הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 55762-03-17

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר חגי רם

התובע:
אריה יוסף
ע"י ב"כ: עו"ד אסף ברק
(מינוי עפ"י חוק הסיוע המשפטי)
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד כהן דניאל

פסק דין

התובע פרק בטון ממשאית המערבל למשאית אחרת עם משאבת בטון שהעבירה את הבטון ליציקה בחפירה (עומק של 30 מטר בערך) ברח' החשמונאים בבני ברק. שתי המשאיות עמדו "גב אל גב", משאית המערבל שעמה עבד התובע עמדה על הכביש ומשאית המשאבה עמדה על המדרכה בצמוד לחפירה, והתובע עמד על כנף משאית המערבל והפעיל מערכת ידיות ששלטה בפעולת המערבל. לפתע זוג כפות "רגליים" של המשאבה שקע, והמשאבה התרוממה באוויר וזעזעה את משאית הבטון. התובע נבהל מאוד וחשש שמא ימחץ תחת כובד המשאיות או יפול חלילה לתוך החפירה, ולכן קפץ ממשאית מערבל הבטון, ונחבל בגפיים (להלן: " האירוע הנטען").

לאחר כיומיים במהלך העבודה לקה התובע באירוע לבבי.

האם האירוע שנטען ע"י התובע הוא פגיעה בעבודה והאם יש קשר סיבתי בין האירוע הנטען לאוטם שריר הלב בו לקה התובע – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

ביום 14.10.18 קבענו כי הוכח ע"י התובע כי חווה אירוע חריג במהלך עבודתו ונקבעה התשתית העובדתית לשם העברתה למומחה הרפואי שימונה ע"י בית הדין.

התשתית העובדתית:

1. התובע עובד כנהג משאית מערבל בטון.

2. ביום 29.5.16 התובע פרק בטון ממשאית המערבל למשאית אחרת עם משאבת בטון שהעבירה את הבטון ליציקה בחפירה (עומק של 30 מטר בערך). שתי המשאיות עמדו "גב אל גב", משאית המערבל שעמה עבד התובע עמדה על הכביש ומשאית המשאבה עמדה על המדרכה בצמוד לחפירה, והתובע עמד על כנף משאית המערבל והפעיל מערכת ידיות ששלטה בפעולת המערבל. לפתע זוג כפות ה"רגליים" של המשאבה שקע, והמשאבה התרוממה באוויר וזעזעה את משאית הבטון. התובע נבהל מאוד וחשש שמא ימחץ תחת כובד המשאיות או יפול חלילה לתוך החפירה, ולכן קפץ ממשאית מערבל הבטון, ונחבל בגפיים (להלן: "האירוע").

3. יומיים לאחר מכן, ביום 31.5.16, במהלך העבודה לאחר שביצע פעולת פריקה, חש התובע סחרחורות ואיבד את ההכרה. התובע לקה בליבו.

ביום 17.10.18 מונה פרופ' אליעזר קפלינסקי, רופא קרדיולוג, כמומחה מטעם בית הדין.

ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
"מר אריה יוסף פיתח במשך השנים את מחלת טרשת העורקים הכליליים. מחלה זו היתה שקטה עד אשר עורערה יציבותו של רובד טרשתי בעורק הכלילי הקדמי ונגרם התקף הלב (ר' להלן)."

ב. האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?
"מר יוסף התקבל לבית החולים בתמונה של התקף לב חריף שפגע בדופן הקדמי והצדדי של החדר השמאלי. הרקע להתקף היה חסימה בעורק הכלילי הקדמי. הפגיעה בתיפקוד החדר השמאלי הוגדרה תחילה כבינונית עד קשה אך עם ההחלמה נצפה שיפור בתיפקוד הלב ותיפקודו של מר יוסף. מצבו הפונקציונלי הוגדר כדרגה 1 על פי החברה הקרדיולוגית של ניו-יורק."

ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה מיום 29.5.16 לבין האירוע הלבבי אותו עבר התובע?
"שני תנאים לקיומו של קשר סיבתי:

  1. אירוע של דחק נפשי ו/או פיסי חריגים בעוצמתו.
  2. התפתחות הסימפטומים של התקף הלב בצמוד או בקרבה לאירוע החריג בו מדובר.

מר אריה יוסף עונה (על פי קביעת כבוד השופטת) על התנאי הראשון והוא קיומו של אירוע חריג בעוצמתו.
לגבי התנאי השני: על פי המתואר בהחלטת כבוד השופטת קיים מרחק זמן של 48 שעות בין האירוע החריג בעבודה להתפתחות הסימפטומים של התקף הלב (סחרחורת ודום לב). הוכחה סטטיסטית לקשר סיבתי בין אירוע חריג לבין התקף לב הודגמה במחקרים בספרות כאשר מרווח הזמנים בין האירוע החריג לבין התפתחות התקף הלב היה שעות ספורות בלבד. במקרים לא מעטים התקבל כי קיים קשר סיבתי למרות פער זמנים אף יותר מ-48 שעות אך זאת כאשר בעקבות האירוע החריג ובצמוד לו התפתחה תמונה של תעוקה בלתי יציבה (ר' פרק הרקע). תמונה זו מצטיינת במיחושים טיפוסיים לאירוע לבבי או לתעוקת חזה אך ללא עדות של התקף לב של ממש. זהו מצב בו התערערה יציבותו של הרובד הטרשתי אך גם אם "התיישב" במקום קריש דם החסימה שנגרמה לא היתה מספקת כדי לגרום להתקף לב.
לא מצאתי בין שפע המסמכים שהובאו בפני כל התייחסות לאשר אירע באותן 48 השעות שחלפו בין האירוע החריג לבין סימני התקף הלב. ייתכן והיה מן הראוי לברר נקודה זו. ללא נתונים בדבר סימפטומים שהתפתחו במהלך אותן 48 השעות יהיה קשה לקבוע קיומו של קשר סיבתי."

ד. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה: האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה ביום 29.5.16; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?
"משלא ניתן היה לקבוע קיומו של קשר סיבתי סביר להניח כי האירוע הלבב היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה ביום 29/5/16. כל זאת בתנאי שבפרק הזמן בין ה-29/5/16 עד ה-31/5/16 לא היתה כל עדות להתפתחות תעוקה."

ביום 24.12.18 ניתנה החלטה המורה לצדדים להודיע אם ברצונם להגיש שאלות הבהרה למומחה אם לאו. הצדדים לא ביקשו להגיש שאלות הבהרה למומחה. לכן, ביום 12.2.19 ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומי הצדדים.

טענות הצדדים:

טענות התובע:
1. המומחה קובע בחוות דעתו כי יש קשר סיבתי בין האירוע החריג לאירוע הלבבי בתנאי שיוכח כי במהלך 48 השעות שבין האירוע החריג והאירוע הלבבי הייתה אצל התובע התפתחות של "תעוקה בלתי יציבה".

2. התובע לא פנה לטיפול רפואי בין האירוע החריג לאירוע הלבבי.

3. התובע העיד כי למחרת האירוע החריג איחר לעבודה כיוון שהיה מבולבל מהאירוע החריג ויש לראות בכך התפתחות תהליך תעוקתי שבסופו, לאחר יומיים , לקה בליבו.

4. עדותו של התובע הייתה מהימנה בעיני ביה"ד ועל כן על ביה"ד להאמין לתובע כי איחר להתייצב למחרת לעבודה בשל הרגשה לא קלה.

5. התובע עותר להכיר כי פגיעתו ביום 31.5.16 היא תאונת עבודה.

טענות הנתבע:
1. המומחה קבע בחוות דעתו כי לא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג להתפתחות הסימפטומים.

2. הנתבע מתנגד לכל הרחבת חזית מטעם התובע. התובע טען כי יום למחרת האירוע איחר לעבודה. טענה זו לא נטענה ע"י התובע אלא לראשונה בסיכומים ולא הוכחה על ידו ואף לא הועברה שאלת הבהרה למומחה בעניין זה.

3. לא נפל פגם כלשהו בחוות הדעת של המומחה והיא מפורטת ומנומקת.

4. הנתבע עותר לקבל את חוות הדעת של המומחה ולדחות את התביעה.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות הבהרה, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

חוות דעתו של המומחה היא כי אין קשר סיבתי בין האירוע הלבבי לאירוע החריג וכי אף אם לא היה האירוע החריג, גם אז היה לוקה התובע בליבו.

המומחה מסייג קביעתו זו ולפיה אם במהלך 48 השעות שחלפו בין האירוע החריג לאירוע הלבבי התפתחה אצל התובע תמונה של לתעוקה בלתי יציבה, קרי תעוקה במאמץ או בהתרגשות ותעוקה קשה במנוחה, ניתן להכיר בקשר הסיבתי בין האירוע הלבבי והאירוע החריג.
אכן התובע בעדותו העיד כי:
"ש. יום למחרת התייצבת כרגיל לעבודה?
ת. התייצבתי אבל בשעה מאוחרת יותר, לא שעות הבוקר המוקדמות. בסביבות 10 במקום 6:30 – 7:00 כי הייתי מבולבל עוד מהאירוע. "
(עמ' 7 לפ' שורות 7-6 לעדות התובע)

אך אין די בכך. לא הוצג בפנינו כי התובע סיפר לרופאיו בסמוך לאירוע או למצער לאחריו, כי התלונן בדבר התעוקה לפני האירוע הלבבי. לא זו אף זו, אף גרסתו של התובע כי היה מבולבל אין בה כדי להעיד על תעוקה בלתי יציבה.

משכך ומשלא הוכחה בפנינו טענתו זו של התובע, דין גרסה זו להידחות.

המומחה קובע כי משחלפו למעלה מ-48 שעות בין האירוע החריג לאירוע הלבבי, ללא נתונים בדבר סימפטומים במהלך אותן 48 שעות, לא מתקיים קשר סיבתי בעניינו של התובע.

לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ואנו מאמצים אותה.

סוף דבר:

התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ט, (08 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (מעסיקים)
מר חגי רם

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה