הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 62876-06-17

04 אוגוסט 2019

לפני:

כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך
נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי

התובעת
שרה דובין
ע"י ב"כ: עו"ד מיטל ישראל לוי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל

פסק דין (חלקי)

  1. לפנינו תביעת התובעת, להכיר באוטם שריר הלב בו לקה בעלה המנוח, מר דוד דובין ז"ל ביום 25.2.2016 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק").
  2. ביום 10.10.2016 הגיש ה התובע ת תביעה לתשלום גמלה לתלויים בנפגע עבודה ובתאריך 2.2.2017 נדחתה תביעה זו מן הנימוק, כדלקמן:

"קיבלנו בצער את הודעתך בדבר פטירת המנוח, מר דוד דובין ז"ל, ב- 25.2.2016. לצערנו, איננו יכולים לראות במותו, מוות הנובע מפגיעה בעבודה, מהסיבה הזאת:

על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תיחשב כתאונת עבודה אם אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. לא הוכח שאירעה למנוח תאונה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.

מתוך הנתונים שבידנו לא נמצא אירוע חריג בסמוך לפטירה.

מהסיבה האמורה לעיל דחינו את תביעתך לתשלום גמלת תלויים "

מכאן התביעה שלפנינו.
טענות התובעת
3. המנוח הינו יליד 1953, עבד כעשר שנים במפעל משפחתי העוסק במכאניקה עדינה המכונה "דובין חיים מכניקה בע"מ" המצוי ברחוב הבנאי 20 באזור התעשיה בחולון, במשך חמישה עד שישה ימים בשבוע החל מהשעה 6:30 בבוקר ועד 16:00 אחר הצהריים.
4. במסגרת עיסוקו ביצע המנוח עבודות מסוגים שונים ובכלל זה עבודות מתכת שונות ועיבוד שבבי.
5. במועד הרלבנטי לתביעה (24.2.2016 יום לפני פטירת המנוח) אירעה תקלה במערכת המיזוג המרכזית של המפעל. יוער, כי המפעל מצוי באזור התעשייה בחולון הכולל מאות מפעלים נוספים ומסוגים שונים ומשכך עסקינן באזור הומה עד מאוד בפעילות על בסיס יומיומי של תעשיינים, ספקים ו לקוחות וכפועל יוצא מכך קיימת בו מצוקת חנייה קשה. עוד יוער, כי המפעל הינו מפעל רחב היקף בין שתי קומות כאשר תקרתו מגיעה עד כדי 6 מטרים. משכך, לצורך תיקון התקלה במערכת המיזוג המרכזית המ מוקמת 6 מטר מעל גובה הקרקע, נדרשים טכנאי המזגנים לציוד מכאני רב, לרבות סולמות גבוהים במיוחד. דהיינו: מדובר בהיערכות מיוחדת של המפעל לקראת ביקור הטכנאים.
6. לקראת סיום יום העבודה (בסופו של יום 24.2.2016) נדרש המנוח ע"י מעסיקו להתייצב למחרת (25.2.2016) מוקדם מאוד בבוקר לעבודה על מנת לקבל את פניהם של טכנאי מיזוג המזגנים וזאת לצורך שמירת מקום חניה לטכנאים לצורך תיקון התקלה במערכת המיזוג המרכזית במפעל וזאת, כאמור, בשל מצוקת חניה קשה מאוד באזור .
7. המנוח היה לחוץ מאוד באותו הבוקר על מנת להספיק להגיע למפעל ולשמור חניה לטכנאי המזגנים, שכן אם לא ישמרו מקום חניה עבורם אזי הללו יעזבו כלעומת באו.
8. בבוקר יום ה 25.2.2016 יצא המנוח בשעה 06:00 לערך מביתו לכיוון המפעל. יצויין, כי בדרכו למפעל אף הקפיץ את בתו הגרה בסמוך לדירת הוריה אל תחנת הרכבת, כאשר תחנת הרכבת ממוקמת בדרכו של המנוח למפעל.

9. עם הגעתו של המנוח למפעל, חש האחרון בהזעת יתר וכאבים בחזה וביד שמאל ובקושי בעמידה על רגליו. בשעה 08:01 הגיעה למקום המפעל ניידת של מגן דוד אדום אשר ביצעה במנוח פעולות החייאה (במשך שעה לערך) ומשאלה לא עזרו פונה המנוח באמצעות האמבולנס לחדר טיפול נמרץ בבית החולים אסף הרופא שם נקבע מותו עקב דום לב.
10. בשל התאונה הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלה לתלויים בנפגעי עבודה לנתבע בגין דום הלב שאירעה למנוח במהלך עבודתו שעיקרה בלחץ נפשי חריג שאירע למנוח ביום התאונה ותוך כדי העבודה. דא עקא, פקיד התביעות בנתבע דחה, כאמור את תביעת התובעת לתשלום גמלת תלויים.
11. לטענת התובעת טעה פקיד התביעות בנתבע כאשר קבע כי לא ניתן לראות במותו של המנוח כפגיעה בעבודה ו/או לא נמצא אירוע חריג בסמוך לפטירתו, שכן א ין חולק שהתאונה אירעה למנוח תוך כדי עיסוקו של המנוח במשלח ידו. ודוק, כפי שפורט לעיל נדרש המנוח על ידי מעסיקו להגיע לעבודתו מוקדם בבוקר יום העבודה לקבל את פניהם של טכנאי המזגנים על מנת לשמור להם מקום חנייה וזאת בהתחשב בעובדה שמדובר באזור הומה אנשים. כמו כן, התאונה נגרמה למנוח עקב עיסוקו במשלח ידו שכן הלחץ הנפשי החריג בו היה נתון המנוח ואשר רבץ על כתפיו לקבל את פניהם של טכנאי המזגנים ולשמור על מקום חנייה שאם לא כן יעזבו את המקום מבלי לתקן את מערכת המיזוג המרכזי – כל אלה היוו את הטריגר לתאונה ולא גורם אחר.
12. בהתאם, מבקשת התובעת לקבל את תביעתה ולקבוע כי מדובר בתאונת עבודה.
עמדת הנתבע
13. לגישת הנתבע, לא אירע לתובע כל אירוע תאונתי או אירוע חריג במהלך עבודתו לו ניתן לייחס את האירוע הלבבי בו לקה. אין קשר סיבתי בין האירוע הלבבי בו לקה המנוח לבין עבודתו. עבודת המנוח לא השפיעה על הופעת האירוע הלבבי ולחילופין, השפע ת העבודה על מצבו הבריאותי של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
ההליכים בתיק
14. ביום 9.5.2018 התקיים דיון מקדמי בתיק בפני כב' השופטת הדס יהלום. הפלוגתאות שנקבעו הן כדלקמן:
האם יש להכיר אוטם בשריר הלב שהביא לפטירת המנוח ביום 25/2/16 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק לרבות שאלת הקשר הסיבתי ומידת ההשפעה.
15. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 7.1.2019. במסגרת דיון ההוכחות נחקרו התובעת, הגב' מרקו סיגל (בתו של המנוח) מר חיים דובין (אחיו של המנוח) וגב' אילנה שרון (אחייניתו של המנוח)
המסגרת המשפטית
16. הוראות סעיף 79 לחוק קובעת:
"'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".

הלכה פסוקה היא, כי על התובע להוכיח שאירע בעבודתו אירוע חריג אשר יכול והביא לפגיעתו (דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי-המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד-אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).
17. בהתאם להלכה הפסוקה "תנאי מקדמי לקביעה כי אירוע של אוטם שריר הלב היווה תאונה בעבודה הוא התרחשות אירוע חריג בעבודה בסמוך לקרות האירוע המוחי" (עב"ל 51252-09-11 ורד לוי - המוסד, 25.8.13). אירוע חריג יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל, אשר יכול לשמש גורם הדק לפרוץ אירוע מוחי, או במאמץ גופני יוצא דופן (עב"ל 502/09 משה סידה - המוסד, 21.10.10, להלן: "פרשת סידה"; עב"ל 208/09 יהושע לב - המוסד, 13.12.11).
18. ככלל, אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג ודי בהוכחה המלמדת במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג (עב"ל 1285/04 בנרויה בן ציון - המוסד 5.1.06). חריגות האירוע תבחן באופן סובייקטיבי, ביחס למבוטח הספציפי, קרי באיזה אופן השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח מסוים ולא כיצד ראוי היה כי האירוע ישפיע עליו (דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד, פד"ע לו 75). בחינה סובייקטיבית כזו מצריכה גם היא עיגון בראיות אובייקטיביות, כל שעל המבוטח להוכיח קיומו של אירוע שיכול להיחשב לגביו כאירוע חריג, ואין די באמירה שלו עצמו כדי להוכיח את קיומו של אירוע חריג (עב"ל 34697-06-12 אלי פסח לאופולד - המוסד, 11.2.14 ; עב"ל 18386-12-10 קונסטנטין ז'ירנובסקי - המוסד, 17.1.12).
19. בפרשת משה סידה חזר וקבע בית הדין הארצי את התנאים שבהם יוכר אוטם שריר הלב כ"תאונת עבודה", כדלקמן:
א. על התובע להוכיח קרות מאורע אובייקטיבי הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום, כך שניתן יהיה לקבוע שביום מסוים בשעה מסוימת אירע אירוע מסוים.
ב. על התובע להוכיח כי האירוע מהווה אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן.
ג. על התובע להוכיח כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל.
ד. על התובע להוכיח את גרסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו בסבירות העולה על 50%.
דיון הכרעה
20. השאלה העומדת לפתחנו היא האם אירע אירוע חריג במהלך עבודת המנוח. כאמור, נטל ההוכחה להביא "ראשית ראיה" לקיומו של אירוע חריג רובץ לפתחו של התובע אולם כפי שנפסק בפרשת נדב אושרי (עב"ל 306/03 נדב אושרי - המוסד, 6.4.06; להלן: "פרשת אושרי"):
"אין צורך בהוכחה גורפת אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג".

21. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ולאחר ששקלנו בכובד ראש את מכלול טענותיהם של הצדדים, שוכנענו כי התובעת הרי מה את הנטל המוטל עלי ה להוכיח קיומ ו של אירוע חריג בעבודה שאירע לבעלה המנוח ביום 25.2.2016 .

22. בהקשר לזה נציין, כי גרסתה של התובע ת הייתה עקבית ואמינה, לא הופרכה בחקירת ה הנגדית, ואף חוזקה בעדותם התומכת של עדי התובעת.
23. התובעת מתארת בתצהיר ה כי יום לפני פטירתו של המנוח הוא היה מאוד לחוץ ולא ישן טוב. "הוא סיפר לי שהוא צריך לתפוס מקום חניה כי למחרת צריכים להגיע טכנאי מזגנים והוא חייב לדאוג לחניה" (סעיף 10 לתצהיר התובעת). עוד מתארת כי היא ראתה על המנוח שהוא לחוץ מאוד (סעיף 11 לתצהיר התובעת). בחקירתה הנגדית ציינה כי ראתה את המנוח לחוץ מאוד - " ראיתי אותו לחוץ אבל לא ככה" (עמ' 5 לפ' ש' 25). גם בפני חוקר המוסד מסרה התובעת גרסה זהה " יום לפני הפטירה דוד ז"ל היה מאד לחוץ ולא ישן טוב בלילה וסיפר לי שהוא צריך לתפוס מקום חנייה כי למחרת צריך להגיע מתקני מזגנים והוא היה חייב לדאוג לחנייה כי זה אזור תעשייה וקשה לתפוס חנייה.... הוא היה מאוד לחוץ, ראיתי עליו שהוא לחוץ מאוד .... (נ/2).
24. גרסתה של התובע ת קיבלה חיזוק מעדות ה של בתו של המנוח שציינה בתצהירה כי אביה היה באותו הבוקר ממש לחוץ להגיע לעבודה ועל כן ביקש ממנה להיות מוכנה בזמן (סעיף 5 לתצהיר). בחקירתה הנגדית חזר ה וצי ינה " הוא התקשר אלי ביום רביעי 24 לחודש פברואר ואמר לי שהוא צריך להגיע מוקדם לעבודה שהוא צריך למצוא חנייה, כי צריך להגיע טכנאי מזגנים וביקש ממני להיות מוכנה לפני הזמן כדי שיספיק להגיע בזמן לעבודה" (עמ' 8 לפ' ש' 1-3). בהמשך העידה שאביה היה באותו הבוקר לחוץ יותר כי רצה למצוא חנייה. "תמיד רצה לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר, אבל פה היה לחוץ יותר כי רצה למצוא חנייה... פה היה צריך לתפוס חנייה צמוד למפעל כדי שטכנאי המזגנים יחנה במקומו עמ' 8 לפ' ש' 11). בתו של המנוח מציינת כי היא יודעת בוודאות שיש באזור מצוקת חנייה. גם אחייניתו של המנוח, גב' אילנה שרון, ציינה בחקירתה הנגדית כי יש באזור מצוקת חנייה וכי כל האירוע קרה סביב הזמנת תיקון מיזוג למפעל (עמ' 11 לפ').
25. אנו דוחים את טענת הנתבע לפיה אין לתת משקל לתצהירי התובעת ועדיה בשל תיאום גרסאות. נהפוך הוא, התרשמנו מכנות העדויות שנשמעו בבית הדין. כמו כן, אנו סבורים שעלה בידי התובעת להוכיח כי אכן אירעה תקלה במערכת המיזוג של המפעל (הגם שלא הוצג אישור "רשמי" על קריאה לטכנאים). בהקשר זה נציין כי מר חיים דובין מציין בתצהירו במפורש כי יום לפני פטירת המנוח אירעה תקלה במערכת המיזוג המרכזית של המפעל (סעיף 6 לתצהיר) וגם אחייניתו של המנוח, גב' אילנה שרון, ציינה בחקירתה הנגדית כי כל האירוע קרה סביב הזמנת תיקון מיזוג למפעל (עמ' 11 לפ'). יתר טענות הנתבע בסיכומים נדחות. כמו כן, אנו ערים לכך שאחיו של המנוח, מר דובין חיים, ציין בהודעה בפני חוקר המוסד כי לא היה משהו חריג בעבודה באותו היום אולם, כאמור, בהתאם לפסיקה קנה המידה לבחינת אותו "אירוע" הינו סובייקטיבי ביחס למבוטח הספציפי, קרי באיזה אופן השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח מסוים ולא כיצד ראוי היה כי האירוע ישפיע עליו.
26. בסיכומו של דבר, העדויות של התובעת והעדים מעלים תמונה די ברורה, ולפיה המנוח נדרש להתייצב ביום 25.2.2016 מוקדם בבוקר על מנת לקבל את פניהם של טכנאי מיזוג המזגנים וזאת לצורך שמירת מקום חנייה לטכנאים לצורך תיקון תקלה במערכת המיזוג המרכזית, כאשר המנוח היה לחוץ מאוד באותו הבוקר (כך ציינה התובעת וגם בתו שראו אותו באופן ישיר). התובעת הרימה לפיכך את הנטל המוטל עליה להוכיח כי נגרם למנוח ביום 25.2.2016 אירוע חריג בעבודה שלא היה במהלך העניינים הרגיל של מקום עבודתו וכי הוא היה שרוי בלחץ מיוחד.
27. מטעמים אלה ומאחר והגענו לכלל מסקנה כי המנוח חווה אירוע חריג בעבודתו ביום 25.2.2016 - יש מקום למנות מומחה רפואי, אשר יחווה דעת ו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין האוטם הלבבי בו לקה, זאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן:
א. המנוח הינו יליד 1953, עבד כעשר שנים במפעל משפחתי העוסק במכאניקה עדינה המכונה "דובין חיים מכניקה בע"מ" המצוי ברחוב הבנאי 20 באזור התעשיה בחולון, במשך חמישה עד שישה ימים בשבוע החל מהשעה 6:30 בבוקר ועד 16:00 אחר הצהריים.
ב. ביום 24.2.2016 (יום לפני פטירת המנוח), אירעה תקלה במערכת המיזוג המרכזית של המפעל. יוער, כי המפעל מצוי באזור התעשייה בחולון הכולל מאות מפעלים נוספים ומסוגים שונים ומשכך עסקינן באזור הומה עד מאוד בפעילות על בסיס יומיומי של תעשיינים, ספקים ולקוחות וכפועל יוצא מכך קיימת בו מצוקת חנייה קשה. עוד יוער, כי המפעל הינו מפעל רחב היקף בין שתי קומות כאשר תקרתו מגיעה עד כדי 6 מטרים. משכך, לצורך תיקון התקלה במערכת המיזוג המרכזית הממוקמת 6 מטר מעל גובה הקרקע, נדרשים טכנאי המזגנים לציוד מכאני רב, לרבות סולמות גבוהים במיוחד.
ג. לקראת סיום יום העבודה (בסופו של יום 24.2.2016) נדרש המנוח ע"י מעסיקו להתייצב למחרת (25.2.2016) מוקדם מאוד בבוקר לעבודה על מנת לקבל את פניהם של טכנאי מיזוג המזגנים וזאת לצורך שמירת מקום חניה לטכנאים לצורך תיקון התקלה במערכת המיזוג המרכזית במפעל וזאת, כאמור, בשל מצוקת חניה קשה מאוד באזור.
ד. המנוח היה לחוץ מאוד באותו הבוקר על מנת להספיק להגיע למפעל ולשמור חניה לטכנאי המזגנים, שכן אם לא ישמרו מקום חניה עבורם אזי הללו יעזבו כלעומת באו.
ה. בבוקר יום ה 25.2.2016 יצא המנוח בשעה 06:00 לערך מביתו לכיוון המפעל. יצויין, כי בדרכו למפעל אף הקפיץ את בתו הגרה בסמוך לדירת הוריה אל תחנת הרכבת, כאשר תחנת הרכבת ממוקמת בדרכו של המנוח למפעל.

ו. עם הגעתו של המנוח למפעל, חש האחרון בהזעת יתר וכאבים בחזה וביד שמאל ובקושי בעמידה על רגליו. בשעה 08:01 הגיעה למקום המפעל ניידת של מגן דוד אדום אשר ביצעה במנוח פעולות החייאה (במשך שעה לערך) ומשאלה לא עזרו פונה המנוח באמצעות האמבולנס לחדר טיפול נמרץ בבית החולים אסף הרופא שם נקבע מותו עקב דום לב.
ז. בשל התאונה הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלה לתלויים בנפגעי עבודה לנתבע בגין דום הלב שאירעה למנוח במהלך עבודתו שעיקרה בלחץ נפשי חריג שאירע למנוח ביום התאונה ותוך כדי העבודה. דא עקא, פקיד התביעות בנתבע דחה, כאמור את תביעת התובעת לתשלום גמלת תלויים.
ח. יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי של המנוח .
סוף דבר:
28. על יסוד מסקנתנו האמורה בדבר קיומו של אירוע חריג, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האוטם בו לקה ה מנוח בסמוך לאחר האירוע החריג.
29. החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן במסמך נפרד ותישלח לצדדים.

ניתן היום, ג' אב תשע"ט, (04 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור עובדים
גב' שוש ברוך

תומר סילורה, שופט

נציג ציבור מעסיקים
מר אברהם גלאי