הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 49475-11-14

לפני:

השופטת נטע רות
נציג ציבור (עובדים) גב' חנה קפלניקוב
נציג ציבור (מעסיקים) מר אהוד מטרסו

התובעת
אילנה בסון
ע"י ב"כ: עו"ד רונן תמיר צרור
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירה צמיר

פסק דין

התובעת הועסקה כמבשלת במעון נעמ"ת בגבעתיים במשך 16 שנים ברציפות, כאשר במסגרת עבודתה היא בישלה מדי יום אוכל (ארוחת בוקר וצהריים). בתקופה שעד משנת 2012 בישלה התובעת עבור כ-150 ילדים ובשנת 2013 בישלה התובעת לכ-100 ילדים.
התובעת עבדה 6 ימים בשבוע בימים א' – ה' בין השעות 7:00 – 13:00 וביום ו' עבדה התובעת עד השעה 11:00 לערך.
הילדים במעון היו מגיל 8 חודשים ועד לגיל 3 וחצי שנים.
במסגרת עבודתה, נדרשה התובעת לשטוף ולקלף ירקות, לצורך הכנת הארוחות.
במהלך עבודתה התובעת קילפה ידנית תפוחי אדמה וגזר במשך כחצי שעה ברציפות כפעמיים ביום בכל יום במהלך כל תקופת עבודתה; גירדה ביצים על פומפייה במשך כחצי שעה פעם בשבוע במהלך כל שנות עבודתה וכן קצצה ירקות לסלט במשך כחצי שעה פעמיים ביום מדי יום במהלך כל תקופת עבודתה. בימי שישי בוצעו פעולות הקיצוץ של הסלט והקילוף פעם אחת במשך כחצי שעה.
על יסוד התשתית העובדתית הנ"ל מינה בית הדין מומחה יועץ רפואי על מנת שיבחן את שאלת הקשר הסיבתי שבין עבודת התובעת לבין הפגימה ממנה היא סובלת.
במסגרת חוות דעתו מיום 11.6.17 השיב המומחה כי המחלה שאובחנה בידיה של התובעת הינה (שינויים ניווניים במפרק קרפומטקרפאלי בבסיס האגודלים בשתי הידיים.
אשר לשאלת הקשר הסיבתי השיב המומחה כי ניתן להגיד בסבירות של מעל 50% כי בעבודתה של התובעת נגרמים נזקים זעירים ובלתי הפיכים שתורמים להתפתחות מחלתה הנ"ל. עוד הוא ציין כי עבודת הקילוף והחיתוך מעבירה כוחות ניכרים למפרק הנ"ל ותורמת לשחיקה ולשינויים ניווניים.
אשר לשאלה הנוגעת למאזן ההשפעות כתב המומחה כי להערכתו השפעת העבודה המתוארת במשך 16 שנים תורמת תרומה להתפתחות המחלה בשיעור של מעל 20%.
כמו כן כתב המומחה כי מנגנון ההשפעה של העבודה הינו בגרימת אינספור נזקים זעירים מוגדרים ובלתי הפיכים שתורמים בהדרגה להתפתחות מחלתה (מיקרוטראומה).
על פי בקשת הנתבע, נדרש המומחה להשיב על שאלות הבהרה. להלן נפרט את השאלות ואת התשובות שהשיב עליהן המומחה.
במסגרת השאלה הראשונה נדרש המומחה להגיב לפרסומים שהוצגו בפניו ובכלל כך להשיב האם נכון כי האטיולוגיה והפותוגנזה של התפתחות שינויים ניווניים במפרק הקרפומטקרפלי ראשון אינה ברורה. המומחה השיב על שאלה זו בציינו כי נכון שהאטיולוגיה להתפתחות המחלה ממנה סובלת התובעת אינה ברורה. עוד הוא כתב כי במאמר שהוצג לו מצוין כי משתנים רבים יכולים להשפיע על התפתחות המחלה כאשר בין המשתנים הללו מוזכרים גם פעילות ספורט, או שימוש יתר במפרקים. עוד הוא כתב כי המאמר מציין שהדעות חלוקות לגבי השפעת עיסוקים על התפתחות המחלה, אולם מדובר במאמר שבדק בעיקר עבודות פקידות והוא מוכן להסכים שברוב העיסוקים הפקידותיים אין להכיר בקשר סיבתי, כאשר הספרות אינה חד משמעית וצריך לשקול כל מקרה לגופו.
המומחה נשאל האם נכון שעל פי הפרסום המצורף לא ניתן לשייך בין גורמים תעסוקתיים לשינויים ניווניים במפרק הקרפומטרקפלי הראשון. על שאלה זו השיב המומחה כי המאמר טוען כי הספרות אינה החלטית ויש דעות שונות ולכן במצב זה יש לשקול כל מקרה לגופו, כפי שאכן עשה.
המומחה נשאל האם נכון כי בספרות הרפואית הוצגו לפגימה שממנה סובלת התובעת גורמי סיכון רבים, לרבות גורמים נרכשים וסביבתיים. על שאלה זו השיב המומחה כי נכון שהוצגו גורמים רבים , כולל גורמים נרכשים וסביבתיים אולם - כאשר יש גורמים שונים צריך לשקול את ההשפעה היחסית של גורמים שקשורים לעיסוק יחסית לכלל הגורמים האחרים, כאשר לדעתו לעבודה הייתה במקרה זה תרומה העולה על 20% יחסית למגוון הגורמים האחרים.
המומחה נשאל האם נכון כי אין מסקנה ברורה בספרות הרפואית לגורם התעסוקתי לפגימה במפרק הקרפומטקרפלי הראשון ולשאלה זו הוא השיב בחיוב, תוך שהוא מוסיף כי מטעם זה יש לשקול כל מקרה לגופו. עוד הוא כתב כי הפרסומים שהוצגו בפניו מעלים קשר אפשרי בין העיסוק למחלה הנ"ל. בנוסף כתב כי לפחות באחד הפרסומים נכתב כי יש עדות חלקית שפעולות כמו תפיסה של האגודל תורמת להתפתחות המחלה שממנה סובלת התובעת וכי גם עדות חלקית היא עדות. עוד כתב כי כאשר המאמר מתייחס להשפעת פעולות שונות על התפתחות המחלה, הוא מציין כי פעולות תפיסה בין האגודל לאצבעות גורמות לשינויים ניווניים של המפרק CNC והאגודל .
המומחה נשאל האם יש באפשרותו להפנות לספרות התומכת בקשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובעת לגרימה או להחמרה של שינויים ניווניים במפרק הקרפומטרפלי הראשון ועל כך הוא השיב כי אפילו המאמרים שנשלחו אליו עם שאלות ההבהרה לא שוללים ואף תומכים בקשר סיבתי בין פעולות דומות לאלה שביצעה התובעת לבין מחלתה.
המומחה התבקש להסביר על יסוד מה קבע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגימה והאם הפגימה נוצרה גם ביד שאיננה מבצעת אותן תנועות ונמצאת לכל היותר בתנוחה סטטית והאם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתו. המומחה השיב לשאלה זו כי גם היד שמחזיקה בכוח את הירקות צריכה להפעיל כוח עם האגודל כדי שהירק המקולף והנחתך לא יזוז, כי מדובר בפעולות מרובות בכל יום במשך 16 שנות עבודה, וכי הדבר תורם להערכתו, גם להתפתחות מחלה ביד השמאלית.

המומחה התבקש להתייחס למשך פעולות הקילוף והחיתוך מדי יום ולהשיב האם יש בפרקי הזמן הקצרים והלא רציפים שצוינו כדי לבסס קשר סיבתי. על שאלה זו השיב המומחה כי חלק ניכר מעבודתה של התובעת כלל חיתוך וקילוף ירקות שונים במשך 16 שנים וכי אין זה משנה שהעבודה איננה רציפה. הנזקים הזעירים והבלתי הפיכים מצטברים, גם כשהעבודה איננה רציפה.
הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה וזאת חרף חוות דעת המומחה. זאת בהתבסס על המאמרים שאליהם הפנה את המומחה, אשר לשיטתו קובעים כי אין קשר בין הפגימה המתוארת לפגימה של התובעת. עוד נטען כי המומחה לא ביסס את דעתו על המאמרים שהופנו אליו ולא הפנה למאמרים פוזיטיביים המלמדים על קשר סיבתי. אי לכך ביקש הנתבע למנות מומחה נוסף או לחילופין לאפשר לו לשאול שאלות הבהרה נוספות את המומחה.

הכרעה
אשר לדעתנו ייאמר כי אין אנו מקבלים את עמדת הנתבע. המומחה נימק את קביעותיו והסביר מדוע ניתן לבסס על המאמרים שהוצגו בפניו את קביעותיו באשר לקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת לבין הפגימה שממנה היא סובלת.

המומחה הסביר כי המאמרים תומכים בקשר סיבתי בין סוג התנועות שביצעה התובעת לבין הופעת הפגימה גם אם אין הם מתייחסים באופן ספצ יפי לתחום עיסוק מסוים, דומה לזה של התובעת.

נראה כי המומחה אף ערך את האבחנה המתבקשת שבין עוצמת הקשר הנדרשת לצורך קביעת קשר סיבתי רפואי, במסגרת פרסומים רפואיים , לבין עו צמת הקשר הסיבתי המשפטי - הנמוכה יותר - המתבקשת לצורך הכרה בפגיעה בעבודה.

לאור כל האמור, לא נראה כי עלה בידי הנתבעת להצביע על פגמים בחוות הדעת של המומחה המצדיקים הפניית שאלות הבהרה נוספות או מינוי מומחה נוסף או חריגה מחוות דעתו. מדובר בחוות דעת עקבית ומנומקת. לאור האמור אנו מאמצים את חוות דעת המומחה וקובעים כי שיש לקבל את התביעה.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהליך בסך של 2,800 ₪.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ח, (03 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

הגב' חנה קלפניקוב, נציגת ציבור עובדים

נטע רות, שופטת

מר אהוד מטרסו, נציג ציבור מעסיקים