הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 46799-01-16

17 אפריל 2019

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

התובעת
דבורה ליפל
ע"י ב"כ: עו"ד איתן כהן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אירית רייכנברג

פסק דין

לפנינו תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון נוכח דחיית הנתבע את תביעתה בנדון.
התובעת הגישה את תביעתה לגמלת שמירת הריון נוכח העובדה כי הנתבע דחה את תביעתה בנדון.
ביום 21.11.13 התקיים דיון מקדמי בפני סגנית הנשיאה, כב' השופטת הדס יהלום, במהלכו הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק). כמו כן הגיעו הצדדים להסכמה באשר לעובדות שיועברו למומחה.
כפועל יוצא מכך מונה ד"ר שוויצר אברהם כמומחה יועץ רפואי לבית הדין ( להלן: המומחה) בכדי לתת חוות דעת רפואית בעניינה של התובעת ולענות האם מצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה בהתאם לתנאים הנדרשים לצורך שמירת היריון לפי סעיף 58 לחוק.
בחוות דעתו מיום 24.4.17, קבע המומחה כי:
"1. בת 32, נשואה +3, כולל נשוא היריון זה. כל שלושת הלידות בניתוח קיסרי. עבדה כמתכנתת בישיבה מול מחשב.
2. בעברה סבלה מכאבי גב חזקים. אובחנה פריצת דיסק.
3. 4/5/15 – שבוע 16.2 התחלת כאבי גב. בהיריון קודם סבלה מכאבי גב חזקים. ממש חרדתית לפתח שוב כאבי גב. הופנתה לפסיכיאטר.
4. 25/5/15 – תמונה חרדתית ודכאון משמעותי.
5. 2/8/15- ביקור אצל אורטופד לאחר חבלה בקרסול שמאל.
6. 9/8/15, כאבים בעמוד שדרה תחתון. הופנתה לאורטופד.
7. 30/8/15 – מצוין כי עברה ניתוח בבלינסון לתיקון שבר בקרסול שמאל.
8. 4/10/15 – לידה בניתוח קיסרי.
9. מתוך התיעוד שהובא לידיתי אני למד כי כבר בשבוע 16.2 החלה לסבול מכאבי גב והופנתה לפסיכיאטר בשל מצב חרדתי.
10. 3 שבועות לאחר מכן, אובחנה תמונה חרדתית ודכאון משמעותי.
11. זהו מצב שמסכן את התובעת וכמובן גם את עוברה. לכן כבר בשלב זה ניתן היה לבקש שמירת היריון. לתובעת לא ניתנה שמירת היריון בשל כאבי גב או פריצת דיסק. שמירת ההיריון ניתנה לה בתאריך 2/8/15 בשל חבלה בקרסול שמאל.
12. 30/8/15 – מצוין כי עברה ניתוח בבלינסון בשל שבר בקרסול שמאל.
13. שבר כזה והניתוח שעברה מהווים בהחלט סיבה לשמירת היריון לפי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי.
ה. לסיכום
לאור האמור לעיל, אני ממליץ לאשר לתובעת שמירת היריון מתאריך 2/8/15 ועד הלידה בתאריך 4/10/15" (כך במקור – א.ר.ב).

ביום 25.9.17 נעתר בית הדין לבקשת הנתבע להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין.
להלן שאלת ההבהרה שהופנתה אל המומחה ותשובתו:
האם מצבה הרפואי של התובעת שבעטיו אושרה לתובעת שמירת הריון על ידי רופאה, נבע מההריון?
ת. על כך אשיב כפי שציינתי בחוות דעתי, התובעת עברה בתאריך 30/8/15 ניתוח בשל שבר בקרסול שמאל. ציינתי גם ששבר כסה והניתוח שעברה מהווים בהחלט סיבה לשמירת היריון לפי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי. ברור כי מצבה נבע מההיריון. לאור זאת הני ממליץ לאשר לתובעת שמירת היריון מתאריך 2/8/15 ועד הלידה בתאריך 4/10/15.
לאחר שהתקבלו תשובות המומחה הודיע הנתבע כי לא מצא כל מסמך רפואי בתיקה של התובעת המלמד כי אכן שבר את קרסול רגל שמאל ו/או עברה ניתוח בגין כך. לאור האמור ובהתאם להחלטת בית הדין הודיעה התובעת ביום 27.12.17 כי לא עברה ניתוח לקיבוע שבר בקרסול שמאל.
לפיכך ובהסכמת הצדדים הועברה אל המומחה שאלת הבהרה נוספת:
"עיון בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה של המומחה מעלה כי המומחה מייחס את מצבה של התובעת בעטיו אושרה לה שמירת היריון, לשבר וניתוח אותו עברה לכאורה בקרסולה. יחד עם זאת, התובעת הודיעה לבית הדין כי לא סבלה משבר בקרסול ולא עברה ניתוח וכי שמירת ההיריון אושרה לה בגין החמרה בכאבי הגב. לאור האמור, על המומחה להבהיר את חוות דעתו".
על כך השיב המומחה כדלקמן:
"בהחלטה מציינת כב' השופטת כי ייחסתי את מצבה של התובעת בעטיו אושרה לה הפסקת היריון לשבר וניתוח אותו עברה התובעת בקרסולה. התובעת צינה כי לא סבלה משבר בקרסול ולא עברה ניתוח והיא בהחלט צודקת.
הסיבה לטעות שלי נובעת מכך שהמחצית מהחומר שהועבר אליי היה שייך בכלל לפציינתית אחרת. אינני מבין מדוע זה קרה אבל זאת הסיבה לכך שציינתי כי התובעת עבר ניתוח. יחד עם זאת, ציינתי בחוות דעתי כי כבר בשבוע 16+2 החלה התובעת לסבול מכאבי גב והופנתה לפסיכיאטר. היא אובחנה בתמונה חרדתית ודכאון משמעותי. זהו מצב שמסכן את התובעת ואת עוברה בהתאם לתנאים הנדרשים לצורך שמירת היריון".
לאחר שהתקבלה תשובת המומחה לשאלות ההבהרה, הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה רפואי אחר. בהחלטת בית הדין מיום 27.5.18, לא התקבלה בקשת הנתבע למינוי מומחה רפואי אחר, אולם הוחלט על מינוי מומחה רפואי נוסף מהנימוקים שפורטו בהחלטת בית הדין, כמצוטט:
"אין מחלוקת כי בחוות דעתו הראשונית של המומחה וכן בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, נפלה טעות, אולם אין בכך די למנות מומחה נוסף, שכן קבע המומחה כי התובעת זכאית לשמירת היריון נוכח דיכאון וחרדה מהם סבלה לטענתו. עם זאת, המומחה לא פירט הכיצד מצבה זה של התובעת נובע מההיריון ומסכן אותה או את עוברה. לטעמי, בהסבר כללי זה, אין די. כמו כן מהחומר הרפואי עולה כי האישור לשמירת היריון שניתן לתובעת היה על בסיס פריצת דיסק ממנה סבלה ולא מחמת דיכאון או חרדה".
לפיכך ביום 27.5.18 מונה פרופסור שנקר כמומחה יועץ רפואי נוסף, מטעם בית הדין ( להלן: פרופסור שנקר או המומחה השני), אשר התבקש לענות לשאלות שהופנו למומחה הראשון ד"ר שוויצר, כפי שפורט לעיל.
ביום 3.9.18 מסר פרופ' שנקר את חוות דעתו, וקבע לאחר קבלת חומר רפואי נוסף לבקשתו, כמצוטט:
"בהתאם למסמכים הרפואיים של רופא מומחה באורתופדיה גברת ליפל סבלה מכאב גב עם הקרנה ותחושת נימול ברגל.
הרקע לתחלואתה: פגיעה בעמוד שדרה על רקע פריצת דיסק בשנת 2011.
המיחוש השכיח ביותר אצל כ-50% מהנשים בהריון הוא כאב הגב התחתון. שכיחות זו כפולה אצל נשים שסבלו מכאב גב לפי כניסתן להריון. לכאבי גב תחתון הפוקדים את האישה במהלך הריון יש מספר גורמים פיזיולוגיים הקשורים בהריון ...
שינויים אלו הם הגורמים לכאבי גב תחתון, במיוחד עם התקדמות ההריון בשליש השלישי.
הערכה של חומרת כאב הגב והפרעה בתפקוד מתבססת בעיקר על הופעת סימני לחץ על העצבוב ( כפי שקרה במקרה הנידון)....

אמנם בהיסטוריה הרפואית של גברת ליפל היה רקע לשינויים בעמוד שדרה ( פריצת דיסק בשנת 2011), אולם, אין ספק שההיריון הנוכחי ( שנת 2015) היה הטריגר לתופעות הקליניות שצוינו לעיל. ולכן, יש להכיר בגמלה לשמירת הריון מתקופה 2/8/15 ( שליש שלישי של ההריון: שבוע 29) ועד הלידה ב-4/10/15, כפי שהומלץ ע"י רופא נשים מטפל וע"י מומחה לאורתופדיה.
בתעודה רפואית של ד"ר אמנון זאב ( מה- 30/7/15), מומחה לפסיכיאטריה, נכתב: "אני ממליץ שגב' ליפל תהיה מעתה בשמירת הריון על מנת למנוע סיבוכים ונזק"
יש להתפלא, שרופא הנשים שהמליץ על גמלה לשמירת הריון לא התייחס לחוות דעתו של הפסיכיאטר, המדברת בעד עצמה" (ההדגשות במקור – א.ר.ב).
ביום 23.11.18 נעתר בית הדין לבקשת הנתבע שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין.
להלן שאלות ההבהרה שהופנו אל המומחה ותשובותיו:
האם הינך מסכים כי בהתאם למסמכים הרפואיים, בבדיקתו של ד"ר הרצוג מיום 23.5.15 צוין כי התובעת סבלה מכאבי גב לפחות 5 חודשים טרם בדיקתו?
ת. תשובה חיובית. ראה את חוות דעתי מ06.06.2018: "4/5/15 – שבוע 16 להריון. סבלה מכאב גב".
האם הנך מסכים כי בהתאם לתוצאות CT ע"ש מתני מתאריך 05/2007 אובחנה אצל התובעת מחלה ניוונית מופשטת בע"ש מתני?
ת. תשובה חיובית.
כמו שציינתי בחוות דעתי: "7/8/12-בהריון קודם- סבלה מכאבי גב, ובבדיקת MRI הודגמו שינויים ניווניים בעמוד השדרה התחתון ".
נא פרט כיצד לדעתך קיום מחלה ניוונית בע"ש מתני סיכן את מצב התובעת או את עוברה?
ת. בחוות דעתי צוין במפורש שלא סיכנו את מצבו של העובר.
גב' ליפל סבלה משינויים פתולוגיים שקדמו להריונה, אולם הריונה הנוכחי גרם לתופעות רפואיות, לחץ על שורשי העצבים כפי שתועד בבדיקה של רופא האורתופד ב 02.08.2015. כתוצאה מהריון (שינויים החלים בזמן הריון), אין ספק שהתופעות הקליניות שעליהם התלוננה הנ"ל בהריון הנוכחי הם: כאב, הגבלה בתנועות במיוחד בשליש השלישי של ההריון היוו את הטריגר לשינוי המסכן את בריאותה. ולכן, אין שום ספק שלמצב הזה יש להכיר בגמלה לשמירת הריון. ...
בחוות דעתך המלצת להכיר בגמלת שמירת היריון מתקופה 2.8.15 ועד הלידה, האם תסכים כי התובעת נבדקה לראשונה ע"י הרופא הממליץ ביום 7.8.15 בהיותה בשבוע ה-28 להריונה?
ת. נכונה העובדה שהמומחה ביילוד ונשים בדק את גב' ליפל ב07.08.2015 והמליץ על שמירת הריון. המלצתו ניתנה על בסיס הבדיקה של המומחה באורתופדיה אשר בדק את התובעת ב02.08.2015.
האם תסכים כי בהתאם לבסיס העובדתי שנקבע התובעת עבדה כמתכנתת וביצעה את עיקר עבודתה בישיבה?
ת. אני מסכים שעיקר עבודתה של גב' ליפל בוצעה בישיבה .
האם תסכים כי בעבודה בישיבה אין כל גורם או מאמץ מיוחד העלולים להחמיר את מצבה, לסכן את בריאותה או בריאות עוברה?
ת. אין אני מסכים.
גם בישיבה בעבודה במשך כל היום והצורך להגיע לעבודה בהליכה, בהיריון מתקדם והשינויים הפתולוגיים הקיימים בעמוד השדרה, מהווים את הגורם לתופעות הקליניות והנוירולוגיות שקבע המומחה באורתופדיה. ולכן ללא ספק מצב הרפואי המוזכר מסכן את בריאותה כפי שציינתי בחוות דעתי 22.08.2018.
מצבה הרפואי לא סיכן את בריאות עוברה.
הצדדים הגישו את סיכומים בתיק.
בסיכומיה, טענה התובעת כי יש לקבל את התביעה שכן שני המומחים שמונו על ידי בית הדין קבעו כי יש לאשר את תקופת שמירת ההיריון שנקבעה לה.
מנגד לטענת הנתבע יש לדחות את תביעת התובעת. לטענת הנתבע אין מקום לאשר לאישה הרה הסובלת מכאבי גב גמלה לשמירת הריון שכן תופעת כאבי גב בנשים הרות שכיחה ביותר ומגיעה לכ-70% וכי המומחה שנתמנה כלל לא מבחין בין אי כושר למצב מסוכן. לטענת הנתבע משמדובר במומחה שמומחיותו רפואת נשים, היה עליו להפנות או להציע לקבל חוות דעת נוספת בכל קביעה הנוגעת לתחום עמוד השדרה והסיכומים הקיימים בעבודה תוך כדי כאבים בגב. לטענת הנתבע יש להורות על מינוי מומחה רפואי אורתופד בעניינה של התובעת. לחילופין ביקש הנתבע כי בית הדין יקבע כי המומחה הרפואי לא ביסס את קביעתו לפיו מצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את העובר, ולא הבהיר מדוע לא היה די בחופשת מחלה במקרה זה. לאור האמור, יש לקבוע לטענת הנתבע כי אין לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ויש לדחות את התביעה.
דיון הכרעה
בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין ( ר' דב"ע ( ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי, 2.11.1999).
בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת " אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן ( ר' עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005; עב"ל ( ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, 9.5.2012).
בנסיבות המקרה דנן, מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית הדין, ושניהם הגיעו למסקנה כי יש לקבל את תביעתה של התובעת ולאשר לה את תקופת שמירת ההיריון.
שמירת הריון מוגדרת בסעיף 58 לחוק, כדלקמן:
"היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".
נדרש כי מצבה הרפואי של המבוטחת או סוג עבודתה יהוו סיכון למבוטחת או לעובר, בכדי שתהא זכאית לגמלת שמירת הריון. לא בכל מקרה בו הרופא המטפל יסבור כי יש הצדקה לשמירת הריון נובעת המסקנה כי המבוטחת זכאית לגמלת שמירת הריון מהנתבע, אלא רק במקרים בהם שמירת ההיריון עונה על הדרישות שפורטו לעיל. לעניין זה נפסק כי: "...אם מחליט פקיד התביעות, בהסתמך על חוות דעת הרופא המוסמך, לדחות את התביעה, הרי שגם אם המבוטחת נעדרת מעבודתה עקב הסתמכותה על אישור שמירת ההריון שניתן לה, עליה להיות מודעת לכך, כי על פקיד התביעות לבדוק את הצידוק הרפואי להיותה בשמירת ההריון ושאפשר שתביעתה תדחה חרף הסתמכותה על האישור הרפואי שבידה..." ( ר' עב"ל ( ארצי) 1158/01 המוסד לביטוח לאומי – אילנה הק [ פורסם בנבו] (14.1.04).
עיון בחוות הדעת של המומחה הראשון, ד"ר שוויצר, מעלה כי הגיע למסקנה כי זכאית התובעת לשמירת היריון נוכח דיכאון וחרדה מהם סבלה כעולה מהרישומים הרפואיים. עם זאת, משהמומחה לא פירט הכיצד מצבה זה של התובעת נובע מההיריון ומסכן אותה או את עוברה. וכן מהחומר הרפואי עולה כי האישור לשמירת היריון שניתן לתובעת היה על בסיס פריצת דיסק ממנה סבלה ולא מחמת דיכאון או חרדה, אין בקביעה זו די בכדי לקבל את תביעתה של התובעת.
מנגד, עיון בחוות דעתו של פרופ' שנקר מעלה כי תשובותיו בהירות ומנומקות, מתבססות על המסמכים הרפואיים בתיק ועולים בקנה אחד עם הוראות הדין. פרופ' שנקר ענה על כל השאלות בצורה מלאה ומנומקת ובהתייחס למסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו. המומחה ציין כי התובעת סבלה מפריצת דיסק בשנת 2011 וכי אכן תלונות על כאבי גב הינן שכיחות אצל כ-50% מהנשים בהיריון וכי שכיחות זו כפולה אצל נשים אשר סבלו מכאבי גב עובר להיריון. אולם הבהיר כי ההיריון משנת 2015 היווה את הטריגר לשינויים אשר סיכנו את בריאותה, כגון לחץ על שורשי העצבים כפי שתועד בבדיקת הרופא האורתופד מיום 02.08.15. פרופ' שנקר הוסיף כי השינויים הפתולוגים בעמוד השדרה, יש מספר גורמים פיזיולוגיים הקשורים בהריון והם אלו שהיוו את הגורם לתופעות הקליניות והנוירולוגיות שקבע המומחה האורתופדי שבדק את התובעת.
במצב דברים זה, משפרופ' שנקר ענה לכלל השאלות בצורה ברורה ומנומקת, לרבות השאלה שהופנתה אליו הכיצד מצבה של התובעת סיכן אותה או את עוברה, תוך ניתוח והתייחסות לכלל המסמכים הרפואיים, לרבות קביעת הרופא האורתופדי כי התובעת סובלת משינויים פתולוגים הגורמים להחמרה בכאבי גב ונימול עם הקרנה לרגל שמאל, שוכנענו כי יש לקבל את חוות דעתו.
ערים אנו לבקשת הנתבע בסיכומיו, אולם לאור האמור, לא שוכנענו כי יש למנות מומחה אורתופד בעניינה של התובעת. מחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי פרופ' שנקר ביסס את חוות דעתו בנושא כאב הגב על קביעת הרופא האורתופד שבדק את התובעת, כך שלא שוכנענו כי היה עליו לפנות או להציע לקבל חוות דעת נוספת בכל קביעה הנוגעת לתחום עמוד השדרה או כי יש למנות מומחה נוסף בתחום זה, שכן הנתבע לא הצביע על כל טעם המצדיק זאת. כמו כן לא ברור מדוע עולה העניין בשלב הסיכומים בלבד.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של פרופ' שנקר , התביעה מתקבלת.
משהתובעת מיוצגת על ידי עורך דין מהסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.
זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

נציג ציבור עובדים, מר משה כהנא

אסנת רובוביץ - ברכש, שופטת

נציג ציבור מעסיקים, מר מרדכי מנוביץ

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ט, (17 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .