הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 46090-10-18

03 יוני 2019

לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

התובע:
גל ששון
ע"י ב"כ עו"ד רון ששון ו/או עו"ד שי בנאי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי ברדוגו ואח'

פסק – דין

1. לפני תביעה כנגד החלטת ועדת הרשות לענין תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") מיום 9.10.18 (להלן: "ועדת הרשות"), אשר דחתה את התביעה להכרה בתובע כ"נכה נזקק" לתקופה מיום 1.7.18 עד ליום 31.5.19.

2. מסקנת ועדת הרשות הינה כדלקמן:
"מדובר ביליד 1995, פגיעתו מתאריך 19.8.2016 הוכר ע"י המוסד ב- 21.2.2017.
ערב פציעתו עבד בשירותי מוזיקה (די.גיי) ולמד לתואר למשפטים וכיום לומד לתואר שני.
ועדת עררים אחרונה מיום 4.10.2018 נקבעה נכות זמנית של 45% עד 5.2019.
בוועדה נקבע כי אין סימנים לפגיעה נוירולוגית והנכות של 45% הינה פסיכיאטרית.
מתוך פרוטוקול הוועדה ניתן להבין על קיום פערים בין תלונותיו של המטופל על רמת סבלו ומצוקתו הגבוהה לבין הממצאים האובייקטיביים בבדיקתו. להדגיש שהחומר הרפואי האחרון שעמד לרשות הוועדה הרפואית היה מ- 5.2018. הנ"ל טרם השלים את הפוטנציאל השיקומי הגלום בו וחזרתו לעולם התעסוקתי בשוק העבודה החופשי הינו חיוני בתהליך שיקומו.
עובדה היא שהמבוטח ממשיך בלימודיו לתואר שני, הדבר מצביע על קיום יכולתו הפיזית, הקוגניטיבית והמנטלית לעמוד בקשיים של תהליך הלמידה.
בהתייחסות לבקשת נזקקות לנכה נזקק לאור הנאמר, קיים סיכוי סביר לעבודה מכל סוג שהוא ואין מקום להפעיל תקנה 18א'. נוסיף בזאת, המבוטח קיבל מהמוסד הכרה כנכה נזקק מתאריך 5.10.2016 עד 30.6.2018".

3. טענות התובע –
לתובע אושרה גמלת כ"נכה נזקק" לתקופה בה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 30%.
לא יתכן כי כאשר הנכות הרפואית הועלתה ל- 45% לא יהיה זכאי לגמלה.
יתירה מכך, ועדת הרשות התעלמה מהקביעות בפרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 13.6.18, שם הומלץ על אשפוז התובע.
זאת ועוד, הנכות הרפואית בשיעור 45% כוללת בחובה אובדן כושר עבודה המעוגן בסעיף עצמו ואין כל הסבר מדוע נדחתה התביעה לנכה נזקק.
במועד התאונה היה התובע לקראת סיום תואר ראשון וסיים את התואר בקושי רב. למרות אישור ליציאה להתמחות ולמרות כי לאביו משרד עורכי דין, לא מסוגל התובע לבצע את ההתמחות.
כמו כן התובע לא משתתף בהרצאות לתואר שני, לא ניגש למבחנים ורשום ללימודים האמורים להמשך שנה - כבר מספר שנים.
ועדת הרשות התעלמה מהתרופות הקשות אותן נוטל התובע ומההמלצה שניתנה לו על ידי רופא קופ"ח לשקול קנביס רפואי. גם הרופא המטפל מטעם בית החולים ממליץ על קצבת נכות קבועה על רקע ליקוי תפקודי בולט, על רקע המצב הנפשי שעמיד לטיפול.

4. טענות הנתבע –
ועדת הרשות התרשמה כי העובדה שהתובע ממשיך בלימודיו לתואר שני, הדבר מצביע לדעתה על יכולותיו, לרבות יכולות קוגניטיביות ומנטליות , לעמוד בתכנית הלימודים על כל הכרוך ומשתמע מכך. הוועדה קבעה כי קיים סיכוי סביר לעבודה מכל סוג שהוא.
בית הדין לא יחליף את שיקול דעת הוועדה בשיקול דעתו.
לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה.

ההכרעה –

5. תקנה 18א' לתקנות קובעת –
"בתקנה זו -
"הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;
"נכה נזקק" - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות."

מדובר בהסדר מיוחד, על פיו נקבעת דרגת נכות בשיעור 100% לזמן מוגבל למי שמתקשה באופן זמני להשתלב בעבודה ולהשתכר [עב"ל 22474-08-12 דליה יוסף – המוסד לביטוח לאומי (24.11.15)].
בית הדין הארצי נדרש לפרשנות הוראת תקנה 18א' הנ"ל ופסק:
"הגדרתו של נכה נזקק" על פי לשון תקנה 18א(א) לתקנות מחייבת קיומם של שני תנאים:
האחד, שהוועדה הרפואית תקבע למבוטח נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית;
השני, "שהרשות" המציאה ביחס אליו לוועדה, על פי בקשתו או מיוזמתה היא, אישור כי אין לדעתה לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות.
אכן, מעצם הגדרת "נכה נזקק" עולה המטרה הגלומה בתקנה 18א', והיא לאפשר לנכה שיתקיימו בו שני התנאים הנ"ל, אפשרות קיום באותה תקופה, שבה איננו מסוגל לעבוד".
[דב"ע נד/0-293 בר ששת – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 11 (1996)].

6. הסמכות לקבוע אם מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית כתוצאה מפגיעה בעבודה הוא "נכה נזקק" נתונה לרשות, כאשר הבסיס הרפואי לקביעתה הוא החלטת הוועדה הרפואית או החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

7. בענייננו קבעה הוועדה הרפואית מיום 13.6.18 נכות רפואית בשיעור 45% לשנה לפי סעיף 34(ב) בין 4-5 לתקנות.
הוועדה הוסיפה כי לאחרונה חלה החמרה במצבו הנפשי המתבטאת בעיקר בהחמרה בהתק פי החרדה ובעוצמת הסימפטומים. כמו כן הוועדה רואה לנכון להמליץ על אשפוז פסיכיאטרי.
סעיף 34(ב) לתקנות קובע אחוזי נכות במקרים של הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה.
הסעיף בנוי בצורה הדרגתית.
ס"ק 4 קובע:
"רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה – 30% ".

ס"ק 5 קובע:
"רמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות ועם סימנים קליניים ברורים. קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה התפקוד הנפשי והחברתי ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה – 50% ".

8. מאחר והוועדה הרפואית קבעה נכות בין ס"ק 4 לס"ק 5 בשיעור 45%, הרי שהוועדה הרפואית סברה כי מצבו מתאים יותר לס"ק 5 מאשר לס"ק 4 הגם שלא מתמלאים כל התנאים.
ס"ק 5 קובע כאמור כי קיימת הגבלה קשה על כושר העבודה.

9. הוועדה התבססה בקביעתה על העובדה שהתובע ממשיך בלימודיו לתואר שני והדבר מצביע על יכולת פיזית קוגניטיבית ומנטלית לעמוד בקשיים של תהליך למידה.
לפיכך סברה הוועדה כי קיים סיכוי סביר לעבודה כלשהי.

10. לטעמי החלטה זו אינה מנומקת כנדרש לאור קביעות הוועדה הרפואית.
ראשית, כאמור, סעיף הליקוי כולל הגבלה קשה על כושר העבודה והוועדה לא התייחסה לכך.
שנית, הוועדה קבעה כי מצבו החמיר והוועדה לא נימקה מדוע בעבר, כאשר הנכות הרפואית היתה בשיעור 30% , קבעה כי יש זכאות לגמלת "נכה נזקק" ואילו כאשר מצבו הרפואי החמיר אין זכאות.
שלישית, הוועדה הרפואית המליצה על אשפוז פסיכיאטרי. ועדת הרשות לא התייחסה להמלצה זו ולמעשה התעלמה ממנה במסקנתה.
רביעית, לתובע נכות נפשית ויש הבדל בין לימודים אקדמאיים להשתלבות בעבודה. ועדת הרשות לא פירטה את היקף הלימודים, משכם, האם התובע עומד בתכנית הלימודים וכיצד היכולת הלימודית מלמדת בנסיבות ה ענין, על אף קביעת הוועדה הרפואית , על יכולת לעבוד.

11. התוצאה הינה כי התביעה מתקבלת.
עניינו של התובע יוחזר לוועדת הרשות על מנת שתנמק את החלטתה באופן מפורט תוך התייחסות להוראות הבאות:
א. סעיף הליקוי שנקבע לתובע כולל הגבלה קשה על כושר העבודה.
הוועדה תבהיר כיצד יכול התובע להשתלב בעבודה כאשר מבחינה רפואית קיימת הגבלה קשה על כושר העבודה.
ב. הוועדה תנמק מדוע אושרה לתובע גמלת "נכה נזקק" בעבר כאשר נכותו היתה נמוכה יותר ואילו כאשר מצבו החמיר נשללת הגמלה.
ג. הוועדה תתייחס להמלצת הוועדה הרפואית על אשפוז פסיכיאטרי ותנמק האם אין בהמלצה זו כדי לשנות את מסקנתה.
ד. הוועדה תפרט את היקף הלימודים לתואר שני, את עמידתו של התובע בחובות הנדרשים ותבהיר האם לא נדרשים כישורים שונים להשתלבות בעבודה מאשר ללימודים.
12. הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא לנתבע פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ט, (03 יוני 2019), בהעדר הצדדים.