הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 54993-12-17

לפני:
כב' השופטת עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר
נציג ציבור (מעסיקים) גב' ברקת שני

המבקש:
עזרא חי מאיר זדה
ע"י ב"כ עו"ד אבישי בוגן
-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

החלטה

1. לפנינו בקשה למתן צו זמני אשר יורה למשיב להימנע משינוי המצב הקיים, להמשיך לשלם למבקש את קצבת הנכות החודשית וכן להימנע מלזמן אותו לוועדה רפואית לעררים מטעם המשיב (להלן – ועדה רפואית או הווועדה), עד להכרעה בתביעה.

2. המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 11.6.10, שהוכרה כפגיעה בעבודה. ועדה רפואית קבעה את נכותו של המבקש ביום 25.11.13 בשיעור 24% - נכות יציבה – החל מיום 1.1.12. הנכות הינה בגין הגבלות בעמוד השדרה (צווארי וגבי) וכאבי ראש ממקור עצבי.

3. המשיב החליט לזמן את המבקש לבדיקה מחדש, לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן - תקנה 37 ו- התקנות בהתאמה).
המבקש קיבל הזמנה לוועדה ליום 28.12.17.

המבקש, באמצעות בא כוחו, ביקש לבטל את הדיון לפני הוועדה. לפי הנאמר בבקשה, המשיב הסכים לבטל את ה וועדה ואף שלח למבקש מסרון על כך ביום 26.12.17. למרות הודעה זו והסכמת המשיב לבטל את הוועדה, נשלח למבקש מכתב מיום 28.12.17 ובו הודיע ו לו כי נפסק תשלום הקצבה בשל אי הופעתו לוועדה.
המבקש טען כי קיימת סתירה קיצונית בהתנהלות המשיב הגובלת בהצגת מצג שווא.

4. לגופו של העניין טען המבקש כי המסמך הנושא את הכותרת "בקשה לדיון מחדש" מיום 24.10.17 ובה "מנמק" הרופא המוסמך מטעם המשיב (ד"ר יעקב מונשטרוסקי, מומחה לרפואה תעסוקתית, להלן - הרופא המוסמך) את הסיבה להמלצתו לדיון מחדש, הוא מסמך "מוזר", הן מהפן הצורני והן מהפן המהותי.
מבחינה צורנית, המסמך כולל חלק מודפס, אשר מולא עוד בטרם קיבל הרופא המוסמך לידיו את תיקו של המבקש.
בחלק שכתוב בכתב יד, כתב הרופא המוסמך: "ברישום רפואי שהתקבל אין אזכור על בעיה בצוואר או ע"ש מותני או כאב ראש מאז הוועדה ב-6.10.11. היה אירוע תאונתי חדש ב-2016. ייתכן שיפור במצבו. לכן, ממליץ לשקול לפתוח התיק לפי תק' 37".

לגישת המבקש, מדובר בנימוק מעורפל ולא מוסבר, לא ניתן להתחקות אחר הסיבה לדיון מחודש בעניינו של המבקש, וכל שניתן ללמוד מגוף ההחלטה הוא כי מדובר בתאונה חדשה משנת 2016.

5. המשיב טען בתגובתו כי הפסקת הקצבה בוצעה כדין, בהתאם לאמור בתקנה 38 לתקנות. בשלב זה מדובר בהזמנה לוועדה רפואית, היינו אין מדובר בקביעת דרגת נכות אלא ב"כרטיס כניסה" לוועדה.
ככל שמצבו של המבקש נשאר כשהיה או שאף חלילה הורע, הרי שלא ייגרם לו כל נזק מהתייצבות בפני הוועדה הרפואית. סירובו של המבקש לעמוד בפני הוועדה רפואית יש בו לכאורה כדי להצדיק את הזימון לוועדה. לו תופחת דרגת הנכות בסופו של יום עלול להיווצר למבקש חוב, אשר יהיה חייב בתשלומו. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. כפי שניתן ללמוד מדו"ח הוועדה הרפואית האחרון, לא הופעלה תקנה 15 לתקנות ולא נטען לירידה בהכנסות.

6. ביום 5.2.18 התקיים דיון בבקשה, הוגשו עמדות וטיעוני ב"כ הצדדים ובסופו של יום, משהם לא הגיעו להסכמות, התיק הועבר למתן החלטה בבקשה לסעד זמני.

7. שיקולים להפעלת תקנה 37

בית הדין הארצי לעבודה דן בשיקולים שיכולים לבסס את הפעלת תקנה 37 - שהם שיקולים רפואיים - להבדיל ממשפטיים.
להלן תמצית הפסיקה כפי שהוזכרה בעב"ל 480/06 המוסד לביטוח לאומי - סופי טרייגרמן (15.5.2008) בחוות דעתו של סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט פליטמן:

"כך, למשל, בדיון מס' מג/0-98 עובדיה שליבו - המל"ל נאמר, כי על מנת "למנוע טעות, טוב שיאמר שאותו שינוי במצב אשר עליו דובר לעיל אינו חייב להיות נתון מוכח בפני הרופא המוסמך, ודי שבידיעתו המקצועית ובניסיונו יהיה כדי לשמש יסוד סביר שחלוף הזמן הביא לשינוי. במיוחד כך יהיה הדבר עת הפגימות הן מסוג שחלוף הזמן יכול להשפיע לשיפור, ופגימות כאלה רבות הן בתוספת לתקנות" .
בדיון מס' נג/0-5 שולמית בוכובזה - המל"ל נאמר כי "אין לראות פגם בעובדה שרופא שהוסמך על ידי המוסד, ואשר תפקידו לבחון את מסקנות הוועדות הרפואיות ... המליץ לזמן את המערערת לבדיקה, לאור הממצאים הרפואיים של ועדת הערר שדנה ב"החמרה", לבקשת המערערת" וכן "הרופא מוסמך של המוסד חייב, ולא רק רשאי, לעשות שימוש בתקנה 37 לתקנות, ולפנות לוועדה רפואית, על מנת שתבחן מחדש את נכותו של הנפגע בתאונת עבודה, כל אימת שמתברר לו, מנתונים רפואיים רלבנטיים הנראים על פניהם כנכונים, כי חל שינוי משמעותי במצבו הרפואי של הנפגע.
עוד נאמר בדיון מס' מ"ג/01-X365 תמר כדורי - המל"ל, כי "אין לבוא בטרוניה עם המוסד על כי העמיד את המערערת מחדש לבדיקה רפואית. בעשותו כן רק פעל המוסד כפי שנתבקש ע"י הוועדה הרפואית האחרונה שבדקה את המערערת והעובדה שבדיקת הביקורת נטענת תחת הכותרת של תקנה 37 אינה מעלה ואינה מורידה".

על פי ההלכה הפסוקה שהובאה לעיל, לא חייב להתקיים נתון מוכח לגבי ההטבה במצב. די אם לפי הידע המקצועי של הרופא קיים יסוד סביר להטבה במצב.

8. האם החלטת המשיב היא לכאורה סבירה?
ההחלטה שכנגדה הוגשה הבקשה לסעד זמני היא זו מיום 28.12.17 על "הפסקת תשלום קצבת נכות מעבודה בשל אי הופעה לוועדה".

בהחלטה צוין:
"כיוון שלא התייצבת בפני הוועדה הרפואית ולא נתת סיבה המתקבלת על דעת המוסד לביטוח לאומי, אנו מפסיקים את תשלום הקצבה".

החלטה זו לא תיארה נכון את התרחשות האירועים מאחר שהוועדה בוטלה לבקשת המבקש, כך שלא ניתן לומר שהוא לא התייצב לוועדה מבלי לתת סיבה לכך. הסיבה הייתה שהוא לא ראה הצדקה להפעיל תקנה 37 בעניינו.

אפשר לומר כי מדובר בטעות בניסוח, אך על המשיב להקפיד על ניסוח נכון של ההחלטה עת מתקבלת הוראת על הפסקת תשלום הקצבה.

מעבר לכך, אנו גם רואים שקיים פגם בהחלטה להפעיל תקנה 37, גופא.
בהתאם להלכה הפסוקה (שחלקה הוזכרה לעיל) לא חייב להתקיים נתון מוכח לגבי ההטבה במצב, אולם קיים צורך ביסוד סביר להטבה במצב.

הנימוקים להחלטה, כפי שפורטו בהמלצת הרופא המוסמך, הם כי אין "ברישום רפואי שהתקבל" א זכור על בעיה בצוואר או ע"ש מותני או כאבי ראש מאז הוועדה ב יום 6.10.11 ו"היה אירוע חדש ב-2016".

הרופא המוסמך לא התייחס לכל התיק הרפואי של המבקש, אלא רק ל"רישום רפואי שהתקבל", שאין אנו יודעים מהו, והאם הוא ממצה, כאשר ככל היותר מדובר ברישום שלא מצביע על כאבים או הגבלות בעמוד השדרה או כאבי ראש, אך לא נאמר בו (ככל הנראה, מאחר שהמסמך לא הוגש לבית הדין) כי הממצאים האלה כבר לא קיימים או השתפרו.
כמו-כן, הוזכר אירוע חדש בשנת 2016. אירוע חדש לא יכול "לשפר את המצב" כתוצאה מהפגיעה הקודמת שהוכרה ולכן, לא מהווה יסוד סביר להטבה במצב.

לכן, ישנם פגמים בהחלטת המשיב אשר מצדיקים – לכאורה - לבטל את ההחלטה לעניין הפעלת תקנה 37.

יצוין, מעבר לנדרש, כי אין כל מניעה שהמשיב ינקוט בהליך חדש של הפעלת תקנה 37, אם מתקיימים התנאים לכך.

ב"כ המבקש היה מודע לכך עת ציין בתגובה להודעת המשיב מיום 5.7.18: "התובע מודע ומוכן לקבל את הסיכון שככל ותידחה התביעה וככל שיוזמן בעתיד לוועדה רפואית ויקבע כי נכותו ירדה ...אזי ימצא כי עליו להשיב כספים" (סוף סעיף 4 לתגובה).

9. מאזן הנוחות

ב"כ המשיב טענה כי אף לא קיימת הדרישה של "מאזן הנוחות" מאחר שהמבקש לא הפסיק לעבוד, לא סבל מירידה בהכנסות וכתוצאה מאלה לא הופעלה לגביו תקנה 15 לתקנות.
אולם, קצבת נכות מעבודה היא חלק מקניינו של המבקש, ומשמשת לפרנסתו. אם לא תתקבל הבקשה, הוא יפסיק לקבל קצבה ע ד למתן פסק דין (אם התביעה תתקבל). זאת, כאשר טרם נקבע אם יש הטבה במצבו, אם לאו, ובאיזה שיעור.

אין סיבה לחשוש שבמידה והתביעה תדחה, המשיב לא יוכל להיפרע מן המבקש, הן בדרך של קיזוז גמלאות והן בדרך של גביית חוב.
על כן, כפות המאזניים של מאזן הנוחות הן ככל היותר מאוזנות.

10. לסיכום

נוכח האמור לעיל, אנו סבורים כי דין הבקשה להתקבל.

אנו מורים על מתן צו מניעה זמני כנגד החלטת המשיב מיום 28.12.17 על הפסקת תשלום קצבת נכות מעבודה.

על המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

11. על המשיב להגיש כתב הגנה עד ליום 16.9.18.

נקבע דיון מוקדם בתיק העיקרי ליום 15.10.18 שעה 13:30.

ניתנה היום, ‏16 יולי 2018, ‏ד' אב תשע"ח, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר מרדכי נגר
נציג ציבור (עובדים)

עידית איצקוביץ
שופטת

גב' שני ברקת
נציגת ציבור (מעסיקים)