הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 57449-11-18

03 אוקטובר 2019

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

המערערת
נורית נאור
ע"י ב"כ עו"ד יואב גפני
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

הועבר להכרעתי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 2.10.18 (להלן - הוועדה), אשר קבעה כי נכותה היציבה המשוקללת של המערערת הינה בשיעור 54% בגין הליקויים שלהלן: CTS ימין (5%), CTS שמאל (5%), פרוקטיטיס (20% בהתאם לסעיף 13(2) (א)-(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 (להלן – התקנות)), אסטמה (105 לפי סעיף 6(א)-(ב) לתקנות), פיברומיאלגיה (20% לפי סעיף 35(1)(ג) לתקנות) ואיבוד שתן (10% לפי סעיף 23(2)(א)(II) לתקנות). כן ציינה הוועדה כי למערערת אין נכות בגין אובדן ראיה ואין נכות אורטופדית נפרדת (להלן - החלטת הוועדה).
המערערת, ילידת 1959, סובלת משלל ליקויים, נבדקה על ידי הרופא המוסמך של המשיב אשר התאים למערערת נכות משוקללת יציבה בשיעור 27%. על החלטה זו הגישה המערערת ערר לוועדה מושא ענייננו.
המערערת נבדקה על ידי הוועדה ביום 15.8.18 וכן נבדקה ביום 23.7.18 על ידי רופא עיניים יועץ לוועדה. ביום 2.10.18 סיכמה הוועדה את ממצאיה ללא נוכחות המערערת וקבעה, כאמור, כי למערערת נכות יציבה משוקללת בשיעור 54% בגין מספר ליקויים.
המערערת העלתה בפני הוועדה את שלל טענותיה ואלה נכתבו בפרוטוקול בהרחבה.
הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית ותיעדה את ממצאיה בישיבתה הראשונה ביום 29.5.18 באופן הבא:
"אורטופד – הליכה עצמאית ללא list וללא טרטיקוליט. תנועות צוואר וגב תחתון מלוות בכאב ללא הגבלה בתנועות. סיבוב ראש לימין ושמאל 80 כיפוף 40 כיפוף גב תחתון 80 הטיה לצדדים 40 לסג 70 דו"צ.
נוירולוגיה – ב4 גפיים שמורה. כפות ידיים ללא דלדול שרירים. מבצעת קמיצת אגרוף מלא ב 2 ידיים טינל ופלן שלילי דו"צ. אין סימנים קליניים של CTS.
הוועדה עיינה EMG 15.11.16 ובתוצאת מיפוי עצמות מ 30.7.17. מדובר בשינויים ניווניים מפושטים. כמו כן מכתבים רפואיים שמדובר בפיברומיאלגיה. לדעת הוועדה כאבי מרפקים, צוואר וגב תחתון הם חלק מתסמונת פיברומיאלגיה אין נכות אורטופדית נפרדת. יש לציין שמרפקים ללא נפיחות. טווחי תנועות מלא. מבחינת CTS הוועדה מספקת בדחיית הערר. הוודעה עיינה ב US מרפק ימין מ 2016.
פנימאי ראומטולוג בנושא מעיים. על פי מכתב גסטרואנטרולוג ד"ר רומן סימנטוב ידוע על קוליטיס כיבית במעי תחתון מ 2007 לפי מכתבו מיום 18.11.17 ו- 22.7.18 מטופלת ברוקסל מאוזנת יחסית. התלונות העיקריות הם נפיחות בבטן וכאב. בשלושה חודשים אירועים של דם ביציאות ללא אנמיה. מזומנת לטגמואיד חוזרת.
בבדיקה - בטן רכה ללא רגישות ניע תקין. הוועדה קובעת בנושא פרוקטיטיס 20% לפי 13 2 א-ב מעל 15 חודש.
בנושא ראות - נמצאת במעקב וטיפול רופא ראות ד"ר אירנה פומין. ביקור אחרון 6.2.18. מוגדרת כסובלת מאסטמה עם מבחן מטקוליק חיובי. מטופלת באינהלציות וכן טמבוטימול+ ריוור בבדיקה כניסת אוויר תקינה ל 2 הראות ללא צפצופים ללא חירחורים. הוועדה קובעת בנושא אסטמה מאוזנת 10 לפי 6א-ב מעל 15 חודש.
באשר לפיברומיאלגיה נמצאת במעקב ד"ר שיינברג. מסיבות לא ברורות בוצע בדיקת שחפת כהכנה לטיפול ביולוגי. אין עדות למחלה דלקתית של פרקים. מקבלת טיפול פרואקטיבי לשחפת. נמצאת במעקב מרפאת ראות. בבדיקה - פרקים ללא סימני דלקת. מסוגלת להתכופף כשכפות ידיים מגיעות עד לקרסוליים. כל נקודות ההדק רגישות כביטוי לפיברומיאלגיה 20% לפי 35 1 ג מעל 15 חודש לציין באבחנה רק פיברומיאלגיה."
ביום 2.10.18 התכנסה הוועדה שנית וסיכמה את נכויותיה של המערערת, כמפורט לעיל. על החלטה זו של הוועדה נסוב הערעור שלפניי.
דיון והכרעה
התחום האורטופדי
לטענת המערערת הוועדה שגתה עת קבעה כי אין נכות נפרדת בגין ליקויים אורטופדיים. למערערת נקבעה בעבר נכות יציבה בשיעור 15% בגין הגבלה קלה עד בינונית בתנועות עמ"ש מותני. לטענת המערערת ועדה מאוחרת יותר אינה מוסמכת לשנות קביעה זו (עב"ל (ארצי) 45534-04-13 עמר נגד מדינת ישראל (26.1.14)) ומשכך היה על הוועדה להותיר על כנה את הנכות שנקבעה בעבר בשיעור 15%.
לטענת המשיב לא נפל פגם בקביעה בתחום האורטופדי. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית וקביעתה הינה כדין. מדובר בהליך של בדיקה מחדש בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה) תשס"א 2000 בו נבחנות הנכויות מחדש ומשכך הפסיקה אליה מפנה המערערת אינה רלבנטית.
החלטת הוועדה במישור האורטופדי נשענת על בדיקה קלינית מקיפה שנערכה למערערת ולא נראה כי נפל במסקנה פגם בולט על פניו המצדיק השבת הענין לוועדה. הפסיקה אליה מפנה המערערת עוסקת במועד תחולת הנכות (של קביעת וועדה רפואית לערערים לפי פקודת מס הכנסה) ואינה נוגעת לסוגיה שבמחלוקת.
סבורני כי אין פגם בקביעת הוועדה במישור זה, שכן הוועדה מוסמכת לקבוע קביעות רפואיות שיש בהן משום שינוי קביעות קודמות ובלבד שמדובר בקביעות המתייחסות לתקופה שביחס אליה אין החלטות חלוטות. מדובר בהליך של בדיקה מחדש בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה) תשס"א - 2000 ובמסגרתו רשאית הוועדה לקבוע קביעות מסוג זה. על כן סבורני כי דין הערעור במישור זה להידחות.
מחלת הפיברומיאלגיה
לטענת המערערת אין הלימה בין התיעוד הרפואי הרב שהוצג בקשר עם מחלת הפיברומיאלגיה וממצאי הוועדה עצמה (לרבות קביעתה כי כל נקודות ההדק רגישות) לבין מסקנתה הסופית כי למערערת 20% נכות במישור זה.
בדיון הערכה מוקדמת ביום 29.5.19 הסכים המשיב להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהקשר זה, על מנת שהוועדה תנמק בשנית את דרגת החומרה של מחלת הפיברומיאלגיה.
לאור ההסכמה האמורה יוחזר עניינה של המערערת לוועדה במישור זה לבחינה חוזרת.
דלקת פרקים
לטענת המערערת שגתה הוועדה בציינה כי אין עדות למחלה דלקתית של הפרקים, שכן מסמכים שהוצגו לוועדה מציינים ממצאים של דלקת פרקים. המערערת מפנה, בין היתר, לתוצאות מיפוי עצמות מיום 30.7.17 המציין "היפרמיה וקליטה מעט מוגברת במידפוט לטרלי של כף רגל שמאל, מתאימה לשינויים אוסטיאוארתריטיים פעילים. שינויים אוסטטיאורתריטיים בכפות הידיים, בעמוד השדרה המותני והצווארי כמתואר". עוד מפנה המערערת למסמכים רפואיים נוספים בהם מצויין כי למערערת נמצאה דלקת פרקים.
לטענת המשיב הקביעה בדבר העדר דלקת פרקים הינה קביעה רפואית מובהקת ומנומקת ומכך אין מקום לה תערב בה.
לאחר ששקלתי את הטענות ועיינתי במסמכים הרפואיים סבורני כי הצדק עם המערערת בטענתה כי נפל בהחלטת הוועדה במישור זה פגם המצדיק השבת הענין לצורך השלמת בחינתה. אנמק.
אכן, החלטת הוועדה התקבלה על יסוד בדיקה קלינית של המערערת אשר קבעה כי "אין עדות למחלה דלקתית של הפרקים". יחד עם זאת, הוועדה לא התייחסה למספר מסמכים רפואיים המציינים ברחל בתך הקטנה כי המערערת סובלת מדלקת פרקים.
כך למשל הציגה המערערת סיכום ביקור במרפאת כאב מיום 19.7.18 שבו צויין "עברה בירור ראומטולוגי נמצא דלקת פרקים ופיברומיאלגיה. בטיפול אצל ראומטולוג....זריקות בהנחיית שיקוף לפרקים הרלבנטיים".
עוד הציגה המערערת מכתב מרופאת משפחה ד"ר ילנה מושיב מיום 1.2.18 המציינת "אובחנה כסובלת ממחלה ניוונית ודלקתית של פרקים ופיברומיאלגיה קשה".
וכן מכתב מיום 11.6.18 מרופאת המשפחה ד"ר ילנה מושייב המופנה ל"ליגה למניעת מחלות ריאה ושחפת" בו מצויין כי "החולה סובלת ממחלת פרקים ומועמדת לקבל טיפול ביולוגי".
סבורני כי בנסיבות אלה שעה שהמערערת הציגה מספר מסמכים רפואיים המציינים אבחנה פוזיטיבית ברורה של דלקת פרקים יש מקום כי הוועדה תעיין במסמכים האמורים ותנמק האם לאור הקביעה באותם מסמכים יש שינוי במסקנתה.
ליקויים נוספים – כבד שומני, מחסור בויטמין D, אלרגיות, בקע סרעפתי, פפילומה בפה
לטענת המערערת שגתה הוועדה עת לא התייחסה לשלל ליקויים נוספים, כמפורט לעיל, אשר ביחס אליהם נטען במכתבה של ב"כ המערערת מיום 19.6.18 אשר הופנה לוועדה.
המשיב מסכים להחזרת עניינה של המערערת לוועדה לצורך דיון בליקויים אלה ומשכך יש מקום להשיב את הענין לוועדה לבחינת אותם ליקויים.
מחלת האסטמה
לטענת המערערת שגתה הוועדה עת קבעה 10% נכות בלבד בגין אסטמה, נוכח השימוש במשאף ונטולין על בסיס יומיומי והעובדה שהמערערת סובלת משיעולים לאחר חשיפה לעשן ומשתמשת למניעה במשאף רוור. הוועדה ציינה כי מבחן מטבוליק היה חיובי וקיים שימוש באינהלציות ומשאף. החלטת הוועדה אינה מנומקת. בהתאם למבחני התקנות שעמדו בתוקפם במועד התכנסות הוועדה היה מקום להתאים למערערת 40% נכות לפי סעיף ליקוי 6(ג) אשר חל במקרים ש"ישנם התקפים תכופים וקוצר נשימה בינוני לאחר מאמץ בין ההתקפים". המערערת מפנה למכתב מיום 6.2.18 מאת ד"ר אולגה פולנסקי, מומחית ריאות המציינת, בין היתר, שימוש בסוגי משאפים שונים וכן "סובלת מהתקפים של שיעול וקשיי נשימה בלילות. סובלת משיעולים לסירוגין לאחר חשיפה לעשן או בעונות מעבר...".
לטענת המשיב לא נפל כל פגם במסקנת הוועדה בנוגע לאסטמה. המסקנה ניתנה לאחר שנערכה למערערת בדיקה קלינית מקיפה והוועדה התייחסה למסמכים רלבנטיים. ערעור המערערת בהקשר זה הוא בבחינת ניסיון להתערב בשיקול הדעת הרפואי.
לאחר ששקלתי את הטענות ועיינתי במסמכים שהוגשו ובפרוטוקול הוועדה נחה דעתי כי דין הערעור במישור זה להידחות.
סבורני כי החלטת הוועדה בכל הנוגע למחלת האסטמה הינה החלטה מנומקת כדבעי. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית וציינה ממצאיה בפרוטוקול. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים, ובין השאר, ציינה בפרוטוקול את המכתב מיום 6.2.18 אליו מפנה המערערת. הוועדה מודעת לטיפול התרופתי במשאפים השונים ומציינת אותו בפרוטוקול. בנסיבות אלה מדובר במסקנה מקצועית מובהקת הנשענת על אדנים רפואיים גרידא.
כידוע, קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (דיון (ארצי) לה/345-01 עזיז מועלם נגד המוסד לביטוח לאומי (1/4/76)).
בנסיבות אלה, לאור ממצאי הוועדה, הבדיקה הקלינית, העובדה שהוועדה היתה ערה לטיפול התרופתי ועי ינה במסמכים הרפואיים הרלבנטיים לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בשיקול דעתה הרפואי, בוודאי שלא פגם בולט על פניו המצדיק השבת הענין לוועדה. על כן הערעור במישור זה נדחה.
מחלת הפרוקטיטיס
לטענת המערערת שגתה הוועדה עת קבעה 20% נכות בלבד בגין מחלת פרוקטיטיס לפי סעיף 13(2)(ב) לתקנות, שכן הקביעה אינה תואמת את מצבה של המערערת, כפי שתואר גם בפני הוועדה. קביעת הוועדה כי למערערת אין אנמיה אינה בבחינת הנמקה מספקת. לא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה במישור זה ולא ברור מדוע בחרה להתאים למערערת דווקא את סעיף הליקוי שנבחר.
לטענת המשיב טענות המערערת יוצאות כנגד שיקול הדעת הרפואי של הוועדה ומשכך יש לדחותן.
לאחר ששקלתי את הטענות ועיינתי במסמכים שהוגשו נחה דעתי כי גם במישור זה דין הערעור להידחות. אנמק.
הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, הוועדה שקלה את כלל תלונות המערערת המצויינות בפרוטוקול וכן עיינה במסמכים רפואיים רלבנטיים וציינה כי עולה מהם שהמערערת "מאוזנת יחסית". החלטת הוועדה בהקשר זה היא החלטה רפואית מובהקת ולא עולה כי נפל בה פגם משפטי גלוי. שיקול הדעת המקצועי מסור לוועדה בלבד ואין מקום להשיב את הענין לוועדה בנסיבות בהן עולה כי היתה מודעת לכלל הטענות, עיינה במלוא המסמכים, ערכה בדיקה קלינית והגיעה למסקנות בתחום מומחיותה. קביעת הוועדה במישור זה נשענת על אדנים מקצועיים-רפואיים גרידא.
על כן, הערעור במישור זה נדחה.
ליקוי הראיה
לטענת המערערת היה מקום לקבוע לה אפס אחוז נכות, בהתאם למסקנת המומחה בתחום העיניים ד"ר קוטלר, אשר ציין בחוות דעתו מיום 23.7.18 כי למערערת 0% נכות בגין שדה ראייה ו 0% נכות בגין ליקוי ראיה.
לטענת המשיב משמדובר בוועדת נכות כללית הקביעה כי לא נותרה נכות בגין הליקוי בעיניים שקולה לקביעה כי למערערת אין נכות בתחום זה.
על פניו הצדק עם המשיב בטענה כי מאחר ומדובר בנכות כללית הרי שקביעה לפיה למערערת לא נותרה נכות בגין הליקוי בעיניים זהה לקביעה לפיה למערערת אפס אחוזי נכות. חרף האמור, למען הסדר הטוב ומאחר ועניינה של המערערת מוחזר לוועדה, תבהיר הוועדה האם אכן אימצה את קביעות המומחה בתחום העיניים מיום 23.7.18 אשר התאים למערערת נכויות בשיעור 0%.
סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו.
עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לערערים (נכות כללית) על מנת שתשוב ותבחן את נכותה של המערערת במישורים הבאים:
מחלת הפיברומיאלגיה – הוועדה תשקול שנית ותנמק את קביעתה בכל הנוגע לנכותה של המערערת בגין פיברומיאלגיה תוך התייחסות למלוא טענות המערערת ולתיעוד הרפואי שהוצג בקשר עם מחלת הפיברומיאלגיה.
דלקת פרקים – הוועדה תשקול שנית ותנמק קביעתה בכל הנוגע למחלת הפרקים הנטענת של המערערת. הוועדה תעיין טרם קבלת החלטה במסמכים הרפואיים, ובין היתר, בתוצאות מיפוי עצמות מיום 30.7.17, סיכום ביקור במרפאת כאב מיום 19.7.18, מכתבים מרופאת המשפחה ד"ר ילנה מושייב מיום 1.2.18 ומיום 11.6.18 ותציין האם יש באלה כדי לשנות מקביעתה.
הוועדה תדון בליקויים הנוספים להם טוענת המערערת, כמפורט במכתב בא כוחה מיום 19.6.18 – כבד שומני, מחסור בויטמין D, אלרגיות, בקע סרעפתי ופפילומה בפה ותשקול האם יש באלה כדי להעניק למערערת נכות.
הוועדה תבהיר האם אימצה את מסקנות המומחה בתחום העיניים בחוות דעתו מיום 23.7.18, לפיה למערערת 0% נכות בגין שדה ראיה ו - 0% נכות בגין ליקוי ראיה.
המערערת וב"כ יוזמנו ל וועדה ויוכלו לטעון בפניה טרם מתן החלטה. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' תשרי תש"פ, (03 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .