הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 41199-04-17

לפני:
כב' השופטת דגית ויסמן

התובע:
אשכנזי יצחק
ע"י ב"כ עו"ד רובין

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד וידנה

החלטה

1. התובע, נגר עצמאי יליד 1948 מבקש בהליך זה שמחלת לימפומה מסוג MCL תוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.

2. לגבי התביעה על פי תורת המיקרוטראומה, נטען בכתב התביעה שהתובע נחשף לחומרים שהוכחו בספרות המקצועית כמסרטנים, דוגמת פורמלהיד, ארסן, chromated copper arsenate, אבק עץ, מדללים מסוגים שונים ודבקים המכילים ריכוז גבוה של טולואן.

3. לעניין מחלת מקצוע, התובע הפנה בכתב התביעה למחלות המפורטות בסעיפים 1,7, 20, ו - 28 בחלק א' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן – התקנות) וכן פריט 25 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות.

להלן הגדרת הפריטים בתקנות:

חלק א' לתוספת השניה –
פריט 1:
הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן ותרכובותיו
פריט 7:
הרעלת זרחן ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחן ותרכובותיו
פריט 20 :
הרעלת זרחנים אורגניים עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים

פריט 28:
מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ
עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ

פריט 25 לחלק ב' לתוספת השניה לתקנות:
הרעלת קטונים עבודה בייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון

4. התובע העיד כעד יחיד מטעמו.

בתצהיר התובע נטען כי התובע עוסק בנגרות מאז שחרורו מצה"ל, בהיקף משרה מלא, ששה ימים בשבוע.

התובע תיאר את הנגריה שבבעלותו כנגריה די גדולה, 250 מ"ר, עם תקרת אסבסט והיא אינה מאווררת כראוי.

התובע פירט בתצהירו את הפעולות המבוצעות בנגריה – ניסור עץ, MDF, לוחות סנדביץ' וסיבית. לאחר הניסור התובע נדרש להקציע ולשייף את הלוחות, על מנת להכינם לצביעה. בנוסף, התובע מדביק את משטחי העץ בדבק נגרים ומצפה את המשטחים בפורמייקה, תוך שהוא משתמש בדבק מגע.

לצורך צביעת המשטחים, התובע משתמש בצבע או בלכה וכן במדללים ובדבקים שונים, דוגמת מדלל 21, מדלל 11, דבק פוליסטיק 99, סילר, צבעי יסוד, צבעי גמר ולכה. התובע ציין בהקשר זה שחלק מהצבעים הם דו רכיביים.

התובע מנה בתצהירו את החומרים הבאים אליהם הוא נחשף (לתצהיר התובע צורפו צילומי תוויות של חלק מהחומרים ומפרט מחברת "טמבור" לגבי שני המדללים, נספח ג'):
א. יסוד לצבע TP-314;
ב. לכה פוליאוריתנית 509/30;
ג. מדלל ללכה פוליאוריתנית, לגביו התובע העיד שהוא מערבב את החומר עם הלכה והשימוש בו נעשה בהתזה;
ד. לכה שקופה פוליאותירנית דו רכיבית (לציפוי רהיטים);
ה. פוליסטיק 99 SUPER – דבק מגע;
ו. מקשה 580 לפוליאוריתית – חומר הגורם ללכה להתקשות;
ז. מדלל 21 – מדלל ללכות ולצבעי ניטרו;
ח. מדלל 11 – מדלל לצבעים פוליאוריתנים.

5. התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו.

התובע לא הציג כל ראיה לגבי היקף העבודה בנגריה. לא הוצגו פנקסי חשבוניות, יומני עבודה או מסמכים אחרים הקשורים לניהול העסק ואשר מהם ניתן היה להסיק את שגרת העבודה, את סוגי חומרי הגלם איתם התובע עובד או את הכמויות שהוזמנו, כך שניתן יהא לעמוד על היקף החשיפה והיקף העבודה בנגריה.

התובע אישר שכל הזמנה היא שונה ובהתאם משתנה סוג העץ שבו מנסר, מעבד, מדביק וצובע. כך למשל העיד: "יש לי תקופות שאני משתמש הרבה ב MDF כי זו הדרישה ויש תקופת של פחות שזה חצי וחצי חומרים אחרים".

התובע הזכיר בעדותו חומרים מסוכנים שהוא חקר לגביהם, בבחינת ידע כללי שצבר במהלך השנים, לגבי סיבית, MDF וסנדביץ'. אמנם ברי שהתובע אינו מומחה לעניין, כפי שגם בא כוחו טען בדיון (עמוד 3, שורות 4- 5), אך יש בכך ללמד מהם חומרי הגלם המסוכנים לגרסת התובע, שהוא נחשף אליהם במסגרת עבודתו.

התובע ציין בעדותו שהוא משתמש הרבה בדבק מגע. גם ברהיטים שלא נצבעים, אלא מודבקת עליהם פורמייקה וגם הדבקה של פורמייקה בחלק הפנימי של הארונות.

בנוסף, התובע ציין שהוא צובע רהיטים בתדירות של אחת ליום או שלוש פעמים בשבוע ומדובר בתהליך של התזות חוזרות, כל אחת בת מספר שניות, בהתאם לכמות, כאשר בין התזה אחת לשניה יש שלב של ייבוש, שאורך בין שעה לשעה וחצי ולאחר מכן מבוצע שלב נוסף של התזה.

התובע בעדותו לא הבחין לעניין זה בין צבע ובין לכה (עמוד 4 שורה 30).

לגבי שיוף, התובע העיד ששיוף אורך בין שעתיים לשלוש, תלוי בכמות.

כן העיד שכאשר הוא עוסק בצביעה, אחיו של התובע שעובד עמו בנגריה, מבצע פעולות אחרות בנגריה, לרבות ניסור.

6. התובע התבקש להסביר את השימוש בחומרים שתוארו בתצהירו. התובע הבהיר שבכל פעם שהוא צובע או מורח לכה, הוא עושה שימוש גם במדלל.

בנוסף, התובע הסביר שהלכה השקופה (ס"ק ד') והלכה הפוליאוריתנית (ס"ק ב') הן למעשה חומר אחד דו רכיבי – לכה ומקשה.

המקשה המפורט בס"ק ו' הוא מקשה לייבוש של הצבע ושל הלכה.

המדללים (ס"ק ז', ח') הם מדללי צבעים ומעורבבים איתם.

7. לפי המתואר בתצהיר התובע ובעדותו בבית הדין, יש לדחות את התביעה בכל הנוגע לפריטים 1, 7, 20 ו – 25, מאחר שלא הוכח שהתובע נחשף בעבודתו בנגריה לארסן, זרחן, זרחנים אורגניים ואף לא נטען שהתובע עסק בייצור דבקים, צבעים ולכה.

6. שונה הדבר לגבי פריט 28 – מאחר שהתובע נגר שעובד בנגריה, הרי שעבודתו כרוכה בחשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ. גם אם אין ראיות לגבי היקפי העבודה בנגריה, לאור השנים הרבות בהן התובע עוסק כנגר, הרי שיש לפעול בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לפיה אם העובד נחשף לגורם בעל פוטנציאל פגיעה במקום עבודתו, יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי, גם אם קיימת עמימות לגבי היקף החשיפה ואפילו אם יש ספק בנושא (עב"ל (ארצי) 30126-03-17 ברק – המוסד לביטוח לאומי, 10.7.18, עב"ל (ארצי) 10490-10-16 מועדים לשמחה – המוסד לביטוח לאומי, 19.10.17). היינו, יש מקום למנות מומחה /יועץ רפואי שישיב לשאלה אם המחלה שהתובע מבקש להכיר כפגיעה בעבודה היא "מחלה הנגרמת על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עת", כהגדרתה בפריט 28.

7. זאת ובנוסף - בהתאם לאותה פסיקה, משגרסת התובע לגבי סוגי החומרים שהוא משתמש בהם בנגריה לא נסתרה, גם אם היקפי השימוש, התדירות והחשיפה לא הובהרו באופן מדוקדק, יש מקום לבחון אם קיים קשר סיבתי בין החומרים שהתובע הזכיר בתצהירו ובעדותו בבית הדין ובין מחלתו, על פי תורת המיקרוטראומה.
לעניין זה יש להזכיר שהתובע עובד שנים רבות כנגר ועל פי עדותו בבית הדין (המתיישבת עם ניסיון החיים), הוא חשוף לדבק מגע, צבעים, לכה ומדללים שונים. בנסיבות אלה, יש לנהוג בהתאם לפסיקה ואין להקשות על מבוטח בהוכחת תביעתו, בשלב טרם מינוי המומחה הרפואי.
אשר על כן, גם לעניין זה, יש הצדקה למנות מומחה/ יועץ רפואי.

8. לסיכום האמור לעיל, ימונה מומחה /יועץ רפואי שישאל אם מחלת התובע היא מחלה הנגרמת על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ (פריט 28 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות). כמו כן המומחה ישאל בדבר הקשר שבין חשיפה לחומרים המפורטים בסעיף לעיל ובין מחלתו של התובע, לפי תורת המיקרוטראומה.

9. להלן התשתית העובדתית שתוצג למומחה:
א. התובע, נגר עצמאי יליד 1948, החל לעבוד כנגר לאחר שחרורו מצה"ל.
ב. התובע עובד בנגריה שבבעלותו בהיקף משרה מלא, ששה ימים בשבוע.
ג. מדובר בנגריה די גדולה, 250 מ"ר, עם תקרת אסבסט והיא אינה מאווררת כראוי.
ד. התובע עובד בנגריה עם סוגי עץ שונים: MDF, סיבית, סנדביץ'.
ה. היקף העבודה משתנה בהתאם לסוג ההזמנות. בהתאם משתנה גם היקף החשיפה לאבק סוגי העץ השונים ועל כן לא ניתן לקבוע תדירות מסוימת של שימוש בחומר גלם כזה או אחר.
ו. התובע עוסק גם בצביעת הרהיטים תוך שימוש בצבעים ובמדללים וכן הוא עושה שימוש בדבק מגע.

ז. התובע עוסק בצביעה כשלוש פעמים בשבוע.

מדובר בתהליך של התזות חוזרות, כל אחת בת מספר שניות, בהתאם לכמות, כאשר בין התזה אחת לשניה יש שלב של ייבוש, שאורך בין שעה לשעה וחצי ולאחר מכן מבוצע שלב נוסף של התזה.

ח. השימוש בדבק מגע הוא יום יומי, הן להדבקת פורמייקה על רהיטי פורמייקה שלא נצבעים והן להדבקת פורמייקה בחלק הפנימי של הארונות/ מדפים.

ט. בכל פעם שהתובע צובע או מורח לכה, הוא עושה שימוש גם במדלל.
י. להלן סוגי החומרים בהם התובע עושה שימוש:
(1) יסוד לצבע TP-314;
(2) לכה פוליאוריתנית 509/30 ולכה שקופה פוליאותירנית דו רכיבית (לציפוי רהיטים) – מדובר בחומר אחד דו רכיבי – לכה ומקשה.
(3) מדלל ללכה פוליאוריתנית (התובע מערבב את החומר עם הלכה והשימוש בו נעשה בהתזה);
(4) פוליסטיק 99 SUPER – דבק מגע;
(5) מקשה 580 לפוליאוריתית – מקשה לייבוש של הצבע ושל הלכה;
(6) מדלל 21 – מדלל ללכות ולצבעי ניטרו;
(7) מדלל 11 – מדלל לצבעים פוליאוריתנים.

יא. לפני שלב הצביעה או הדבקת הפורמייקה, התובע משייף את העץ. שלב זה נמשך בין שעתיים לשלוש.

10. בהתאם לאמור לעיל, תנתן החלטה נפרדת על מינוי מומחה/ יועץ רפואי.

11. מאחר שהתובע צירף חוות דעת מטעמו, הנתבע יודיע בתוך 10 ימים מקבלת החלטה זו אם בדעתו להגיש חוות דעת מטעמו שהוא מבקש להציג למומחה שימונה.

12. עיון – 1 4.7.19.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ט, (01 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.