הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 5386-06-15

30 מאי 2019
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד
התובעת:
אביבה ביליויס (אלמנת המנוח)
ע"י ב"כ: עו"ד דנית מזור

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד כפיר אמון

החלטה
בפניי בקשה מטעם הנתבע להפניית שאלות הבהרה למומחה (להלן – הבקשה ). התובעת מסכי מה להפניית חלק מהשאלות בלבד. לאחר עיון בבקשה ובתגובה להלן החלטתי.
"ככלל, על פי המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה, "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" ( בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק נגד המוסד לביטוח לאומי (18/4/16) המצטט מ בר"ע (ארצי) 29316-03-13 חיים עובדיה נגד המוסד לביטוח לאומי (23/3/15).
בשים לב לתכליתן של שאלות ההבהרה, המשמשות תחליף לחקירת המומחה ומשמשות כלי לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת, הרי שדרך המלך הינה לאפשר הצגת שאלות הבהרה למומחה. זאת ככל שהן רלבנטיות, מכוונות להבהרת חוות הדעת או השלמתה, עשויות לתרום לבירור השאלה שבמחלוקת ועניינן "בתחום הרפואה" קרי כאלה שתפקידו של המומחה להשיב עליהן, ולהבדיל משאלות מתפלמסות גרידא, שיש בהן משום הכבדה מיותרת על ההליך (ר' בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו נגד המוסד לביטוח לאומי (2/6/11) והאזכורים בו).
שאלה 1 רישא – יש מקום להעביר למומחה את רישא שאלה 1, אולם זאת בנוסח אליו מסכימה התובעת, אשר מדייק את העובדות. בנוסף, לאחר הקביעה (בנוסח התובעת) כי "ניתן לראות כי מדינות שונות קבעו קריטריונים שונים לקשר סיבתי" יש מקום להוסיף כי "חלק מהמדינות קבעו, בין היתר, קריטריון של תקופת חשיפה לאסבסט וחלקן לא קבעו קריטריון כאמור". בנוסף, יש מקום לדייק ולהפנות למומחה את הקריטריונים הקיימים בדין הישראלי (תקנות הביטוח הלאומי). עוד אינני סבורה שיש מניעה כי המומחה יופנה גם לסיכום ישיבת הוועדה הרפואית לאבק מזיק מיום 15.7.07.
שאלה 1 (א) - מדובר בשאלה רלבנטית (אשר ניסוחה דורש לטעמי הבהרה ודיוק), שכן התשובה עליה עשויה להבהיר את חוות דעתו של המומחה ולהאיר אותה. השאלה אינה עומדת בסתירה לתשתית העובדתית שהוכחה ואשר מצויינת בסעיף 3(ג) להחלטת המינוי. יש מקום להזכיר למומחה שוב את התשתית העובדתית ולהעביר אליו שאלה בדבר מידת החשיפה (תדירות, ריכוז וכיוצ"ב) לאסבסט של המנוח. כפי שמצויין בעב"ל 10490-10-16 מועדים לשמחה נגד המוסד לביטוח לאומי, אליו מפנה התובעת – בנסיבות בהן קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים ורק היקף החשיפה ומידתה אינו ברור לחלוטין יתכן שבידי המומחה ידע שיוכל לסייע לו להעריך את מידת החשיפה הנובעת מהתשתית העובדתית שהוכחה והונחה בפני המומחה.
התובעת אינה מתנגדת להעביר למומחה את שאלה 1(ב).
על כן, יש מקום לטעמי להתיר את השאלה בנוסח הבא:
"1. בהתאם לטבלה שצורפה לחוות דעתך, ניתן לראות כי מדינות שונות קבעו קריטריונים שונים לקשר סיבתי. חלק מהמדינות קבעו קריטריון של תקופת חשיפה לאסבסט וחלקן לא קבעו קריטריון כאמור.
לצורך מענה לשאלה זו הינך מופנה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד 1954, סעיף 22 לתוספת השניה חלק ב'. בנוסף, מופנה המומחה ל פרוטוקול ישיבת הוועדה הרפואית לאבק מזיק מיום 15.7.07.
בתיעוד של מר ראובן בלייוייס ז"ל לא נמצא נתון לגבי מידת חשיפתו לאסבסט והיקף החשיפה , למעט הנתונים הבאים שהוכחו וצויינו בהחלטת המינוי שהועברה למומחה: בשנים 1958/1959 עד 1964 המנוח עבד כעצמאי בהתקנת תריסי אסבסט וכן גגות אסבסט וקירות אסבסט. במסגרת עבודה זו, בין היתר, המנוח השתמש במסור ידני וביצע גם קידוחים באסבסט. המנוח היה חשוף לאבק האסבסט. המנוח לא נהג להשתמש במסיכה לפנים או בציוד מגן אחר.
א. מהי לדעתך מידת החשיפה (תדירות, ריכוז וכיוצ"ב) לאסבסט של המנוח ?
ב. על בסיס אילו נתונים קבעת שקיים שקיים קשר סיבתי בין החשיפה לאסבסט לסרטן הריאות ממנו סבל המנוח?
שאלות 2 ו-3 – הנתבע לא נימק את בקשתו להעביר את השאלות האמורות ומשכך כלל לא ברור מה מבוקש להבהיר באמצעות אותן שאלות. על פניו, הצדק עם התובעת בטענה כי מדובר בשאלות תיאורטיות אשר התשובה עליהן לא יכולה לתרום לבירור המחלוקת ביחס לסוגיה הספציפית אשר נדונה בהליך זה. מטעמים אלה לא מצאתי מקום להתיר את השאלות.
החלטה המופנית למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ט, (30 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.