . 4-5 יד שמאל מיפוי עצמות ו CT שעשיתי זה השפיע. גם ביד ימין יש בעיה היד לא מתפקדת לא עשיתי ניתוח. קשה לי להחזיק חפצים .כף הרגל ימין נרדמת רגל ימין נרדמת וכף רגל למטה כמו נמלים. הגבלה בע"ש מותני וצווארי עודף משקל 100קילו 1.60 גובה.
מסמכים וחוות דעת רפואיות העומדים לרשות הרופא:
2/10/17– דרג 1.
14/2/17 - EMG.
13/12/17 – ערר.
21/1/18 – ד"ר אברהם ברקאי.
ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום כללי:
בבדיקה מתלוננת על כאבים בתנועה פסיבית של שורשי כף היד ושל השוק הימני. ללא דלדול שרירים או שינויים טרופיים אחרים. החזרים גידיים הופקו שווים ב 4הגפיים. צלקת לאחר ניתוח לשחרור עצב המדיאנוס בשמאל ללא הפרעה תחושתית ב- 2הידיים. בבדיקת טינל מוסרת על זרם חשמלי במקום של הנגיעה, לא נצפו שינויים נוירולוגים המקנים נכות. לציין שאין מכתב מנוירולוג מטפל המתעד טיפול תרופתי ותוצאות הטיפול. לציין גם שבתעודה רפואית של ד"ר אברהם ברקאי מ 21/1/18 מצוין פרק נוירולוג. היועץ דוחה את הערר.

הליקויים הרפואיים:
CTSימין –31(4)א-5%-מ 8/8/17.
CTSשמאל –31(4)א–5% מ 8/8/17."

5. בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני היועץ בתחום הנפשי פורט כדלקמן:
"תלונות התובע: אני כבר שנים מטופלת פסיכיאטרית יש לי חרדות הכל חוזר בתמונות "פלשבקים" היום הייתי שוב אצל הרופא החליפו לי תרופות נתנו לי סימבלטה 60מ"ג אני מרגישה בבועה "מתנתקת" למיקטל ל 160 והוסיפו לי התרופה כי אין לי מצב רוח הולכת פעם בשבוע לשיחות אבל בגלל פוסט טראומה קשה לי מדברים על אונס אלימות ומכות אני רואה מול העיניים וקשה לי. הבת שלי שמתגרשת הוסיף לי עוד למצבי.
מסמכים וחוות דעת רפואיות העומדים לרשות הרופא:
2/10/17–דרג 1
26/9/17–ברה"ן.
13/12/17–ערר.
ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום כללי: מבחינה נפשית מטופלת במסגרת ברה"ן נתניה ד"ר ענבל ברנר. מאובחנת כסובלת מהפרעת הסתגלות ממושכת נוטלת סימבלטה ולאחרונה הוסיף אריפלי וטיפול שיחתי. מציינת החמרה במצבה בעקבות גירושי ביתה. בבדיקה מציינת כי עובדת בסופרפארם אפקט דכאוני חרדתי תואם ללא תכנים פסיכוטיים אובדניים בעת הבדיקה. הוועדה עיינה מכתבה של ד"ר ברנר. ולאחר בדיקת הנ"ל מותירה על כנה את החלטת דרג 1 ודוחה את הערר.
הליקויים הרפואיים:
הפרעה הסתגלותית –34ב3–20% מעל 15חודש."

6. ביום 22.2.18 התכנסה הוועדה בעניינה של המערערת. המערערת הופיעה בפני הוועדה ובפרוטוקול פורט כדלקמן:
" מסמכים וחוו"ד רפואיות העומדים לרשות הוועדה:
4/9/17–צילום בדיסק הוחזר לתובעת.
18/1/17–צילום בדיסק הוחזר לתובעת.

תלונות התובע: הברך -עשיתי ניתוח ברך ימין אחרי הניתוח והיה מצב יותר גרוע לא ניתן לקפל הברך לפעמים זה נתקע המצב מחמיר. הסבירו ב CT יש משהו מאחור. הבעיה הכי רצינית כף הרגל נרדמת. הברך ננעלת לא יכולה לעשות צעדים, בלילה כאבים. ברך שמאל גם בעיה . שינויים קשים בשני ברכיים זה רשום במסמך נפלתי וגם יש קרע. היד לא יכולה להרים עשיתי צילום יש קרע. לא יכולה להרים זה כואב הכאב מגביל אותי. לא יכולה להחזיק דברים ביד. מחזיקה דברים היד נרדמת לא מחזיקה טוב. כאבי ראש מתקשה להחזיק מקל להליכה. הצוואר – יש פה משהו. הבאתי דיסק.
כאבים פיזית עייפות פיזית ונפשית.
כל תנועה בלילה כאב למרות הכדורים החזקים. הייתי רוצה להרגיש טוב.

ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום כללי:
הוועדה עיינה בתקליטור צילומי ברכיים מיום 4/9117 קיימים שינויים בלשכה המדיאלית עם היצרות דו צדדית ללא נטילת סידן. בעיון בתקליטור CT ע"ש מותני מיום 18/1/17, רטרולכטזיס קל ב L4 L5 עם אפשרות לפסודו- דיסק באותו גובה. ע"ש צווארי כאוב בבדיקה , בכיפוף סנטר -חזה 2ס"מ, יישור 40 מעלות צידוד 70 מעלות לכל כיוון. החזרים וכח גס שמורים.
בכתף ימין - רגישות בגובה RCעם אבדוקציה וכיפוף 100 מעלות. גב תחתון- יישור לורדוזיס - אין ליסט.
ברכיים עם רקמה שומנית עודפת ללא תפליט, רגישות בהנעה טווח 0/100 דו צדדי. הועדה מקבלת את הערר לגבי ברכיים יש להפריד את הנכויות.
ברך ימין 10%לפי 35(1)ב –10% וברך שמאל לפי 35(1)ב 10%
כתף ימין -הוועדה מקבלת את הערר נכותה 10% לפי סעיף 42(1)ד1 מ 1/2/17.
לגבי גב תחתון וע"ש צווארי ללא שינוי מוועדת דרג ראשון.

התייחסות לחוו"ד יועץ הוועדה:
נוירולוג-הוועדה מקבלת את חוו"ד.
פסיכיאטר –וועדה מקבלת את חוו"ד.

הליקויים הרפואיים:
CTSימין –31(4)א1–5%מ 8/8/17.
CTSשמאל –31(4)א1–5%מ8/8/17.
הפרעת הסתגלות -34ב3–20%מעל 15חודש.
ברך ימין –35(1)ב –10%מ 27/8/17.
ברך שמאל –35(1) ב-10%מ27/8/17.
כתף ימין –42(1)ד1–10%מ 1/2/17.
ע"ש צווארי –37(5)א –10%מ 11/9/17.
ע"ש מותני –37)7(א –10%מ 18/1/17.

אחוז הנכות הרפואית המשוקלל:58% מ 1/10/17."

החלטה זו היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים
7. המערערת טוענת כי הוועדה טעתה עת הפחיתה את אחוזי הנכות שקיבלה ב-14.7.16 – 60% נכות רפואית ו-60% דרגת א י כושר וזאת ללא התראה , רק מאחר שהמערערת פנתה לבדיקה בשל החמרת מצבה. כמו כן הוועדה אינה מתייחסת לדו"ח נכות פוליסמנוגרפית המתעד הפסקות נשימה בשינה בדרגה בינונית. הוועדה לא התאימה סעיף נפשי בדרגה מתאימה ההולם את מסמכיה הרפואיים, הוועדה מתעלמת מדו"ח המכון לרפואה גרעיני, מבדיקת US כתף ימין קרע חלקי, מניתוח בכף יד, ארטוסקופיה ברך ימין, קרע במיניסקוס ונזק לפיקה. לאור אלה סבורה המערערת כי יש להשיב עניינה לדיון בפני הוועדה. בסיכומי התשובה חזרה המערערת על טיעוניה והוסיפה כי הוועדה התעלמה מהתיעוד הקיים בתחום הנפשי וכן מוטלת על הוועדה חובה להזהיר את המערערת טרם קבלת החלטה בדבר הפחתת אחוזי נכותה. משלא לא נעשה כן ולא ניתנה למערערת אפשרות למשוך את תביעתה לבדיקה מחדש, דין הערעור להתקבל.

8. המשיב בתגובתו הסכים להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתדון בטענת המערערת העולה מהערר הכתוב לפיה לוקה בתסמונת דום נשימה בשינה וזאת בשים לב למכתבה של דר' לילך קמר מיום 20.7.16 בו התייחסה לדו"ח בדיקה פוליסמנוגרפית מיום 20.7.16. באשר להשגות המערערת בתחום הנפשי, המשיב טען כי אין לקבלן שכן הן נוגעות לפן ה מקצועי של החלטת הוועדה. כמו כן בתחום האורתופדי אין ממש בטענות המערערת שכן הן נסמכות על תיעוד בלתי רלוונטי משנת 2008 ו-2006 אשר נדון על ידי ועדות במסגרת תביעות קודמות. בנושא הכתף, הוועדה קיבלה את הערר וקבעה נכות בגין פציעה בחומרה בינונית בשרירי הכתף, על כן לא ברורה טענת המערערת בתחום זה.

9. המערערת עמדה על השבת עניינה גם בתחומים הנפשי, הנוירולוגי והאורתופדי. כמו כן טענה כי מאחר ועברה סף רפואי בעבר היה על הוועדה להזהירה טרם קבעה לה דרגת נכות נמוכה יותר אשר בגינה אינה עוברת סף. המשיב הפנה בדיון ההערכה המוקדמת לפרשת גילה דיין נקי באשר לכך שהוועדה בהליך בדיקה מחדש אינה כפופה להחלטות של ועדות קודמות. המערערת טענה כי בפרשת דיין נקי דובר במבוטחת שלא עברה סף רפואי בשונה מהמקרה דנן ועל כן הייתה חובת אזהרה. בסיכומיו המשלימים טען המשיב כי מקום בו בבדיקה מחודשת סבורה הוועדה כי יש הטבה במצב המבוטחת, אין כל מקום להפסקת ההליך ולאפשר משיכתו חלף ק ביעת אחוזי הנכות הנכונים משנמצא כי קיימת הטבה במצב המבוטחת. כמו כן על גבי טופס הבדיקה מחדש מתנוססת אזהרה כי המשיב רשאי לקבוע אחוזי נכות ודרגת אי כושר נמוכים מהאחוזים אשר נקבעו בעבר.

דיון והכרעה
10. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).

11. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130). לעניין חובת ההנמקה נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

12. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי התייעצה עם מומחים בתחום הנוירולוגי והנפשי ובהרכבה ישבו אורתופד ונוירולוג. כל מומחה בתחומו ערך בדיקה קלינית ועיין במסמכים המהותיים. באשר לטענות המערערת בפן האורתופדי, נערכה בדיקה קלינית כאמור והותאמה נכות התואמת את מצבה של המערערת בברכיים. בפן הנוירולוגי המערעת נבדקה על ידי מומחה בתחום אשר בחן את טענותיה בתחום ה-cts והן לגבי הרגליים וקבע ממצאיו ביחס למכלול טענותיה בתחום הנוירולוגי. אין בידי לקבל את טענת המערערת כי חלה על הוועדה חובת הנמקה מיוחדת לאור שוני בממצאים בין ועדות בהליך קודם אשר קבעו נכות גבוהה יותר מוועדה זו. הוועדה יושבת כערכאת ערעור על החלטת דרג ראשון. בפן הנוירולוגי לא מצאה היא לקבל את הערר ובפן האורתופדי בתחום הברכיים כן קיבלה את הערר והתאימה את הנכות שסברה שמתאימה למערערת. אין באי התייחסות הוועדה לממצאי ועדות בהליכים קודמים כדי ללמד על טעות משפטית בהחלטתה.

13. אשר לטענות המערעת בתחום הנפשי - לא מצאתי מקום לקבל את טענות המערערת בנושא זה. הוועדה לא התעלמה מהקריטריונים המובנים בפריט הליקוי אל א בעצם קביעת פריט הליקוי המתאים, ובהחלטתה נתנה ביטוי לקריטריונים התואמים את מצבה הנפשי של המערערת. המערערת עברה בדיקה קלינית בתחום זה והמומחה מטעם הוועדה עבר על החומר הרפואי וסבר כי פריט הליקוי שהותאם למערערת בשיעור 20% תואם את מצבה. עיון במכתב דר' ברנד מיום 26.9.17 מעלה כי ממצאי הבדיקה שם תואמים את ממצאי בדיקתו של המומחה בפן הנפשי. לאור כל אלה, לא מצאתי כי נפל גם משפטי בהחלטת הוועדה בתחום זה. יש לזכור כי הוועדה נדרשת בהתאם לסייפא לסעיף להתייחס לקריטריונים כולם או חלקם והתאימה למערערת את הסעיף המתייחס לטעמה למירב התסמינים מהם סובלת המערערת.

14. בכל הנוגע לטענות המערערת בדבר חובת האזהרה – אין חולק כי מדובר בוועדה לעררים אשר התכנסה בהליך של בדיקה מחדש. הבדיקה מחדש נערכה לבקשת המערערת לאחר שנקבעו לה 60 אחוזי נכות והיא סברה כי מצבה הוחמר. עיון בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות)(בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א -2000 מעלה כי אין חובת אזהרה מפורטת בתקנות. כמו כן חובת האזהרה שחלה על ועדת ערר כאשר בכוונתה להפחית נכות שנקבעה למבוטח בדרג ראשון היא יציר הפסיקה (ראו- בר"ע 527/09 עמר נ' המוסד לביטוח לאומי , [פורסם בנבו], (ניתן ביום 17.3.2010); ע"ע 55/06 מלכה שחר נ' מדינת ישראל משרד הבריאות [פורסם בנבו] (22.6.06)) , אולם אינה נוגעת למקרה דנן שכן כאן הוועדה מושא ערעור זה העלתה למערערת את אחוזי הנכות. למעשה בקשת המערערת היא כי כבר דרג ראשון יזהיר אותה כאשר מסקנתו שונה ונמוכה ממסקנת ועדות קודמות בהליכים קודמים , אשר קבעו למערערת נכות גבוהה יותר.

15. המשיב הפנה לפרשת דיין נקי אשר בה נקבע כי הוועדה הרפואית לפניה נבדק המבוטח במסגרת תביעה לנכות כללית בוחנת את מצבו הרפואי נכון למועד בדיקתו, והחלטותיהן של ועדות קודמות אינן בבחינת החלטות חלוטות לגביה (ראה-בר"ע (ארצי) 4979-07-15 גילה דיין נקי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום  22.12.15). המערערת טענה כי בפרשת דיין נקי דובר על מערערת שלא עברה סף רפואי בשונה ממנה ולכן חובת האזהרה מחויבת המציאות שכן לא ייתכן שמבוטח יחשוש לממש זכויותיו. המערערת הפנתה לפסיקה בהליך ע"ע 55/06 שחר –מדינת ישראל, ניתן ביום 22.6.06 אשר עוסק בוועדה לפי חוק הגזזת כאשר שם ערך בית הדין הארצי השוואה לוועדה לעררים מכוח חוק הביטוח הלאומי. בענייננו כאמור מדובר בוועדה לעררים בהליך של בדיקה מחדש ואין חובה חוקית כתובה המחייבת את הוועדה להזהיר את המבוטח וודאי לא בדרג ראשון . יתרה מכך בטופס התביעה לבדיקה מחדש נרשם מפורשות כי חזקה כי שעה שהמבוטח פונה לבדיקה מחדש יודע הוא כי כפי שניתן לקבוע שמצבו הרפואי החמיר, באותה מידה ובהתאם לממצאים ניתן לקבוע כי מצבו הרפואי הוטב. זוהי אף תכלית התקנה המאפשרת למשיב לפנות לביצוע בדיקה מחדש למבוטח גם מיוזמתו. מכל מקום שעה שהמחוקק ביקש מפורשות להותיר את הקביעה לטובת המבוטח ולא לחשוף אותו לאפשרות של הפחתה, נקבע סעיף ספציפי באשר לכך, כפי שניתן לראות בתקנה 3(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגמלת סיעוד), התשמ"ח-1988. לאור זאת, לא מצאתי כי הוועדה נדרשה להזהיר את המערערת טרם קביעת דרגת נכותה בהתאם לסמכותה המקצועית.

16. לאור האמור, כמפורט לעיל ,טענותיה הנוספות של המערערת נדחות.

סוף דבר
17. הערעור מתקבל בחלקו בהתאם להסכמת המשיב כמפורט להלן ובהתאם לכך, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים (נכות כללית) כדי שתדון בטענת המערערת העולה מהערר הכתוב לפיה לוקה היא בתסמונת דום נשימה בשינה וזאת בשים לב למכתבה של דר' לילך קמר מיום 20.7.16 בו התייחסה לדו"ח בדיקה פוליסמנוגרפית מיום 20.7.16.

תשומת לב המערערת כי עליה להמציא לוועדה את דו"ח הבדיקה המלא.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

המערערת ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה באשר לעילת התכנסותה.

משניתנה הסכמת המשיב טרם ישיבת ההערכה המוקדמת וטענותיה הנוספות של המערערת נדחו – אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ט, (11 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .