הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 57018-12-17

לפני:

כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ

המערער
אבי כהן
ע"י ב"כ עו"ד יובל סמרה
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

1. לפניי ערעור על ההחלטה של הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.10.17 אשר דחתה את ערר המערער, הותירה על כנה את הנכות שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון וקבעה כי למערער נכות בגין הפגיעה בעבודה בשיעור 19%.

2. רקע עובדתי

המערער נפגע בפגיעה בעבודה בעת משחק כדורגל, הוא איבד הכרה ואובחן כסובל מחבלות בצוואר ובראש. לאחר שנקבעה לו נכות הגיש המערער בקשה להחמרה ביום 30.4.17. הוועדה מדרג ראשון השאירה את הנכות האורתופדית על כנה והגדילה נכותו הנוירולוגית ל-10% לפי סעיף 29(5)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 .
המערער הגיש ערר על ההחלטה של הוועדה מדרג ראשון והוועדה הרפואית לעררים דחתה את הערר ביום 23.10.17. זו ההחלטה נשוא הערעור שלפניי.

3. להלן עיקר טענות ב"כ המערער

הוועדה שגתה עת קבעה כי בלטי הדיסק מהם סובל המערער בצוואר אינם תוצאה של חבלת ראש. הוועדה שגתה בהתעלמותה מהעובדה כי למערער אין כל עבר רפואי בצוואר, וקביעתה עומדת בסתירה למנגנון הפגיעה, כעולה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו. קביעה זו היא בחוסר סמכות, תוך התעלמות מהחלטות קודמות, שהפכו לחלוטות.

הוועדה שגתה בהתעלמותה מחוות הדעת של ד"ר אדיבי מיום 20.10.17 שמצא לנכון לקבוע למערער דרגת נכות יציבה בגין הצוואר בשיעור 20% וכן מקביעתו של פרופ' מירובסקי מיום 31.1.17, שאף הוא מצא לקבוע למערער נכות צמיתה בשיעור 20% בגין הצוואר.

הוועדה שגתה בהתעלמותה ממצאיה שלה או טעתה ביישומם. ממצאים אלה הדגימו החמרה קשה במצבו של המערער בצוואר, בין היתר, פגיעה דיסקלית ועצבית קשה והגבלה קשה בטווחי תנועות הצוואר.

הוועדה שגתה בהתעלמותה מתלונותיו של המערער אשר תומכות בממצאי הוועדה עצמה וכן מהמסמכים הרפואיים שאף תומכים בתלונות המערער וממצאי הוועדה : סיכום ביקור מטעם המכון לרפואת שיכוך כאב מיום 20.12.16 , מסמך של קופת חולים לאומית, ובדיקת MRI.

לגבי המצב הנוירולוגי, קבעה הוועדה כי אין קשר בין כאבי ראש או החמרת כאבי ראש לבין התאונה, וכי לשיטתה מדובר ב"cluster headache". מדובר בקביעה שרירותית ללא תמיכה או הסבר. מסקנה זו עומדת בסתירה לכלל המסמכים הרפואיים שעמדו לפני הוועדה.

הוועדה אף התעלמה מחוות דעתו של ד"ר דניאל עובד, מומחה בתחום כאבי ראש ופנים. הוועדה גם התעלמה ממצאי בדיקת ה- EMG.

4. עמדת המשיב

ב"כ המשיב הגיש תשובה לערעור ובה הסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בעניין האורתופדי, על מנת שתשקול עמדתה מחדש תוך התייחסות לחוות הדעת של פרופ' מירובסקי מיום 31.1.17. ב"כ המשיב טען כי בתחום הנוירולוגי מדובר בקביעה רפואית מובהקת בה לא ניתן להתערב.

בדיון אשר התקיים לפניי הסכים ב"כ המשיב כי הוועדה תתייחס גם לחוות דעתו של ד"ר אדיבי מיום 20.10.17.
בנוגע לחוות דעתו של ד"ר דניאל עובד, נוירולוג, סבר ב"כ המשיב כי הוועדה התייחסה באופן מפורט ומנומק.
ב"כ המשיב סבר כי אין הצדקה להחליף את הרכב הוועדה מאחר שמדובר בוועדה שישבה בפעם הראשונה במסגרת הליך של החמרת מצב, וציינה את העובדה שהמוסד לא הגיש ערר, ולכן לא שינתה את הקביעה של הוועדה הקודמת.

5. ב"כ המערער לא הסתפק עם הסכמת ב"כ המשיב. טען כי הוועדה לא כיבדה את ההחלטות החלוטות של ועדות קודמות ולכן, ביקש להעביר את העניין לוועדה בהרכב אחר.

6. החלטת הוועדה

הוועדה אשר כללה מומחה אורטופד ומומחה נוירולוג דנה בערר על הוועדה מדרג ראשון אשר התכנסה בעקבות בקשת המערער להחמרת מצב. הוועדה שמעה את תלונות המערער בתחום הנוירולוגי (כאבי ראש) ובתחום האורטופדי (הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצווארי).

הוועדה קבעה במסקנותיה:
"תיאור כאבי הראש תואמים CLUSTER HEADACHES אשר תוארו לאחר חבלת ראש רק במקרים בודדים. לציין שבעת התאונה (לאחר התאונה) CT אשר כלל קיום דיסקציה עורקית.
לדעת הועדה אין קשר בין כאבי הראש/החמרת כאבי הראש ובין התאונה שהתרחשה לפני כ- 6 שנים. תסמונת של פוסטראומטיות לאחר פגיעה פוחתת לאחר כשנתיים. מסיבה זו הוועדה דוחה את הערר מבחינה זו ואינה מקבלת את מסקנותיו ואבחנתו של ד"ר עובד שאינו מזכיר כלל את האפשרות של "קלסטר הדק".
יש לציין שבזמן כאב ראש עין ימין דומעת, וההרגשה אף סתום שאופיינים לקסלטר הדק לכן עקב כאבי ראש דוחה את הערר מבחינה נוירולוגית.
הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר אדיבי 20/10/17 זו היא דעתו שהתובע נפגע בצוואר ובכתף ימין שכן מדובר אך ורק בחבלת ראש בעת משחק כדורגל ודוח מיון מתייחס אך ורק לכך.
מאחר והמוסד לא ערר על הקשר לתלונותיו בצוואר הועדה אינה משנה את קביעת הועדה הקודמת. יצוין שבלטים דיסקיים בע"ש צווארי אינם תוצאות חבלת ראש והועדה לכן אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר אדיבי אך אינה משנה את הנכות שנקבעה ע"י הועדה מדרג 1".

7. דיון ומסקנות
הרכב הוועדה כלל רופא אורטופדי ומומחה נוירולוג. אני סבורה כי מדובר בהרכב מתאים של הוועדה נוכח תחום הפגימות של המערער וחוות הדעת שהוגשו לפניה.

ד"ר עובד דניאל, שערך חוות דעת מטעם המערער, הוא מומחה נוירולוג בתחום של כאבי ראש ופנים. אני סבורה כי מדובר במומחיות ב"תחום הצר" כפי שנקבע בפסק דין עב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי – סעדיה יהודה , פד"ע לו 186. אין חובה על הוועדה לכלול מומחה בתחום זה ועל כן אין פגם בהרכב הוועדה.

אשר לטענות בתחום האורטופדי, הסכים ב"כ המשיב כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שהיא תתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות הדעת של פרופ' יגאל מירובסקי וד"ר דוד אדיבי.

בנוגע לתחום הנוירולוגי, הוגשה כאמור חוות דעת של ד"ר עובד דניאל, אשר סבר שהנכות שיש לקבוע למערער היא גבוהה מזו שנקבעה על ידי הוועדה.
הוועדה הסבירה מפורשות מדוע אין היא רואה קשר בין ההחמרה של כאבי הראש של המערער לבין התאונה שאירעה לפני כ-6 שנים. ההסבר שלה היא כי התסמונת הפוסט טראומטית לאחר פגיעה פוחתת לאחר כשנתיים, ו כי תיאור הכאב תואם ל- cluster headaches, מחלה שלא קשורה לחבלה. על כן, הוועדה מסתייגת ממסקנותיו של ד"ר עובד דניאל, שלא מתייחס כלל למחלה זו.

אני בדעה כי מדובר בשיקול דעת רפואי, שהוסבר באופן ברור על ידי הוועדה ואין לבית הדין לעבודה סמכות להתערב בו .

אשר לאפשרות להחזיר את העניין לוועדה באותו הרכב, סבור ב"כ המערער כי מהרגע שהוועדה קבעה כי "בלטים דיסקיים בע"ש צווארי אינם תוצאות מחבלה ראש, אך אינה משנה את הקביעה מאחר שהמשיב לא הגיש ערר על הקשר בין התלונות בצוואר לבין התאונה", היא "נעולה על עמדתה", עת היא מבקשת לסתור קביעה חלוטה של ועדה קודמת בעניין הקשר הסיבתי.

נקבע בהלכה הפסוקה שהכלל הוא כי אין וועדה רפואית לעררים רשאית להפוך את הקערה על פיה, משנקבע סופית ענין הקשר הסיבתי (ראו - דב"ע ל/0-21 איציק סטרול נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 181; עב"ל 264/03 דוד פסח נ' המוסד לביטוח לאומי, 8.6.04 והאסמכתאות שם).

הוועדה הנוכחית אכן מביעה את דעתה בנושא הקשר הסיבתי בין הפגימה בעמוד השדרה הצווארי ובין התאונה, אך מודעת להלכה ולכן, לא מתכוונת לשנות את הקביעות בנוגע לאותו קשר סיבתי בתחום האורטופדי. על כן, אני בדעה שלא מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות להעביר את העניין לוועדה בהרכב אחר.

8. נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור בנקודות שבהן הסכים ב"כ המשיב.

עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות הדעת של פרופ' יגאל מירובסקי וד"ר דוד אדיבי. לאחר מכן, תשקול שוב הוועדה את הנכות של המערער כתוצאה מהפגיעה מיום 29.3.11.

נוכח הסכמת ב"כ המשיב, שלא התקבלה על ידי ב"כ המערער, אין צו להוצאות.

9. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏17 מרץ 2019, ‏י' אדר ב תשע"ט, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .