הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 61121-03-17

16 נובמבר 2018

לפני:

כב' השופט דורי ספיבק – אב בית הדין
נציגת ציבור עובדים גב' סיגל רונן כץ
נציגת ציבור מעסיקים גב' שרה אבן

התובע:
שלמה אלמון

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עמנואל דניאלי

פסק דין

1. האם חישב הנתבע באופן נכון את קצבאות הזקנה והשלמת הכנסה שאותן מקבל התובע? זוהי השאלה המרכזית בתיק שבפנינו.

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2. התובע, יליד 1937, הינו בעל נכות רפואית צמיתה בשיעור 97% מיום 1.7.11. הוא זכאי הן לקצבת אזרח ותיק, שאותה הוא מקבל מיום 1.10.02, והן לתוספת השלמת הכנסה, שאותה הוא מקבל מיום 1.8.09.

בשנת 2016 שולמה לתובע קצבת זקנה בשיעור 2,297 ₪, השלמת הכנסה בסך 328 ₪, והשלמה לנכות בסך 417 ₪, כך שסך הכל שולמו לו קצבאות בסך 3,042 ₪ לחודש;

בשנת 2017 שולמה לתובע קצבת זקנה בסך 2,297 ₪, השלמת הכנסה בסך 347 ₪, והשלמה לנכות בסך 496 ₪. על החלטת הנתבע להעמיד את שיעור השלמת ההכנסה בשנת 2017 על סך 347 ₪ בלבד נסובה תביעה זו.

3. ביום 29.5.18 התקיים קדם משפט בפני כב' השופטת יפית מזרחי-לוי וביום 6.11.18 התקיים דיון הוכחות שבמהלכו נחקר נותן תעודת עובד הציבור, מר הרשקוביץ עידו, שהינו פקיד תביעות אזרח ותיק ושאירים בסניף פתח תקווה. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

טענות הצדדים

4. התובע טוען בתביעתו שהוא זכאי לתשלום השלמת הכנסה מלאה בסך 1,609 ₪, מכוח חוק ההתייעלות הכלכלית ( תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, התשע"ז-2016 ( להלן: חוק ההסדרים), ולא בסך הפחות ששולם לו בשנת 2017 ואף מאוחר לכך בשנת 2018. לטענתו, הוא עומד בתנאי הסף לקבלת השלמת הכנסה לאור גילו ולאור העובדה שסך הכנסותיו עומד על 2,793 ₪, פחות מתקרת ההכנסה הקבועה בחוק בסך 3,140 ₪. עוד לשיטתו, על מנת לקבוע את גובה השלמת ההכנסה לה הוא זכאי, יש לקחת בחשבון הכנסותיו רק את קצבת הזיקנה הבסיסית בסך 1,531 ₪, ואין לקחת בחשבון את תוספת הוותק בסך 766 ₪, השלמה לנכות בסך 45 ₪ וקח"ן בסך 451 ₪. לאור כל האמור, סבור התובע שהוא זכאי להשלמת הכנסה בסך 1609 ₪, שהינה ההפרש בין קצבת הזיקנה הבסיסית שהוא מקבל בסך 1,531 ₪ לבין תקרה ההכנסה בסך 3,149 ₪. התובע מוסיף וטוען כי אופן חישוב השלמת הכנסה שהוא מקבל פוגע בזכותו החוקתית לביטחון סוציאלי וגורם להפליה האסורה בדין בין תשלום קצבאות לנכים ותיקים ולנכים צעירים.

5. מנגד, הנתבע טוען כי שיעור תוספת השלמת הכנסה נקבע בדין, וחושב על ידו על פיו. הנתבע הבהיר כי תקרת קצבת האזרח הוותיק בתוספת השלמת הכנסה בשנת 2017, למבוטחים שגילם 70-80 שנה, עמד על סך 3,140 ₪. לטענתו, על מנת לקבוע את גובה השלמת ההכנסה, יש לקחת בחשבון מבחן הכנסותיו של התובע את קצבת הזיקנה הבסיסית כולל תוספת הוותק, עת השלמה לנכות ואת הקח"ן. סך מרכיבים אלה, נכון ליום 1.1.1 7, עמד על 2793 ₪. לאור האמור לעיל שילם הנתבע לתובע במועד זה, השלמת הכנסה בסך 347 ₪, שהינו ההפרש בין מבחן הכנסותיו בסך 2,793 ותקרת ההכנסה בסך 3,140 ₪.

דיון והכרעה

6. סעיף 5( א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 קובע כי הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השנייה לחוק. על פי התוספת, שיעור הגמלה נקבע באחוזים מהסכום הבסיסי המוגדר בחוק זה, לרבות עבור מבוטח שהגיע לגיל פרישה, ומשתלמת לו קצבת אזרח ותיק.

סעיף 5( ב) לחוק קובע כי הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים ( א) או ( ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה. המושג הכנסה, על פי סעיף 9( א), כולל את המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש], ובהן כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. משכך, מותנית זכאות התובע להשלמת הכנסה, כתוספת לקצבת אזרח ותיק, בין היתר, בכך שקצבת אזרח ותיק לרבות תוספת ותק והכנסותיו הנוספות אינן עולות על השיעורים הקבועים על פי התוספת השנייה.

מן האמור לעיל עולה שלצורך קביעת גובה השלמת ההכנסה, יש להביא במבחן הכנסותיו של התובע הן את קצבת הזיקנה הבסיסית והן את תוספת הוותק, השלמת לנכות וקח"ן.

7. בהתאם לתעודת עובד הציבור שהוגשה בתיק ולא נסתרה, וכן בהתאם לנתונים הנוספים והעדכניים שהוצגו על ידי נותן תעודת עובד הציבור מר הרשקוביץ בדיון ההוכחות ( נ/1), הרי שהתוספת להשלמת הכנסה לתובע – שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי – חושבה ונקבעה, בארבע תקופות שונות, כמפורט להלן:

במהלך התקופה שמינואר 2017 ועד לאוגוסט 2017 עמדה ההכנסה המינימלית המובטחת לתובע, שטרם מלאו לו 80 שנה, על 3,140 ₪. מרכיבי קצבת אזרח ותיק, השלמה לנכות, ותוספת קח"ן לנכה, הסתכמו לסך כולל של 2,793 ₪. משכך, תוספת השלמת הכנסה לה היה זכאי התובע עמדה על 347 ₪;

במהלך התקופה שמספטמבר 2017 ועד דצמבר 2017, המועד שבו מלאו לתובע 80 שנה, עמדה ההכנסה המינימלית המובטחת על 3,211 ₪. מרכיבי קצבת אזרח ותיק, גובה השלמה לנכות ותוספת קח"ן לנכות הסתכמו לסך כולל של 2,922 ₪. משכך תוספת השלמת הכנסה עמדה על סך 289 ₪;

במהלך התקופה שמינואר 2018 ועד פברואר 2018 עמדה ההכנסה המינימלית על 3,252 ₪. מרכיבי קצבת אזרח ותיק, השלמה לנכות, ותוספת קח"ן לנכה, הסתכמו לסך כולל של 2,932 ₪. משכך, תוספת השלמת הכנסה עמדה בהתאם על 320 ₪;

ממרץ 2018 ההכנסה המינימלית עומדת על 3,252 ₪. מרכיבי קצבת אזרח ותיק, השלמה לנכות, ותוספת קח"ן לנכה, הסתכמו לסך כולל של 3,167 ₪. משכך, תוספת השלמת הכנסה עמדה על 85 ₪.

8. נוכח האמור, לא מצאנו שנפל פגם באופן קביעת תוספת השלמת הכנסה לתובע על ידי הנתבע, העומדת באמות המידה שנקבעו בחוק.

נבהיר, שאומנם במסגרת חוק ההסדרים בוצעו תיקונים בחוקים סוציאליים שונים ושינויים בזכויות מקבלי קצבאות נכות, מקבלי קצבאות אזרח ותיק ושאירים עם תוספת השלמת הכנסה. ואולם, התובע לא הצביע על כל הוראת דין, לרבות תיקוני החקיקה שנעשו בשנים 2017-2018, במסגרת חוק ההסדרים, המקנה לו זכויות נוספות או העומדת בסתירה לאופן בו חושבה בעניינו השלמת ההכנסה מכוח החוק.

9. בטרם נחתום, נתייחס בקצרה לטענות נוספות של התובע, וננמק מדוע אין בידינו לקבלן:

ראשית, התובע בסיכומיו היפנה להסכם שנחתם לטענתו בכנסת " עם הנכים", קודם לחקיקתו של חוק ההסדרים, וטען שאופן חישוב קצבתו עמד בניגוד להסכם זה. לעניין זה, אין לנו אלא לקבל את טענת הנתבע בסיכומיו, כי עצם קיומו של הסכם שכזה – כמו גם תוכנו של ההסכם ומעמדו הנורמטיבי – המקנה לטענת התובע זכויות שמעבר לדין, לא הוכח בפנינו, ועל כן דין הטענות המתבססות על הסכם זה להידחות;

שנית, התובע העלה טענות כאלה ואחרות בדבר הפלייה ובדבר כך שהקצבאות שהוא מקבל מפלות אותו לעומת נכים אחרים, וכן שאינן מאפשרות לו קיום בכבוד. על פי ההלכה הפסוקה, על הטוען לפגיעה בזכויותיו החוקתיות לביטחון סוציאלי ולקיום אנושי בכבוד להניח בפני בית-הדין תשתית עובדתית מפורטת המוכיחה את טענותיו אלה ( בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות נ' שר האוצר (12.12.05)). במקרה שלפנינו לא הניח התובע תשתית עובדתית שכזו, ועל כן דין כל טענותיו אלה להידחות;

ושלישית אשר לטענתו הספציפית של התובע, כי לא קיבל את תוספת הנכות בסך 235 ₪ לה היה זכאי לפי חוק ההסדרים החל מיום 1.3.18, הרי שכפי שעולה מ-ת/1 שהוגש לנו במהלך דיון ההוכחות, וכפי שהסביר נותן תעודת הציבור בחקירתו הנגדית, הרי שהתובע קיבל את התוספת הזו, אלא שבהתאם להוראות הדין שפורטו מעלה הופחת הסך הזה בדיוק מהשלמת ההכנסה שקיבל, והתוצאה – התואמת את הוראות הדין – היא שסך הקצבה נטו שהועבר לחשבונו נותר כשהיה על סך 3,139 ₪.

סוף דבר

10. התביעה נדחית. עם זאת, כמקובל בתיקים מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.

זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ט, (16 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים.

גב' סיגל רונן כץ ,
נציגת ציבור עובדים

דורי ספיבק, שופט
אב"ד

גב' שרה אבן ,
נציגת ציבור מעסיקים