הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 43580-01-18

לפני:

כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
נציגת ציבור (עובדים) גב' הלן הרמור
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן

התובעת
נאוה חביב
ע"י ב"כ עו"ד רונן גביש – מטעם הלשכה ל סיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יעל יעקובי

פסק דין

1. לפנינו תביעה כנגד החלטת הוועדה המקומית המקצועית מיום 25.1.17 (להלן – הוועדה) אשר קבעה כי הנכד של התובעת לא יכול לשמש כמטפל שלה.

2. התובעת זכאית לגמלת סיעוד, בהיקף של 22 שעות שבועיות ונוסף על כך היא זכאית ל-9 שעות שבועיות מטעם הקרן לרווחת ניצולי השואה.

3. במשך שנים נכדתה של התובעת בשם דניאל היא זו שסעדה אותה (במסגרת זכאותה לגמלת סיעוד) . לאחר מכן ביקשה התובעת שהנכד עומרי שרמן בן ה-19 ישמש כמטפל שלה, אך הנתבע דחה בקשה זו. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

4. הנתבע הגיש "כתב הגנה ובקשה לסילוק על הסף" ובה טען כי התביעה מוגשת כנגד החלטה של הוועדה לענייני סיעוד והתובעת טרם מיצ תה את זכות הערר, בהתאם לסעיף 233 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), שהיה צריך להיות מוגש תוך 30 ימים מקבלת ההחלטה. לכן, דין התביעה להידחות על הסף.

5. בהעדר מחלוקת עובדתית, הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין לאחר שיוגשו סיכומים בכתב.

6. להלן עיקר טענות ב"כ התובעת

א. נכדה של התובעת הוא המטפל המתאים עבורה, היא התרגלה אליו ומסכימה שרק בני משפחה יטפלו בה.

ב. התובעת מסרבת לקבל מטפלות מחברת סיעוד מהטעם שהמטפלות שהגיעו אליה בעבר לא השביעו את רצונה, צעקו עליה, היא נלחצת מזרים ויש לה חרדות.

ג. הצעת חוק לתיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון סיעוד על ידי בן משפחה) התשע"ג-2013 תומכת בסיעוד על ידי בן משפחה.

ד. נוכח דרישות של חברות הסיעוד, מטפלים רבים התפטרו, כך שיש מצוקה רבה וחוסר במטפלים.

ה. הנתבע החליט במסגרת נוהל מיום 22.4.18 לאשר העסקה על ידי בן משפחה מקרבה ראשונה, מה שהיה אסור עד אז. יש להחיל את הנוהל אף באופן רטרואקטיבי, כך שיחול על בני משפחה שהנתבע סירב לקבל כמטפלים של התובעת.

ו. רוב המטפלים בענף הסיעוד חסרי הכשרה, כך שאין לקבל את הנימוק ש לפיו לנכד של התובעת אין את ההכשרה המתאימה.

ז. התובעת נותרה ללא טיפול דרך הנתבע, שלא הפעיל את שיקול דעתו כראוי.

ח. מדובר באישה קשישה ילידת 1937 ולכן יש לנקוט בעניינה במידה של לפנים משורת הדין ולהאריך את המועד להגשת הערר.

7. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע

על התובעת היה להגיש ערר על ההחלטה תוך 60 ימים, קרי, עד ליום 1.5.17 וזה לא נעשה.

התובעת לא ציינה טעמים המצדיקים הארכת מועד להגשת ערר. הפנייה לסיוע משפטי הייתה ביום 9.11.17.

החלטת הוועדה מנומקת, עניינית וסבירה.
כפי שפורט בהחלטה, ניתן לאשר מטפלים שהם קרובי משפחה שלא מדרגה ראשונה כאשר קיימת ודאות שמדובר במטפל מתאים, במתן שירות לפי תכנית קבועה ולפי הנחיות הוועדה ובפיקוח צמוד של נותן השירותים.

נכדה של התובעת הו א סטודנט בן 18 ואין כל ודאות כי מדובר במטפל מתאים עבורה, אשר יכול להעניק שירותים לתובעת לפי תכנית קבועה בהיקף גדול של שעות (32 ש"ש) .

הנכד הצהיר לפני חברת הסיעוד שאין בינו ובין התובעת כל קשר משפחתי. עובדה זו יש בה לבדה ללמד כי אין הוא הגורם המתאים לטפל בתובעת , וכי ידע שהוא לא יאושר כמטפל לו מסר פרט זה.

8. החלטת הוועדה

במכתב שהופנה אל ב"כ התובעת דאז הודע על החלטת הוועדה אשר שקלה את בקשת התובעת לאשר את מתן הטיפול על ידי הנכד.
בהחלטת הוועדה נאמר:

"6. הנכד שנרשם לאחרונה כמטפל לסבתו הינו מטפל צעיר בן 18, כידוע לסבתו בעיות תפקודיות ובריאותיות מורכבות, אין כל ודאות שמדובר במטפל מתאים עבורה.
כמו כן הנכד הינו סטודנט ולכן לא ברור שיכול להעניק שירותים לגב' חביב לפי תכנית קבועה בהיקף גדול של שעות (31 ש"ש).
7. השירותים צריכים להינתן לפי הנחיות הוועדה המקומית בתיאום עם הזקן. לפי מה שאומרת הקשישה הנכד רק נמצא אתה, אבל את כל הסיוע נותנים ילדיה של הזקנה שאינם מותרים במסגרת החוק כמטפלים, עקב היותם מטפלים מדרגה ראשונה. מכאן שהעסקת הנכד מהווה אמצעי עבורו לקבל שכר, כאשר גם הקשישה מודה שהוא לא יכול לטפל בה.
8. הוועדה המקומית צריכה לאשר העסקת בן משפחה שמותר בהעסקה וזאת מתוקף היותה סוברנית, כאשר נותן השירותים צריך להעביר את הצהרת המטפל בכתב לענין קרבתו לזקן.
העסקה זו אינה אוטומטית וכל עוד הועדה המקומית לא אישרה את העסקתו, חברת הסיעוד אינה יכולה להפנותו למטופלת.
9. באם נמסר מידע שגוי על ידי הנכד או לא נמסר מידע על קרבתו המשפחתית לגב' חביב, הדבר עלול להטעות את הועדה ולגרום לוועדה לקבל החלטה בלתי נכונה ברמה המקצועית.
10. יש לציין כי בטרם עלתה סוגיית העסקת הנכד לאחרונה, הועסקה בעבר נכדתה של הגב' חביב כמטפלת בה במשך תקופה ארוכה, גם תוך חוסר הצהרתה על היותה נכדה ותוך אי עדכון חברת הסיעוד המעסיקה על עובדה זו, כאשר חתמה על טפסים שאין קרבה משפחתית מכל סיווג שהוא לסבתה ואי עדכון הוועדה על כך. דבר זה נודע לנו רק לאחרונה לאחר שגילינו כי המטפל החדש לג ב' חביב הינו גם נכד שלה. כאשר גם חתם על טופס הצהרה שאין לו קרבה משפחתית מכל סוג שהוא למטופלת שהינה סבתו, דבר זה עלול להתפרש כחוסר תום לב מצד המשפחה.
11. אנו מטילים את האחריות במקרה הנדון על הנכד שלא דווח
לחברת "עזר ציון " על כל קרבה משפחתית לגב' חביב. כמו כן מוטלת האחריות גם על חברת הסיעוד שלא בדקה את התאמת התכנית הטיפולית והמיטבית לצרכיה המורכבים של גב' חביב.

לסיכום

לאור האמור לעיל ולפי החלטת הועדה, הנכד לא יוכל לשמש כמטפל לגב' חביב כי אין לו מיומנויות נדרשות לטיפול באישה במצב מורכב ובפרט שאינו מסוגל לתת את כל שירותי הסיעוד שלהם נזקקת כלומר, טפול אישי וסביבתי, ולפי דבריה של גב' חבי ב כל ש ירותי הסיעוד מבוצעים על ידי ילדיה מדרגת קרבה ראשונה וזאת בניגוד לאמור בחוק.
העובדה שהנכד מסר מידע שגוי הובילה לקבלת החלטה לא נכונה בענין מתן שירותי סיעוד לגב' חביב.
הועדה המקומית ריבונית בהחלטותיה ועל סמך שיקול דעתה המקצועי הינה רשאית שלא לאשר את העסקת הנכד כמטפל בגב' חביב.
הוצע לגב' חביב נאוה אפשרות לקבלת מטפלת מטעם חברות הסיעוד ולצערנו היא סירבה.
נשמח בכל זמן לעמוד לרשות המשפחה בהשמת מטפלת לגברת חביב על פי צרכיה, בהתאם לחוק ובהתאם לשיקול הדעת המקצועי של הועדה המקומית".

9. בקשה לדחייה על הסף

בסעיף 233 לחוק הביטוח הלאומי נקבע:
"על קביעת המוסד לפי סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז) או 225א(ד) ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים".

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ערר על החלטת ועדה מקומית מקצועית) התשמ"ח- 1988 קובעות (תקנה 2) כי "ערר על החלטת ועדה מקומית (להלן – הערר) יוגש תוך ששים ימים מהיום בו נמסרה לעורר ההחלטה נושא הערר".
ההחלטה התקבלה על ידי התובעת בסמוך ליום 1.2.17 והיא פנתה ללשכה לסיוע משפטי רק ביום 9.11.17 , לאחר שהמועד להגשת הערר חלף מזמן.
התובענה הנוכחית הוגשה בחודש ינואר 2018 , ולא הוצג בה כל טעם מיוחד אשר מצדיק להאריך את המועד.
לא מוצו ההליכים המינהלים כפי שנדרש, ואין לבית דין זה סמכות לדון בהחלטה של הוועדה, שלא הוגש כנגדה ערר.
על כן, בקשת הנתבע לדחות את התובענה על הסף, דינה להתקבל.
מעבר לנדרש, נתייחס לתביעה לגופה.

10. האם ההחלטה של הוועדה סבירה וניתנה כדין
במסגרת סמכויות הפיקוח של הנתבע על מתן שירותי הסיעוד, נקבע כי:
"המוסד רשאי לבדוק –
אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין". (סעיף 230 (א) לחוק הביטוח הלאומי).

הוועדה התבססה על דברי התובעת עצמה, אשר אמרה כי הטיפול לא נעשה בפועל על ידי הנכד, אלא על ידי קרובי משפחתה מדרגה ראשונה. הוועדה גם בחנה את כישורי הנכד, גילו ועיסוקו העיקרי (סטוד נט) וכן את הצהרתו הלא נכונה לגבי העדר קרבה משפחתית בינו ובין התובעת בדיווח לחברת הסיעוד.
החלטת הוועדה, שאומצה על ידי הנתבע, היא סבירה ומנומקת ואין כל הצדקה להתערב בה.
במאמר מוסגר נציין כי אם קיימת אפשרות לאשר מטפל בדרגה ראשונה, או לקבל תשלום גמלה בכסף, זכאית התובעת להגיש בקשה בהתאם לנתבעת, בכפוף להוראות החוק. בקשות מסוג זו לא הוגשו ולכן, לא התקבלה החלטה לגביהן.

11. לסיכום
נוכח האמור לעיל, אנו דוחים את תביעת התובעת.
כמקובל בהליכים של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

12. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
ניתן היום, י' אלול תשע"ט, (10 ספטמבר 2019 ), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' הלן הרמור,
נציגת ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

מר יצחק קוגמן,
נציג ציבור מעסיקים