הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 5618-06-18

22 אוקטובר 2019

לפני:

כב' השופט דורון יפת
נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' רונית ירדן

התובע
דוד בן חיים
ע"י ב"כ עו"ד רונן גביש
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ענבל קמיור

פסק דין

השאלה נשוא הליך זה היא, האם יש להכיר בפגימה בצווארו של התובע כ"פגיעה בעבודה", בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. שכן, ביום 10.5.2018 הודיע הנתבע לתובע על דחיית תביעתו.

התשתית העובדתית

1. לטענת התובע בתצהירו:

א. התובע יליד שנת 1965.

ב. התובע עבד ועודנו עובד כנגר ורפד אצל אחיו במרפדיית ניסים בראשון לציון, החל משנת 1994, באופן רציף במשך 24 שנה (ת/א) (ע' 4 ש' 10-11).

ג. התובע עבד כנגר וכרפד עד שנת 2007 בימים א'-ה' בין השעות 07:30- 19:00; והחל משנת 2007 בין השעות 07:30- 17:00. בימי שישי שעות עבודתו של התובע בין השעות 07:30-12:00.

ד. התובע מבצע במהלך עבודתו כרפד את העבודות הבאות : מרפד כורסאות, ספות, מיטות, כסאות וגם מבצע עבודות נגרות.

ה. בית המלאכה נמצא בקומה שניה ללא מעלית, כך ש"אנו נדרשים בלית ברירה לעלות ולהוריד את הרהיטים אותם יצרנו. כך שכל הזמן אני נדרשתי להרים כסאות וכורסאות כאשר הרמה היא כאשר בסיס הכורסא ניצב על הראש והידיים מחזיקות את הידיות כך שנוצר אצלי לחץ גדול מאוד על הצוואר".

ו. משקל הכורסאות הממוצע הוא 20-30 ק"ג, ויש כורסאות חריגות שמעל 40 ק"ג. באותו אופן הרים התובע כסאות על הראש שמשקל ממוצע של כל כיסא נע בין 10-12 ק"ג.

ז. בבית מלאכה התובע נדרש להרים את הכורסאות והכיסאות על ראשו, כאשר יש צורך לנייד אותם בתוך המרחב של בית המלאכה, לצביעה, לאחסנה וכו'.

ח. את הכורסאות והכיסאות התובע נאלץ להרים מספר רב של פעמים במהלך עבודתו, לכל הפחות בין 5-10 פעמים, כאשר כל הרמה נעה בין 5-15 דקות; לעתים הרים גם עשרות פעמים ביום בהתאם לכמות העבודה ולעבודה בתהליך ייצור של הכורסאות והכיסאות.

ט. התובע היה מאמץ את צווארו, כאש ר ביצע פעולות של ייצור רהיטים על שולחן כאשר הרכינה הממוקדת כלפי מעלה או למטה חייבו יישור יתר ברהיטים גבוהים או כיפוף יתר, לרבות פעולות רכינה שמבוצעות על רהיטים שנמצאים על הרצפה, של הצוואר בהתאם לגובה הרהיט וזאת בממוצע של 20 דקות כל פעולה למשך מרבית היום מלבד ביצוע ההרמות שכרוכות בכך.

י. במשך תקופה ארוכה משנת 2000 ועד לשנת 2013 הוכנו הרבה מאוד כסאות, בממוצע 1.5-2 כורסאות ליום עבודה.

ניהול ההליך

2. ביום 21.10.2018 הגיש התובע את כתב התביעה המתוקן שבפנינו וכן תצהיר עדות ראשית מטעמו.

3. ביום 21.11.2018 הגיש הנתבע כתב הגנה.
4. ביום 25.11.2018 התקיים דיון קדם משפט בפני כב' השופטת שרה מאירי.

5. ביום 26.12.2018 הגיש התובע תצהיר נוסף מטעמו- תצהירו של אחיו, אבן חן ניסים, הוא מעסיקו.

6. היום התקיים דיון הוכחות בפנינו, במהלכו העידו בפנינו התובע ואחיו.

במהלך הדיון הגיש הנתבע טופס תביעה בעבודה (נ/1) וכן פרוטוקול ועדה רפואית בעניינו של התובע מיום 22.12.2013 בגין פגיעה בעבודה מיום 11.10.2007 (נ/).

בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. מכאן הכרעתנו.

דיון והכרעה

7. הלכה פסוקה היא, כי על מנת שתוכר תביעה על פי תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח רצף ותדירות בביצוע הפעולות ( עב"ל (ארצי) 25019-08-15 ערוסי- המוסד לביטוח לאומי (מיום 30.3.16) ). לפיכך, כאשר מדובר בפעולות שונות ומגוונות, אך לא בעבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או של תנועות זהות או דומות במהותן, אחת לרעותה במהלך יום העבודה, אזי המסקנה תהא שלא הונחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה ( עב"ל (ארצי) 2400-10-11 זוהר- המוסד לביטוח לאומי (מיום 12.12.12); עב"ל (ארצי) 34405-01-11 שרה סקוטלסקי- המוסד לביטוח לאומי (מיום 2.8.11); עב"ל 317/98 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533; עב"ל (ארצי) 26150-02-11 (ארצי) אלברט אמר- המוסד לביטוח לאומי (מיום 27.10.2013) ). מיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעות במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות, בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע (עב"ל (ארצי) 454/06 רחל ברוך – המוסד לביטוח לאומי (מיום 1.2.2007) ).

8. לאחר שקראנו את כלל החומר שבתיק, התרשמנו מעדויותיהם של התובע ואחיו ושמענו את סיכומי הצדדים בעל פה, לא שוכנעו כי התובע הציג תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה. ננמק.

9. ראשית, גרסתו של התובע בתצהירו ועדותו בפנינו, אינה מתיישבת עם האמור בפרוטוקול ועדה רפואית (נ/2) ; שכן שם נטען על ידו " מאז הפגיעה (משנת 2007- ד.י) לא יכולתי להתפתח ולהתקדם. אני לא יכול לעבוד עבודה פיזית...", ואילו כעת טען בפנינו, כי השוני בעבודתו מאז הפגיעה ולאחריה, הוא בכך, כי עבד כ- 10 שעות ביום במקום 12 שעות (ע' 8 ש' 11-18). תשובתו בחקירה החוזרת לא הניחה את דעתנו (ע' 9 ש' 1-7). לא נעלמה מעינינו טענת בא כוחו של התובע בפנינו (ע' 14 ש' 1-3) כי בטופס נרשם, כי התובע חזר לעבודה לאחר הפגיעה (נ/2) . ברם, לטעמנו, נוכח נסיבות העניין, אנו מתקשים להבין כיצד ניתן להבין מדבריו באותה עת, כי חזר לעבודה פיזית, אך פחות שעתיים ביום.

10. מכל מקום, אחיו של התובע טען בפנינו, כי שעות העבודה של התובע נותרו כפי שהיו עובר לפגיעה; והשוני כי מאותה עת "הוא כבר לא הרים על הראש" (ע' 11 ש' 16-24). גם חקירתו החוזרת של אחיו לא סייעה לתובע שכן אחיו טען: "מבחינת ההרמות אנחנו נעזרים אחד בשני, הוא יותר מוגבל" (ע' 11 ש' 30).

11. בזיקה לכך יצוין, כי בשנת 2008, עת בוצעה חקירה על ידי הנתבע בעניין הפגיעה בעבודה , התובע טען כי פעם בחודש מגיעה סחורה במש אית, דבר שהזקיק ממנו להרים פריטים לבית מלאכה או למרתף ; ואילו כעת התובע טען בפנינו, כי היה עליו להרים משאות "פעמיים בשבוע" (ע' 4 ש' 27-33) . לא השתכנענו מהסבריו של התובע בעניין.

12. שנית והעיקר, התרשמנו כי תנועותיו של התובע במהלך יום העבודה, לא היו זהות במהותן אלא מגוונות, המזקיקות תנועות שונות ומנחים שונים, שלא על מקום מוגדר בגוף , בוודאי שלא חזרו ונשנו בתכיפות הנמשכת על פני זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודתו, אף לא בצווארו. נפרט.

א. בדיון קדם משפט טען התובע: "העבודה מגוונת, אנו מייצרים רהיטים, עושים עבודות נגרות, צביעה, הכל מא' עד ת' "(ע' 1 ש' 14; ע' 7 ש' 10-15).

ב. בדיון הוכחות הוברר בפנינו, כי המעסיק מייצר מגוון פריטים: ספות, כורסאות, מיטות, כסאות. "זה עסק שזה לא מרפדיה סטנדרטית, זה הזמנות מיוחדות, יש גם נגרות וגם ריפוד" (ע' 4 ש' 15; ע' 5 ש' 1-3).

ג. הפריטים מיוצרים על פי הזמנה הנכנסת למפעל, כך שכמות הגישטלים (התושבות) לספות השתנו בהתאם לכמות ההזמנות (ע' 5 ש' 7-10).

ד. בחלק מהתקופה עבד בעסק עובד נוסף אשר סייע לתובע בעבודתו, אך לא בהרמה (ע' 5 ש' 17 ; ע' 9 ש' 28-32; ע' 10 ש' 1-13).

ה. עבודת התובע בריפוד מגוונת – "זה קודם כל עבודת נגרות, קודם כל הרכבה ואז לגמם לשים את הגומי, קפיצים, כל מיני דברים מה שצריך. בזמנו שהיה פועל הוא היה מרכיב את השלדים. גומי אני הייתי עושה, והייתי נעזר בו" (ע' 6 ש' 14-17). ההדגמה של התובע כיצד תהליך ריפוד הכורסאות מתבצע אך זיקקה את עמדת הנתבע (ע' 6 ש' 22-33; ע' 7 ש' 1-6, ש' 16-21).

ו. התובע עבד גם בנגרות - אמנם התובע טען כי "בכורסאות שהבחור עבד איתנו עליו הייתה מוטלת ההרכבה ואני פחות התעסקתי בנגרות יותר בריפוד...מאז 2015 זה הוטל עליי" (ע' 8 ש' 23-26), וכי לא היו ימים שלמים שעבד בנגרות (ע' 8 ש' 29-31). דא עקא, אחיו טען בפנינו, כי התובע עבד בעבודות נגרות, לעתים ימים שלמים (ע' 9, ש' 16-21); והדבר השתנה בהתאם להזמנות (שם, ש' 24-25).

ז. משקלם של הפריטים משתנה, בין 5 קילו לעשרות קילו (ע' 7 ש' 22-25 ; ע' 11 ש' 6-7).

ח. מספר ההרמות מהשולחן לרצפה וההיפך משתנה (ע' 7 ש' 1-6). לעתים העבודה מתבצעת על השולחן בלבד (ע' 9 ש' 22-23).

ט. לעתים העבודה נעשתה תוך רכינה (סע' 1 ט' לעיל; ע' 7 ש' 23-25) .

י. ההובלה – אמנם בחלק מהתקופה, עד שנת 2007 היה על התובע להרים סחורה מהמרתף ובהמשך לקומה שניה, בפרקי זמן משתנים כאמור (ע' 5 ש' 25-31; ע' 6 ש' 1-10); ו לעתים התובע היה צריך לסייע למובילים להרים, כי יש כאלה שמוכנים להרים ויש כאלה שלא (ע' 4 ש' 22-24; ע' 7 ש' 29-31; 32-33; ע' 11 ש' 8-13). ואולם, בד בבד, התובע נאלץ להרים פריט בתום עבודת הריפוד למחסן, הנמצא באותה קומה, המרוחק ממנו בין 5-10 מטרים (ע' 10 ש' 29-32). מכל מקום, אחיו של התובע טען בניגוד לטענות התובע, כי מאז התביעה שלו הקו דמת, "על הראש הוא כבר לא מרים" (ע' 11 ש' 1-5).

יא. זמן העבודה משתנה בהתאם לפריט - לטענת "סטנדרט כזה שנע בין יום לבין יום ועוד שעתיים על כורסא אחת. כשהעובד היה קיים אז היינו עושים 2 כורסאות ביום וחצי, והיום אני צריך לעשות את זה לבד זה ייקח לי 3 ימים. וזה התחיל מהיום שהעובד עזב אותנו נדמה לי בסביבות 2015".(ע' 8 ש' 5-10). אמנם אחיו של התובע הבהיר , כי לא ניתן לדייק בתשובה כמה פעמים נדרש התובע להרים כורסא אחת, אך הבהיר במענה לשאלה "כמה זמן לוקח להכין כורסא? יומיים שלושה תלוי" (ע' 10 ש' 16-21).

13. אנו סבורים, כי גם פעולת ההרמה על הראש אשר התבצעה לטענת התובע עד לשנת 2007, אינה נכנסת לגדרה של עילת המיקרוטראומה, שכן בשים לב לכמות הפרטים שיוצרו (בהנחה שכל מוצר רופד בין יומיים לשלושה כאמור (כטענת אחיו) או יום ועוד שעתיים (כטענתו בתקופה בה הועסק עובד נוסף ), אין הדבר מהווה פעולה חוזרת ונשנית ה מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות. בהקשר זה מצאנו לציין, כי התובע, בפרט שאחיו הוא בעל העסק, לא מצא לנכון להביא בפנינו נתונים על כמויות פריטים המיוצרים בעסק, זאת על מנת שנוכל לאמוד את היקף עבודתו. הדבר צריך להיזקף לחובתו.

14. בשים לב לכללם של דברים, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, ולמעשה לא הוכיח את תביעתו.

15. התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, כ"ג תשרי תש"פ, (22 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור, מעסיקים גב'
רונית ירדן

דורון יפת, שופט