הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 47009-05-16

לפני:

כב' השופטת עידית איצקוביץ
נציגת ציבור (עובדים) גב' דבורה פינקלשטיין
נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' צביה דגני

התובעת
שירה אקרמן
ע"י ב"כ עו"ד שלום גן- אל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה כנגד החלטת הנתבע לדחות את בקשתה לתשלום חוב בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורים בפשיטת רגל. התובעת לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין בעת הגשת התביעה.

2. לטענת התובעת היא הועסקה כגננת בגן ילדים בבעלות גב' עמר עליזה ( חמותה לשעבר). בשנת 2011 נסגר הגן עקב צו סגירה של עיריית פתח תקווה. במהלך השנה האחרונה לעבודתה התובעת לא קיבלה שכר עבודה, לא הופרשו עבורה כספים לפנסיה ולא שולמו לה זכויות סוציאליות.

3. התובעת הגישה תביעה כנגד גב' עמר בבית הדין וקיבלה פסק דין בהעדר הגנה ע"י כב' השופטת אורנית אגסי, מיום 25.11.2013 , על סך 200,702.99 ₪ וכן סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפט ( תיק סע"ש 20109-03-13 ).

4. לגרסת התובעת בסוף שנת 2015 נודע לה שאושרה פשיטת רגל לחייבת, והיא הגישה תביעת חוב לכונס עו"ד דורון ערוסי. ביום 20.1.16 הודיע לה עו"ד ערוסי שאישר את התביעה והיא הועברה לתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי, אגף פשיטת רגל. אולם, בקשת התובעת לא אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי בנימוק שהוגשה באיחור.

5. הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.
לטענת הנתבע לפי הוראות סעיפים 193 ו-391 לחוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) בית המשפט הדן בפירוק התאגיד או בפשיטת רגל הוא בעל הסמכות לדון בעניינים מסוג אלה ולפיכך בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

6. על אף הטענה בדבר חוסר סמכות התקיים בירור לגופו של עניין והנתבע חויב בהגשת כתב הגנה.

7. הנתבע חזר בכתב ההגנה על הטענה כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית, מאחר שעניינה של התביעה זכאות התובעת לקבלת גמלה מכוח פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ( ביטוח זכויות עובדים בפירוק תאגיד או בפשיטת רגל). זכות התובע לגמלה מותנית בהליכי הפירוק של תאגיד או פשיטת רגל של מעביד, ובעלת קשר הדוק להלכים אלו. כמו-כן, יתר קיומם של תנאי הזכאות השונים מותנים בהליכי הפירוק, והחלטה בעניין זה יש בה כדי להשפיע על היבטים שונים ( למשל שיעור חוב החברה כלפי נושיה, זכאות המוסד לדין קדימה בהתאם להוראות סעיף 192 לחוק וכו'). עובדת היות התשלום גמלה כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי לא מקנה סמכות לבית דין זה כשלעצמה, וקביעת הסמכות לדון במתן גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי מוסדרת בסעיף 391 לחוק, היוצר הבחנה בין סוגי הגמלאות לעניין הסמכות העניינית.

8. לגופו של עניין טען הנתבע כי אין בסמכות הנאמן להעניק ולאשר את תביעת התובעת שהוגשה ביום 21.1.16 שכן צו הכינוס ניתן ב-23.1.14 (הליך פש"ר 1419-01-17 בבית המשפט המחוזי מרכז) פשיטת הרגל הוכרזה ב-13.10.15 וההפטר החלוט ניתן ביום 21.10.15 לפושטת רגל.
על כן אין לתובעת אפשרות להגיש תביעה לנאמן משניתן צו הפטר ולנתבע כרגע אין לאן לחזור לקופת הכינוס לפי סעיף 192, כשהוא בא בנעלי התובעת לקופת הכינוס, שכן הנאמן בכינוס משוחרר מתפקידו עם ההפטר. התובעת היא כלתה לשעבר של המעסיקה פושטת הרגל. לכן אמירת התובעת שלא ידעה דבר על צו הפטר תמוהה ביותר.

9. בהמשך ההליכים קיבלה התובעת ייצוג משפטי. בהודעת ב"כ התובעת בתגובה לבקשת הנתבע לסילוק על הסף, טען ב"כ התובעת כי מדובר ב " חוסר שוויוניות ואפליה בוטה" בינה לבין עובדות אחרות שעבדו באותו גן ושאת תביעותיהן קיבל הנתבע מכוח אותו פרק בחוק הביטוח הלאומי עליו נשען כבסיס לטענותיו.

התובעת ועובדת אחרת של המעסיקה פעלו בדיוק באותו אופן, ואולם בעוד שתביעתה של גב' משיח ( העובדת השנייה) אושרה על ידי אותו נאמן עו"ד ערוסי, ועל ידי הנתבע, תביעת התובעת לא אושרה. דומה שכל " חטאה" של התובעת נעוץ בהיותה " קרובה" של החייבת.

10. אשר להחלטה אם למחוק את התביעה חרף אי השוויוניות הברורה - או לקבוע כי נכון וצודק להמשך בהליך כסדרו, מותירה התובעת את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין.

11. דיון והכרעה

עד כה לא ניתנה החלטה בטענת ב"כ הנתבע שלפיה יש למחוק את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. גם אם נעשה בירור לגופו של עניין, אין בכך כדי לייתר את הטענה משעה שאת שאלת הסמכות העניינית ניתן להעלות בכל שלב של הדיון.

תביעת התובעת מבוססת על פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.
בהתאם לסעיף 193 לחוק הביטוח הלאומי, הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי פרק זה תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי פשיטת הרגל או פירוק התאגיד כאמור בסעיף 182.
בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט המחוזי, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש], תש"ם-1980.
מכאן ש אם התובעת משיגה כנגד החלטת הנתבע לעניין אישור החוב במסגרת ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל של המעסיק, בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט המחוזי, הדן בפשיטת הרגל, ולא בית דין זה, שסמכותו הוחרגה בהתאם לסעיף 391 (א) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי פרק ח'".

12. משכך, אין לבית דין זה סמכות עניינית ולכן דין התביעה שלפנינו להימחק.

כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

13. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, (27 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' דבורה פינקלשטיין, נציגת עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת
אב"ד

גב' צביה דגני,
נציגת מעסיקים