הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 62231-05-16

20 נובמבר 2018
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי אביבי

התובע:
ראובן יוסף
ע"י ב"כ: עו"ד אושרה קידר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד לירון דגון

החלטה

1. השאלה הדרושה להכרעתנו במסגרת הליך זה היא האם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג אשר ארע לתובע ביום 14.7.15 ובין האירוע המוחי בו לקה.

2. בהחלטתי מיום 15.3.18 נקבע כי האירוע אשר ארע לתובע ביום 14.7.15 הינו אירוע חריג אשר ארע במהלך העבודה . בהתאם לכך ,מונתה מומחית רפואית פרופ' ויויאן דרורי כמומחית מטעם בית הדין , והתבקשה לחוות דעתה בין האירוע החריג אשר ארע לתובע לבין האירוע המוחי בו לקה.

3. להלן השאלות אשר הועברו אל המומחית ותשובותיה:

"6. מהי המחלה ממנה סבל התובע?
יתכן שהתובע עבר ב 15.7.15 אירוע מוחי איסכמי, אך לא ניתן לשלול שהוא חווה תגובה פסיכוסומטית חריפה או שמדובר בשילוב של השניים.

7. האם קיים לדעתך קשר סיבתי בין האירוע החריג, כפי שתואר לעיל, לבין האירוע אשר ארע לתובע לאחר האירוע החריג?
אין קשר בין הופעת אירוע מוחי במקרה זה והאירוע החריג המתואר כפי שהסברתי לעיל, בשל הזמן שעבר בין האירוע החריג ותחילת הסימנים הנאורולוגיים.
ייתכן שיש קשר בין התגובה הרגשית הבלתי תקינה, במידה וקיימת, והאירוע החריג. לבירור שאלה זו ממליצה על הערכה פסיכיאטרית.

8. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית, האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע המוחי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע החריג או שסביר יותר להניח כי אלמלא האירוע החריג מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?
לא רלוונטי.

הערה: בשל האפשרות שכן מדובר באדם שפיתח מספר אוטמים מוחיים ואוטם שריר הלב בגיל צעיר, מפתיע לראות שלא עבר שום בירור לכך, לכן חשוב מאוד שיפנה לנאורולוג מומחה למחלות כלי הדם של המח להמשיך בירור, ללא קשר עם תביעה זו".

4. ביום 20.8.18 הועברו אל המומחית שאלות ההבהרה. להלן יובאו השאלות ותשובות המומחית לשאלות ההבהרה:

1. "בפתח החלטתי יובהר כי הוויכוח החריג אשר התנהל בין התובע ובין עובד אחר ארע ביום 14.7.15 בשעות אחה"צ. האם תסכימי כי סימני האירוע המוחי הופיעו בסמוך לאירוע הוויכוח החריג וכי אשפוזו של התובע התרחש כעבור
כ – 12 שעות מקרות האירוע?
אם הוויכוח החריג התנהל בשעות אחרי הצהריים (נניח לפני השעה 16:00) והתובע התעורר עם ההפרעה הנוירולוגית החדשה לאחר שנת לילה (נניח שהלך לישון בשעה 22:00). עדיין הנזק הנוירולוגי התרחש לפחות 6 שעות לאחר האירוע החריג, לא בתוך טווח הזמן המקובל להוכחת קשר סיבתי.

2. האם הנך סבורה כי האירוע המוחי, אותו עבר התובע היה נדחה למועד אחר אילולא האירוע החריג אותו חווה?
לא. ראה הסבר לעיל ובחוות הדעת.

3. האם את יכולה לשלול בוודאות גמורה כי האירוע המוחי שעבר התובע היה נדחה למועד אחר אילולא קרות הוויכוח החריג בעבודה?
למיטב הבנתי בית המשפט דורש סבירות מעל 50% לקיום או אי קיום קשר סיבתי, ולא שלילה "בוודאות גמורה". אין בעולם הרפואה "ודאות גמורה".

4. אין מחלוקת כי התובע עבר בשנת 2006 שני אוטמים מוחיים, בשנת 2013 עבר אוטם לבבי ואילו בשנת 2014 עבר אירוע מוחי נוסף עם חולשת פלג גוף שמאל. האם תסכימי כי סמיכות הזמנים בין הוויכוח הסוער לבין האירוע המוחי אינה הוכחה לקשר הסיבתי ביניהם במקרה דנא?
כן.

5. האם את מסכימה כי בנוסף, דחק חד גורם לעלייה בצימות התרומבוציטים בדם ומעלה בכך את מידת הקרישיות של הדם וכי שינויים אלה עלולים להביא לאירוע מוחי?
כן, אבל רק לפרק זמן קצר, שאינו רלוונטי כאן.

6. האם הנך מודעת למאמר Trigger of acute cardiovascular disease and potential preventive strategies שפורסם ע"י TOFIER G.H ET AL בעיתון היוקרתי Circulation (1863-1872 ;114 : 2006) והפותח במילים הבאות:
"it has been accepted that acute myocardial infarction, sudden
Cardiac death and stroke can be triggered by stressors such as heavy physical exertion and severe emotional stress"

האם יש בכך כדי להשפיע על חוות דעתך בקשר לתובע?
המאמר בהחלט מוכר לי. המשפט המצוטט בשאלה מופיע בהקדמה של המאמר, אבל המאמר עוסק למעשה רק בגורמי סיכון לאוטם שריר הלב, לא לאוטם מוחי, וגם הפרסומים המצוטטים במאמר זה עוסקים רק בגורמי סיכון לאוטם שריר הלב. למרות דמיון תאורטי אפשרי בין שתי המחלות, לא ניתן להשליך ישירות ממנגנוני חסימה בכלי הדם הלבביים למוחיים. המאמרים היחידים שעסקו בקשר בין אוטם מוחי ולחץ נפשי בצורה מדעית נאותה הם אלה שצוטטו על ידי בחוות הדעת.

7. בחוות דעתך נסמכת על מאמרים רפואיים שבדקו את הקשר שבין אירוע מוחי ואירועי דחק נפשי חד, במהלך השעות שקדמו לאירוע ומצאו שחוויות רגשיות שליליות וכעס דווחו באחוזים גבוהים בשעתיים שקדמו להופעת האוטמים במוחיים ולכן נראה כי יש לאירועים מסוג זה תפקיד חשוב להופעת אוטם מוחי.
כיצד תסבירי כי התובע התחיל לחוש ברע תוך כדי הוויכוח , עזב את המקום בכעס ונסע לביתו?
"התחיל לחוש ברע.. עזב את המקום... ונסע לביתו" – לכל הדעות התנהגות זו לא מהווה ביטוי של אוטם מוחי, אלא לתגובה רגשית.

8. כיצד תסבירי את פרק הזמן הקצר יחסית שחלף בין קרות האירוע והוויכוח החריף (בשעות אחה"צ בתאריך 14.7.15) ואשפוז של התובע בבית חולים מיד למחרת בבוקר ה – 15.7.15 – עם אבחנה של WAKE UP STROKE ?
ראה תשובתי לשאלה מס 1.

9. האם המומחית סבורה, לאור כל המתואר לעיל כי ניתן לומר כי האירוע החריג השפיע ולו חלקית על עצם הופעת האירוע המוחי אצל התובע?
לא, ראה הסברים לעיל ובחוות הדעת".

טענות הצדדים
5. לטענת התובע קביעות המומחה אינן מתיישבות עם עמדת פרופ' רכס , אשר אומצה בפסיקה ועל פיה אירוע של דחק נפשי יכול לשמש כגורם לפרוץ אירוע מוחי הן איסכמי והן דימוי, בפרק זמן של עד 24 שעות . עוד נטען כי במענה לשאלות ההבהרה המומחית לא הבהירה מהו לשיטתה אותו פרק זמן קצר אשר לשיטתה, אינו רלוונטי לנסיבות התובע.

6. עוד נטען התובע , כי לשיטת המומחית פרק זמן של שעתיים בלבד אינו בגדר קשר סיבתי בין האירוע החריג והאוטם בעוד שפרופ' רכס מתייחס לפרק זמן של עד 24 שעות בין האירוע החריג לבין קרות אוטם, ורואה בפרק זמן זה כזמן סביר. לאור עמדת המומחית המרעה עם התובע ודוגלת באסכולה מחמירה אשר אינה את האסכולה המקובלת קרי, עמדתו של פרופ' רכס, יש להורות על מינוי מומחה אחר ולחילופין להסתמך על האסכולה בה דוגל פרופ' רכס ולהורות על קבלת התביעה.

7. לטענת הנתבע , לאור חוות דעת המומחית ותשובותיה לשאלות ההבהרה , יש לאמץ את קביעותיה במסגרת חוות דעתה אשר הינה חוות דעת מנומקת , מבוססת ושוללת כל קשר בין האירוע המוחי, ככל שארע ובין האירוע החריג מיום 14.7.15. על בסיס חוות דעת המומחית , הנעדרת כל פגם משפטי או אחר, יש לקבל את עמדת המומחית ובהתאם לדחות את התביעה.

הכרעה
8. נקדים אחרית לראשית ונודיע עמדתנו על פיה בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, בו קבענו כי לתובע ארע אירוע חריג במהלך עבודתו ביום 14.7.15, ונוכח עמדת המומחית אשר מעלה מספר תהיות הן באשר לפרק הזמן אשר לדעתה מעיד על קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ובין פרוץ האוטם, ו לאור עמדתו של פרופ' רכס השונה בתכלית מעמדת המומחית ללא כל הסבר המניח את הדעת, שוכנענו כי יש להורות על מינוי מומחה נוסף.

9. טרם סיום נציין כי משדומה כי המומחית דוגלת באסכולה מחמירה ביחס לאסכולה הרווחת, ועל מנת לעשות מלאכתנו שלמה, אנו מורים מינוי מומחה אחר אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג אשר ארע לתובע ובין האירוע המוחי בו לקה.

החלטה למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ט, (20 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבורמעסיקים מר יוסי אביבי

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה