הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 46693-09-17

11 יוני 2019
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
יגיל ערן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

ד"ר פעילן מתבקש לעיין בכל החומר המצורף ולהשיב על שאלות ההבהרה הבאות בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו:

1. המומחה מתבקש לשים לב לכך שתאונת הדרכים אירעה ביום 18.11.14 ולא ביום 28.11.14.
האם יש בכך כדי לשנות מחוות דעתך?

2. נא השב לשאלה ב' בהחלטת ביה"ד מיום 28.1.19. למען הסר ספק, קביעת קשר סיבתי משמעה כי קיים קשר סיבתי בין הפגימה לתאונה ברמת הסתברות של מעל 50%. גם החמרת מצב דורשת קשר סיבתי ברמת הסתברות של מעל 50%.

3. האם נכון כי בהתאם למנגנון התאונה המתואר בעובדות שנקבעו בהחלטה מיום 28.1.19, הפגיעה הצווארית הנה מסוג צליפת שוט, המאופיינת בתנועות צוואר מסוג האטה / האצה עם זריקת הראש לפנים ולאחור?

4. האם בהתאם לספרות הרפואית, כאב צווארי לאחר חבלה במנגנון של צליפת שוט מופיע מיד לאחר החבלה? נא התייחס בתשובתך גם למאמר המצ"ב: Biomechanics of whiplash injury.

5. האם הנך סבור כי פגיעה מסוג צליפת שוט יכולה להופיע לאחר תקופה ממושכת ממועד החבלה? נא נמק תשובתך והפנה לספרות הרפואית התומכת בכך.

6. האם הפנ ייה הראשונה לטיפול רפואי לאחר התאונה הנה הפנייה מיום 23.5.16?
7. אם וככל שהתשובה לשאלה 6 היא בחיוב, האם סביר כי לאחר חבלת צוואר כמצוין בחוות דעתך, הפניה הראשונה לטיפול רפואי תהיה רק לאחר 6 חודשים ממועד החבלה, ותהיה חזרה לפעילות ללא מנוחה (היעדרות מעבודה) ? נא הסבר תשובתך.

8. רופאיו המטפלים של התובע במרפאה הנוירומסקולרית בביה"ח שיבא קבעו ביום 26.4.17: "לסיכום: לאור העדר התקדמות קלינית ואלקטרוגרפית ולאור שינויים בהדמיות צוואר ומותני (MRI) ככל הנראה שמדובר בפגיעה גרמית עמ"ש צווארי ומותני ולא מחלת נוירון מוטורי ".

רצ"ב מסמך ביה"ח שיבא מיום 26.4.17 אשר אינו נזכר ברשימת המסמכים שעמדו בפניך בעת עריכת חוות דעתך.

המומחה מתבקש להשיב :
א. האם נכון כי אבחון של מחלות מקבוצת הנוירון המוטורי הנו בתחום המומחיות הספציפית של מומחים בנוירולוגיה המתמחים בנוירומסקולריה?
ב. האם לפיכך יש צורך לדעתך במינוי מומחה בתחום הנוירומסקולריה?
באם לא אנא פרט מדוע לא.
ג. האם נכון כי קביעתך כי התובע סובל ממחלת נוירון מוטורי אינה עולה בקנה אחד עם אבחנת רופאיו המטפלים של התובע בביה"ח שיבא במרפאה הנוירומסקולרית, כי אין מדובר במחלת נוירון מוטורי אלא בתוצאה של פגיעה גרמית בעמוד השדרה הצווארי.

9.
א. האם נכון כי מחלת HIRAYAMA הנה מחלה של אנשים צעירים, בעשור השני או השלישי לחייהם?
הנך מופנה בעניין זה למאמר ב- JOURNAL OF CLINIC NEUROSCIENCE, רצ"ב כנספח ב'.

ב. האם נכון כי התובע לא היה אדם צעיר בעת התגלות התסמינים באמה ובכף יד ימין? אפנה תשומת לבך כי התובע היה בן 58 בשנים במועד התאונה (28.11.14).
באם לא – אנא פרט מ דוע לא.

10.
א. האם נכון שתסמיני מחלות מקבוצות מחלות הנוירון המוטורי (כולל מחלת HIRAYAMA) כוללים העדר הפרעה תחושתית אצל החולים?

ב. אצל התובע מתועדת הפרעה תחושתית. הנך מופנה לצורך ההדגמה למסמכים הבאים:

  1. בהפניה מד"ר קסטל, רופאת משפחה, מיום 6.3.15 צוין כי סובל מנימול בכף היד.
  2. סיכום ביקור ביה"ח "רמב"ם" מיום 12.5.15 צוין כי קיים נימול בפיזור אולנרי.
  3. ביקור מרפאה נוירוכירורגיה ביה"ח שיבא מיום 4.8.15 צוין כי קיימים רדימות ונימולים מימין.
  4. בהפניית ד"ר קסטל מיום 2.10.15 צוין כי מרגיש נימול רוב הזמן ביד ימין.
  5. סיכום ביקור נוירומסקולרי ביה"ח שיבא מיום 21.10.15 צוין כי קיימת רדימות באמה.
  6. סיכום ביקור נוירומסקולרי ביה"ח שיבא מיום 5.12.16 צוין כי קיים נימול באצבע 5 יד ימין.
  7. סיכום ביקור נוירומסקולרי ביה"ח שיבא מיום 26.4.17 צוין כי בבדיקה קיימת ירידת תחושה בפיזור עצב אולנרי.

המסמכים רצ"ב כנספח ג'.

ג. האם הנך מסכים, כי עובדה זו, כי אצל התובע מתועדת הפרעה תחושתית, איננה מתאימה לאבחנה של מחלת HIRAYAMA?
באם אינך מסכים – אנא פרט מדוע לא.

11.
א. האם נכון שמחלות הנוירון המוטורי, כולל מחלת HIRAYAMA, הנן מחלות שקיים להן תהליך התקדמות בתסמינים?
ב. האם נכון כי מחלת ה- HIRAYAMA מאופיינת במהלך של 5 שנים עד להתייצבות המחלה? הנך מופנה בשנית למאמר המצורף פסקה 1.1.
באם לא – אנא פרט מדוע לא.
ג. האם נכון שאצל התובע התקדמות המחלה נעצרה תוך פחות משנתיים?
אם לא נכון – נא ציין את ההתקדמות לאחר שנתיים ממועד תחילת התלונות (12/14) ועל ידי מי תועדה ומתי?
ד. האם נכון שאצל התובע אין תהליך התקדמות כאמור שנמשך 5 שנים?

12.
א. האם תסכים כי קביעתך כי התובע סובל ממחלת נוירון מוטורי אינה מתאימה לתסמינים מהם סובל התובע?
באם לא – אנא פרט מדוע לא.

ב. האם תסכים כי התסמינים מהם סובל התובע, יכולים להיות תוצאה של פגיעה גרמית בעמוד השדרה הצווארי?
באם לא – אנא פרט מדוע לא.

13. האם נכון כי חבלת טלטלה עזה בצוואר, כמו זו שנגרמה לתובע בתאונה (רכבו של התובע הפך טוטאל לוס מעוצמת התאונה) עשויה לגרום להתפתחות נזק לחוט השדרה (כפי שנצפה בבדיקות ההדמיה מחודש 10/16)?

14. האם נכון כי חבלת טלטלה עזה בצוואר, כמו זו שנגרמה לתובע בתאונה (רכבו של התובע הפך טוטאל לוס מעוצמת התאונה) עשויה לגרום למצב להפוך מא-סימפטומטי לסימפטומטי?

15. בהנחה שאכן התובע סובל כיום ממחלת נוירון מוטורי, אשר תסמיניה החלו בסמוך לאחר התאונה, מיום 18.11.18, בחודשים 12/14 ואילך, האם הנך יכול לשלול אפשרות שהמחלה התפרצה אצל התובע בשל חבלת הטלטלה העזה בתאונה?

המומחה ינמק תשובותיו.

התיק יעלה לעיוני ביום 28.7.19.

המזכירות מתבקשת להעביר למומחה את כל החומר הרפואי יחד עם החלטה זו.

המזכירות תצרף למומחה עותק מהנספחים לבקשות 18 ו-20.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ט, (11 יוני 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.