הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 50644-09-17

לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
נציגת ציבור עובדים גב' הלן הרמור
נציגת ציבור מעסיקים גב' עליזה מעין

התובע
ציון פרגייאן
ע"י ב"כ עו"ד רונן גביש מטעם הלשכה לסיוע המשפטי

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ענבל קמיור

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע שדחתה את בקשתו לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מיום 7.10.16 בו נפל ונפגע בכתף ימין.
בכתב התביעה המתוקן הוזכר אירוע בעבודה מיום 1.4.16 אולם מדובר בפגיעה אחרת, בכתף שמאל, שבגינה מתנהל תיק נפרד (בל 50640-09-17).

2. התובע יליד 1964. במועד הרלוונטי הוא עבד כנהג משאית בחברת ש.א.ל. ציוד טכני, שבה עבד החל משנת 2013. במקביל ניהל התובע עסק עצמאי.

3. לגרסת התובע, ביום 7.10.16 (יום שישי) הוא נהג על משאית פתוחה לחלוקת סחורה – צינורות. כאשר הגיע התובע ללקוח במושב באזור נתניה הוא החל לפרוק את הסחורה, תוך משיכת חבילת הצינורות, משך בחוזקה, החבל שקשר את הצינורות נקרע והוא נפל לאחור, כאשר הוא נפגע בכתף ימין (להלן – התאונה).

לאחר התאונה ניסה התובע להמשיך בעבודה, אך לא היה מסוגל לנהוג ועל כן חזר למפעל, הודיע לאחראי על הנהגים (בשם אביב) מה שקרה וחזר לביתו. לגרסת התובע, מאחר שזה היה יום שישי הוא לא פנה לטיפול רפואי. משהכאבים התגברו בשבת הוא שאל את הרב אם הוא יכול לפנות לרופא, זה הסביר לו כי לא מדובר בפיקוח נפש ועליו להמתין למוצאי שבת. על כן, רק בסיום השבת הוא פנה לביקור רופא ואובחן קרע בגיד.

4. הנתבע טען בכתב ההגנה כי לא אירעה לתובע ביום 7.10.16 פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). מצבו הרפואי של התובע בכתף ימין התפתח על רקע תחלואתי טבעי.

5. ראיות שנשמעו

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.

הנתבע הגיש הודעה לחוקר המוסד של מר גיא נקש (להלן – מר נקש), חשב של חברה ש.א.ל ציוד טכני (נ/5) לפיה התובע לא דיווח בזמן אמת על התאונה (וגם לא על זו מחודש אפריל 2016) אלא עשה זאת רטרואקטיבית ולכן, סירב מר נקש למסור לו טופס "בל 250 ".

כמו-כן הוגשו על ידי הצדדים מסמכים: טופס הצהרה של התובע, טופס תביעה שהוגש לנתבע, אישורי מחלה, אישור מרופא תעסוקתי.

6. דיון והכרעה

התובע תיאר את התאונה שאירעה לו בעדותו בבית הדין, כך:

"אני מספר מה שהיה, הגעתי ללקוח במחסן אחד הורדנו סחורה אני והמחסנאי במושב גאולים, לקוח מ.ל. שווק, סיימתי להוריד ונשאר חבילת צנורות באוטו, הוא אומר בינתיים עד שהוא בודק את הסחורה אני אוריד את החבילה של צינורות במחסן אחר, הוא בינתיים בודק שם, אני שם, המחסנאי בדק את הסחורה, אני נסעתי באוטו למחסן השני, באתי ממול המחסן עם הארגז של המשאית, נסעתי אחורה למחסן אחר, אם ניקח את הארגז של המשאית, היתה חבילה של צינורות פלסטיק לא בעלי משקל משמעותי. היינו קושרים את החבילה הזאת עם חבל. כשמשכתי את החבילה בחצי הדרך בערך פתאום החבל נקרע לי בתוך הנייד ונפלתי על הפנים על הרצפה. אחרי המשאית. הצינורות נפלו על הרצפה. קבלתי את המכה בכתף ימין וקמתי לבד. ניסיתי לנקות את עצמי. המחסנאי ראה את זה. המחסנאי לא ראה שנפלתי. המחסנאי בסוף ראה שאני מנקה את עצמי. הוא לא ראה שאני נפלתי. לא יודע איך קוראים לו. אני הלכתי בערך חודש אחרי ואמרתי שאני נפלתי פה ואמרו לי אל תכניס אותנו לתמונה. אנחנו נגיד שלא היה ולא קיים. אבל אני ראיתי שאתה קמת לנער את עצמך אבל מה היה אני לא יודע. אחר כך עליתי לאוטו וראיתי שהיד לא מתיישרת. עשיתי סיבוב פרסה בחזרה למפעל. עם 3 – 2 אנשים שנשארו לספק סחורה. אני החזרתי את הסחורה למפעל. אמרתי להם תשמעו אני נפלתי. אמרתי את זה לאביב. הוא היה ביום שישי במשמרת שלו לעבוד. הוא היה אחראי על המשלוחים".
(עמ' 6 לפרוטוקול הדיון).

התובע מפרט בהמשך שהוא חזר לביתו להכנות לשבת ובבוקר שבת כשכאבים התגברו הוא שאל את הרב אם הוא יכול לפנות לרופא, זה הסביר לו שעליו להמתין עד לסוף השבת וכך עשה.

בשעה 21:17 של יום 8.10.16 נרשמה קבלה בביקור רופא מרפאת כפר סבא. ב"תלונת החולה" נרשם: קרע בגיד לפני חצי שנה. אתמול נפל ונחבל בכתף ימין.
אין בפנייה הראשונה לטיפול רפואי אזכור של נפילה תוך כדי עבודה.

התובע לא הפסיק לעבוד בעקבות התאונה, אלא המשיך מפני שלגישתו בחברה "איימו עליו" ולא שחררו אותו. למרות שלדבריו הוא לא היה מסוגל ליישר את היד, הוא המשיך לעבוד על משאית אוטומטית, זאת עד לחודש נובמבר 2016, אז זומן לשימוע.

התובע פנה לרופא תעסוקתי ביום 16.11.16 (נ/3) ובתלונות נכתב:

"ברקע כאבי כתפיים מימין ומשאל. ב-8.10.16 תוך כדי עבודה נחבל בכתף ימין מהנפילה מאז החמרה במצבו".

מאז לא חזר התובע לעבודה בחברה. לפי המלצת רופא תעסוקתית עליו היה לעבור ניתוח לתיקון הגידים, ושהות בחופשת מחלה עד לסיום השיקום לאחר הניתוח, שהרופא האריך כ-6 חודשים.

לפי עדותו של מר נקש התובע לא חזר לעבודה, מאחר שלא ניתן היה לשבצו לעבודה בתפקיד אחר. הוא קיבל פדיון של ימי מחלה שנצברו לזכותו.

מר נקש לא אישר את גרסתו של התובע לגבי התאונה, והכחיש שקיבל כל דיווח על כך. מר אביב שהיה אחראי על הנהגים באותה תקופה ומר חיים מנשרוב, אחראי על הלוגיסטיקה בחברה, לא הוזמנו להעיד.

מר נקש הסביר את ההודעה שהוא מסר לנתבע כך:

"באו אלי החוקרים של הבטוח הלאומי. בהתחלה הוא טען שנפגע בשמיעה. נשאלתי על זה. אחר כך מסתבר שהוא הצהיר על איזה שהיא פגיעה בכתף . אני במסגרת תפקידי ממלא טפסי 250 ברמה שבועית. תמיד באו אלי עובדים ומילאתי. הוא בא אלי חצי שנה רטרואקטיבית. שאלתי אם יש מישהו שראה והוא אמר שלא. שאלתי אם הודיע למישהו ואמר שלא. בדיעבד אמר שהודיע לאביב. אביב אמר שלא יודע שום דבר. אביב כבר לא עובד אצלי. בגלל זה סירבתי למלא לו טופס 250. אגב אני מציין במאמר מוסגר שהוא תובע את החברה שאני עובד על דברים אחרים על דברים סוציאליים". (עמ' 11-12 לפרוטוקול הדיון).

אנו התרשמנו מאמינותו של מר נקש, שהסביר שלא הייתה סיבה שלא לתת לתובע טופס בל250, מה שהוא עושה כדבר שבשגרה, אם הוא היה מדווח בזמן אמת על התאונה. עצם העובדה שהתובע מנהל תביעה כנגד החברה בגין זכויות העבודה, אין בה כדי להתייחס לעדותו של מר נקש כעדות לא אמינה.

התובע הצהיר כי המחסנאי של הלקוח שבחצריו התרחשה התאונה ראה שהוא מנקה את בגדיו אחרי הנפילה. התובע העיד כי חזר מוקדם למפעל, מבלי לסיים את משלוחים שהיו מתוכננים לאותו יום, והודיע על כך לאביב. ביום ראשון הוא אף הודיע למנהל לוגיסטי מר מנשרוב. אף אחד מאלה לא הוזמן להעיד.

גם בתיעוד הרפואי הראשוני לאחר התאונה, בביקור רופא, מיום 8.10.18 (יום לאחר התאונה) לא צוין כי מדובר באירוע בעבודה אלא בנפילה וחבלה בכתף ימין, כאשר גם צוין "קרע בגיד לפני חצי שנה" (מבלי לציין באיזו כתף).

על התובע הוטל הנטל הראיתי להוכיח כי אירעה לו תאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

התובע לא הביא ראיות מספקות התומכות בגרסתו, כאשר לפי עדותו של מר נקש, אשר כאמור הייתה אמינה, הוא דיווח על תאונה באיחור רב.

התובע לא הפסיק לעבוד בעקבות התאונה הנטענת – הגם שלפי עדותו הוא לא היה מסוגל לנהוג באופן תקין בעקבות מגבלותיו.

נוכח כל אלה, אנו סבורים שהתובע לא הוכיח את תביעתו לדמי פגיעה.

7. לסיכום

נוכח האמור לעיל, אנו דוחות את תביעת התובע לדמי פגיעה בגין התאונה מיום 7.10.16 (כתף ימין).
כמקובל בהליכים של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

8. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כג' תשרי תש"פ, (22 אוקטובר 2019 ),בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

הגב' הלן הרמור
נציגת ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

גב' עליזה מעין
נציגת ציבור מעסיקים