הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 62354-06-17

01 פברואר 2019

לפני:

כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין

התובע
אריה איצקוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד לובה סמחוביץ'
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי

פסק דין

הנתבע דחה את תביעת התובע להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית ממנה הוא סובל ומהפגיעה במרפקים שנגרמה לו (אפיקונדיליטיס ונאורופטיה אולנרית) (להלן ביחד – "הפגימה"), כמחלת מקצוע ולחילופין כמיקרוטראומה שהתפתחה אצלו כתוצאה מתנאי עבודתו. בתביעתו זו מבקש התובע כי נורה לנתבע להכיר בפגימה כתאונת עבודה.

טענות התובע

1. התובע עובד מאז שנת 1989 "בתחום ההרמה והשינוע בייצור והתקנות בתפקיד מסגר וחשמלאי" (ר' סעיף 4 לכתב התביעה).

2. לטענת התובע, במסגרת עבודתו הוא נדרש להרמת משאות כבדים ועבודה פיזית מאומצת לרבות הרכבת וייצור קונסטרוקציות כבדות (ר' סעיף 6 לכתב התביעה).

3. לצורך ביצוע עבודתו נדרש התובע, כך לגרסתו, לעבודה בכלים רוטטים ובכלל זה פטישונים, מקדחות, מברגות וכן כלים ידניים כגון: לום, קטר, פלייר ועוד (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).

4. עוד טען התובע בכתב התביעה, כי עבודתו דורשת הפעלת לחץ רב על המרפקים וכפות הידיים ובנוסף נוצר לחץ חוזר לאור השימוש בכלי העבודה השונים, פעולות המבוצעות על ידו "מדי יום ביומו ומספר פעמים במהלך היום" (ר' סעיף 8 לכתב התביעה).

5. בשל אופי עבודתו כמתואר לעיל ומשלא חל שינוי בצורת העבודה כל השנים, נגרמה לו פגיעה בכפות הידיים והמרפקים. כאשר התובע פנה לבירור רפואי התברר כי הוא סובל מתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית (ר' סעיף 10 לכתב התביעה).

6. רופא תעסוקתי שבדק את התובע קבע, כי "יש חשד ל CTS ואפיקונדיליטיס על רקע מחלת מקצוע לפי תורת המיקרוטראומה" (ר' סעיף 11 לכתב התביעה).

7. לטענת התובע טעה הנתבע אשר קבע, כי לא קיים קשר סיבתי בין מאפייני עבודתו לפגימה, כהגדרתה לעיל (ר' סעיפים 13-12 לכתב התביעה).

טענות הנתבע

8. הנתבע טען, כי לא ארעו לתובע פגיעות בעבודה כמשמעותן בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], תשנ"ה-1995 (ר' סעיף 4 לכתב ההגנה) ואף לא ארועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים (ר' סעיף 5 לכתב ההגנה).

9. עוד טען הנתבע, כי התובע לא לקה במחלת מקצוע ואין קשר סיבתי בין מצב מרפקיו וכפות ידיו לבין העבודה אותה הוא מבצע. לחילופין טען הנתבע, כי "השפעת העבודה על מצב מרפקיו וכפות ידיו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים" (ר' סעיפים 7-6 לכתב ההגנה).

10. הנתבע טען כי תביעות התובע הוגשו בשיהוי ועל כן אינו זכאי לגימלה (ר' סעיף 8 לכתב ההגנה).

דיון והכרעה

11. ביום 31.5.2018 מונה ד"ר אלון קובו כמומחה מטעם בית הדין, לאחר שהצדדים הסכימו על הפניית ענינו של התובע לקבלת חוות דעת מומחה בתחום האורטופדי. העובדות המוסכמות שהוצגו בפני המומחה היו כדלקמן:

  • התובע יליד שנת 1970. התובע עובד החל משנת 1992 בתפקיד מסגר וחשמלאי בחברת "זיק אלקטרו מכניקה" בע"מ.
  • התובע עובד 5 ימים בשבוע במשך 9.5 שעות בממוצע ושעות נוספות בהתאם לצורך.
  • במסגרת עבודתו עושה התובע שימוש בכלים רוטטים במשך כ 4-5 שעות בממוצע ביום, כלים כגון: פטישון, פטיש אוויר, מקדחה, משחזות מברגת אימפקט.

12. למומחה הופנו חמש שאלות. להלן תובאנה השאלות ותשובות המומחה:

* האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות לעיל לבין המחלה ממנה הוא סובל (CTS ו-אפיקונדיליטיס ונאורופטיה אולנרית)?

תשובת המומחה:

קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות, בכל הקשור לתסמונת תעלה קרפלית. לא מצאתי קשר סיבתי בכל הקשור לאפיקונדיליטיס לטראלי במרפקים או לתסמונת התעלה הקוביטאלית של העצב האולנארי במרפקים דו צדדי.

* האם המחלה נגרמה כתוצאה מאירועים תאונתיים זעירים שנגרמו תוך כדי העבודה עקב תנאי עבודתו כמפורט בעובדות?

תשובת המומחה:

תסמונת התעלה הקרפלית נגרמה, להערכתי, מארועים תאונתיים זעירים, שנגרמו תוך כדי עבודתו של התובע.

* האם ניתן לומר שהמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתו?

תשובת המומחה:

תסמונת התעלה הקרפלית, עשויה להתפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי, אך בשל סוג עבודתו של התובע ומשך זמן העסקתו, אני מעריך שהפגימה בעצב דיאנוס, גם אם קלה, התפתחה בעטיה.

* האם השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על הופעת המחלה?

תשובת המומחה:

השפעת העבודה אינה פחותה. להערכתי אף עולה על ההשפעה של גורמים אחרים בהופעת המחלה.

* האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?

תשובת המומחה:
להערכתי התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע – תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי.
13. לבקשת הצדדים נשלחו למומחה מספר שאלות הבהרה. להלן תובאנה שאלות ההבהרה לצד התשובות שניתנו להן:

* בהתאם להחלטת המינוי מיום 31.5.2018 (להלן – "החלטת המינוי") היה עליך להתבסס בחוות דעתך רק על העובדות המוסכמות כפי שפורטו בסעיף 3 להחלטה הנזכרת ועליהן בלבד. לפיכך נבקשך להבהיר, האם בהתבסס על העובדות שפורטו בסעיף 3 להחלטת המינוי, תשתנה חוות דעתך בענין הקשר הסיבתי ו/או סוג הקשר הסיבתי ביחס למצב כפות ידיו של התובע?

תשובת המומחה:

חוות דעתי בענין הקשר הסיבתי למצב כפות ידיו של התובע לא תשתנה.

*. הינך מופנה לתוצאות בדיקות ה EMG של התובע מהשנים 2013, 2016 שעמדו בסתירה זו לזו ובשל כך נערכה בדיקה שלישית ביום 23.4.2017. בתוצאות הבדיקה השלישית נרשם במפורש כי אין CTS דו צדדי. לאור תוצאות אלו, אנא הבהר תשובתך לגבי מצבו של התובע והקשר הסיבתי בינו לבין תנאי העבודה.

תשובת המומחה:

מעיון בתוצאת בדיקת EMG מתאריך 23.4.2017 עולה כי אין עדות לתסמונת תעלה קרפלית בימין או בשמאל. התוצאות הסותרות של הבדיקות משנת 2013 ועד 2017 מדגימות יפה את אמינותן ורמת הדיוק של בדיקות EMG. מסיבה זו, בספר התקנות של הביטוח הלאומי משנת 2016, נרשם שאין להסתמך על בדיקות אלה לצורך קביעת מחלה אלא על הבדיקות הקליניות.
הערות:

  1. בקביעת דרגת נכות לפי סעיף זה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים בלבד; בדיקות אלקטרופיזיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח שרירים וכיוצא באלה, לא ישמשו לקביעת הנכות;
  2. בעצבים שבהם בוצע ניסיון שיקומי כירורגי תיקבע הנכות לפי מצבה התפקודי של היד.
  3. אחוזי הנכות המצטברים לפי סעיף זה לא יעלו על אחוזי הנכות בשל קטיעת יד בגובה הכתף.

[הערות לסעיף 31 לקובץ התקנות של הביטוח הלאומי אשר דן בפגיעות בעצבי הגפיים העליונים].
על פי מסמכי מעקב הרפואי של מר איצקוביץ', קריטריונים קליניים לתסמונת התעלה הקרפלית קיימים ויש להתייחס אליהם לצורך האבחנה.

*. הינך מתבקש להסביר את האמור בתשובות לשאלות הראשונה והשלישית בחוות דעתך (ר' עמ' 3 לחוות הדעת). מדוע הינך סבור כי במקרה זה היה קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מצב כפות הידיים, מקום שכתבת כי מצב כנ"ל עשוי להתפתח גם על רקע תחלואתי טבעי?

תשובת המומחה:

עבודה עם כלים רוטטים מוכרת כגורמת למחלת מקצוע – תסמונת התעלה הקרפלית. תסמונת לחיצה על עצב מדיאנוס בתעלה עשוי להגרם בשל גורמים נוספים (מצב אחרי שבר, גידול בתעלה, מחלות מטבוליות וכו') אין מדובר באתיולוגיה בודדת.

* נא פרט והבהר את האמור בתשובה לשאלה השניה בחוות דעתך (עמ' 3 לחוות הדעת). מה היה מנגנון הפגיעה, לדעתך, וכיצד גרם למצב כפות הידיים? האם אכן מדובר בפגיעה זעירה או בתהליך תחלואתי מתמשך?
תשובת המומחה:

לדעתי, מנגנון הפגיעה הינו עבודה עם כלים רוטטים אשר בוצעה בתדירות גבוהה ולאורך זמן ע"י המתלונן. עבודה עם כלים אלו גורמת לנזק במנגנון מיקרוטראומה לאורך זמן.

*. אנא נמק בפירוט רב יותר את התשובה לשאלה הרביעית בחוות דעתך (עמ' 4 לחוות הדעת).

תשובת המומחה:

במהלך החיים מתקיימים שינויים פיזיולוגיים ידועים בגוף האדם ובאזור שורש כף היד. שינויים אלו עשויים לצמצמם את נפתח התעלה הקרפלית: עיבוי רצועות, שינויים ניווניים בעצמות התעלה הקרפלית עם יצירת אוסטיאופיטים ושגשוג סינוביה סביב הגידים בתוך התעלה. להערכתי, סוג עבודתו של המתלונן ביחד עם עבודה על כלים רוטטים, היתה בעלת משקל יתר לפרוץ המחלה.

* אנא פרט והבהר את האמור בתשובה לשאלה החמישית בחוות דעתך (עמ' 4 לחוות הדעת). לאיזה סעיף בתוספת השניה הינך מפנה ומהם התנאים המנויים בסעיף אליו הפנית שהתקיימו, לדעתך, בתובע?

תשובת המומחה:

מצבו של המתלונן מתאים לסעיף 17 של התוספת השניה אשר מפנה לסעיף 31(4)(א).

14. אציין, כי בבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה שהגיש הנתבע, ציין הנתבע כי הוא שומר על זכותו לבקש את החלפת המומחה באם יתברר כי חשיפתו לתוכן תצהירו של התובע גרמה לו להתבצר בעמדה שאינה תואמת את העובדות המוסכמות.

15. ביום 9.8.2018 הוריתי לתובע להמציא תגובה לבקשת הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה לרבות בשאלת החלפת המומחה, טרם המצאת שאלות ההבהרה לידיו או לאחריהן ככל שיתברר ש"דעתו נעולה". התובע הודיע כי אינו מתנגד להפניית שאלות ההבהרה למומחה וכי הוא מותיר בידי בית הדין את ההחלטה האם להורות על החלפת המומחה ובלבד שהחלטה כאמור תנתן לאחר המענה לשאלות ההבהרה.

16. בהחלטתי מיום 13.11.2018 התבקש הנתבע להודיע האם לאור ההלכה הפסוקה לפיה למעט במקרים חריגים יש לקבל את עמדת המומחה ולהכריע על פיה, הוא נכון להסכים לקבלת התביעה ביחס ל CTS הדו צדדים.

17. ביום 29.11.2018 הודיע הנתבע כי הוא מבקש להגיש סיכומיו בתיק זה.

18. בסיכומיו טעם התובע "כי קיימת תשתית עובדתית בדבר מאפייני עבודה של התובע אשר בגינם, תוך כדי ועקב עבודתו בזמן ממושך נגרמה לו פגיעה בכפות ידיו שיש להגדירה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק...ולחילופין כמיקרוטראומה" (ר' סעיף 12 לסיכומי התובע). התובע זנח, איפוא, בסיכומיו את תביעתו להכרה בפגיעה במרפקים שנגרמה לו (אפיקונדיליטיס ונאורופטיה אולנרית) כתאונת עבודה.

19. ואשר לדעתי - מחוות דעתו של המומחה עולה, כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ל CTS הדו צדדי ממנו הוא סובל. כך, למשל, כתב המומחה בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, כי "לדעתי, מנגנון הפגיעה הינו עבודה עם כלים רוטטים אשר בוצעה בתדירות גבוהה ולאורך זמן ע"י המתלונן. עבודה עם כלים אלו גורמת לנזק במנגנון מיקרוטראומה לאורך זמן"; עוד כתב כי " השפעת העבודה אינה פחותה. להערכתי אף עולה על ההשפעה של גורמים אחרים בהופעת המחלה"; וכי " תסמונת התעלה הקרפלית, עשויה להתפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי, אך בשל סוג עבודתו של התובע ומשך זמן העסקתו, אני מעריך שהפגימה בעצב דיאנוס, גם אם קלה, התפתחה בעטיה".

20. נכון, כפי שטוען הנתבע, כי הסעיפים אליהם הפנה המומחה בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה בהתייחסו לאפשרות כי התובע לקה במחלת מקצוע, אינם תואמים את האמור בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (ר' סעיפים 17-12 לסיכומי הנתבע). ואולם, המומחה עמד על כך, כי תסמונת התעלית הקרפלית הדו צדדית ממנה סובל התובע היא תוצאתה של מיקרוטראומה שנגרמה לו בשל תנאי עבודתו.

21. אזכיר, כי גם ד"ר מונל רורליך, המומחה התעסוקתי אליו פנה התובע, קבע, כי "יש חשד ל-CTS ואפיקונדיליטיס על רקע מחלת מקצוע לפי תורת המיקרוטראומה" (ר' גם סעיף 7 לסיכומי התובע).

22. ההלכה שיצאה תחת ידיו של בית הדין הארצי לעבודה בכל הנוגע לאימוץ ממצאי חוות דעתו של המומחה הרפואי היא כדלקמן :

"הלכה פסוקה היא כי בית הדין יסמוך ידו על חוות דעתו של המומחה האובייקטיבי שמונה מטעמו לצורך מתן חוות דעת בשאלות הרפואיות, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן"

(ר' עב"ל (ארצי) 56713-12-15 רמי גבאי – המוסד לביטוח לאומי (2017)).

23. לפיכך, מצאתי לאמץ את חוות דעתו של המומחה אשר פסק כי הפגימה ממנה סובלת התובע נגרמה לו, בדרך של מיקרוטראומה, בשל תנאי עבודתו, כי על הנתבע להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית ממנה סובל התובע כתאונת עבודה.

24. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך של 4,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ט, (01 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .