הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 49770-12-17

26 מאי 2019
לפני:
כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך
נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי

התובע:
חיים חדד
ע"י ב"כ: עו"ד איתי ברדה – מטעם הסיוע המשפטי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה מיום 23.2.2015 כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
ביום 29.3.2015 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 16.6.2015 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
"אנו מצטערים להודיעך, כי עלינו לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מתאריך 23.2.2015, על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ומהנימוקים הבאים:
על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה", היא תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתנו, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך".

למען הסדר הטוב נציין, כי מדובר בהליך שני המוגש על ידי התובע בגין האירוע התאונתי. ההליך הקודם שמספרו ב"ל 41730-08-15 הועבר לשמיעת הוכחות ובסיומה הסכימו הצדדים כי התיק יוחזר לצורך השלמת חקירות.

ביום 11.7.2017 הודיע הנתבע לתובע כדלקמן:
"על פי פסק הדין מיום 15.5.2017, בבדיקה חוזרת ולאחר חקירות שנערכו, המוסד לא מצא לנכון לשנות את החלטתו מיום 16.6.2015".

מכאן התביעה שלפנינו.
טענות הצדדים
טענות התובע
2. התובע, יליד 1948, עבד במועדים הרלוונטים כנהג משאית לפינוי אשפה מטעם עיריית בת-ים.
3. לטענת התובע, ביום 23.2.2015 במהלך עבודתו ובזמן פינוי האשפה, החליק התובע בירידתו ממשאית האשפה ונפל על גבו. התובע מציין כי הוא היה במהלך משמרת רגילה, כאשר על מנת לפנות את האשפה הגיע לחירייה וכאשר בא לרדת ממשאיתו החליק ונפל על גבו. לאחר שהתובע התרומם מרצפה לבד הרגיש כאב חד בגבו התחתון ובכתף שמאל.
4. משהכאבים לא חלפו פנה התובע לעזרה רפואית. ביום 23.2.2015 נפגש התובע עם רופא אורטופד אשר הפנה אותו לביצוע בדיקות רפואיות.
5. התובע פנ ה למל"ל כי יכיר בפגיעתו זו כפגיעה בעבודה, אולם, כאמור, הנתבע במכתבו מיום 16.6.2015 דחה את התביעה.
טענות הנתבע
6. לטענת הנתבע לתובע לא אירעה תאונת עבודה ביום 23.2.2015 כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. עוד נטען כי אין קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין מחלתו ולחלופין השפעת העבודה על מחלתו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים לרבות מצבו הקונסטיטוציונאלי של התובע.
כל פעולות הנתבע בעניינו של התובע נעשו כדין.
ההליכים בתיק
7. ביום 1.5.2017 התקיים דיון מקדמי בתיק בפני חברתי השופטת יפית מזרחי-לוי. הפלוגתאות שנקבעו הם כדלקמן:
התיק יועבר להוכחות בשאלת קרות אירוע תאונתי בעבודתו של התובע ביום 23.2.2015.
8. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 7.1.2019. במסגרת דיון ההוכחות התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו וכן בתו של התובע ( גב' ענת ירושלמי).
הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
המסגרת המשפטית
9. סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כ:
"תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

10. הלכה פסוקה היא כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד ונזק או פגיעה מאידך. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות ההכרחיות לעילת התביעה ועל כן על התובע להוכיח עובדה זו (דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נ"ב/0-88 כאמל קופטי - המוסד, פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל, פד"ע יב 225; דב"ע נ"ו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד, פד"ע ל"א 241).
11. על התובעת נטל הראיה להוכיח, כי תוך כדי עבודתה אירע לה "אירוע תאונתי", ועליה להביא, בשלב הראשון, ראשית ראיה שאכן קרה "אירוע תאונתי" בעבודה הקושר את פגימתה בעבודה (דב"ע מז/90-0 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז, 93). הראיה יכולה להיות ישירה, כזו המועלית על ידי המבוטח עצמו, וככל הנדרש – בסיוע של עדים אחרים אשר נכחו בעת התאונה
מן הכלל אל הפרט
12. האם עלה בידי התובע להוכיח כי ביום 23.2.2015 ארע לו אירוע תאונתי במהלך עבודתו ובזמן פינוי האשפה? נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לטעמינו יש להשיב על שאלה זו בחיוב. נסביר מסקנתנו להלן.
13. בתצהירו מתאר התובע כך:
"ביום 23.2.2015 במהלך עבודתי ובזמן פינוי האשפה, החלקתי בירידתי ממשאית האשפה ונפלתי על גב י. אצהיר, כי ביום ה- 23.2.2015 הייתי במהלכה של משמרת רגילה, כאשר על מנת לפנות את האשפה ה געתי לחירייה וכאשר בא תי לרדת ממש איתי החלקתי ונפלתי על גבי. לאחר שהתרוממתי מ הרצפה לבד, הרג שתי כאב ח ד בגבי התחתון ובכתף שמאל. משהכאבים לא חלפו פניתי לעזרה רפואית בו ביום ונבדקתי ע"י ד"ר רפאל גבריאלי . אציין כי הנני אדם מבוגר, בן 69 ונוכח הכאבים והלחץ הנפשי בו הייתי נתון לא ציינתי בפני ד"ר גבריאלי כי נפלתי ממשאית. עוד אציין כי הופניתי לביצוע בדיקות רפואיות אשר העלו כי אינני מסוגל לעבוד נוכח הפציעה שעברתי במהלך עבודתי (סעיפים 2 – 7 לתצהיר התובע).

14. גם בהודאתו בפני חוקר המוסד חזר התובע על גרסתו זו: " אז באותו היום 23.2.2015 המשמרת הייתה רגילה, הגעתי לחירייה כרגיל לבדי פתחתי את הדלת של הקבינה באתי לרדת והחלקתי ונפלתי על הגב. התרוממתי לבד הרגשתי כאב חד לא יכולתי לעמוד".
15. חקירתו הנגדית של התובע הייתה מהימנה על בית הדין.
16. גרסת התובע נתמכה בעדותו של בתו של התובע, גב' ירושלמי, אשר ציינה בתצהירה, כך:
"ביום 23.2.15 במהלך עבודתו ובזמן פינוי האשפה, החליק אבי בירידתו ממשאית האשפה ונפל על גבו אצהיר, כי בו ביום, בשעות אחה"צ לערך התקשרתי למעסיקו של אבי מר איציק שוחט וציינתי בפניו כי נוכח מצבו הרפואי של אבי בשל נפילתו מהמשאית, הוא לא יגיע לעבודה ביום המחרת" ( סעיפים 4-5 לתצהיר גב' ירושלמי).
בחקירתה הנגדית חזרה וציינה כי היא דיברה על המעסיק לגבי הנפילה של אביה מהמשאית ועדותה הייתה מהימנה ולא נסתרה .
17. לא זו אף זו, לתיק בית הדין צירף התובע תמלול שיחה שהתנהלה בין רעייתו של התובע לבין המעסיק. בשים לב לחשיבות הדברים נביא את תמלול השיחה במלואה:
אשתו של חיים: הלו?
איציק: כן
אשתו של חיים: ערב טוב
איציק: ערב טוב
אשתו של חיים: מה שלומך? הערתי אותך מהשינה?
איציק: בערך. מה?
אשתו של חיים: תשמע מאמי, איציק, חיים לא יגיע לעבודה הוא בחופש מחלה ובינתיים... הוא נפל בחירייה והוא לא אמר לי. עכשיו הוא מספר לי הכל והוא פחד לדבר, אז אני אמרתי, אני אדבר עם איציק אין לך מה לפחד מאיציק, אתה מבין?
איציק: מחר הוא לא מגיע?
אשתו של חיים: לא הוא לא מגיע. הוא לא מגיע נדמה לי, הוא ידבר איתך במשך השבוע אבל הוא לא, השבוע הוא לא יגיע בכלל
דוברת: נתנו לו וולטרן לכאבים.
אשתו של חיים: נתנו לו תרופות וכדורים נגד כאבים וכל זה והוא שוכב
איציק: טוב בסדר, אוקי שירגיש טוב
אשתו של חיים: תודה תודה
איציק: ביי
אשתו של חיים: יום טוב. ביי ביי.

18. החשיבות הראייתית של התמלול היא גדולה, שכן ממנה עולה, שבזמן אמת, רעיית ו של התובע הודיעה למעסיק שהתובע נפל בזמן עבודתו בחירייה. יובהר, כי בית הדין אף האזין לשיחה המוקלטת באולם ויכל להתרשם מאמינות ההקלטה באופן ישיר.
19. בסיכומו של דבר, גרסת התובע הייתה עיקבית, מהימנה ונתמכת בגרסת ה של בתו של התובע המציינת כי שוחחה עם מעסיקו של התובע בשעות אחר הצהריים והודיעה לו על הנפילה מהמשאית. גרסה זו נתמכת בתמלול שהוגש לבית הדין שבית הדין נותן לו משקל רב ממנו עולה שרעייתו של התובע הודיעה למעסיק "הוא נפל בחירייה". אינדיקציות אילו ואחרות תומכות בגרסת התובע .
יוער, כי אנו ערים לטענת הנתבע על כך שביום הפגיעה (23.2.2015) ביקר אצל ד"ר גבריאלי וציין בפניו "כאבי גב תחתון מזה שבוע וכאבים בכתף שמאל. ללא חבלה או נפילה". בנסיבות העניין אני מקבלים את הסברו של התובע לעניין זה ונותנים משקל נמוך לרישום זה.
20. נוכח האמור, לטעמינו התובע הרים את הנטל הנדרש להוכחת האירוע נשוא התביעה וטענות הנתבע בסיכומיו – נדחות.

סוף דבר:
21. במכלול הראיות שהונחו לפנינו בצירוף התרשמותנו ממהימנותו ועקביות ו של גרסת ו, הנתמכת בעדותה של בתו של התובע ותמלול שיחה אותנטית מיום האירוע – אנו קובעים כי הוכחה ראשית ראיה לכך שארע אירוע תאונתי לתובע ביום 23.2.15 תוך כדי עבודתו.
נוכח קביעת בית הדין יודיע הנתבע עד ליום 15.6.2019 האם הוא מסכים לקבלת התביעה, או שהוא עומד על מינוי מומחה בשאלת קיומו של קשר סיבתי.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ט, (26 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציגת ציבור עובדים
גב' שוש ברוך

תומר סילורה, שופט

נציג ציבור מעסיקים
מר אברהם גלאי