הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 41673-06-18

08 יולי 2019

לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

התובעת:
יעל סוויד
ע"י ב"כ עו"ד שרון אשל אילון (הלשכה לסיוע משפטי)

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי ואח'

פסק - דין

1. האם יש לראות בקורס הכשרה מקצועית בתזונה קלינית אשר עברה התובעת בבית חולים "ברזילי" מחודש 11/16 ועד לחודש 3/17 ובבית חולים "רעות" בחודש 5/17 כתקופת אכשרה לדמי לידה מכח סעיף 40(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2. בדיון קדם המשפט אשר התקיים ביום 13.2.19 הודיעו הצדדים כי אין מחלוקת עובדתית.

3. אלה העובדות הצריכות להכרעה –
א. התובעת ילידת 1990.
ב. התובעת למדה במכללה האקדמית תל-חי ובעלת תארים במדעי התזונה ובמדעי המזון.
ג. תנאי לקבלת תעודת דיאטן/תזונאי קליני הוא ביצוע הכשרה מעשית מקצועית באמצעות משרד הבריאות, וזאת מכח חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות תשס"ח-2008 (להלן: " חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות").
ד. התובעת שובצה בתום הלימודים להכשרה מקצועית בבית חולים ברזילי מחודש 11/16 ועד לחודש 3/17 ובבית חולים רעות בחודש 5/17.
ה. התובעת החלה לעבוד כמפקחת מזון בכירה ביום 4.7.17.
ו. התובעת ילדה ביום 17.11.17.
ז. תביעת התובעת לדמי לידה נדחתה בנימוק שלא צברה תקופת תשלום דמי ביטוח מספקת לפני יום הפסקת העבודה.

3. הוראות החוק –
סעיף 40(ב) לחוק קובע:
"מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
(1)   עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
(2)   אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית".

ההגדרה להכשרה מקצועית מצויה בסעיף 39 לחוק:
" "הכשרה מקצועית" – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה".

סעיף 4 א' לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות) תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות") מפרט את המקומות המאושרים להכשרה מקצועית שבסעיף 38:
"המקומות המפורטים להלן הם מקומות מאושרים שבהם ניתנים הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי לענין הגדרת "הכשרה מקצועית" שבסעיף 91 לחוק:
(1)    מקומות שבהם ניתנים הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה במקצוע הנלמד לפי תכנית לימודים לפחות 35 שעות בשבוע במשך 6 חדשים רצופים לפחות;
(2)    בתי ספר לאחיות מוסמכות ואחיות מעשיות שהכיר בהם המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך לכך".

יש לציין כי סעיף 91 לחוק אליו מפנה התקנה הוא סעיף 39 בנוסח החוק היום.

4. טענות התובעת –
א. משרד הבריאות שילם עבור התובעת דמי ביטוח בעת היותה בהכשרה מקצועית.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בכך שהתובעת ביצעה הכשרה מקצועית כעולה מתדפיס רציפות ביטוח המצורף לכתב התביעה.
ב. העובדה כי האישור הרשמי לביצוע ההכשרה המקצועית מונפק על ידי משרד הבריאות ולא על ידי משרד העבודה אינה צריכה בנסיבות הענין להביא לדחיית התביעה.
סעיף 4 (א) לתקנות נחקק בשנת 1977, בטרם בא לעולם החוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות ובו הדרישה להכשרה מקצועית.
אין כל הבדל מהותי לצורך דמי לידה בין אחות שעוברת הכשרה מקצועית לבין תזונאית . הן אחיות והן תזונאים עוברים הכשרה מקצועית תחת בקרת וחסות משרד הבריאות אשר מדווח אודותם ומשלם דמי ביטוח.
ג. החלטת הנתבע מפלה בין אמהות עובדות שעברו תקופת הכשרה מקצועית כאחיות לעומת אמהות שעברו הכשרה מקצועית כתזונאי ות ללא הצדקה עניינית.
מדובר בלאקונה בחוק שנחקק בטרם בא לעולם חוק הסדרת העיסוק במקצועות הרפואה.

5. טענות הנתבע –
א. התובעת החלה לעבוד במשרד הבריאות בחודש יולי 2017, פחות מ- 5 חודשים לפני הלידה ולפיכך לא צברה תקופת אכשרה לדמי לידה.
ב. מרכז ההדרכה אכן שילם עבור התובעת דמי ביטוח עבור התקופה של ההכשרה המקצועית, אולם לא נאמר כי מדובר בדמי ביטוח כעובדת או כמשתתפת בהכשרה מקצועית.
ג. התובעת היא ששילמה עבור ההכשרה המקצועית ולא קיבלה שכר כלשהו.
ד. ההכשרה המקצועית לה טוענת התובעת אינה קשורה למשרד העבודה אלא למשרד הבריאות ומהווה חלק מתואר אקדמאי.
ה. התובעת לא עומדת בתנאי סעיף 4 א' לתקנות, שכן לא למדה בהכשרה מקצועית 6 חודשים רצופים ולא 35 שעות בשבוע.
מתקנון הכשרה מקצועית בתזונה קלינית אותו צירפה התובעת עולה כי נדרשות 30 שעות שבועיות ולא 35.
ו. יש לדחות את טענות התובעת שהועלו בסיכומיה להטעיה, וזאת מאחר ולא הוכחו (התובעת ויתרה על ניהול התיק), ובנוסף מדובר בטענה נזיקית שאינה בסמכותו של בית הדין לעבודה.

ההכרעה –

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, דין התביעה להידחות.

7. על פי סעיף 40 (ב)(2) לחוק ניתן להחשיב תקופת הכשרה מקצועית כתקופת אכשרה ביטוחית לצורך דמי לידה אם ההכשרה המקצועית עומדת בתנאי תקנה 4 א' לתקנות ואם עבדה היולדת לפחות 30 ימים רצופים בתכוף ליום הקובע כדרישת סעיף 50(ב)(4) לחוק.

8. תקנה 4 א (1) לתקנות דורשת את התנאים הבאים:
א. ההכשרה המקצועית היא בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה.
ב. ההכשרה היא במקצוע הנלמד לפי תכנית לימודית לפחות 35 שעות בשבוע.
ג. ההכשרה המקצועית נמשכת 6 חודשים רצופים לפחות.

9. בענייננו לא התקיים אף אחד מהתנאים הנדרשים.
ראשית, ההכשרה המקצועית של התובעת נמשכה אמנם 6 חודשים, אך לא היו אלה 6 חודשים רצופים אלא 5 חודשים בבית חולים ברזילי בין התאריכים 1.11.16 - 28.3.17 וחודש נוסף בין התאריכים 3.5.17 - 29.5.17.
שנית, התובעת לא הוכיחה כי תכנית הלימודים כללה 35 שעות בשבוע לפחות.
לפי סעיף 3 לתקנון הכשרה מקצועית בתזונה קלינית לשנים 2015 - 2017 ההכשרה נערכת 5 ימים בשבוע 6 שעות ביום או 4 ימים בשבוע 7.5 שעות ביום , לפי הח לטת מוסדות ההכשרה השונים, ודהיינו 30 שעות.
שלישית, אין מדובר בהכשרה מקצועית בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה. על פי איש ור ד"ר רינת כהן, סגנית מנהל האגף וממונה הכשרת מבוגרים במשרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים אשר הומצא לתובעת באמצעות דוא"ל , האגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים אינו אחראי על ההכשרה המקצועית בלימודי תזונה. מדובר בתואר אקדמ אי שאינו קשור להכשרות מקצועיות של המדינה המיועדות לדורשי עבודה או עובדים בלתי מקצועיים.

10. התובעת מוסיפה כי יש להחיל עליה את הוראת סעיף 4 א (2) לתקנות ולהשוותה למי שלומד בבית ספר לאחיות מוסמכות ואחיות מעשיות.
לטענתה קיימת אפליה בינה לבין האחיות שהוכרו ע"י המנהל הכללי של משרד הבריאות וזאת רק מהטעם שתקנה 4 א' הותקנה בטרם נחקק החוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות.

11. טענה זו דינה להידחות.
הכלל לגבי הכשרה מקצועית מפורט בס"ק (1) והוא מכוון, כאמור , להכשרות מקצועיות המיועדות לדורשי עבודה או עובדים בלתי מקצועיים. אלה בדרך כלל מקבלים אף דמי אבטלה בתקופת השת תפותם בקורס להכשרה מקצועית.
ס"ק (2) מייחד הוראה לבתי ספר לאחיות שהוכרו.
אין להשליך מכך על הכשרות מקצועיות נוספות המהוות חלק מתארים הקשורים לעולם הבריאות, הרפוא ה והפרה רפואה.
יש להדגיש כי החוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות אינו כולל את כל תחומי העוסקים במקצועות הבריאות אשר התואר האקדמי ו/או רישיון המומחה שלהם דורשים הכשרה מקצועית, לדוגמא הרופאים, הפסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד.
זאת ועוד, קיימים תארים אקדמאיים רבים במקצועות אשר אינם שייכים לבריאות בהם גם כן נדרשת הכשרה מקצועית. גם הכשרה זו אינה נכללת בסעיף 4 (1) לתקנות, משהיא מהווה חלק מתואר אקדמ אי או רישיון לעסוק בתחום מסוים ואינה בשיתוף האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה.

12. למעלה מן הצריך אעיר, כי אין בתשלום דמי ביטוח על ידי מרכז ההכשרה המקצועית עבור התובעת כדי להכניס את ההכשרה המקצועית לגדר סעיף 4 א (1) לתקנות.

13. התוצאה איפוא כי התובעת לא צברה תקופת אכשרה כנדרש ודין התביעה לדמי לידה להידחות.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ט, (08 יולי 2019), בהעדר הצדדים.